ביאור:משלי כז כג

משלי כז כג: "יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ, שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים."

תרגום מצודות: תן לבך לדעת בעצמך פני צאנך, מה הם צריכים; שׁית (שׂים) לבך לעדרים לתת להם די מחסורם (וכפל הדבר במילים שונות) -

תרגום ויקיטקסט: דע בכל רגע ורגע מה מצבו של הצאן שלך, שית (שים) לב בכל רגע ורגע למצבם של העדרים; אל תסמוך רק על הרועים שאתה מעסיק -

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז כג.

דקויות

הקטע מכאן ועד סוף הפרק מדבר על גידול צאן. מה משמעותו המעשית? ומה ניתן ללמוד ממנו בימינו?

1. פסוק 23 מדגיש את הפועל ידע, שעניינו הכיר מקרוב באופן בלתי-אמצעי. ידוע תדע פני צאנך - עליך להשגיח בעצמך על עדרי הצאן שלך. גם אם אתה שוכר רועי-צאן מקצועיים, אל תסמוך עליהם בעיניים עצומות אלא הראה נוכחות בשטח ובדוק בעצמך את מצב הצאן (ע"פ מלבי"ם ומצודות).

הדבר נכון לא רק לרועי-צאן אלא לכל אדם שעושה עבורנו עבודה תמורת רווחים. כשנותנים עבודה ל"קבלן משנה" (לדוגמה: נותנים לעורך-דין לנהל תביעה, נותנים לבנקאי לנהל תיק השקעות, וכו'), יש לעקוב אחרי ביצוע העבודה באופן רצוף, ולא לסמוך על כך שהקבלן יעשה את העבודה מעצמו.

קבלני-משנה מקבלים רק אחוז קטן מהרווחים, ולכן פחות משתלם להם להתאמץ. לדוגמה, נניח שהרועה מקבל 10% מהרווחים על העדר שלך, ויחד איתו הוא מנהל עוד 10 עדרים. נניח שאם ישקיע עוד שעת עבודה ביום בניהול הצאן שלך, הרווחים על הצאן יגדלו כפליים. מבחינתך זה רווח של 100%, אבל הוא מקבל רק 10% מהרווחים, כך שההכנסה שלו תגדל רק ב-10%, ולכן התמריץ שלו להשקיע הוא הרבה יותר קטן משלך. כדי לוודא שהוא אכן ישקיע כמיטב יכולתו, יש לעקוב אחריו באופן מתמיד. לא להתעצל, ידוע תדע פני צאנך!

2. פסוק 25 מדגיש את ההבדל בין צאן לבין חציר. הוא ממליץ להשקיע בכמה תחומים שונים - לא רק ביבול האדמה אלא גם בעדרי צאן: "פני צאנך - אל יקלו בעיניך להתבונן בם תמיד מה הם צריכים: כי לא לעולם חוסן - שאם אתה עשיר בכסף ובזהב, שמא לא יתקיים לעולם, לכך אל תבזה דברים קטנים שלך... כשגלה החציר בימי ניסן ויראה הדשא ונאספו עשבים לצמוח, אז ייטיב לך שיהיו גזותיהם של כבשים ללבושך..." (רש"י, וכן מצודות על הפסוק הבא).

במושגים של ימינו, ההמלצה היא לגוון את תיק ההשקעות - להשקיע במניות מסוגים שונים וממקומות שונים - לא לזלזל באפיק ההשקעה ה"זואולוגי".

האם מי שיקיים עצות אלו יתעשר? כנראה שלא; אולם הוא גם לא יהיה עני, ויהיה לו מספיק אוכל, כמו שכתוב בסוף הקטע, (משלי כז כז): "וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ, לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ, וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ". מטרתו של החכם אינה להתעשר אלא להרוויח מספיק לפרנסתו, כמו שאמר ב(משלי ל ח): "רֵאש וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי"*.

3. ב"דעת מקרא" פירשו, על-פי התלמוד, שהחכם ממליץ לאדם לעסוק בגידול צאן - מלאכה המספקת לאדם גם אוכל, גם לבוש וגם עושר (חולין פד.-פד:).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים ללשון הפסוק, הפונה אל אדם שכבר יש לו צאן, ואומר לו "ידוע תדע פני צאנך".

- בעיה נוספת בפירוש זה היא, שגידול צאן עלול לגרום לגזל כאשר הכבשים אוכלות את היבול של השכנים. מסיבה זו, בתקופת התלמוד היה איסור לגדל צאן בארץ ישראל . קשה להניח שהחכם ימליץ לתלמידיו לעסוק דווקא במלאכה זו.

סביר יותר שהחכם נותן כאן עצות כלליות למשקיעים, ומשתמש בגידול צאן רק בתור דוגמה, כמו בפירושים 1-2 למעלה.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/27-23