מדרש לפירושים/חלק א/ג
| מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב |
|---|
|
חלק א: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
חלק ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ |
דרוש השלישי - ספירת בינה
עריכהידוע מ"ש חז"ל (בראשית רבה פ' ס"ח, ומגילה סוף פרק קמא) "בן ס"ג שנים היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו". והכוונה שבאו לגלות לנו מאיזה בחינה קבל אבינו יעקב את הברכות, ואמרו שהוא מן שם ס"ג שבבינה - אימא עילאה, אשר ממנה מקבל יעקב (שהוא זעיר אנפין) את המוחין, כנודע שבינה נקרא "חיי המלך" - סוד המוחין אהיה הויה אהיה גימטריא חיים כמבואר בכוונת התפילין. יצחק הוא סוד בינה כנודע. וזהו שאמרו "בשעה שנתברך מאביו" דייקא.
ולכן ב**ת ברכו "ויתן לך האלהים" מפני ששם 'אלהים' הוא בג' מקומות בבינה ובגבורה ובמלכות כנודע בזוהר (אחרי דף ס"ה ע"א), לכן אמר "האלהים" בה' הידיעה להורות על בינה, סוד ה' ראשונה.
"מטל השמים" - הוא סוד (ישעיה כו, יט) "טל אורות טליך" - סוד הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים. ובהקדמת תיקונים (דף י"ז ע"ב) "יו"ד ה"א וא"ו דסלקו אתוון לחושבן טל וכו'". גם אהי"ה דהה"ין בפשוט ומילוי ומילוי דמילוי עם הכולל - ט"ל אתוון בסוד (הושע יד, י) "אהיה כטל לישראל", וכדאיתא שם בלקתנ"ך.
ואיתא בזוהר (שיר השירים דף ח' ע"ג) בסוד הפסוק "ויבא לו יין" וזה לשונו: "יעקב כד קריב לגבי יצחק אבוהי יהיב ליה מהאי חמרא טבא דמנטר מעלמא דאתא, דחדוה ורחימו לאו איהו אלא מגו חמרא טבא" עכ"ל. והוא סוד בינה - אימא עילאה, אשר שם סוד 'יין המשומר' כמו שאמרו חז"ל (ברכות לד, ב) "מאי עין לא ראתה? אמר ריב"ל זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית", עכ"ל. והסוד לדעתי עם הנודע שאחיזת החיצונים מתחיל מחסד ולמטה בסוד (משלי ל, כח) "שממית בידים תתפש". והנה מחסד למטה הוא ששת ימי בראשית ושם הוא סוד 'יין נס"ך' בסוד מגע אותיות הסמוכים לענב"ם, הוא אותיות ס"מ - חושבן נסך עם הכולל, סוד 'רע עין' הרואה מבחוץ בהיזק ראיה. והדברים עתיקין ואין כאן מקומו. אך למעלה בבינה אין שום אחיזה, וז"ש "מאי עין לא ראתה - זה יין המשומר בענביו" דייקא, "מששת ימי בראשית" כלומר ששם בבינה הוא יותר משומר משהוא "בששת ימי בראשית" - מחסד ולמטה. והבן.
ועיקר סוד יין הוא בבינה כנודע, כי יין עם ג' אותיות - בגימטריא ס"ג עם י' אותיות, כדאיתא בתיקוני תשובה להאר"י זלה"ה אצל השותה יין נסך שיתענה ע"ג ימים לכוונה זו, עי"ש. ועיין זוהר אמור (ח"ג צה, א) "וההוא יין מעטרא למלכא בעטרוי וכו'", עי"ש. ולכן כשרצה יעקב להתברך מסוד שם ס"ג הביא יין ליצחק אביו שהוא גבורת הבינה.
והנה בינה מסטרהא דינין מתערין כנודע בזוהר אחרי (ח"ג סה, א), ולכן בבחי' רצה יצחק לברך את עשו העומד מצד שמאל כנודע. וזהו סוד "הביאה לי ציד" שיביא לו איזה צד זכות שיכול לברכו מגבורות בינה. וז"ש "וצודה לי צידה", ואמרו חז"ל (מובא ביר"ג) ה' יתירה שאל יפסיד במעשיו השחיטה בה' דברים. ועיין בספר כנפי יונה. ולפי דרכי הכוונה כדי שיוכל להתברך מסוד ה' ראשונה.
אמנם אמרו חז"ל (בבא בתרא טז, ב) חמשה עבירות עבר עשו הרשע בו ביום - הסוד שפגם בה' ראשונה. ואם תעיין תמצא כל ה' עבירות פוגמים בבינה:
- כפר בתחיה - הוא סוד הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים (כתובות קיא, ב). גם ידוע בכוונת "מחיה המתים" - מחיה גימטריא ס"ג.
- ביזה את הבכורה - סוד "בני בכורי ישראל" - אותיות לי ראש, כשמקבל המוחין מאימא.
- ביזה את העבודה - שהיה בבכורות כנודע
- בא על נער"ה - סוד שכ"ה דינים
- הרג את הנפש - הוא סוד (בראשית ט, ו) "שופך דם האדם וגו'" הידוע בסוד אהיה ברבוע שבגימטריא ד"ם. ועיין בלקוטי תורה.
הרי שפגם בבינה.
והנה אמרו חז"ל (פסיקתא רבתי וילקוט איוב) שכהו עיניו של יצחק מפני שאהב את עשו, עי"ש. והסוד לדעתי מפני שרצה להמשיך לו שפע מן יין המשומר שנאמר עליו "עין לא ראתה", לכן מדה כנגד מדה כהו עיניו. והבן זה. ואיתא בזוהר תולדות (ח"א קסג, א) וזה לשונו: "אלו אמר יצחק לעשו ואברככה ולא יתיר - יאות, כיון דאמר "לפני ה'" - בההוא שעתא אזדעזע כורסא יקירא", עכ"ל. והיינו כי בינה נקראת "לפני ה'" כידוע, ובינה מקננת בכורסייא. לכן אזדעזע כורסא יקירא.
המובן מזה שהברכה תלוי בבכורה, סוד "בני בכורי ישראל" כשמקבל המוחין מאימא שממנה הברכה כדבר האמור. וז"ש בזוהר תולדות (ח"א קמה, א) "בכרתי אהדר ליה זימנא אחרא ברכתי" ועל דרך שכתבתי בדרוש שלפני זה.
והנה נודע שבקטנות נקרא יעקב בסוד (עמוס ז, ב) "מי יקום יעקב כי קטן הוא". וז"ש עשו "הכי קרא שמו יעקב" דייקא, שמורה על קטנות, "את בכורתי לקח וגו'" ואם כן למה נקרא 'יעקב' - אלא ודאי שהוא מלשון עוקבא ורמאות. והבן. ומפני שהמוחין הם סוד חיי"ם כנ"ל - לכן אמר עשו "הנה אנכי הולך למות" דייקא, לכן "למה זה לי בכורה". ורצה עשו להמית את יעקב, כלומר להתאחז מהשתלשלות אלהי"ם חיי"ם שבבינה. וזהו נקרא אצל הקדושה 'מיתה' כנודע. ועל זה אמרו חז"ל (תענית ה, ב) "יעקב לא מת", ואדרבה הוא המחיה מתים - מחיה גימטריא ס"ג כנ"ל.
"מה זה מהרת למצא בני" ואמרו חז"ל (בראשית רבה, סה) "מהרת למצא את הברכה בני אביך נתברך בן ע"ה שנים ואתה בן ס"ג שנים", עכ"ל. והכוונה לדעתי כי ברכת אברהם היה מסוד חכמה שסודו כח מה כנודע בסוד (משלי ל, ד) "מה שמו ומה שם בנו" - כ"ח מ"ה עם ב' כוללים גימטריא ע"ה. ולכן נתברך בן ע"ה שנים. ובינ"ה סודו בן יה כנודע. ואם תסור מן ע"ה חושבן זה - נשאר ס"ג - בגימטריא בני עם הכולל. ובזה מדוקדק מאוד "מה זה מהרת למצא בני". ועיין זוהר בראשית (ח"א ד, א) "ונטיל הקב"ה מ"ה ושדי באב"ר ותתעביד אבר"הם", עכ"ל. והבן היטב כי איני רוצה להאריך.
והתמיה היא, מאחר שיעקב מטה כלפי חס"ד לאברה"ם - ראוי להתברך בן ע"ה שנים כמו אברה"ם. והוא גם כן חסד עם ג' אותיות - גימטריא ע"ה - חושבן כהן. ומה זה מהרת? והתשובה לזה שבאמת כוונת יעקב היה להתברך גם מבחינת הדינים והגבורות שגם הם יסכימו אל הברכות. ועיין אלשיך ריש וישלח ותבין על ידי זה. וזה שהשיב "כי הקרה ה' אלהיך לפני" - "ה' אלהיך" דייקא, סוד "אלהי יצחק", סוד בינה כנודע בכוונות. גם ר"ל "ה' אלהיך" - ה' בנקודת אלהים שבבינה.
ואמר "לפני" כמו שנתבאר לעיל בסוד "ואברככה לפני ה'", ויעקב עצמו סודו הויה כנודע וכמ"ש "והנה ה' נצב עליו". וז"ש "ה' אלהיך לפני". והבן.
ועתה אומר מפני שעשו רצה להתאחז בגבורת בינה לכן נקרא עשו הרש"ע שבגימטריא ב' פעמים מנצפ"ך ב' פעמים מנצפ"ך שווה 560 עם י' אותיות כנודע. והנה בינה היא סוד אות א' כמו שאמרו חז"ל (שבת קד, א) "אלף בינה". ולכן "והנה תומי"ם בבטנה" - חסר א'. וז"ש בזוהר יתרו (ח"ב עח, ב) "ובגין דהיה תמן ההוא רשע אסתלק מתמן אל"ף". רש"ע דייקא, אל"ף דייקא. וזהו גם כן כוונת רש"י בחומש הלקוח מבראשית רבה (בר"ר, פה) וק"ל.
וז"ש חז"ל (מגילה ו, א) "אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשו" - "לפני הקב"ה" דייקא, סוד ואברככה לפני השם האמור לעיל. והשיב הקב"ה "רשע הוא" ופוגם בבינה וכמדובר.
ועתה נבא לענין התאבקות שאמרו חז"ל (תנחומא וישלח) וזה לשונם: "וידר יעקב נדר וכו' ולא שלם את נדרו וכו' הביא עליו המלאך וכו' ויאבק איש עמו - זה ס"ם שרו של עשו שביקש להרגו", עכ"ל.
ולדרכי יתכן מאוד כי נודע סוד נדרים בבינה הנותנת חיי"ם - מוחין - לזעיר אנפין, ולכן הנודר כאילו נודר בחיי המלך. וזהו סוד נדר - ר"ל נ' דר - נ' שערי בינה. כידוע ברעיא מהימנא בכמה מקומות. (יתרו צ"א ע"ב , משפטים קט"ו ב' , פנחס רנ"ה א' - עי"ש). ולכן מפני שנדר יעקב ולא שלם ופגם קצת בסוד בינה - לכן פגע בו שרו של עשו לעורר ולקטרג על הברכה אשר ברכו אביו מסוד אימא כנ"ל.
וזהו מה שאמרו חז"ל (חולין נא, א) העלו אבק ברגליהם עד כסא הכבוד - הוא סוד בינה מקננא בכורסייא והוא כסא אל הכבו"ד - ל"ב נתיבות חכמה, כמש"ל בסוד "נזדעזע כורסיא יקירא", ולשון אבק הוא מלשון חז"ל "אבק עבירה, אבק ריבית" וכדומה כדאיתא בשל"ה, והיינו כי באמת קיים יעקב את נדרו תיכף בלילה ההוא כמו שאמרו חז"ל (פרקי ר"א פ' ל"ז), ואינו רק 'אבק' עבירה מה שלא קיים מתחלה, ופגם קצת בסוד אימא, ולכן "ויאבק איש אמו". ועיין תרגום יונתן (בראשית לב, כה) ותבין דבריו עם האמור.
"וירא כי לא יכול לו" - למעל בבינה, "ויגע בכף ירכו" - בהתפשטות למטה בענפים, סוד ירך הבינה. ובמלת "כף" רמוז שם ס"ג שממנו נתברך יעקב על פי מ"ש האר"י זלה"ה בסוד מאה ברכות שסודם שם ס"ג ומילויו שבגימטריא ל"ז - הרי מאה, עי"ש. וזהו סוד כף - גימטריא מאה.
"ותקע כף" - תקע הוא סוד ב' פעמים מנצפ"ך עם עשרה אותיותיה שבבינה כנודע גם על פי מה שאמרו חז"ל (מנחות מג, ב) "ים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד". וידוע שסודם בריאה יצירה עשיה - ים עשיה, רקיע יצירה, כסא הכבוד בריאה. וסימנך ירך. ואות ך' מן ירך רומז לכס"א. וידוע שאימא מקננת בכורסייא. וז"ש "ויגע בכף ירכו" - היינו אות כָף מן ירך שסודו כסא הכבוד (ועיין בשל"ה שכתב באופן אחר קצת).
"לא אשלחך כי אם ברכתני" - שתודה לי על הברכות מסוד הבינה אימא עילאה. ושפיר השיב ואמר "כי אם ישראל יהיה שמך", ובזה הודה לו על הברכות מאימא עילאה שאז נקרא ישראל - לי ראש וכנודע.
"ויאמר עשו יש לי רב" - רב הוא סוד בינה בסוד (תהלים לא, כ) "מה רב טובך אשר צפנת" בסוד מאחז"ל (בבא בתרא כה, ב) "הרוצה להעשיר יצפין" וכידוע. גם יש לי רב עם הכולל גימטריא תקנ"ג כמנין בינ"ה במילוי כזה בי"ת יו"ד נו"ן ה"י.
ואמנם זהו סוד "ויעקב איש תם יושב אהלים" - אותיות אלהים שבבינה. גם איתא ברקנטי פרשת וישלח, ובחיי פרשת בחקותי (ויקרא כו, מב): יושב אהלים בגימטריא יושב הכסא, כי צורת יעקב חקוקה בכס"א, עד כאן דבריהם. והיינו בסוד בינה - כסא הכבוד כנז"ל. גם רמוז סוד שם ס"ג שממנו נתברך יעקב כנ"ל עם הנודע בדברי האר"י זלה"ה שעיקר שם ס"ג הוא שלשה יודין ואלף, והוא בכתובים בכמה מקומות. וזהו סוד "איש תם" - איש נוטריקון שלשה יודין אלף למפרע, והוא בגימטריא שם אל כנודע. וזהו סוד מאחז"ל (מגילה יח, א) "ומי קראו אל אלהי ישראל". ות"ם היפך מ"ת - כי יעקב לא מ"ת, יזכה אל חיי המלך מסוד אלהים חיים וכמש"ל.
וזהו שאמר הכתוב
- "ויבא יעקב שלם" - יעקב שלם עם הכולל בגימטריא בינ"ה במילוי[1] - היפך ממה שאמר עשו יש לי רב כנ"ל.
- "עיר שכם" - עיר גימטריא פ"ר דינין, סוד מנצפ"ך שבאימא. והסוד שגם הדינין הסכימו אל הברכות כנז"ל.
- "אשר בארץ כנען" - כלומר שהמשיך סוד אשר שהוא סוד בינה בסוד "אש"ר קדשנו" בלשון נסתר וכנודע בזוהר ותיקונים במקומות הרבה, והמשיך אור בינה אל "ארץ כנען" - נוקבא כנודע.
- וז"ש "ויקן את חלקת השדה" - חלק"ת השד"ה הוא סוד חק"ל תפוחין - שדה אשר ברכו ה'. ומילת ויקן גימטריא קס"ו שהוא ס"ג ברבוע[2] כנודע בכוונות "אל עליון", ור"ל שהמשיך אור ס"ג אל נוקבא דז"א. או שהעלה הנוקבא עד לבינה.
- "אשר נטע שם אהלו" בסוד הזיווג. ומפרש מהיכן העלה את הנוקבא, ואמר "מיד בני חמור אבי שכם" - שהם הקליפות אשר נתונה ביניהם בסוד 'שכינה בגלות'.
- ומצאתי בדברי מורינו הרב שמשון מאסטרפאלי' (ליקוטי שושנים, סימן ד') שחמו"ר ובנו שכ"ם היו כלולים משני קליפות חמור וכלב שהם השולטים בשני משמרות ראשונות. וזהו נרמז בשם חמר - ראשי תיבות מ' שמרה ר' אשונה ח 'מר. שכם - ראשי תיבות מ 'שמרה ש 'ניה כ' לבים. עד כאן דבריו.
- ומפרש באיזה כח הוציא יעקב את השכינה מן הקליפות ואמר: "במאה קשיטה", וכתבו המקובלים שהוא סוד מאה ברכות. והיינו כמו שנתבאר לעיל שהוא סוד ס"ג ומלואו, כמ"ש האר"י זלה"ה. ובכח זה העלה את הנוקבא עד לאימא, מקום יין המשומר כנז"ל. ויש רמז גם כן במלת "משמר" - ראשי תיבות מן שני משמרות ראשונות, והיינו כאמור.
- וגם אומרו "ויחן את פני העיר" רומז לזה, כי מלת יח"ן גימטריא בינה עם הכולל. גם גימטריא חיים וכמש"ל.
ומעתה, מ"ש במדרש (בראשית רבה, עט) "ולפי שנאמר ויעקב איש תם יושב אהלים - לפיכך ויבא יעקב שלם", עכ"ל, הרי הוא כמבואר.
- נשלם דרוש השלישי בס"ד