קטגוריה:משלי כט ז
נוסח המקרא
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת
יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.
יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים
רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃
יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"דין" - משפט יסורים.
מצודת דוד
"דין דלים" - ייסורי הדלים ודוחק עניים.
"לא יבין" - לא יתן לב להבין ולדעת מחסורם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: יודע צדיק דין דלים - ייסורי הדלים ודוחק עניים; ורשע - לא יתן לב להבין ולדעת מחסורם.
תרגום ויקיטקסט: שופט צדיק בודק באופן אישי ויודע מקרוב את כל פרטי הדין של אנשים דלים, שאין להם כסף לייצוג משפטי; אולם שופט רשע לא מתבונן כדי לדעת מקרוב את פרטי הדין, אלא מסתמך על העובדות השטחיות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט ז.
דקויות
מה זה דין דלים?
1. דין דלים הוא מצבם הקשה של הדלים: "ייסורי דלים, ומה הם צריכים" (רש"י, ודומה לזה מצודת דוד): הצדיק שם לב לבעיותיהם וצרכיהם של העניים ועוזר להם, והרשע לא מתעניין ולא יודע. וחכמי התלמוד דרשו שהכוונה גם לבעלי חיים, "יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין, לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלושה ימים" (רבי יונה, בבלי שבת קנה:). פירוש זה מתאים לפסוק אחר בספר משלי, שגם הוא מתחיל באותן מילים, (משלי יב י): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי": גם שם הכוונה היא, שהצדיק שם לב לצרכים ולבעיות של בהמתו, בעוד שהרשע לא מתעניין ולא מרחם על בהמותיו*.
- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הפשוטה של המילה דין, משפט.
2. דין דלים הוא מידת-הדין השמיימית, הפוגעת בדלים: "הצדיק יודע שהדין מתריס כנגד הדלים, ולכן עוזרם ומרחם עליהם כדי להמתיק את דינם, ולהשתוות אל ההנהגה העליונה שרוצה תמיד שמאל דוחה וימין מקרבת, בסוד הכללות של חסד וגבורה שיש במוח הדעת". ה' מנהיג את העולם בדעת, שהיא שילוב של דין ורחמים, אולם ישנם אנשים שה' מפעיל כלפיהם רק דין, כדי לתת לנו אפשרות להפעיל כלפיהם את מידת הרחמים ולהשלים את הדעת. הצדיק יודע עובדה זו ומרחם על העניים, אולם "רשע לא יבין דעת - אינו מבין דרך הנהגתו של מוח הדעת הכלול, ולכן הוא תופס תמיד בשמאל דוחה, ומניח ימין מקרבת" (רמ"ד ואלי).
3. דין דלים הוא הדין האלהי הפוגע במי שמתאכזר לדלים: "ורוב הצרות שבעולם אינן באות אלא מפני הצעקות של הדלים, שהרשעים עושקים אותם או מזלזלים בהם; והצדיק אינו עושה כן, כי הוא יודע דינם של הדלים..." (רמ"ד ואלי).
4. דין דלים הוא משפט, אבל לא בעולם הזה אלא בעולם הבא: "שאחריתם יהיה טוב" (הגאון מווילנה).
5. ולענ"ד, דין דלים הוא פשוט משפט שבו אחד מבעלי הדין הוא עני (ע"פ מלבי"ם).
עניים, שאין להם כסף לשלם לעורך-דין טוב, מתחילים את המשפט בעמדה נחותה יותר. הדבר מטיל אחריות מיוחדת על השופט - אחריות לדעת.
הפועל ידע והמושג דעת משמעם היכרות מקרוב, היכרות בלתי אמצעית; דלים הם חלשים, שאין להם מספיק כסף או קשרים כדי לשכור עורכי דין שיסבירו את הצד שלהם במשפט; לכן הם מתחילים מעמדה נחותה יותר, והטענות שלהם פחות מתקבלות על הדעת בראיה שטחית.
צדיק הוא אדם המייחס חשיבות רבה לצדק; יודע צדיק דין דלים - השופט המייחס חשיבות לצדק, אינו מסתפק בעובדות הגלויות לעין, הוא טורח להתעמק בדינם של הדלים עד שהוא יודע את כל פרטי הדין מקרוב, באופן בלתי-אמצעי, ללא תיווכם של עורכי דין; כך הוא משתדל לנטרל את אי השיוויון בין שני הצדדים למשפט, ולהגיע לדין צדק.
אולם רשע לא יבין דעת - השופט הרשע אינו מייחס חשיבות לצדק, אינו מתבונן, ואינן טורח לדעת את העובדות המלאות - הוא מסתפק בעובדות הגלויות לעין או בעובדות שנמסרות לו על-ידי עורכי הדין, ומוציא משפט מעוקל.
הקבלות
הפסוק שלנו מדבר על חובת השופט לעזור לעניים לייצג את עצמם. פסוקים אחרים מדברים על חובת המלך והמדינה, ראו (משלי כט יד): "מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים - כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן"*.
החובה להתבונן ולהתעמק בכל העובדות הרלבנטיות אינה מוגבלת רק למשפטים שמשתתפים בהם עניים, ראו (משלי כח ה): "אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט, וּמְבַקְשֵׁי ה' יָבִינוּ כֹל"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כט ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.