קטגוריה:משלי כט טו
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שֵׁ֣בֶט וְ֭תוֹכַחַת יִתֵּ֣ן חׇכְמָ֑ה
וְנַ֥עַר מְ֝שֻׁלָּ֗ח מֵבִ֥ישׁ אִמּֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שֵׁ֣בֶט וְ֭/תוֹכַחַת יִתֵּ֣ן חָכְמָ֑ה וְ/נַ֥עַר מְ֝שֻׁלָּ֗ח מֵבִ֥ישׁ אִמּֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"שבט ותוכחת". השבט והתוכחת יתן לנער חכמה כי בזה יקנה שלמות המדו' ובזולתו אין לו דרך להגיע אל החכמה אך הנער שהוא משולח לרצונו הוא נעדר המוסר והחכמה והוא בזה מביש אמו לרוע עניניו עם שאליה ייוחס הרבה מרוע תכונותיו כי יאמרו האנשים כי היא סבבה זה עד שלא תקנתהו מוסר בקטנותו:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שבט ותוכחת" - שבט מוסר והתוכחה, כל אחד מהם יתן חכמה בלב הפתאים; אבל הנער המשולח ללכת בדרכי לבו וימנעו ממנו שבט ותוכחת, יישאר סכל ובזה הכל מביישים אמו לומר שהיא מנעה המוסר ממנו, כי כן דרך הנשים לגעגע על בניהם, אם-כן הוא גורם לבייש את אמו, כי לא נמצא בו חכמה.
מצודת ציון
"משולח" - נעזב אל רצון עצמו כמו קן משולח (ישעיהו טז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שבט ותוכחת יתן חכמה", אם מכה את הנער "בשבט", ומוכיחו "בתוכחת" השכל, זה ילמדנו לקבל חקי "החכמה", כי בתוכחה לבדו לא יפעל על לב נער שציוריו רעים כנ"ל, אבל "הנער המשלח" ואינו מיסרו, יפריע חקי החכמה ולבסוף "מביש אמו" על שלא חנכתו כראוי:
ביאור המילות
"תוכחת". הוא בנחת. וזה הבדלו מן מוסר שהוא בשבט.
"ומשלח", שהוא חפשי בלי עוצר בעדו:תרגום מצודות: שבט מוסר והתוכחה - כל אחד מהם יתן חכמה בלב הפתאים; אבל הנער המשולח (נעזב אל רצון עצמו) ללכת בדרכי לבו וימנעו ממנו שבט ותוכחת - יישאר סכל, ובזה הכל מביישים אמו לומר שהיא מנעה המוסר ממנו, כי כן דרך הנשים לגעגע על בניהם, אם-כן הוא גורם לבייש את אמו, כי לא נמצא בו חכמה.
תרגום ויקיטקסט: שבט (סמכות) ותוכחת (ביקורת) מצד ההורים יתנו חכמה לנער; בלעדיהם, הנער ישולח מבית-הספר ויבייש את אמו בבית.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט טו.
דקויות
מהו נער משולח? ומדוע הוא מביש דווקא את אמו?
1. לפי רוב המפרשים: משולח הוא "חפשי בלי עוצר בעדו" (מלבי"ם ביאור המילות), כמו (ישעיהו טז ב): "קֵן מְשֻׁלָּח" (מצודת ציון). "הנער שהוא משולח לרצונו הוא נעדר המוסר והחכמה, והוא בזה מביש אמו לרוע עניניו, עם שאליה ייוחס הרבה מרוע תכונותיו כי יאמרו האנשים כי היא סבבה זה עד שלא תקנתהו מוסר בקטנותו" (רלב"ג); "כי האב מייסר וזורק מרה לבנו כל מה שאפשר, אבל האם קופצת מצד אחר ומחבקתו ומנשקתו כדי להעביר את דאגתו ולהשקיט את בכיתו, ונמצא שהאב לא עשה כלום בכל שבטו ותוכחתו" (רמ"ד ואלי, וכן מצודת דוד).
2. ולענ"ד, משולח מלשון שילוח = גירוש, כמו (בראשית ג כג): "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם"; נער משולח הוא נער שמגרשים אותו מבית הספר והוא נמצא בבית עם אמו, מבייש ומצער אותה. וכך גם ב(משלי י א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"*.
הפסוק קורא להורים לחנך את ילדיהם גם בבית - לא לסמוך רק על החינוך של בית-הספר. ללא שבט ותוכחת בבית, גם בית הספר לא יצליח לחנך, והילד יגורש ויבייש את הוריו בבית.
הקבלות
1. ישמעאל, בנם של הגר ואברהם, נהג בצורה מבישה ולא חכמה כאשר ציחק (לעג והשפיל) את יצחק אחיו, (בראשית כא ט): "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק". לכן נצטווה אברהם לשלח את ישמעאל, שהיה עדיין נער (בראשית כא17), ויחד איתו שילח גם את הגר אמו, (בראשית כא יד): "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד, וַיְשַׁלְּחֶהָ, וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" (ע"פ רש"י). הגר אמו כמעט והתייבשה במדבר, (בראשית כא טו): "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם", עד שה' שמע בקול הנער והראה להם באר מים. כך, כל נער שאינו נוהג בחכמה עלול להיות משולח מביתו ולגרום בושה ויובש לאימו.
2. על-דרך הדרש, גם עם ישראל נקרא נער, (הושע יא א): "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי", וכשעם ישראל לא שמע אל תוכחות ה' שבתורה, ה' שילח (גירש) אותו מארצו, "וגם השכינה, שהיא סוד האם העליונה שלהם, שולחה עמהם, כעניין שנאמר", (ישעיהו נ א): "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם", "והבושה... היתה של השכינה, שהוכרחה כביכול לפגום את כבודה ולצאת אחרי בניה באויר הטמא של ארץ העמים" (רמ"ד ואלי פירוש שני).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כט טו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.