קטגוריה:משלי כט כה
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה יְשֻׂגָּב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ
וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּ/בוֹטֵ֖חַ בַּ/יהוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"חרדת אדם יתן מוקש" - מסורס הוא: מוקש עבירה יתן חרדה לאדם.
דבר אחר, כמשמעו: מתוך שאדם צר עין וחרד, אם יעשה צדקה יצטרך אל הבריות, חרדה זו תתן לו מוקש.
והראשון נוח לי.רלב"ג (כל הפרק)
"חרדת האדם". ופחדו על מה שאין ראוי לפחד ממנו יגרום מוקש ונזק והמשל שכאשר ימצא איש רע אחד בדרכו ויכי' שהוא מתפחד וחרד ממנו יתעורר מפני זאת הסבה להזיק לו ולשוללו להכירו שכבר ינצחוהו וכבר ירבו המשלים על זה גם כן מצדדים אחרי' מזולת זה ואמנם האיש הבוטח בה' ואינו מתפחד מדבר בעוצם בטחונו בשם ואפילו במה שראוי לפחד ממנו באופן מה הנה הוא ישוגב ויתחזק להמלט מהרע ההוא כמו שתמצא בדוד שהתחזק באלהיו לרדוף אחרי הגדוד אשר שרפו צקלג וכמו שתמצא בחזקיה על דבר סנחריב:
מלבי"ם (כל הפרק)
"חרדת אדם יתן מוקש" - הגם שאמר למעלה (משלי כח יד): "אשרי אדם מפחד תמיד", בכל זאת, "החרדה", שמורה הבהלה הפתאומית, זה "ייתן מוקש", וזה מורה שאינו בוטח בה'.
אבל "הבוטח בה' ישוגב" ולא יחרד, כמו שאמר הלל (ברכות ס.): "מובטח אני שאינו מאנשי ביתי", שנאמר (תהלים קיב ז): "משמועה רעה לא יירא, נכון ליבו בטוח בה'".
תרגום מצודות: החרדה שהאדם חרד בבוא עליו מקרה רע הוא יוסיף לו עוד מוקש, על כי לבו בל עמו קרוב הוא להיות נכשל בדבר קל; אבל הבוטח בה' ולא יחרד ביותר, הנה יתחזק אף מהמקרה אשר הדביקתהו מאז.
תרגום ויקיטקסט: מוקש (מכשול נסתר) נותן חרדה (בהלה פתאומית) בלב האדם; והבוטח בה' מאמין שה' נתן בליבו את החרדה כדי להזהיר אותו, נזהר ונשגב (ניצל) מהמוקש.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט כה.
דקויות
חרדת אדם יתן מוקש - מה גורם למה?
לפי רוב המפרשים, החרדה גורמת למוקש, כלומר מי שפוחד - נכשל. אולם בפרק הקודם נאמר, (משלי כח יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"*, כלומר, דווקא מי שלא פוחד - נכשל. איך זה מסתדר?
1. יש הבדל בין פחד לבין חרדה: החרדה היא בהלה משתקת הגורמת לכך שהאדם אינו יכול לחשוב (ע"פ מצודת דוד); אולם הפחד הוא זהירות מבוקרת הגורמת לאדם לתכנן בתבונה את צעדיו.
2. החרדה היא בהלה פתאומית, בלתי נשלטת, הנובעת מחוסר אמונה: "החרדה, שמורה הבהלה הפתאומית, זה ייתן מוקש, וזה מורה שאינו בוטח בה'. אבל הבוטח בה' ישוגב ולא יחרד" (מלבי"ם); אולם הפחד הוא זהירות מודעת ונשלטת.
3. החרדה בפסוק שלנו היא חרדת אדם, חרדה מפני בני אדם, והיא מראה על חוסר בטחון בה'; אולם הפחד בפרק כח הוא פחד מפני ה' (ע"פ רבנו בחיי). וכך נאמר גם בספר תהלים, (תהלים נו ה): "...בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי, לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי" (תהלים נו יב): "בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי" (תהלים קיח ו): "ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם", ובלשון ימינו "הפוחד מהאחד - לא פוחד מאף אחד. ושאינו פוחד מהאחד - פוחד מכל אחד".
- אולם, לפי כל הפירושים האלה, היה ראוי שהפועל יהיה ממין נקבה - "חרדת אדם תתן מוקש".
4. לכן מסתבר יותר לפרש, שהמוקש גורם לחרדה; החרדה היא סימן למוקש שיש להיזהר ממנו. כך בעולם הרוח: "מוקש עבירה יתן חרדה לאדם" (רש"י), וכך לענ"ד גם בעולם החומר. פחד פתאומי או רעדה עשויים להיות סימן מה' שעלינו להיזהר ממכשול נסתר.
הקבלות
בועז הרגיש חרדה באמצע הלילה, (רות ג ח): "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו". החרדה הזאת נבעה ממוקש רוחני, "כי הסטרא-אחרא היתה חושבת להחטיאו במוקש הזה של אישה המזומנת לפניו", אולם, "בועז הצדיק היה בוטח בה' יתברך בכל ענייניו שלא תבוא תקלה על ידו, ולכן נעזר ונשגב ממנו ית', שניתן בליבו לקפוץ בשבועה כדי להכניע את יצרו, ועל-ידי-כך ניצול מן החטא, וזכה ליהנות בהיתר ממה שלא רצה ליהנות באיסור" (רמ"ד ואלי); ומכאן גם באופן כללי, "מוקש עבירה יתן חרדה לאדם" (רש"י).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי כט כה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.