פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי כז ח

משלי כז ח: "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ."

תרגום מצודות: כמו שיקשה לצפור מה שנודדת מִקִּנָּהּ (מן מְדוֹרָהּ), כן יקשה לאיש הנדידה ממקומו.

תרגום ויקיטקסט: כמו ציפור, אשר נודדת מן הַקֵּן שלה באופן זמני וחוזרת בעונה הבאה, כן איש אשר נודד ממקומו, סביר שירצה לחזור בעתיד.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז ח.


דקויותעריכה

מה מסמלת הציפור הנודדת מן קנה? המפרשים פירשו בכמה דרכים:

1. הציפור הנודדת מן קנה היא משל לצער ולקושי של עזיבת המקום המוכר. לפי זה הנמשל מתפרש בדרכים שונות:

"כמו שיקשה לציפור מה שנודדת מקנה - כך יקשה לאיש הנדידה ממקומו" (מצודת דוד). הפסוק מלמד שיש הבדל בין ציפור לאדם: הציפור מסתפקת בקֵן קטן ופשוט, שנותן לה מקלט פיסי; אך האדם צריך מקום גדול יותר - מקום שבו נמצאים אנשים, הנותנים לו שמחה נפשית.

- אולם, הצער של הציפור אינו גלוי ומוחשי, ולכן לא מסתבר שהוא ישמש כמשל. משל הוא בדרך-כלל מושג גלוי ומוחשי הממחיש רעיון נסתר או מופשט.

2. הציפור הנודדת מן קנה היא משל להתחברות לקבוצה גדולה - כמו שהציפור הנודדת מצטרפת לקבוצה גדולה של ציפורים הנודדות באותו כיוון, כך ראוי לאיש הנודד ממקומו להצטרף לקבוצה גדולה, כך שלא יישאר לבד ומנותק מחבריו.

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב את הפסוק בלשון רבים "כציפורים נודדות מן קנן...".

3. הציפור הנודדת מן קנה היא משל לנפש האדם, "והנמשל, שגם נפש האדם מתרפקת לשוב אל מקומה, אל האלהים אשר נתנה; ובהיותה בעולם הזה, היא כציפור נודדת מקנה, ותשתוקק לשוב אל מקומה, להיות צרורה בצרור החיים" (מלבי"ם). וכן דרשו חכמי התלמוד שהפסוק נאמר על "כל תלמיד חכם שפירש מן התורה" (בבלי חגיגה ט:). "נודדת מן קנה - שהולכת ומטלטלת, כן... תלמיד חכם הנודד מן הלימוד..." (רש"י)

- אולם, לפי פירושים אלה היה ראוי להדגיש את העיקר - שמקומה של הנפש הוא האלהים אשר נתנה, ושמקומו של תלמיד-חכם הוא התורה; ודווקא רעיונות חשובים אלה לא נזכרו כלל בפסוק!

4. הציפור הנודדת מן קנה תמיד חוזרת לשם בעונה הבאה, ולכן במקרא נדידת הציפורים היא משל לעזיבה זמנית שלאחריה יש חזרה אל המקור (ראו "הקבלות"). כן איש אשר נודד מן המקום שנולד או גדל בו למקום אחר, יש סיכוי סביר שירצה לחזור אליו ביום מן הימים, כי "טבע האיש לשוב למקומו" (מלבי"ם).

המסקנה המעשית מהפסוק היא, שצריך תמיד לשמור על יחסים טובים עם השכנים, לא "לשרוף גשרים", גם אם בכוונתך להחליף מקום מגורים, שכן יש סיכוי סביר שתרצה לחזור; וכפי שנאמר בפסוק 10: "רֵעֲךָ [וְרֵעַ]ה אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק"*.

הקבלותעריכה

נדידת הציפורים - משל לעזיבה זמניתעריכה

"נדידת העופות היא תופעת טבע מופלאה הבולטת במיוחד בארץ ישראל. ארץ ישראל סמוכה לצומת בן שלוש יבשות, ולכן היא משמשת ציר חשוב לנדידת עופות מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה. כ-185 מיני עופות נודדים דרך קבע מאירופה ומאסיה, ורובם חולפים דרך ארץ ישראל. לפי אומדנים שונים, נודדים מעל לשמי ישראל, מדי שנה, כ-500 מיליון עופות... כל החסידות של מזרח אירופה, רוב השקנאים של מזרח אירופה וכן דורסי מזרח אירופה ומרכזה, כמו גם דורסי מערב אסיה, ואף חלק מדורסי מרכז אסיה, חולפים מעל ישראל לפחות באחת מעונות הנדידה. הם נודדים, על-פי רוב, בלהקות גדולות, וגם אדם פשוט, שאינו צפר מנוסה, יכול לראותם" (ע"פ עוזי פז, "בשבילי ארץ התנך", עמ' 70).

התופעה המרשימה ביותר בנדידה היא, שאותן ציפורים שעפו דרומה בעונת החורף חוזרות צפונה בעונת הקיץ, ולכן הן משמשות כמשל לחזרה של דבר אל מקומו:

  • (הושע יא יא): "יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם, נְאֻם ה'" - כמו הציפורים הנודדות, החוזרות אל ביתן לאחר זמן, גם בני ישראל יחזרו אל ארץ ישראל באחרית הימים.
  • (ירמיהו ח ז): "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, ""וְתֹר וְסוס וְעָגוּר""שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה, וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט ה'" - הציפורים חוזרות הביתה בזמן קבוע, אבל עם ישראל לא יודע את משפט ה' ולא חוזר בתשובה*.
  • (משלי כו ב): "כַּצִּפּוֹר לָנוּד, כַּדְּרוֹר לָעוּף, כֵּן קִלְלַת חִנָּם [לוֹ] תָבֹא" - כמו הציפור הנודדת וחוזרת אל מקומה, כך קללת חינם תחזור אל המקלל*.
  • (משלי כז ח): "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" - כמו הציפור הנודדת, שבסופו של דבר חוזרת אל מקומה, כך גם אדם הנודד ממקומו, יש סיכוי רב שיחזור למקומו, ולכן ראוי לשמור על קשרים טובים עם השכנים בכל מקום*.
  • (ישעיהו לא ה): "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" - כמו הציפורים החוזרות לארץ באביב, כך הגנת ה' תחזור להגן על ירושלים באביב ותציל אותה מיד סנחריב*.
  • (ירמיהו ד כה): "רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם נָדָדוּ" - ירמיהו רואה כליון ושממה מוחלטת, אך עדיין יש תקוה, כמו שנאמר בהמשך "שממה תהיה כל הארץ, וכלה לא אעשה"*; גם הציפורים הנודדות יחזרו לארץ.
  • (ישעיהו טז ב): "וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן" - בנות מואב יעזבו את ביתן באופן זמני, ויעברו את נחל ארנון, שהוא הגבול בין מואב לבין ישראל, כדי לבקש מקלט מדיני בארץ ישראל*.





דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/27-08