מ"ג דניאל ב לד


<< · מ"ג דניאל · ב · לד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"די התגזרת אבן" - אשר נחתכה ונבדלה אבן אחת

"די לא בידין" - אשר לא בידים כי אם מאיליה

"ומחת לצלמא" - והכתה את הצורה

"והדקת המון" - והדיקה אותם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חזה הוית" - רואה היית עומד על עמדו עד אשר נכרת אבן מעצמו אשר לא בידי אדם

"ומחת" - והכה להצורה על רגליו אשר מברזל וחרס ושחק אותם דק דק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לד) " חזה הוית," הנה מראה צלם נצטייר לפניו עתה, לא כן מראה האבן לא ראה עתה ונשכח ממנו, והוא הפיל עליו החרדה הגדולה לכן אמר חזה הוית, ר"ל שאז ראית עוד מראה אחרת אשר שכחת, "רואה היית עד שנגזר אבן שלא בידים", (רק מעצמו), והכה את הצלם על רגליו של ברזל וחרס והדיקה אותם:

 

<< · מ"ג דניאל · ב · לד · >>