מדרש לפירושים/הקדמה ג
| מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב |
|---|
|
חלק א: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
חלק ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ |
הקדמה שלישית
עריכהעוד בה שלישיה ושבה והיתה לביאורים.
למה שמות אלו מדרש לפירושים לספר הזה נבחרים.
ולא שמות אחרים
יותר משובחים ויותר מפוארים.
וכן שאל אותי ידיד נפשי והוא מן הבחירים.
והיתה תשובתי כי כך עלתה במחשבה לפני קודם שיוצא לאוירים.
ולמה זה אשנה השם נגד הקוראים.
ואינו מעלה ואינו מוריד רק בשמות העצמיים והתוארים.
ולא בשמות הסכמיים שהם רק כדי שיוכלו בני אדם להיות אותם מזכירים.
ומה שדייק בשמא המכונה בשם 'אחרים'[1].
הוא רק בשמות הגברים.
ולא מצאנו ולא ראינו בשמות החבורים.
ואמנם כן סוף המעשה במחשבה תחלה לחשב מחשבות והרהורים.
מה זה אשר בא לנגד עיני ולבי כמפה אל פה נמסרים.
הקצר קצרה ידי ושכלי לתוארו בשמות נאים ומעוטרים?
ומצאתי ראיתי כי יש שבר במצרים.
רמזים נאים פרחים וכפתורים.
ונאמר בו עשרה דברים.
- א
אתה דע לך כי עיקר פרשת אלה הדברים.
אשר בספר הזה באמת נאמרים.
הנה הנם יסוד מוסד על מאחז"ל במדרש רבה בזה הלשון "ולפי שנאמר ויעקב איש תם יושב אהלים לפיכך ויבא יעקב שלם", עכ"ל, והדברים סתומים וסגורים.
והם הביאוני בית המלך פנימה בשבעים הדרושים אלו להלביש הדברים.
לפי שכלי הקלוש והחלוש על פי הקדמות אמתיות חצבתי אבנים יקרים.
ולכן שמו נאה לו מדרש לפירושים.
כלומר שהמדרש הזה הביא אותי אל הפירושים אלו והביאורים.
הכל מאריכים והכל מאמי"רים.
והשאר אגב אורחא סחור סחורים.
- ב
למען תדע כי טיילתי בחבורי זה ארוכות וקצרים.
קלים וחמורים.
וזה רמז מדרש לפירושים לומר שהם שני בחינות - דרושים ופירושים על דגל' ועל מחגירי'(?).
- ג
ידוע שעל ידי חבור נעשה בגד ולבוש לנשמת המחברים.
וחז"ל בשם "חלוקא דרבנן" אותו קורים.
ובוודאי לפי מה שהם כן אורגים חורים.
ויודע אני בנפשאי שחכמה בינה ודעת ממני חסרים.
אמנם אזכה לבגדי עם הארץ אשר חז"ל הגידו בלשון של זהורים.
"בגדי עם הארץ מדרס לפרושים"
ואותיות זסרש"ץ מתחלפים בלשון העברים.
וגליתי את חרפתי והודיתי ולא בושתי מלהוציא מלבי מרורים.
אולי אבנה גם אנכי ונהיה כולנו יחד חברים.
- ד
עיניך בתעו"דה אשר יקצרון הקוצרים.
מחצדי חקלא ומחברי חבורים.
זה דרכם לרמוז שמם בתוך שמות הספרים.
בחלופי אותיות או בגמטריאות ומספרים.
כידוע בקדמונים כלם אהובים כלם ברורים.
וגם אנכי אדבר יפה בעטי עט סופרים.
הלא אנכי מקטני שבטי ישראל מן הצעירים.
זה שמי אליעזר פישל בן רבי יצחק - אלף שני מאות ועשרה עולים במספרים.
וכן מדרש לפרושים בחשבונות מיושרים.
ואם שאותיות לפרושים - יו"ד אחת חסרים.
אין בזה כלום לבעלי המספר כמפורסם בבעל הטורים.
ומה גם על פי יסודות ועקרים.
שאותיות אוי שאחרי ת"ג תנועה גדולה(?) לפעמים גם מהמכתב נסתרים.
- ה
זאת ועוד אחרת במספר האמור חמותי ראיתי אורים.
תושיה צפונה לישרים.
הלא במלת "שלם" אמרו חז"ל "בגופו בממונו ובתורתו" - שלשה דברים.
והנה שלם גוף ממון תורה בגימטריא הכי הוי עם המלות מעולפת ספירים.
- ו
ראה והאמן כי התחילה החכמה להתנוצץ בי בילדותי והייתי מילדי העורים.
אשר לא יראו מאורים.
וא** ציינתי לי מחבורי הזה רובי הדברים.
וכאשר זכני הש"י והגיעני לשנת כתר תורה ועשרת הדברים - אז תזרח וחפשתי בחיפוש ירושלים בניירי'.
תוכן אכלתיו וקליפתן זרקתי כבוררים.
ואני כותב בדיו על הספרים.
והנה כי כן חושבן מדרש לפירושים בשני יודין ועם האותיות מהם המורים.
כי מתת ה' בן ד' אותיותיו היה לי בעוזרים.
שבגימטריא ששה ועשרים.
- ז
פקח עיניך וראה שני מלות אלו סגורים.
בראשי אתוון ובסופי אתוון יורו המורים.
מ"ל בראשיהם כמנין הדרושים והסדורים.
ואת והב בסופו ש"ם שם לו חק ומשפט איש תם בבירורים.
ושם נשאו מעל האבות אלו ההרים.
לא מש מתוך אהל שם ועבר ולילות כימים מאירים.
- ח
יחד הראש והסוף כשלהבת בגחלת קשורים.
ותמצא אותיות מש"לם מאוגרים.
ורומז אל אשר נתברר מדברי שערי אורים.
סוד אות מ' פתוחה באמצע שורי'.
והוא חלק יעקב בלי מצרים.
וזהו משלם לומר שמ' פתוחה נעשה שלם בעצמות וכל אברים.
- ט
שלש בבות קמא מציעא בתרא מסודרים.
ובראשי תיבות בראשית ברא אלהים עומדים בסוד ישרים.
ובבחור שבאבות שלשתן בכחו עצורים.
אך העיקר הוא מציעא - סוד ברורי כלים הנשברים.
ובמאמר אדם דאצילות פי"א סודות אלו מבוארים.
ושם רזא דארבעה שומרים.
ואותיות אמת בס"ת גדורים.
תתן אמת ליעקב לדור דורים.
והנה מדרש לפירושים בגימטריא כמו בראשית ברא אלהים עם הכולל והאותיות כזוהר הרקיע מזהירים.
ולשמור מרודפיו בחלופי אתוון באמת נאמרים.
- י'
למען תדע כי שורש כוונתי לחבר עם דודה אשת נעורים.
בהראותי את אושר כבוד התורה כפטיש יפוצץ סלע לכל עברים.
שבעים פנים בדבור אחד נאמרים.
וידוע שהפגם מגיע גם לשכינה עילאה דמינה דינים מתערים.
בסוד נשבע הקב"ה וכו', ובסוד ותלכנה שניהן הכי קראתיו מדרש לפירושים לעלות במסילת ישרים.
להורות אל התיקון בריאה ועשיה לקשור אותם באלוף נעורים.
כי ידוע ענין פרדס נוטריקון פירש או פשט רמז דרש סוד בד' עולמות ממטה למעלה כסדרן נסדרים.
ודרוש בבריאה, ולכן מדרש גימטריא אהי"ה דיודין באחורים[2].
ואל זה אביט בקראי שמו מדרש לפירושים לתקן תרין נוקבין שפירים.
ובזכות זה יזרוק עלינו מים טהורים.
ולא יעברו בתוכנו זרים.
וירעה אותנו כרועה עדרים.
וישא אותנו על כנפי נשרים.
וישלח לנו משיח צדקנו ויקבץ נדחינו כל ישראל חברים.
ונכון יהיה הר בית ה' בראש הרים.
אמן ואמן.