קטגוריה:משלי כז יב
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר
פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עָר֤וּם רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"ערום ראה רעה" - רואה פורענות הבאה על הארץ ונסתר הימנה שמשך ידו מן העבירה ופתאים לא נסתרו אלא עברו בדרך רעה
"ונענשו" - ונפסדורלב"ג
"ערום". מי שהוא "ערום" וחכם "ראה רעת" הגוף והבליו, "ונסתר" מהרעה ההיא במשלו על תאוותיו; אך "הפתאים", הנפתים לתאוות, "עברו" בהם, והשיגם רע, והוא,
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ערום" - כשראה הערום הרעה המעותדת לבוא נסתר ממנה, ר"ל שמר עצמו מן הרעה טרם בואה; אבל הפתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו, והשיגה אותם הרעה ובא להם העונש וההפסד.
מצודת ציון
"נענשו" - גם הפסד ממון נקרא עונש, וכן (דברים כב): "וענשו אותו מאה כסף".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ערום ראה רעה נסתר" כבר התבאר (כ"ב ג'), ושם דבר מרעת הזמן, ופה דבר בנמשל מרעת הנפש, הערום יראה העונש המעותד על עוזב החכמה, וזה שייך למ"ש חכם בני, וראה אחרית דבר מראשיתו, ולא תהיה כפתאים:
תרגום מצודות: כשראה הערום הרעה המעותדת לבוא - נסתר ממנה, ר"ל שמר עצמו מן הרעה טרם בואה; אבל הפתאים - עברו דרך הרעה ולא נשמרו, והשיגה אותם הרעה ובא להם העונש וההפסד.
תרגום ויקיטקסט: אדם ערום (פיקח) ראה אישה רעה שניסתה לפתות אותו, הסתתר מפניה וניצל מעבירה; אולם אנשים פתיים עברו ליד ביתה, התפתו ועברו עבירה, ונענשו בכך שהשופט אמר לבעל -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז יב.
הקבלות
פסוקים זהים, משמעות שונה
פסוק זהה נמצא במשלי כב3. מדוע יש צורך בשני פסוקים? - כי יש סוגים שונים של רעות שהערום נסתר מהן והפתיים עוברים בהן. רמ"ד וואלי קישר כל אחד מהפסוקים הזהים לרעה שנרמזה בפסוק שאחריו; לפי זה, הפסוק שלנו מתייחס לרעת האישה הנכריה, הנרמזת ב(משלי כז יב): "קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר, וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ"*:
1. "ערום ראה רעה - זו אישה זונה, שיוצאת מקושטת, ונופת תיטופנה שפתותיה וחלק משמן חכה, ולכן נראית טובה מבית ומחוץ. אבל האיש הערום ביראה רואה בעיני שכלו שהיא רעה, כחיה רעה ממש, שטורפת גופו וממונו ונשמתו של אדם, ונסתר מפניה שלא תדיחנו בחלק שפתיה. מה שאין כן הפתאים, שאינם מכירים את הרע הפנימי שלה... ונלכדים במראה הטוב האוחז את העיניים... ולא די שנענשים בעולם הבא, אלא שנענשים גם כן בעולם הזה, שבאים לידי עניות, ואז הזונה לוקחת את בגדם מעליהם, כדי שיהיה ערבון לאתננה, וכמה גדולה חרפתם וכלימתם, שבגדם ממושכן בעד נכריה, שאם היה ממושכן בעד נשותיהם ובניהם לזון ולפרנס אותם הכל היו מרחמין עליהם, אבל בהיותו ממושכן בעד נכריה, הכל מחרפין אותם..." (רמ"ד ואלי).
ראיה לפירוש זה היא ההקבלה ל(משלי ז ז): "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר חֲסַר לֵב: עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ, וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד"*: הפתיים עוברים ליד בית האשה הנואפת ונופלים במלכודת הפיתוי.
2. דרך שניה לקשר בין הפסוקים הסמוכים: הערום ראה שהערבות היא רעה ומסוכנת, ולכן הסתתר ולא רצה להיות עָרֵב בהלוואה. אולם הפתיים עברו וחתמו ערבות לאדם זר, הלווה נעלם, והנושים הענישו אותם ולקחו את בגדיהם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כז יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.