קטגוריה:משלי כז יג
נוסח המקרא
קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו
קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ.
קַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר
וּבְעַ֖ד נׇכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ׃
קַח־בִּ֭גְד/וֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּ/בְעַ֖ד נָכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽ/הוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חבלהו" - ענין משכון, כמו (שמות כב): "אם חבול תחבול".
מצודת דוד
"קח בגדו" - קח בגד הערב למשכון ולא תאשם בזה, כי מעצמו נעשה ערב בעבור הזר והכניס עצמו בזה.
"ובעד נכריה" - כפל הדבר במ"ש, ולומר בין ערב בעבור איש בין בעבור אשה עניה סוערה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: קח בגד הערב למשכון ולא תאשם בזה, כי מעצמו נעשה ערב בעבור הזר והכניס עצמו בזה. ובעד נכריה חבלהו (קח ממנו משכון) - כפל הדבר במילים שונות, ולומר: בין ערב בעבור איש, בין בעבור אשה עניה סוערה.
תרגום ויקיטקסט: - "קח את בגדו, כי הוא התערב, התחבר ונאף עם אישה של אדם זר; ובעד (בעבור) אישה נכריה, חבול והכה בו!"
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז יג.
הקבלות
פסוקים זהים, משמעות שונה
פסוק זהה נמצא במשלי כ16, אולם שם הכתיב הוא נכרים וכאן הכתיב הוא נכריה, ולכן פירשנו כאן (ע"פ רמ"ד וואלי) שהכוונה לאישה נכריה, והיא הרעה שנזכרה בפסוק הקודם. הפסוק שלנו מדבר על אדם שהתפתה והתערבב, בקשרים כלכליים או נישואי תערובת, עם אשה נכריה, בת עם זר.
בהמשך להקבלות שנזכרו שם למשלי פרק ז, הפסוק שלנו מקביל ל(משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה"*, וכן ל(משלי ז כא): "הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ, בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ". גם חבלות מתוארות שם, (משלי ז כג): "עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ"*, (משלי ז כו): "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ"*.
יוסף במצרים
יוסף בן יעקב התערבב עם מצרים, בני עם זר; אשת פוטיפר המצריה ניסתה לשכב עמו, וכדי להינצל ממנה הוא נאלץ להשאיר אצלה את בגדו, (בראשית לט יב): "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס, וַיֵּצֵא הַחוּצָה".
לאחר מכן היא הטילה את האשמה עליו, ובית המשפט המצרי פסק בעד אותה אישה הנכריה, ולכן חבלו בו וזרקו אותו לכלא.
"ואם תאמר: ולמה יוסף הצדיק, ששמר את עצמו מן החטא, הניח בגדו אצלה? דע, כי אדרבא, משם ראיה, שלא הניח אצלה אלא הלבוש של הגוף, מפני שלא חטא, ולא הלבוש של הנשמה ח"ו. וגם הלבוש של הגוף, הוכרח להניחו אצלה לשני טעמים: האחד - שאם מידי עבירה יצא, מידי הרהור לא יצא. והשני - כדי לתת איזה חלק אל הקליפה שתחדל מרדיפתה..." (רמ"ד וואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כז יג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.