מדרש לפירושים/חלק ב/ט

מדרש לפירושים (עולם גדול) - לר' אליעזר פישל מסטריזוב
חלק א: א \| ב \| ג \| ד \| ה \| ו \| ז \| ח \| ט \| י \| יא \| יב \| יג \| יד \| טו \| טז \| יז \| יח \| יט \| כ \| כא \| כב \| כג \| כד \| כה \| כו \| כז \| כח \| כט \| ל
חלק ב: א \| ב \| ג \| ד \| ה \| ו \| ז \| ח \| ט \| י \| יא \| יב \| יג \| יד \| טו \| טז \| יז \| יח \| יט \| כ \| כא \| כב \| כג \| כד \| כה \| כו \| כז \| כח \| כט \| ל \| לא \| לב \| לג \| לד \| לה \| לו \| לז \| לח \| לט \| מ
נספחים: הסכמות • דף שער • הקדמות: א - ב - ג

דרוש התשיעי - קב חרובין

נודע שכתב הרב זלה"ה בפירוש מאמר התיקונים (תיקון ס"ט דף ק"ו ע"א) דעובדא בחד בר נש מאינון בעלי קבין וכו', ושם נאמר כשהקב"ה יוצא לפרנס את הקליפות אינו יוצא רק בסוד מילוים של שלשה שמות ע"ב ס"ג מ"ה, והוא מ"ו ל"ז י"ט - בגימטריא קב. ונשאר בסוד קוטע מן השרשים. וזהו סוד מאחז"ל (משנה, שבת ו) "הקוטע יוצא בקב שלו" - ר"ל כשהוא יוצא לרשות הרבים, מקום הקליפות לפרנסם, "יוצא" דייקא. אינו מפרנסם רק "בקב שלו" - סוד מלוי בגימטריא אלהים, עיין שם שהאריך.

ואנכי פרשתי בזה הפסוק (איכה ב, ב) "בלע אדני ולא חמל", כי הנה ג' הויו"ת השרשים בגימטריא ע"ח כמנין חמל - סוד חושבן לחם, מזלא כנודע. "בלע" בגימטריא קב. וזש"ה ומקונן על גלות ישראל בין האומות שמאז יוצא הקב"ה לפרנס את הקליפות ונסתלקו השרשים למעלה (שהם כמנין חמל), ונשארו המילוים לבד (שהם בגימטריא בלע). וזהו שכתב "בלע אדני ולא חמל" - "ולא" דייקא, שנשאר בסוד קוטע מן השרשים כאמור. והבן.

וכמו כן פרשתי גם כן הכתוב (הושע ב, י) "וכסף הרבתי לה וזהב עשו לבעל", ופירש"י שמלת "וזהב" קאי למעלה - "וכסף הרביתי לה וזהב", והם עשו לבעל. וסודו על פי דרכי כי נודע באמת סוד ע"ב ס"ג מ"ה -- כסף וזהב. כי ע"ב הוא סוד כסף - מחשוף הלבן. ס"ג הוא סוד זהב כנודע. ושם מ"ה הוא יוצא מחיבור שני שמות ע"ב ס"ג. הרי ע"ב ס"ג מ"ה הם סוד כסף וזהב. ולכן באמת חושבן כסף וזהב הוא ק"פ כמנין ע"ב ס"ג מ"ה. הרי סוד כסף וזהב הוא סוד שלשה אלו השמות השרשים עם המלוים.

אך כאשר ישראל חוטאים ח"ו - גורמים שנשארו בסוד 'קוטע' ובגימטריא קב. והוא סוד בעל. וזהו שאמר הכתוב שאנכי הרביתי לה כסף וזהב - סוד ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה השרשים עם המלוים. והם עשו אותה לבעל דייקא - סוד מילוים לחוד שבגימטריא קב, שנסתלקו השרשים וכאמור. והבינהו. ויש אתי עוד דרך אחרת בפסוקים אלו ואין כאן מקומו.

ומעתה נאמר שהוא סוד יעקב - הכלול מאברהם כסף, ויצחק זהב. והוא בעצמו סוד מ"ה היוצא מחיבור ע"ב ס"ג. ולכן חושבן יעקב קפ"ב - הוא סוד ע"ב ס"ג מ"ה עם ב' כוללים של ע"ב ס"ג (כי הכולל של מ"ה אינו עולה בחשבון כי הוא בעצמו יוצא מחיבור ע"ב ס"ג, והוא הכולל ומחבר שניהם). ומזה תבין סוד שם יעקב - שני אותיות י"ע שבו הוא סוד ג' הויות השרשים שבגימטריא ע"ח עם שני כוללים של שני שמות השרשים דע"ב ס"ג - בגימטריא פ' חושבן י"ע של יעקב. ושני אותיות האחרונים של יעקב הנה הוא סוד ק"ב האמור, שהוא סוד מילויים של הג' שמות הנאמרים.

והנה מן הק"ב הזה יונקים החיצונים וזהו שאמר הכתוב "ויגע בכף ירכו" - בכף בגימטריא ק"ב אשר שם נוגע ס"ם שרו של עשו, והאותיות אלו הם בסופו של יעקב - כלומר אותיות אחרונים שבו. וז"ש בכף ירכו לשון סוף. וזהו סוד המנחה שאמר הכתוב "ויקח מן הבא בידו מנחה" - סוד בידו הוא סוד יו"ד ב' - הוא סוד י"ב אותיות השרשים של ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה. ואומרו "מן הבא בידו" ר"ל אותיות הנעלמים שלהם היוצאים ובאים מן י"ב אותיות השרשים. וזהו שכתוב "מן הבא בידו" שהוא סוד קב, וז"ש "מנחה לעשו אחיו" - סוד מנחה חושבן קב עם הכולל. וזהו סוד מלת יקח - אות ק' שבאמצע עולה לכאן ולכאן והוא סוד קב חדש קב ישן הנודע שם בדברי הרב זלה"ה בעץ חיים שער אנ"ך. וסוד מלוי בגימטריא אלהים. וזהו סוד מאחז"ל שכל בהמות המנחה היו כולם בעלי מומין - רזא דמלה מום חושבן אלהים, סוד מלוי וכאמור.

וזהו סוד מאמר עשו "יש לי רב" - הוא סוד הנודע שם בעץ חיים בפירוש מאמר התיקונים כל רב מבבל. עיין שם היטב. וז"ש "יש לי רב" - סוד אחוריים. והבן. כלל העולה שנאחז עשו בסוד קב מן יעקב, ואותיות י"ע (שהם סוד השרשים) נתעלו למעלה עד שנאמר שנשאר בסוד קוטע כמדובר. וזה סוד מאחז"ל (חולין צא, א) "למה נקרא שמו גיד הנשה? שנשה ממקומו ועלה", עיין שם. ולדעתי סוד גיד הוא סוד י"ב אותיות של ג' שמות השרשים, ועם ב' כוליים הנ"ל הם י"ז. וז"ש "שנשה ממקומו ועלה" - כי השרשים נסתלקו ונתעלו למעלה כאמור.

עוד תדע באופן אחר קצת סוד שם יעקב על פי האמור שם בעץ חיים שער אנ"ך כי בשבת מסתלקים נצח הוד יסוד ומתעלים למעלה ממקומם, ואז נשאר מקומם פנוי וחלל בסוד "מחלליה מות יומת". ולכן נקרא זעיר אנפין "קוטע" בסוד הרגלים שעלו למעלה ונקטעו. עיין שם היטב. ועיין זוהר פנחס ברעיא מהימנא דף רט"ז ע"ב (ח"ג רטז, ב) במאמר דר' פדת דלא הוה ליה אלא קב חרובין מערב שבת לערב שבת, וז"ל "איהו גרם קודם דחרב קב מן י' וכו'", עיין שם.

ובמאורי אור ערך אבק וזה לשונו:

"אבק נקרא הסטרא אחרא כשרוצים לגנוב השפע הקדושה -- ברכה קדושה, בסוד קב הקוטע שהם מילוי השמות מ"ו ל"ז י"ט - בגימטריא קב. ואז מתבטל היו"ד מהם שרוצים להתיחד להשלים יבק - ונתפרדו כל פועלי און, ואז נעשים אבק ומתפזרים זה מזה. ולכן נקרא הסטרא אחרא אבק. והא' מורה שכל אחד הלך לעצמו - לכן הוא פיזור לרשעים. מה שאין כן בקדושה יש יבק גמור", עכ"ל.

ובזוהר משפטים דף קט"ז סוף ע"א (ח"ב קטז, א) וזה לשונו: "יקב - יחוד קדושה ברכה דקודשא בריך הוא. ודא שכינתא דאיהי ברכה דקב"ה מימינא וכו' וקב"ה הכי סלקין ליה אתווי דיליה יב"ק כגוונא דא הקב"ה כחושבן יבק", עכ"ל. והנה נא ידעת סוד שם הקדוש הזה יב"ק הוא חושבן הוי"ה אלהים, או הוי"ה אהי"ה אדני. ועיין בכוונת מזמור יענך ה' ביום צרה וכו' (תהלים, כ). ועיין גם כן בסוד "ויעבר את מעבר יבק", והדברים ידועים.

וראה זה מצאתי בספר קטן זרע קודש - חברו בעל ויקהל משה - שם נאמר באורך איך שסוד קב האמור שממנו נאחזים החיצונים הם סוד נצח והוד. ולכן מילוי נצח גימטריא ת"פ - חושבן לילית. ומילוי הוד בגימטריא מות. עיין שם באורך. וזה לדעתי סוד ורמז (ישעיה כה, ח) "בלע המות לנצח" - ולכאורה אות ה' של "המות" מיותר? אך הכוונה על המקום שממנו נאחז מות והוא הוד. וז"ש המות, ר"ל מות הנאחז בהוד. וכן מלת "לנצח" - אות ל' רומז לילית הנאחזת מן הנצח. וזהו "לנצח". וזהו סוד "בלע המות" - בלע בגימטריא ק"ב חרובין האמור. והוא סוד בלע מלך הראשון מן הז' מלכין קדמאין. וז"ש "בלע המות" והבן.

והנה השם יב"ק הוא חושבן הוי"ה אלהים כנודע. וזהו לדעתי סוד (מ"א יח, כא) "עד מתי אתם פוסחים וגו' אם ה' האלהים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו". אחז בלשונו דוקא שני שמות אלו - הוי"ה אלהים, וכוונתו על סוד יבק האמור. וז"ש ההיפך - "ואם הבעל לכו אחריו" - הוא סוד ק"ב חושבן בעל. והרי כאילו נאמר: אם יב"ק לכו אחריו, ואם ק"ב לכו אחריו. והמשכיל יבין. ונודע גם כן שסוד בעלם הוא סוד בלע בן בעור המלך הראשון. וזהו סוד (במדבר כג, יב) "מה אקב לא קבה אל" - נרמז סוד ק"ב וסוד אב"ק. ואין להאריך כאן.

נחזור לדברינו שסוד ק"ב הנ"ל הוא סוד נצח והוד דקדושה. וזהו סוד מאחז"ל (ברכות ו, א) "הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוא", וכדאיתא בזוהר משפטים (דף קי"א ע"ב וקי"ב ע"ב), עיין שם. ומעתה יכון לפרש בסוד שם יעקב - אות יו"ד שבו הוא סוד י"חוד של י"בק, וסוד עק"ב הוא סוד נצח והוד - סוד ק"ב האמור, עקביים דקדושה. ומזה תבין סוד (תהלים כ, ב) "יענך יהו"ה ביום צרה" - שראשי תיבות חושבן יב"ק כמ"ש האר"י זלה"ה. וז"ש "ישגבך שם אלהי יעקב" דייקא, שהוא סוד יבק וכאמור. ולכן נרמז יעקב בראשי תיבות עם אות ע' של "יענך". וזהו סוד (תהלים כ, י) "יעננו ביום קראנו". והמשכיל יבין.

ומזה תבין שנאחזים החיצונים בסוד עקב של יעקב, והביטול שלהם על ידי אות יו"ד שהוא סוד יחוד. וזהו סוד "וידו" - אותיות יו"ד, "אוחזת בעקב" - לבטל משם אחיזת עשו. וזהו סוד (בראשית ג, טו) "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" - רצונו לומר "ראש" - אות ראשון יו"ד - בו גובר על הנחש. והנחש אינו נאחז רק מן עקב.

וזהו גם כן סוד מאחז"ל (בבא בתרא קכג, ב) שיוסף הוא שטנו של עשו. וטעמא בעי. אך כי הוא סוד יו"ד יחוד - יסוד. והמשכיל יבין. וז"ש "ויגע בכף" - סוד ק"ב, "ירכו" - סוד עקב של יעקב כפשוטו. "ותקע כָף" - הוא סוד יו"ד שנתקע ממקומו ועלה ולא נשאר כי אם ירך יעקב - עקב של יעקב, ומשם נאחז ס"ם.

וזהו שאמר הכתוב "ויבא יעקב שלם" - כלומר שהשם יעקב נעשה שלם באותיותיו, ומלת יבא נוטריקון - י"ב אאותיות, שהם השרשים שעמהם נעשה שלם. ואמרו חז"ל (שבת לג, ב) "שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו" - הוא סוד ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה שרשי אותיותיהם שבהם נעשה שלם. ועל דרך שכתבתי כמה פעמים סוד ע"ב ס"ג מ"ה שהם סוד גוף ממון תורה - גם הוא סוד יחוד ברכה קדושה. והמשכיל יבין.

וז"ש בפליאה: "מאי שלם? זה יוסף" - הוא סוד יו"ד - יחוד. ונתבטל אבק הרמוז ב"ויאבק איש עמו". והנה זהו סוד "ויהי עשו איש יודע ציד" - בגימטריא קב עם ב' כוללים הנ"ל. "ויעקב איש תם" באותיותיו שהם השרשים עם המלוים. וז"ש "יושב אהלים" - בגימטריא מלוי. וזהו סוד "כי ציד בפיו".

וזהו סוד מ"ש באורה שראה יצחק שישראל יהיו בגלות תחתיו ועל דרך שפרשתיו כמה פעמים, והמשכיל יבין. ונמצא מאחז"ל (בר"ר, עט) "ולפי שכתוב וכו'" -- הרי הוא כמבואר.

נשלם דרוש התשיעי בס"ד