רש"י על משלי כז
<< · רש"י על משלי · כז · >>
פסוק א
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
"כל מר מתוק" - כל דבר מר מתוק לה ויש לפותרו בתלמוד תורה [ס"א: בתלמיד חכם] המראה את עצמו כשבע שאינו מתאוה לדברי תורה לתאות נפש
"תבוס נופת" - אף הטעמים המיושבים על הלב אינם חשובים עליו והמתאוה לה אפי' דברים הבאים לו במרירות וביגיעה הם מתוקים לופסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"אל תעזב" - אם עזבת יבא עליך פורענות
"ובית אחיך" - אל תבטח בבני עשו וישמעאל שיקרבוך מצינו כשגלו ישראל לבבל היו אומרים למוליכיהם בקולר בבקשה מכם הוליכונו בדרך אחינו בני עשו וישמעאל והיו בני ישמעאל יוצאים לקראתם ומקדמין אותם במיני מלוחים ונודות נפוחים
"מאח רחוק" - טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו'פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
"ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
"ואשת מדינים נשתוה" - שניהם שויןפסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
"מכתש" - אסיתא מורטיו"ר בלע"ז
"בעלי" - הוא בוכנא פולין מורטר"ו בלע"ז על שם שמעלין אותו ומכין בו תמיד נקרא עליפסוק כג
פסוק כד
פסוק כו
פסוק כז
"ללחמך וללחם ביתך" - תסתפק בחלב העזים הרי מליצתו והמשל כן הוא פני צאנך הרב המתמנה על הצבור ישאם בחיקו וינהלם לאט כי לא לעולם חסן ובזאת יאכל פירו' והקרן קיימת
"גלה חציר" - כשיתפשטו שמועותיו ותגדל התורה על ידו אז יהיו הכבשים האלה לבושו יהיו התלמידים לו לשם ולבוש הוד והדר
<< · רש"י על משלי · כז · >>