ביאור:משלי כט מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ראו במהדורת הביאור הרגילה
השפעות האופי על חיי האדם וסביבתו
|
הפרק פותח בכך שיש להוכיח בלא ביקורת. מכאן לתכונות: צדק, חכמה, מלכות ומשפט |
- אִישׁ תּוֹכָחוֹת איש שיודע רק למתוח ביקורת, אף פעם לא אומר דברים חיוביים
להרחבה - מַקְשֶׁה עֹרֶף גורם לשומעים להקשות את עורפם ולהתעלם מכל דברי הביקורת שלו. פֶּתַע יִשָּׁבֵר ישקע בדיכאון - וְאֵין מַרְפֵּא!
|
הצדיקים הם רבים והרשע הוא יחיד, כי שלטון הצדיקים הוא סובלני ושלטון הרשע הוא טוטליטרי. ראו משלי כט ב |
- בִּרְבוֹת צַדִּיקִים כשהצדיקים מתרבים ומושלים - יִשְׂמַח הָעָם! וּבִמְשֹׁל רָשָׁע - יֵאָנַח עָם!
- אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה - יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת סרסור של זונות. ויש מפרשים: מתיידד ושוהה בחברתן של-
להרחבה - יְאַבֶּד הוֹן.
- מֶלֶךְ - בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ! וְאִישׁ תְּרוּמוֹת מלך או שופט המתפרנס מתרומות - יֶהֶרְסֶנָּה כי יהיה תלוי בבעלי ההון התורמים לו
להרחבה.
הרעות והמריבות הנובעות מהתנהגות אויל, היכולות אף להתגבר על חכמת הישר
- גֶּבֶר מַחֲלִיק מסתיר את הפגמים, נותן מחמאות ללא ביקורת
להרחבה עַל רֵעֵהוּ - רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו כי האדם נמשך באופן תת-מודע לזה שנתן לו את המחמאות, ומשתדל לעשות כל מה שהוא מבקש כדי לקבל מחמאות נוספות
להרחבה!
- בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע - מוֹקֵשׁ הפשע של איש רע הוא המכשיל אותו. ויש מפרשים: כשהפשע עצמו מכשיל את הפושע, אז הצדק גלוי וברור, ולכן
להרחבה, וְצַדִּיק האיש הישר וההולך בדרך הצדק. ויש מפרשים: האוהב צדק
להרחבה יָרוּן - וְשָׂמֵחַ הצדיק יכול לשמוח כשהרשע נופל בבור שכרה לעצמו.ואולי פירושו: לעומת זאת כשאיש ישר יצליח (וישיר מרוב הצלחה) אז סביבתו שמחה.
- יֹדֵעַ בוחן מקרוב באופן אישי
להרחבה צַדִּיק שופט שהצדק חשוב לו
להרחבה דִּין דַּלִּים חלשים, שמנצלים אותם ואין מכבדים אותם. ויש מפרשים: שאין להם כסף לעורך-דין טוב שיציג את טענותיהם כראוי
להרחבה, רָשָׁע - לֹא יָבִין דָּעַת אינו טורח להתבונן מקרוב אלא מסתפק בעובדות השטחיות!
- אַנְשֵׁי לָצוֹן הלועגים לזולת
להרחבה יָפִיחוּ יציתו את אש המריבה קִרְיָה, וַחֲכָמִים היודעים להקשיב לזולת
להרחבה יָשִׁיבוּ אָף ירגיעו את הכעס והמריבה.
- אִישׁ חָכָם היודע ללמד
להרחבה נִשְׁפָּט מתווכח ומוכיח אֶת אִישׁ אֱוִיל רשע. ויש מפרשים: שטחי
להרחבה, וְרָגַז ולעומתו האויל בתגובה רוגז... (יש המפרשים זאת כהמשך הדברים על הצדיק: פעם הוא מדבר בכעס ותוכחה) וְשָׂחַק ופעם הוא מדבר בצחוק והומור וְאֵין נָחַת ואין דברי האויל מובילים לדבר. לפי הפירוש השני: החכם אינו נח אלא משנה כל הזמן את סגנון הדיבור שלו, כדי שהאויל לא ישתעמם
להרחבה.
- אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ מפיצים דברי שנאה על-
להרחבה תָם חף מפשע
להרחבה, וִישָׁרִים אנשים שהם בדרך-כלל אנשי שלום
להרחבה יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ מושפעים מדברי השנאה של אנשי הדמים, וגם הם רודפים את התם ומנסים להרגו
להרחבה.
- כָּל רוּחוֹ מחשבותיו יוֹצִיא כְסִיל, וְחָכָם - בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה כלאחר מחשבה יתן עצה מתומצתת ומשובחת יותר. ויש מפרשים: לאחר דברי הכסיל, החכם יענה לו וירגיע את מחשבתו.
להרחבה.
- מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר עצם ההקשבה, גם אם אינו משתתף בשקר או מסכים לו
להרחבה - כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים מתחילים לספר שקרים ולחשוב על מזימות.
|
רש ואיש תככים נפגשו: הרש (עני) אמור לראות את איש התככים כפי שהוא - שכן אין איש התככים יכול להוציא ממנו כסף. הרש ש'נפתחו עיניו' יכול להבין מה לא לעשות, למרות הקושי האישי שלו והדחיפה לפעולות של רוע כמו גניבה או שקר. איש התככים רואה את הרש - ואם 'נפתחו עיניו' הוא מבין לאן התככים שלו יובילו אותו בסופו של דבר |
- רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהוָה ה' מפגיש ביניהם כדי שכל אחד מהם ילמד מרעהו.
להרחבה.
השפעות השלטון הישר והחינוך הטוב
|
אנו עוברים מהשפעות הרוע להשפעות השלטון והחינוך הישר. פסוקים נוספים מלמדים על חובתו של השלטון לתת סיוע משפטי לעניים. ראו סיוע משפטי לעניים |
- מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת - דַּלִּים, כִּסְאוֹ כוח השלטון שלו
להרחבה - לָעַד יִכּוֹן יהיה יציב ומבוסס
להרחבה.
- שֵׁבֶט חינוך על-ידי ייסורים וְתוֹכַחַת חינוך על-ידי הגיון
להרחבה יִתֵּן כל אחד מאמצעי החינוך האלה ייתן לנער חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח משוחרר לנפשו, ללא חינוך - מֵבִישׁ מביא בושה על- אִמּוֹ! - בִּרְבוֹת רְשָׁעִים - יִרְבֶּה פָּשַׁע מרד, כי כל אחד רוצה לשלוט והם מורדים איש ברעהו
להרחבה, וְצַדִּיקִים אבל בסוף, הצדיקים - בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ שכן מלכות הרשע אינה יציבה. ויש מפרשים: יסתכלו מהצד ויראו איך הרשעים מפילים זה את זה.
- יַסֵּר בִּנְךָ - וִינִיחֶךָ יתן לך נחת-רוח, וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ יגמול לך על כך שחינכת אותו כראוי. {פ}
חשיבות הטיפול ברע: תוכחה, הגבלה, סבלנות והתרחקות מרשעים
- בְּאֵין חָזוֹן נבואה
להרחבה - יִפָּרַע יפרוק עול, כי אין מי שיוכיח אותו, או משום שאינו מוצא מטרה לחייו
להרחבה עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה ואינו פורק עול למרות שאין נביא - אַשְׁרֵהוּ הוא צועד בדרך הנכונה, מכין את עצמו לחזרת הנבואה
להרחבה. - בִּדְבָרִים בדיבורים בלבד, ללא איום בעונש לֹא יִוָּסֶר יקבל דברי מוסר וביקורת עָבֶד, כִּי יָבִין כי גם אם יבין את הדברים שיגידו לו - וְאֵין מַעֲנֶה לא ינהג בענוה והכנעה, לא יקבל מרות.
- חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו מדבר מהר ובחוסר-סבלנות
להרחבה? תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ יש תקוה שהכסיל, שאינו אוהב להקשיב הרבה, יקשיב לו וילמד ממנו
להרחבה!
- מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ - וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן מנוון, עצלן ובטלן
להרחבה.
- אִישׁ אַף כעס גלוי
להרחבה יְגָרֶה מָדוֹן מעורר מריבה
להרחבה, וּבַעַל חֵמָה כעס שמור בלב רַב פָּשַׁע מסית למרד
להרחבה.
|
הרעיון של פסוק כג, שהגאוה מביאה השפלה והענוה מביאה כבוד, הוא המסר של סיפורים רבים בתנ"ך - ראו במדבר רבה יג ג |
- גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד יחזיק בכבוד, ישמור על כבודו.
- חוֹלֵק עִם גַּנָּב מקבל או קונה חלק מהרכוש הגנוב - שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ פוגע בעצמו, שהרי יגיע לכך ש -, אָלָה שמע את השבועה של הגנב, שידו לא היתה במעל יִשְׁמַע - וְלֹא יַגִּיד ולא בא להעיד (כי הוא חלק מהקנוניה)
להרחבה.
הבחירה בדרך ה' היא הדרך לישרים
|
בשלש הפסוקים הבאים, מזכירים לאדם שבחירה בטוב הוא הטוב עצמו, ובחירה ברע פוגעת באדם ובבחירותיו בהמשך |
- חֶרְדַּת אָדָם בהלה פתאומית שנופלת על האדם - יִתֵּן הגורם לה הוא מוֹקֵשׁ דרך לא ישרה. כלומר הרשע חרד כל הזמן שמשהו רע יקרה. ויש מפרשים: מכשול נסתר שעומד בדרכו
להרחבה, וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אדם שעושה כמיטב יכולתו לפי הדרך הישרה, דרך ה'. ויש מפרשים: המאמין שה' שלח לו את החרדה כדי להזהיר אותו מפני המכשול
להרחבה יְשֻׂגָּב יתעלה - לא יהיו לו את החרדות. ויש מפרשים: יינצל מהמכשול ויהיה מוגן.
- רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל רוצים להיפגש עם המושל כדי שיעזור להם
להרחבה, וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ אולם ה' הוא הקובע את גזר דינו של האדם, ולא המושל. - תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים - אִישׁ-עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע - יְשַׁר-דָּרֶךְ אדם המתנהג ביושר
להרחבה! {פ}