מדרש לפירושים/חלק ב/ה
| מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב |
|---|
|
חלק א: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
חלק ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ |
דרוש החמישי - אמת ושלום עריכה
זה לשון זוהר ויקרא דף י"ב ריש ע"ב (ח"ג יב, ב): "עושה שלום במרומיו - דא יעקב דכתיב תתן אמת ליעקב וכתיב והאמת והשלום אהבו, דאמת ושלום קשור דא בדא, ועל דא הוא שלימותא דכלא", עכ"ל.
הנה מלבד מ"ש בדרוש שלפני זה - יש לומר עוד שהוא סוד "גוף וברית חשבינן חד", כדאיתא ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רל"ו ע"א (ח"ג רלו, א). כי הגוף הוא סוד אמת והברית סוד שלום, כמה דאת אמר (במדבר כה, יב) "הנני נותן לו את בריתי שלום", והוא סוד "אלה תולדות יעקב יוסף" - כי כל תולדות של יעקב נעשו על ידי יוסף יסוד. וז"ש "בן שבע עשרה שנה" - חושבן טוב בסוד (ישעיה ג, י) "אמרו צדיק כי טוב" וכדאיתא בזוהר בראשית דף ל' ע"ב (ח"א ל, ב), ופרשת נח דף ס' ע"א (ח"א ס, א) - עיין שם בכמה מקומות. והם סוד ו' של השם הויה; כי אות ו' לא תאמר אותו אם לא תאמרו ו' אחרת כזה ו"ו, והוא סוד תפארת ויסוד וכדאיתא בזוהר בראשית דף י"ח ע"א (ח"א יח, א). ועיין שם פירושו בהדרת מלך סימן צ"ז.
ובזוהר אחרי דף ס"ו ע"ב (ח"ג סו, ב) וזהל לשונו: "ר' חייא אמר מאי טעמא יעקב קדמאה וכו' בגין כך ו' דשמא קדישא ביה אחידא וכו' ו' בתראה הא אקימנא דא יסוד וכו'", עיין שם. עוד שם דף ע"ד ע"ב (ח"ג עד, ב), וזה לשונו: "דהא יסוד ו' זעירא איהו, וקודשא בריך הוא ו' רברבא עילאה וכו', עיין שם. ולפיכך כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה" עיין שם.
ולפיכך תפארת שהוא סוד 'אמת' נקרא 'שלום' גם כן כנודע בסוד הכתוב (ישעיהו נז, יט) "שלום שלום לרחוק ולקרוב" וכדאיתא בהקדמת הזוהר דף ה' סוף ע"ב (ח"א ה, ב) ובתיקון כ"א דף נ"ג ע"א - עיין שם, וכמו מדרש לפירושים בדרוש השלום, עיין שם. וכן יסוד שהוא סוד 'שלום' נקרא אמת כמ"ש שם בסוד (ישעיה כב, כג) "ותקעתיו יתד במקום נאמן", עיין שם. והיינו מפני שהם אחד כאמור.
והנה עשו הוא מנגד לשני בחינות אלו - אמת ושלום. והיפך אמת - שקר, והיפך שלום - קטטה. וזה רמז הכתוב (עובדיה א, יח) "והיה בית יעקב אש" - נוטריקון אמת שלום. ומדת שלום שביעקב הוא סוד יוסף, וזהו שכתוב "ובית יוסף להבה". וההפיך - "ובית עשו לקש" - נוטריקון קטטה שקר.
והנה אמרו חז"ל (ונרמז ברש"י פרשת ויצא ועיין עליו) מה בין אש ללהבה? האש שולט מקרוב ולהבה מרחוק, עיין שם. ולדעתי רזא עילאה איכא הכא בסוד "שלום שלום לרחוק ולקרוב". ובהאמור שם בהקדמת הזוהר ובתיקונים וכנודע בסוד (משלי כז, י) "טוב שכן קרוב מאח רחוק". והורו לנו חז"ך איך שתפארת ויסוד כלולים זה בזה והם אחד. וכחו של להבה הוא מרחוק - תאפרת - אח רחוק. וכחו של אש הוא מקרוב - יסוד - שכן קרוב. והמשכיל יבין.
והנה זהו סוד (שמות כו, טז) "עשר אמות אורך הקרש" - סוד קרש ראשי תיבות - שלום רחוק קרוב. והוא סוד עשר אמות - סוד מאחז"ל (מגילה כג, ב) "דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה - אתיא תוך תוך וכו'", עיין שם.
והנה עשו הוא מנגד לזה, ולכן נקרא בכל מקום "עשו הרשע" - היפוך עשר, ונקרא שקר - היפך קרש. והמשכיל יבין.
ודע והבן שהבכורה הוא סוד אמת שמטה כלפי חסד, בסוד (שמות לד, ו) "ורב חסד ואמת". והברכה שנתברך מן אביו יצחק הוא סוד שלום - יסוד - קץ חי - יסוד נטל לשמאלא כנודע. והוא סוד ברכת עולם הזה ששורשו משמאל. וזהו סוד שאמר יעקב
- הוא סוד מדת אמת שהוא סוד יום כנודע. וז"ש עשו: {{צ|הנה אנכי הולך למות - היפך אמת שהוא סוד עץ חיים. ואמנם על ידי הבכורה זכה יעקב אל הברכה כמ"ש יצחק "לבכור ברכתי גם ברוך יהיה" כמו שאמרו חז"ל (ב"ר פס"ז ותנחומא). והיינו כי גוף וברית חשבינן חד. וז"ש "ויעקבני זה פעמים" ואמרו בזוהר "מאי זה? ויעקבני פעמיים מבעיא ליה? אלא מלה חד הוי תרי זימני וכו'". עיין שם כי הברכה תלויה בבכורה, ולכן אותיותיהם שוים וכמו שכתבנו כמה פעמים. ולכן התחכם עשו לעקור היסוד שהוא הבכורה ואז ממילא יפול הבנין שהוא הברכה. לכן אמר "יקרבו ימי אבל וגו'" ואמרו חז"ל (בראשית רבה, סז) אלך ואתחתן עם ישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה, עיין שם. והיינו כי ישמעאל נאחז מחסד לאברהם, והוא דווקא יכול לעורר על הבכורה שהוא סוד אמת המטה כלפי חסד כאמור. והוא סוד התחברות שור וחמור הנודע בזוהר בשלח דף ס"ד ע"ב (ח"ב סד, ב), עיין שם. ואמנם אמרו חז"ל (סנהדרין כו, א) "קשר של רשעים אינה מן המניין". והוא סוד שקר האמור - שאין להם חיבור כלל. והוא רזא דהאי נחשא דשארי בחבורא וסיים בפרודא האמור בסבא משפטים דף צ"ה ע"א (ח"ב צה, א). והנה יעקב יוסף הם חושבן שלח, והיפך סטרא אחרא הוא סוד (תהלים צא, יג) "על שחל ופתן תדרוך", וראשי תיבות עשו. וס"מ שרו ורהב שר ישמעאל - בגימטריא הכי הוי[1]. ועיין מ"ש בדרוש תפארת ויסוד שהארכתי. ואמנם מזה תבין מאחז"ל (בבא בתרא קנג, ב) שיוסף הוא שטנו של עשו. והיינו כי כשנולד יוסף אזי נעשה חיבור ושלימות אמת ושלום המבטלים עשו וישמעאל כאמור. וז"ש "ואחר עד עתה" ואמרו חז"ל (בר"ר, עה) שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש וכו', עיין שם. וז"ש שעל ידי זה "ויהי לי שור וחמור" שהם עשו וישמעאל כמ"ש בזוהר וישלח דף קס"ו ע"ב (ח"א קסו, ב) - עיין שם ובמקום אחר הארכתי. וכל הפרשה זו יפה נדרשת בספרי בדרוש תפארת ויסוד - עיין שם. ואין רצוני לכפול הדברים. והנה זהו לדעתי סוד "ויעקב איש תם" - סוד תם הוא סופי תיבות של אמת שלום - הרמוזים במלת איש. והוא סוד תפארת ויסוד - גוף וברית - כדבר האמור. ואפשר לומר שזהו שמסיים שם בזוהר ויקרא שהתחלתי בו וז"ל שם: "ורזא דמלה דכתיב יעקב איש תם - גבר שלים. שלים לעילא, שלים לתתא". עכ"ל. הכוונה לעילא - סוד תפארת, ולתתא - סוד יסוד סיומא דגופא. והם רמוזים במלת תם וכאמור. כנלע"ד. ומה גם כי סופי תיבות "איש תם" היא שם - סוד שני שמות הויה שדי בחושבן כנודע בכוונות שנים מקרא, וכמ"ש בדרוש תפארת ויסוד באורך. והנה ביעקב עצמו שמדתו אמת לא היה יכול הס"ם לנגוע כלל. וז"ש "וירא כי לא יכול לול". אמנם "ויגע בכף ירכו" ואיתא בציוני רמז לו שיצטער ביוסף יוצא ירכו, עכ"ל. והיינו בסוד יוסף יסוד שנטיל לשמאלא, ועל דרך שכתבתי כמה פעמים. עוד ראה זה מצאתי ראיתי בספר עוללות אפרים מאמר ת"ב על הא דאמרו חז"ל (בראשית רבה, עז) "ויגע בכף ירכו - נגע בנביאים ובנביאות, בצדיקים ובצדקניות כו'" שהוא מורה על ביטול מישראל תורה ומילה כמו שהיה בימי פפוס ובימי חשמונאי. "נגע בנביאים" מורה על ביטול תורה, "נגע בצדיקים" מורה על ביטול מילה. ושניהם רומז ירך. לתורה כמו שאמרו רז"ל (סוכה מט, ב) "מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר". ומילה כמו שנאמר (בראשית כד, ב) "שים נא ידך תחת ירכי". וז"ש "ויגע בכף ירכו". עד כאן תוכן דבריו, עיין שם שהאריך. ועל פי דרכי יתכן מאוד, וסוד ה' ליריאיו כי יעקב הוא סוד התורה - תורת אמת, וכתיב (דברים לג, ד) "תורה צוה וגו' קהלת יעקב". ויוסף הוא יסוד - סוד המילה. וזהו סוד מאחז"ל (בר"ר, צ) בפסוק (בראשית מא, נה) "כל אשר יאמר לכם תעשו - ר' אבא בר כהנא אמר כפאן למול", עיין שם. וכנודע הסוד במקום אחר. והנה זה סוד "בכף ירכו" - בגימטריא יעקב יוסף. וזהו גם כן רמוז בכתוב "ויעקב איש תם" - נוטריקון תורה מילה. והיינו כי גוף וברית חשבינן חד וכמדובר. וזהו שאמר הכתוב "ויבא יעקב שלם", כי הסוד שבגוף וברית חשבינן חד הוא באות ו' של הויה המוציא במבטא ו' שניה כזה ו"ו שבגימטריא י"ב. והקדמונים קוראים ליסוד "משך הו'" מטעם זה. והם אחד כאמור. וכל זה רמוז במלת ו' יב א. גם הכוונה "ויבא יעקב" - ו' עילאה רברבא, "שלם עיר שכם" - משך הו', שהוא סוד ו' זעירא - יסוד, ובו נעשה יעקב שלם. וזהו שכתוב בספר הפליאה "מאי שלם? וכו' זה יוסף", עכ"ל. כי הוא סוד "שכן קרוב" הנ"ל שהוא סוד ש"ע נהורין הנודעים. והוא סוד יוסף יפה תואר. וזהו סוד שלם וכמ"ש בהרבה מקומות. וז"ש חז"ל (שבת לג, ב) "שלם בגופו" - הוא סוד יסוד, סיומא דגופא. "שלם בתורתו" - הוא סוד תפארת, תורה שבכתב. גם שלם ראשי תיבות - שלום לימוד מילה. וגוף וברית חד הוא. וזהו סוד מאחז"ל (נדרים לב, א) שאברהם לא נקרא תמים עד שמל עצמו. וזהו סוד גם כן "ויעקב איש תם" בסוד המילה. ולכן למדו חז"ל (שוחר טוב במזמור ט', עי"ש) מן איש תם שנולד יעקב מהול - עיין שם. ולכל הא דאמרן עולה יפה מאחז"ל אשר עליו אני בונה כל הבנינים האלו והוא (בראשית רבה, עט) וזה לשונם: "ולפי שכתוב ויעקב איש תם - לפיכך ויבא יעקב שלם", עכ"ל. והרי הוא כמבואר. עוד אפשר לפרשו ולומר שהיה קשה לו שלא נכתב כאן רק מדת שלום, ומדת אמת היכן הוא? ועל זה אומר "ולפי שכתוב ויעקב איש תם" - כלומר שכבר כתוב מדת אמת וכמ"ש הקדמונים ובספר הקנה שסוד תם הוא סוד אמת, עיין שם, מובא כמה פעמים בחלק הראשון. וז"ש "ולפיכך ויבא יעקב שלם" - שהוא שלום כמ"ש כמה פעמים שהכל אחד - שלם חסר או מלא. וזהו סוד הכתוב (זכריה ח, יט) "והאמת והשלום אהבו".
- נשלם דרוש החמישי בס"ד
- ^ סמא"ל רהב