מעשה אפוד (דוראן)/פרק יח
מתוך: מעשה אפוד (דוראן)/הכול (עריכה)
<עמ' 107>
הפרק השמנה עשר
עריכהכבר התבאר במה שקדם ענין זה הבנין והמכוון בו, וכי הוא אמנם יורה בהנחה הראשונה אצל בעל הלשון על פעל הפועל על דרך הסבה ובאמצעי. ועתה אומר כי לפי שהיתה הסבה לפעל מה אמנם הוא סבה על אופנים מתחלפים, כי הוא אם שיהיה הסבה על דרך הצווי או על דרך ההכנה וההזמנה לפעל או על דרך זולת זה, וזה אם בעצם או במקרה. והמשל כי אמרו "וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם" (דה"ב כח טו), הנה זה על דרך הצווי, ר"ל שצוו ללבוש ולנעול ולאכול ולשתות, או שהכינו זה והזמינו, או שנתנו כל זה. הנה מפני זה שם בעל הלשון שתי אותיות נוספות על הגזרה והן הה"א והיו"ד, להורות על רבוי אופני הסבות, ולא הספיק לו באחת להורות על זה. והספיקו לו שתים להורות על הרבוי לא על מספר הפנים, כי יארך הדבור. ולקח הה"א והיו"ד לפי שהן הקלות במוצאיהן אחר האל"ף שכבר השתמש בה להורות על המדבר בעדו בעתיד, ובשמות הפועלים הוסיף המ"ם והיו"ד, ובשמות הפעולים המ"ם והוי"ו, לפי שהן הקלות במוצא השפה. ומפני שרצה שלא יהיו האותיות המשמשות בבנין זה יותר מאותיות הגזרה, על כן קצר בקצת חלקי הבנין הזה ושם בקצתם היו"ד לבד ובקצתם הה"א לבד. כי הוא קצר בעתידים ולא הניח בהם כי אם היו"ד לבד, והה"א שם בכח כשהעתיק תנועתה אל האות שלפניה, בראית המצאה בקצת עתידים: "דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ" (תהלים קטז ו), "יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה" (נחמיה יא יז), "וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ" (תהלים כח ז). ולפי זה אמרך "אַזְכִּיר רַהַב" (תהלים פז ד) דינו אֲהַזְכִּיר, "יַפְקִיד כֵּלָיו" (ישעיהו י כח) דינו יְהַפְקִיד, וכן בכל הדומים, לולי הקצור. ולזה קצר בעוברים והניח בהם הִפְעַלְתִּי, הִפְעַלְתֶּם, הִפְעַלְנוּ, הִפְעַלְתֶּן, בלא יו"ד, כי אם הניח בהם יו"ד היו אותיות השמוש יותר מאותיות הגזרה. וכן בהִפְעַלְתָּ, לפי שהתי"ו תביא ה"א נחה בכח בראית המצאה בקצת מהם בכתוב: "נִכְרְתָה בְרִית" (בראשית לא מד), "לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה" (תהלים פט מה), "וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת" (שמות כח כה), "וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת" (יהושע טו יט) והדומים להם. ובהִפְעַלְתְּ לנמצאת במעמד, לפי שקצר בזכר. ואחר שהתבאר זה, אתן הדמיונים לבנין הזה על דרך הראשונים.
הדמיון לעוברים בשלמים יבאו על שלשה פנים, כי כשפ"א הפעל אחת מאותיות הגרון הה"א סגולה או פתוחה, ובזולתן חרוקה: "וְהִגְבִּיר בְּרִית" (דניאל ט כז), "הֶחְפִּיר לְבָנוֹן" (ישעיהו לג ט); "הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי" (עמוס ב ט), ובהבלעת התי"ו: "הִשְׁבַּתִּי אֶת הַמָּשָׁל" (יחזקאל יב כג); "הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ" (יואל א ז); "וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ" (במדבר כז ח); "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ" (נחמיה י לג); "וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ" (משלי ז יג); "הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי אָרֶץ" (יחזקאל כז לג), "הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים" (שם).
שמות הפועלים: "וְהוּא מַזְכִּיר" (יחזקאל כא כח); "הַמַּזְכִּרִים אֶת יְיָ" (ישעיהו סב ו); "צֹר הַמַּעֲטִירָה" (ישעיהו כג ח); "מַזְכֶּרֶת עָוֹן" (במדבר ה טו); "מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת" (שמות כו ה).
שמות הפעולים: "כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח" (יחזקאל כט יח), "מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה" (דה"ב יח לד) (אולי צ"ל: "מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה" (מ"א כב לה)) כמו בשורק; "הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְיָ" (מ"ב יב יב); ו"מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה" (ויקרא ו יד); "עָרִים מָחֳרָבוֹת" (יחזקאל כט יב) כמו בשורק, ובה"א: "לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת" (יחזקאל מו כב). ואמרו ב"כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב יד) שהוא כמו מֻשחת בחלוף החירק בשורק, כמו "וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן" (בראשית נ כו) על דעת ר' יונה (הרקמה שער ח).
המקור על פנים מתחלפים: "וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתֶּךָ" (דניאל ט יג), "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן" (דברים לב ח), "פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא ה), ובלא ה"א: "לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה" (תהלים כו ז) והדומים להם.
<עמ' 108> הצוויין: "וְאַתָּה הַקְרֵב" (שמות כח א), ועם הכנויים בחירק: "הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה" (ישעיהו מג כו), ובפתח: "מֵעָלַי הַרְחַק" (איוב יג כא), ובה"א: "הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי" (תהלים ה ג); "מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ" (תהלים ב י); "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ" (ישעיהו נד ב).
העתידים: "אַזְכִּיר רַהַב" (תהלים פז ד), ובה"א: "אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם" (איוב טז ד), ונח האל"ף האית"נית: "בָּרוּךְ יְיָ וַאעְשִׁר" (זכריה יא ה); <השלמה מסוף הספר> "יַפְקִיד כֵּלָיו" (ישעיהו י כח), ובצרי: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים" (בראשית א ד); "וְאִם תַּקְרִיב" (ויקרא ב יד); "לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר" (תהלים יב ה), ובה"א: "נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ" (שה"ש א ד); "הַעְלֵם יַעְלִימוּ" (ויקרא כ ד); "לֹא תַזְכִּירוּ" (שמות כג יג), ובנו"ן: "וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד יד); "וְאִם לֹא תַשְׁלִים" (דברים כ יב); "הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי" (אסתר ד יד).
הדמיון לנחי הפ"א שהיא אל"ף, העוברים: "וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד" (במדבר כד יט), "וְהַאֲזִין אֵלָי" (תהלים עז ב), או הוא מקור; "אֶת יְיָ הֶאֱמַרְתָּ" (דברים כו יז), "וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו" (שמות טו כו); "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת" (ישעיהו נח יד), "וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ" (ויקרא כג ל); "וְלֹא הֶאֱזִינוּ" (נחמיה ט ל).
שמות הפועלים: "מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם" (דברים ח כ), ובלא אל"ף: "שֶׁקֶר מֵזִין" (משלי יז ד).
המקור: "אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" (דברים ז י).
הצווי: "אֲמָרַי הַאֲזִינָה" (תהלים ה ב); "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" (דברים לב א); "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" (ישעיהו א ב); "הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי" (בראשית ד כג).
העתידים: "אָזִין עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם" (איוב לב יא) כמו אַאֲזִין, וא"ו מקום אל"ף וה"א נוספת, "אֹבִידָה עִיר" (ירמיהו מו ח); "מִי בָכֶם יַאֲזִין" (ישעיהו מב כג).
הדמיון לנחי הפ"א שהיא יו"ד, העוברים על פנים מתחלפים: "כֹּל הֹבִאישׁ" (ישעיהו ל ה), "הוֹפִיעַ מֵהַר" (דברים לג ב); "וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ" (איוב י ג), "הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת" (ירמיהו א יב), "אַתָּה הִצַּבְתָּ" (תהלים עד יז); "הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח" (יחזקאל יז כד); "הִצִּיבוּ מַשְׁחִית" (ירמיהו ה כו), "הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (דברים יח יז), "הֹבִישׁוּ חֲכָמִים" (ירמיהו ח ט); "הוֹגַעְתֶּם יְיָ" (מלאכי ב יז); "וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ" (שם); "הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם" (ירמיהו מו כד); "הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ" (רות ג י).
שמות הפועלים: "מוֹשִׁיב יְחִידִים" (תהלים סח ז), "מֵיטִיב לְנַגֵּן" (ש"א טז יז), "מַצִּיב לוֹ" (ש"א טו יב); "הֵמָּה מֵיטִיבִים" (שופטים יט כב), ובסמוך: "מֵיטִיבֵי צָעַד" (משלי ל כט), "מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים" (ישעיהו מז יג); "מוֹלֶדֶת בַּיִת" (ויקרא יח ט); "מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה" (זכריה ה י).
שמות הפעולים: "מֻצַק נְחֹשֶׁת" (מ"א ז טז); "עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים" (ש"ב כא יג); "מַטֵּה מוּסָדָה" (ישעיהו ל לב); "וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד ב).
המקור על פנים מתחלפים: "רַב לְהוֹשִׁיעַ" (ישעיהו סג א), וביו"ד: "לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים" (תהלים קיג ח), "אֵין לְהוֹסִיף" (קהלת ג יד), "וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ" (יהושע ג י), "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ" (ויקרא יט יז), "הַקֵּף פַּעַם אֶחָת" (יהושע ו יא), "הַלְהוֹכַח מִלִּים" (איוב ו כו), "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב" (ויקרא ה ד), "הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם" (ירמיהו י ה), "אִם אִשׁ לְהֵמִין" (ש"ב יד יט), "וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן" (ש"א יג כא).
הצוויים: "הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ" (בראשית מז ו), "הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם" (יחזקאל טז ב), "הַנַּח לוֹ" (הושע ד יז), ובה"א: "הַנִּיחָה לִּי" (שמות לב י), "הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר" (תהלים יב ב), "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ" (תהלים נא כ), "וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה" (במדבר יז יא), "הַיְשַׁר לְפָנַי" (תהלים ה ט); "הוֹדִיעוּ בָעַמִּים" (ישעיהו יב ד); "הֵימִנִי הָשִׂימִי" (יחזקאל כא כא), "הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד" (שמות ב ט), "הַצִּיבִי לָךְ" (ירמיהו לא כ).
העתידים: "מָה אוֹחִיל" (מ"ב ו לג), ובה"א: "לֹא כֵן אֹחִילָה" (ש"ב יח יד), "אַצִּיגָה נָּא" (בראשית לג טו), "הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה" (בראשית יג ט), ובכנוי: "אַיְסִרֵם כְּשֵׁמַע" (הושע ז יב); "לֹא יֵיטִיב" (צפניה א יב), "יַצֵּב גְּבֻלֹת" (דברים לב ח), "וּמַה יּוֹכִיחַ" (איוב ו כה), "וַיּוֹרֶד רִירוֹ" (ש"א כא יד); "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ" (ויקרא יט יז), "אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו" (משלי ל ו) כמו אל תּוֹסִיף, "כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר" (בראשית מט ד); "וְלֹא נוֹתַר בּוֹ" (ש"ב יז יב), דעתי בשני אלה שהפתח מקום חירק, כמו "תָּלַן עֵינִי" (איוב יז ב), "בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף" (איכה ג ה), וכמלת "וַיַּרְא". וכן הבין אונקלוס "אַל תּוֹתַר" יוצא, ולא שם אותו משלא הוזכר פעלו כמו שעשו המדקדקים; "יוֹרִידוּ" (במדבר א נא), "יַקִּיפוּ עָלָי" (תהלים יז ט); "לֹא תַקִּפוּ" (ויקרא יט כז), "לֹא תוֹסִיפוּ" (ישעיהו א יג), ואל"ף מקום וא"ו הבנין: "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת" (שמות ה ז); "וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ" (מ"ב ט ל); "מַה תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ" (ירמיהו ב לג).
הדמיון לנחי העי"ן שהיא וא"ו או יו"ד: "הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו" (שמות ט כ), "הֵנַע וְעִוָּה" (מ"ב יח לד); "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם" (שמות כט כד), "הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן" (תהלים פה ד), ובה"א: "אַתָּה הַעֵדֹתָה" (שמות יט כג); "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד כו), "הֱקִיצֹתִי" (תהלים קלט יח); "הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים" (יואל ד יג); "וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת" (במדבר י ט), "הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה" (יחזקאל לד כא); "הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ" (בראשית מד ח); "וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ" (דברים כא יג).
שמות הפועלים: "מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם" (עמוס ב יג); "מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (בראשית מב לה); "בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה" (משלי יב ד).
שמות הפעולים: "כִּי לֹא מוּעָף" (ישעיהו ח כג); "הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי יְיָ" (ש"א כא ז); "שַׂמְתָּ מוּעָקָה" (תהלים סו יא), ואולי הוא שֵם.
המקור: "הָעֵד הֵעִד" (בראשית מג ג), "לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל" (מ"ב כא ח), "לְהָנִיחַ בְּרָכָה" (יחזקאל מד ל), ובלא ה"א: "נִצָּב לָרִיב" (ישעיהו ג יג), "לַהֲנָפָה גוֹיִם" (ישעיהו ל כח) אשר הוא מקור מזה הבנין.
הצוויים: "הָסֵר מִמְּךָ" (משלי ד כד), ובחירק: "הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת" (יחזקאל כא לא), ובה"א: "הָעִירָה וְהָקִיצָה" (תהלים לה כג); ובלא ה"א: "שִׁיתִי כַלַּיִל" (ישעיהו טז ג).
העתידים: "הֶהָשֵׁב אָשִׁיב" (בראשית כד ה), ובה"א: "אָשִׁירָה נָּא" (ישעיהו ה א); "אֵיכָה יָעִיב" (איכה ב א), ובה"א: "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (ישעיהו ה יט); "זְמָמוֹ אַל תָּפֵק" (תהלים קמ ט), "וַתָּעַד בָּם" (נחמיה ט ל), "שׂוֹם תָּשִׂים" (דברים יז טו); "אֵיךְ נָשִׁיר" (תהלים קלז ד), ובה"א: "נָשִׂימָה נָּא" (מ"א כ לא); "יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת" (נחמיה ז ג), ובנו"ן: "וְלֹא יְרִיחוּן" (תהלים קטו ו); "תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו יט); "כַּאֲשֶׁר תָּעִיק" (עמוס ב יג), "וַתָּסַר בִּגְדֵי" (בראשית לח יד); "וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין" (ישעיהו מה י); <המשך עמ' 108> "תְּהִימֶנָה מֵאָדָם" (מיכה ב יב). ודע כי המדקדקים לא הניחו שרש יודע ממנו איזה מהפעלים נחי העי"ן ראוי שיונח בכלל נחי העי"ן שהיא יו"ד ואיזה מהם בכלל נחי העי"ן שהיא וי"ו. ואין ביניהם הסכמה מזה, כי ר' יהודה (ספר אותיות הנוח) הניח "יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת" (נחמיה ז ג) מנחי העי"ן שהיא וי"ו, ור' יונה מנחי העי"ן שהיא יו"ד, ושניהם הניחו "דָּשׁ חִטִּים" (דה"א כא כ), "אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ" (ישעיהו כח כח) וכל השמוש מנחי העי"ן שהיא יו"ד, בעבור שמצאו "וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ" (ויקרא כו ה). ור' יונה הניח "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ" (דה"ב לה כה), "וְקִרְאוּ לַמְקוֹנְנוֹת" (ירמיהו ט טז) וכל השמוש מנחי העי"ן שהיא וי"ו, ולא השגיח ל"קִינָה הִיא" (יחזקאל יט יד). והניחו "רָר בְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו ג) משרש ריר בעבור שמצאו "וַיּוֹרֶד רִירוֹ" (ש"א כא יד). וכן תמצא ביניהם בלבול בשרשים אחרים זולת אלה.
ואשר יראה נכון בענין זה הוא להניח כל הפעלים נחי העי"ן אשר בא השמוש בהם בבנין קל מנחי העי"ן שהיא וי"ו, ואשר בא השמוש בהם בבנין הִפְעִיל מנחי העי"ן שהיא יו"ד, וזה מפני כי הוי"ו תמיד נראית בעתידים מהקל אשר בסוג אלה, והיו"ד ברוב שמוש בנין הִפְעִיל בסוג זה.
הדמיון לנחי הלמ"ד שהיא אל"ף, העוברים: "הִפְלִיא עֵצָה" (ישעיהו כח כט), "הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (מ"א יד טז); "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא" (שמות ח יח) היו"ד מקום אל"ף, "וְהִפְלָה יְיָ" (שמות ט ד) בה"א מקום אל"ף.
שמות הפועלים: "וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת" (שופטים יג יט); "מַמְצִיא אֶת הָאָדָם" (זכריה יא ו); ובסמוך: "מַחֲטִיאֵי אָדָם" (ישעיהו כט כא).
המקור: "לְמַעַן הַחֲטִי" (ירמיהו לב לה), "לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא" (ישעיהו כט יד).
העתידים: "וְלֹא יַחֲטִא" (שופטים כ טז); "פֶּן יַחֲטִיאוּ" (שמות כג לג); "וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי" (איוב י י).
הדמיון לנחי הלמ"ד שהיא ה"א, העוברים: "הִקְרָה יְיָ" (בראשית כז כ); "הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל" (תהלים ל ד), "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם" (דברים כח יב), ובה"א: "הִרְבִּיתָה הַגּוֹי" (ישעיהו ט ב); "אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַיִם" (ירמיהו כט ד); "הִתְנוּ אֲהָבִים" (הושע ח ט), וביו"ד: "הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם" (יהושע יד ח), דינו הִמְסוּ כמו "הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ" (תהלים קו לג); "הִתְעֵיתֶם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם" (ירמיהו מב כ), "הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם" (יחזקאל יא ו), עי"ן הפעל בשני אלה צרויה. "וְהַעַלְתָה לוֹ" (ש"א ב יט), "כִּי הֶחְבְּאַתָה" (יהושע ו יז) האל"ף מקום ה"א והתי"ו נוספת; "תְּאֻנִים הֶלְאָת" (יחזקאל כד יב), "בַייָ הִתְגָּרִית" (ירמיהו נ כד).
שמות הפועלים: "מַלְוֵה יְיָ" (משלי יט יז); "מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְיָ" (ש"ב ו טו); "מִרְבָּה לְהָכִיל" (יחזקאל כג לב) בחירק.
שמות הפעולים: "מָפְנֶה צָפוֹנָה" (יחזקאל ט ב); "הוֹי מֹרְאָה" (צפניה ג א) החולם מקום שורק.
<עמ' 109> המקור על פנים מתחלפים: "כְּהַעֲלוֹת הַיָּם" (יחזקאל כו ג), "הַזְנֵה הִזְנוּ" (הושע ד יח), "הַרְבָּה אַרְבֶּה" (בראשית ג טז), "וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת" (ויקרא יד מג), "מֵהַרְבַּת גֹּאֵל" (ש"ב יד יא), ובלא ה"א: "לַמְרוֹת עֵנֵי" (ישעיהו ג ח), ואפשר שיהיה "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (ישעיהו ט ו) מקור מזה הבנין.
הצוויין: "הַרְבֵּה הָעֵצִים" (יחזקאל כד י), ובלא ה"א: "הֶרֶב כַּבְּסֵנִי" (תהלים נא ד); "הַרְבּוּ עָלַי" (בראשית לד יב); "הַרְבִּי שִׁיר" (ישעיהו כג טז).
העתידים: "הַרְבָּה אַרְבֶּה" (בראשית ג טז); "לֹא יַרְבֶּה" (דברים יז טז), ובלא ה"א: "יַפְתְּ אֱלֹהִים" (בראשית ט כז), "וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה" (איכה ב ה); "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה" (שמות כב כד); "לְכָה נַשְׁקֶה" (בראשית יט לב); "וַיַּמְרוּ בִי" (יחזקאל כ ח); "אַל תַּרְבּוּ" (ש"א ב ג); "וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי" (יחזקאל ה ו) בלא ה"א, והוא מזה הבנין לפי שהתי"ו סגולה, ובהיותה צרויה הוא מהקל, כמו "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע" (בראשית כא יד). וכבר כתב ר' יהודה זה בשרש תעה. וסבת זה כי הם חשבו הסגול כאלו הוא פתח ולזה נקרא אצלם 'פתח קטן', והפתח הוא הנקוד המיוחד לאינ"ת זה הבנין. וגם מקום השמוש בכתוב הביאם אל זה, כמו "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת" (שמות לט לב), "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע", "וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ" (איוב יז ז); "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז טו). כי כל אלה בודדים והתי"ו בכלם צרויה. "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן" (בראשית יט לג).
הדמיון לנחי הפ"א והלמ"ד שהן יו"ד ואל"ף, העוברים: "הוֹצִיא יְיָ" (שמות יב נא); "וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ" (יחזקאל יב ד); "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם" (שמות ו ו). וכל הגזרה ידועה ואין זולתה בבנין זה.
והפועל: "מוֹצִיא אֲסִירִים" (תהלים סח ז). והפעול: "הַמּוּצָאִים בָּנִים וּבָנוֹת" (יחזקאל יד כב); "הִוא מוּצֵאת" (בראשית לח כה).
העתיד: "וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי" (שמות ג יא); "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ" (בראשית טו ה).
הדמיון לנחי הפ"א והלמ"ד שהן יו"ד וה"א, העוברים: "הוֹגָה יְיָ" (איכה א יב); "הוֹנוּ בָךְ" (יחזקאל כב ז); "הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים" (תהלים עה ב).
שמות הפועלים: "הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה" (יואל ב כג); "וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים" (ש"א לא ג).
המקור: "טוֹב לְהֹדוֹת" (תהלים צב ב).
הצווי: "הוֹדוּ לַייָ" (תהלים קלו א).
העתידים: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְיָ" (בראשית כט לה), ובה"א: "וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ" (תהלים כח ז); "לֹא יוֹנֶה" (יחזקאל יח ז), ובה"א: "יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה" (נחמיה יא יז); "יוֹדוּ שִׁמְךָ" (תהלים צט ג), ובה"א: "עַמִּים יְהוֹדֻךָ" (תהלים מה יח); "לֹא תוֹנוּ" (ויקרא יט לג), וביו"ד ונו"ן: "עַד אָנָה תּוֹגְיוּן" (איוב יט ב).
הדמיון לנחי העי"ן והלמ"ד שהן וי"ו ואל"ף, העוברים: "וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא ה ו); "הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ" (איכה א כא); "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם" (שמות ו ח); "וְלָמָה הֲבֵאתֶם" (במדבר כ ד); "הֵבִיאָה אֶסְתֵּר" (אסתר ה יב).
שמות הפועלים: "מֵבִיא עֲלֵיכֶם" (ירמיהו ה טו); "מְבִיאִים דָּאג" (נחמיה יג טז).
שמות הפעולים: "הַכֶּסֶף הַמּוּבָא" (מ"ב יב י).
המקור: "לְמַעַן הָבִיא" (בראשית יח יט).
הצוויין: "הָבִיא עֲלֵיהֶם" (ירמיהו יז יח); "הָבִיאִי עֵצָה" (ישעיהו טז ג).
העתידים: "וָאָבִא אֶתְכֶם" (שמות יט ד); "כֶּבֶשׂ יָבִיא" (ויקרא ד לב); "לֹא תָבִיא" (דברים כג יט); "בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא" (איכה ה ט); "אֲשֶׁר יָבִיא" (ירמיהו כז יא); "תָּבִיאּוּ לֶחֶם" (ויקרא כג יז); "יָדָיו תְּבִיאֶינָה" (ויקרא ז ל).
הדמיון לנחי העי"ן והלמ"ד שהן יו"ד ואל"ף: "תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" (משלי כה טז); "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ" (ויקרא יח כח). ומאלה תבנה שאר הפעלים בגזרה זו.
הדמיון לנחי העי"ן והלמ"ד שהן יו"ד וה"א: "אֲשֶׁר הֶחֱיָה" (מ"ב ח א); "וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי" (במדבר כב לג); "לְהַחֲיוֹת רוּחַ" (ישעיהו נז טו).
הדמיון לחסרי הפ"א שהיא נו"ן, העוברים: "הִזִּיל לָמוֹ" (ישעיהו מח כא); "מִי הִגַּדְתָּ" (איוב כו ד); "בְּעָלֶיהָ הִפָּחְתִּי" (איוב לא לט); "כִּי הִגִּידוּ" (אסתר ג ו); "וְהִפַּחְתֶּם <עמ' 110> אוֹתוֹ" (מלאכי א יג); "וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ" (נחמיה י לה); "לֹא הִגִּידָה" (אסתר ב י); "הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (אסתר ד יד).
שמות הפועלים: "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית" (ישעיהו מו י); "מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי" (מלאכי א ז); "אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת" (אסתר ב כ). ומַגֵּפָה על דעתי הוא שם הפועלת מזה הבנין למחלה הממיתה מהר, וכן "מַקֶּבֶת" (שופטים ד כא), "וּמַקָּבוֹת" (מ"א ו ז) שם הפועלות.
שמות הפעולים: "כִּצְבִי מֻדָּח" (ישעיהו יג יד); "כְּמַיִם מֻגָּרִים" (מיכה א ד).
המקור: "הַגֵּיד נַגִּיד" (ירמיהו לו טז), "גָּנוֹן וְהִצִּיל" (ישעיהו לא ה), "לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ" (דברים יג ו), ובשלמות: "אֵשׁ לְהַנְתִּיךְ" (יחזקאל כב כ).
הצוויין: "וְהַטֵּף אֶל מִקְדָּשִׁים" (יחזקאל כא ז), ובה"א: "הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד" (ש"א כג ט); "הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם" (ירמיהו מו יד); "הַגִּידִי נָא לִי" (בראשית כד כג).
העתידים: "אַטִּף לְךָ" (מיכה ב יא), ובה"א: "אַבִּיעָה חִידוֹת" (תהלים עח ב); "יַגִּיד עָלָיו" (איוב לו לג), "יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י כ); "וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט ג); "הַגֵּיד נַגִּיד" (ירמיהו לו טז); "וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי" (דברים יג יד); "הֲלוֹא תַּגִּידוּ" (מ"ב ו יא); "תַגִּיעַ יָדוֹ" (ויקרא ה ז); "תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ" (יהושע ב כ).
הדמיון לחסר הפ"א ונח הלמ"ד שהיא ה"א, העוברים: "הִטָּה חֶסֶד" (עזרא ז כח); "הִכִּיתָ בּוֹ" (שמות יז ה); "וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ" (יחזקאל לט ג); "וְהִכּוּ בָעִיר" (יחזקאל ט ז).
שמות הפועלים: "וּמַכֵּה אָבִיו" (שמות כא טו); "מִן הַמַּכִּים" (מ"ב ח כט).
שמות הפעולים: "אִישׁ [יִשְׂרָאֵל] הַמֻּכֶּה" (במדבר כה יד); "עֲבָדֶיךָ מֻכִּים" (שמות ה טז); "הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה" (במדבר כה טו).
המקור: "לְהַטּוֹת מִדִּין" (ישעיהו י ב), "הַכֵּה תַכֶּה" (דברים יג טז).
הצווין: "הַטֵּה אֱלֹהַי" (דניאל ט יח), ובלא ה"א: "וְהַךְ אֶת עֲפַר" (שמות ח יב); "הַטּוּ מִנֵּי אֹרַח" (ישעיהו ל יא); "הַטִּי נָא" (בראשית כד יד).
העתידים: "הַאַכֶּה אַכֶּה" (מ"ב ו כא), ובלא ה"א: "וָאַךְ אוֹתְךָ" (שמות ט טו); "וְכִי יַכֶּה" (שמות כא כ), ובלא ה"א: "וְיַךְ שָׁרָשָׁיו" (הושע יד ו); "לֹא תַטֶּה" (שמות כג ו), ובלא ה"א: "אַל תַּט לִבִּי" (תהלים קמא ד); "נַכֶּה בּוֹ" (במדבר כב ו); "וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (ש"א ח ג).
הדמיון לחסר הפ"א ונח הלמ"ד שהם נו"ן ואל"ף, העוברים: "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי" (בראשית ג יג); "הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ" (ירמיהו ד י); "הִשִּׁיא אֹתָךְ" (ירמיהו מט טז); "הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ" (עובדיה א ז).
המקור: "הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ" (ירמיהו ד י), "לַהְשׁוֹת גַּלִּים" (מ"ב יט כה).
העתידים: "אַל יַשִּׁיא" (מ"ב יח כט); "אַל תַּשִּׁאוּ" (ירמיהו לז ט).
הדמיון לכפול העי"ן והלמ"ד, העוברים: "הֵחֵל הַנָּגֶף" (במדבר יז יא), "הֵרַךְ לִבִּי" (איוב כג טז); "הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם" (מ"א יח לז), "וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ" (משלי כד כח) לדעת ר' יונה; "וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי" (במדבר יז כ); "הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ" (דברים א כח); "וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה" (שופטים כ מ); "וַהֲדִקּוֹת עַמִּים" (מיכה ד יג).
שמות הפועלים: "הִנְנִי מֵסֵב" (ירמיהו כא ד).
שמות הפעולים: "מוּסַּבּוֹת דְּלָתוֹת" (יחזקאל מא כד).
המקור: "כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים" (דניאל ח כג), "כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד" (ישעיהו לג א).
הצוויין: "הָסֵב אֶל אַחֲרֵיהֶם" (ש"ב ה כג); "הֵסַבּוּ אֵלַי" (ש"א ה י); "הָסֵבִּי עֵינַיִךְ" (שה"ש ו ה); ובהראות הכפל: "הַרְנִינוּ גוֹיִם" (דברים לב מג).
העתידים: "אָחֵל תֵּת" (דברים ב כה), ובהראות הכפל: "וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן" (איוב כט יג); "לֹא יַחֵל" (במדבר ל ג), "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים" (שמות יג יח); "תָּחֵל לִסְפֹּר" (דברים טז ט); "יָהֵלּוּ אוֹרָם" (ישעיהו יג י).
<עמ' 111> הדמיון לכפול העי"ן והלמ"ד ונח הפ"א: "הֵילֵל בְּרוֹשׁ" (זכריה יא ב), "הֵילִילוּ אַלּוֹנֵי" (זכריה יא ב), "יְיֵלִיל מוֹאָב" (ישעיהו טז ז), "מֹשְׁלָיו יְהֵילִילוּ" (ישעיהו נב ה).
הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד: "אֱוִיל מַשְׁרִישׁ" (איוב ה ג), "יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב" (ישעיהו כז ו), "וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ" (תהלים פ י).
הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח העי"ן: "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שה"ש ב ט), "שִׂישׂוּ אִתָּהּ" (ישעיהו סו י), "שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי" (איכה ד כא), "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" (ישעיהו סא י), "יָצִיץ וּפָרַח" (ישעיהו כז ו), "וְיָצִיצוּ מֵעִיר" (תהלים עב טז).