רש"י על משלי כט
<< · רש"י על משלי · כט · >>
פסוק א
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יג
פסוק טו
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
דבר אחר, כמשמעו: מתוך שאדם צר עין וחרד, אם יעשה צדקה יצטרך אל הבריות, חרדה זו תתן לו מוקש.
והראשון נוח לי.