פתיחת התפריט הראשי

משלי כט יג: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'."

תרגום מצודות: בין הרש מעודו, בין הנולד בעושר ואחר זה הוכה ונשבר בחלי העוני, לא במקרה בא, כי מה' יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם והם נפגשו (נפגעו) בגזרה. וכן, כאשר יעשיר העני, או הנולד בעושר והוכה בחלי העוני כאשר יחזור לקדמותו, לא במקרה יבוא, כי ה' הוא המאיר עיני שניהם מחשכת העוני, כי הרעה והטובה הכל בגזרה ולא במקרה.

תרגום ויקיטקסט: איש רש ונרדף, ואיש תככים (מזימות) שזמם לפגוע בו, נפגשו באופן מפתיע; בפגישה זו ה' האיר את עיני שניהם והשלים ביניהם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט יג.


דקויותעריכה

המילה תככים מופיעה רק בפסוק זה. בלשון ימינו משמעה: מזימות ומרמה, ויש לכך רמז גם ב(תהלים י ז): "אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן". אבל מה הקשר בין רש לבין איש תככים? היה מתאים יותר להשוות בין רש לבין עשיר, כמו בפסוק המקביל במשלי כב!

1. רש ואיש תככים מסמלים שתי תכונות - עוני ומרמה. העוני המרמה נפגשו, כי ה' רצה להשתמש בזיווג שלהם כדי להאיר את עיני הבריות, שיראו את הקשר בין שקר לצרה, "שמה שירויח במרמה יקחהו הדלות והרישות, ועל-ידי-זה יראו אנשים יקחו מוסר שמעשה השקר והמרמה לא יצליח" (ע"פ מלבי"ם; ראו "זיווג משמיים" - השקר והצרה).

- אולם, בפסוק לא נאמר שה' מאיר את עיני הבריות, אלא דווקא את עיניהם של הרש ואיש-התככים.

- ועוד, לפי פירוש זה לא ברור מדוע נאמר איש; היה עדיף לכתוב "רֵיש ותככים נפגשו".

כיוון שהמילה תככים היא מילה ייחודית בלשון המקרא, יש שפירשו שמשמעותה שונה מבלשון ימינו:

2. תככים הן מחשבות עמוקות וחכמות. איש תככים הוא אדם חכם, רב או פילוסוף:

"בשעה שהתלמיד (הרש בחוכמה) הולך אצל רבו (איש תככים בחכמה) ואומר לו למדני תורה, אם מלמדו - מאיר עיני שניהם ה'" (רש"י בשם ר' נתן, ע"פ בבלי תמורה טז.:); "מלבד המעשה הטוב שהרב עושה בזה שמלמד תורה... הלימוד לבן חבירו מוסיף לו לעצמו ידיעות והשתלמות, כי הלא הקטנים מחדדים את הגדולים... ומטיב גם עם עצמו, כי מאיר עיני שניהם ה'" (הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב").

"הרש - הוא העני בעיון.... ואיש תככים - יש לו מחשבות רבות מקבילות... והם נפגשו בענין המבוכה והדלות בעיון... וה' יתברך מאיר עיני שניהם, במה שישפע ממנו על השכל האנושי להישירו אל המקום אשר ממנו יתיישר להגעת הדרוש ההוא..." (ע"פ רלב"ג). גם הטיפש וגם החכם עשויים להתבלבל, וצריכים שה' יאיר את עיניהם ויעזור להם להגיע לאמת

- אולם, רש בלשון המקרא הוא בדרך-כלל עני בחומר, ולא עני בעיון.

3. תככים מלשון תוך, פנים, אמצע. איש תככים הוא איש שנמצא במעמד ביניים - איש שמצבו הכלכלי ממוצע (התרגום הארמי ורס"ג, ע"פ הערה בפירוש דעת מקרא). לפי זה יש לפרש את הפסוק בדומה לפסוק המקביל, (משלי כב ב): "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ; עֹשֵׂה כֻלָּם ה'"; שני הפסוקים מתארים פגישות בין אנשים ממעמד כלכלי שונה. פגישות כאלו עשויות להועיל לשני הצדדים: העשיר יכול ללמד את העני איך לנהל את עסקיו ולהרויח, והעני יכול ללמד את העשיר איך להסתפק במועט וליהנות מהדברים היפים שאינם נמדדים בכסף.

4. תככים הן מכות ושברים. איש תככים הוא אדם שהיה עשיר, קיבל מכות וירד מנכסיו, "כי ה' הוא המאיר עיני שניהם מחשכת העוני, כי הרעה והטובה הכל בגזרה ולא במקרה" (ע"פ מצודות, ודומה לזה הגאון מווילנה).

- אולם, פסוקים אחרים בספר משלי מלמדים, שחכמתו וחריצותו של האדם דווקא כן משפיעים על עושרו.

5. לענ"ד המפתח להבנת פסוק זה, כמו פסוקים רבים אחרים בספר משלי, הוא השימוש בהקבלות לגילוי הסיפור מאחרי הפסוק. הפסוק שלנו רומז לתהלים פרק י, המדבר על אנשי מרמות ותֹך הזוממים לפגוע בעני (ראו "הקבלות"). מכאן, איש תככים הוא איש-מזימות הרודף אחרי הרש וזומם לפגוע בו. אבל ה' מגן על הרש, מפגיש בינו לבין רודפו ונותן לרש כוח להתמודד עמו. כך ה' מאיר את עיני שניהם - הרש מתחזק ואיש-התככים מבין שטעה במזימותיו.

הקבלותעריכה

1. דוד קרא לעצמו רש, (שמואל א יח כג): "וַיֹּאמֶר דָוִד 'הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ? וְאָנֹכִי אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה!'". למרות הענוה שלו, הוא נרדף על-ידי אנשי תככים, אנשי מזימות שסכסכו בינו לבין שאול, (תהלים י ז): "אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן". אנשים הזוממים לפגוע ברשים ועניים, (תהלים י ב): "בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי, יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ", (תהלים י ט): "יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ".

גם שאול עצמו נהג כאיש תככים וזמם לפגוע בדוד. אולם ה' הפגיש בין דוד לבין שאול פעמיים בנסיבות מפתיעות (שמואל א פרק כד ופרק כו). בשתי הפגישות הללו, דוד יכל להרוג את שאול אבל לא עשה זאת. הפגישות הללו האירו את עיניו של שאול - הוא הבין שדוד אינו אויב שלו. הפגישות בוודאי גם האירו את עיניו של דוד - הוא זכה ששאול הכיר במלכותו.

הפסוק שלנו מסכם את המסר העולה מהפגישות הללו: "איש-התככים, היזהר! האיש הרש, שאתה זומם לפגוע בו, עלול יום אחד לפגוש אותך כשתהיה חלש ופגיע, ואז תבין שרדפת אותו לשווא".

2. פסוק דומה נמצא ב(משלי כב ב): "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה'"*, ושם התייחסנו להבדל בין הפסוקים.

3. המילה נפגשו מופיעה עוד ב(תהלים פה יא): "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/29-13