קטגוריה:בראשית כט לה
נוסח המקרא
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת
וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת.
וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהֹוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃
וַ/תַּ֨הַר ע֜וֹד וַ/תֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַ/תֹּ֙אמֶר֙ הַ/פַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖/וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽ/תַּעֲמֹ֖ד מִ/לֶּֽדֶת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַדִּיאַת עוֹד וִילֵידַת בַּר וַאֲמַרַת הָדָא זִמְנָא אוֹדֵי קֳדָם יְיָ עַל כֵּן קְרָת שְׁמֵיהּ יְהוּדָה וְקַמַת מִלְּמֵילַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְעַבָּרַת תּוּב וִילֵידַת בַּר וַאֲמָרַת הָדָא זִמְנָא אוֹדֵי קֳדָם יְיָ דְמִן בְּרִי דֵין עָתִיד לְמֵיפַּק מַלְכִין וּמִינֵיהּ יִפּוֹק דָוִד מַלְכָּא דְעָתִיד לְאוֹדוּיֵי קֳדָם יְיָ בְּגִין כֵּן קְרָת שְׁמֵיהּ יְהוּדָה וְקָמַת מִלְמֵילַד: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הפעם אודה את ה'. משל לכהן שהיה עומד בגורן. נתן לו אחד כור של מעשר, ולא החזיק לו טובה; בא אחד ונתן לו קומץ של חולין, והחזיק לו טובה. אמר ליה: אדוני כהן! אני נתתי לך כור אחד, ולא החזקת לי טובה; וזה לא נתן לך אלא קומץ אחד, והחזקת לו טובה? אמר ליה: את מחלקי נתת לי, אבל זה משלו נתן לי. כך לפי שהיו האמהות סבורות שזו מעמדת שלשה, וכיון שילדה לאה בן רביעי, אמרה: הפעם אודה את ה'. דבר אחר: על שהיו לה שבט כהונה ושבט מלכות. את מוצא, כל מה שכתוב בזה כתוב בזה: בזה משיחה, בזה משיחה. בזה מטה, בזה מטה. בזה ברית מלח, ובזה ברית מלח. בזה פעם, ובזה פעם. בזה נזר, ובזה נזר. בזה קריבה, בזה קריבה. בזה שלשלת יוחסין, בזה שלשלת יוחסין. בזה ציץ, ובזה ציץ. אמר ר' לוי: "לא יגרע מצדיק עינו", דוגמא דידיה. לאה תפשה פלך הודיה, ועמדו כל בניה בעלי הודיה: יהודה, "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני". דוד, "הודו לה' כי טוב". דניאל, "לך אלהא דאבהתי מהודה ומשבח אנא". רחל תפסה פלך שתקנית, ועמדו כל בניה בעלי מיסטרין: בנימין, "ישפה", יש פה, שיודע במכירתו של יוסף ואינו מגיד. שאול, "על דבר המלוכה לא הגיד לו". אסתר, "לא הגידה אסתר את עמה". על כן קרא, מרובה באוכלוסין. ותעמוד מלדת, מי מעמד רגליה של אשה בבית? בניה:
אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא בא אדם שהודה לפני הקב"ה, עד שבאתה לאה והודאתו, שנאמר: "הפעם אודה את ה'".
ראובן, אמר ר' אלעזר, אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי! אילו בני, אף על גב דבעל כרחיה אשתקיל בכירותיה מניה, דכתיב: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף", ואפילו הכי לא אקני ביה; מה כתיב? "וישמע ראובן ויצילהו מידם". ואלו בן חמי, אף על גב דמנפשיה זבין בכירותיה ליעקב, דכתיב: "וימכור בכורתו ליעקב", אפילו הכי "וישטם עשו":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט לה.
עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה
וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן
לאה, נשאה ראשונה ליעקב, ולמעשה היתה צריכה להיות אשתו הראשונה, אבל בגלל התרמית של לבן, ואהבתו של יעקב לרחל, היא הפכה לאישה השניה, ואולי אפילו שנואה, לדעתה.
לאה ילדה ארבעה בנים ראשונים ליעקב והעניקה להם שמות:
- ראובן - "כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי, כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" (ביאור:בראשית כט לב).
- שמעון - "כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה" (ביאור:בראשית כט לג).
- לוי - "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים" (ביאור:בראשית כט לד).
- יהודה - "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה"
שלושת השמות הראשונים סובבים סביב יעקב. היא רצתה באהבתו והעניקה לו את בניה ביחד עם טרוניה נגדו.
בבן הרביעי לאה גמרה עם יעקב. היא התיאשה ממנו. היא הבינה שאין בכוחה לגרום לו לאהוב אותה. היא החליטה שאין לה צורך לשכב איתו, ואין לה צורך להביא לו יותר בנים - די ונגמר.
הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה
לאה מודה לאלוהים על הילד הרביעי.
זה לא אומר שהיא לא הודתה לאלוהים לפחות בשני הבנים הראשונים כאשר היא מודיעה שאלוהים ראה את צערה ושהיא שנואה, ועזר לה.
הפעם היא מודה רק לאלוהים. היא לא מתיחסת ליעקב. מבחינתה היא גמרה איתו. בהמשך היא נרגעה ותביא עוד שני בנים ובת.
יְהוּדָה
לאה מקדישה את הבן הרביעי לאלוהים, וקוראת לו בשם המפורש: 'יהודה' . (ייתכן שהד' רומזת לדוד המלך)
רק יהודה, מכל הבנים והבנות, זכה לשם אלוהי נבחר שכזה. האחים והשבטים לא לקחו את השם 'יהודה' כדבר חשוב, אולם כנראה, בכל זאת, היתה לזה חשיבות והיהודים שרדו, והשבטים התיהדו לתוכם.
ייתכן שלאה אהבה את יהודה, שהיה תקופה ארוכה בן הזקונים שלה, יותר מאשר את בניה הגדולים. יכול להיות שהיא העניקה לו יותר חינוך ואהבה. אצלה הוא היה הבן היקיר, וייתכן שזה גרם לו לקבל עוצמה וחוכמה כדי להנהיג את האחים בזמנים קריטיים, שהביאו לו ולבניו, הצלחה.
השם של 'יהודה' רומז שהיא החליטה לא להביא עוד ילדים ליעקב - כי כאשר היא מודה לאלוהים, כמו בברכת המזון בסוף הארוחה - "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח י), זה סימן שהיא סיימה.
וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת
וַתַּעֲמֹד - ההפך מהליכה, הפסיקה לנוע קדימה ולהביא עוד ילדים.
וַתַּעֲמֹד - ההפך משכיבה. בצורה זאת היא לא יכולה להכנס להריון מיעקב.
לאה מורדת (בסתר) ביעקב. היא החליטה, שהוא חייב להזמין אותה. הוא חייב לרצות משהו ממנה, ולא, אז היא תחכה בסבלנות ולא תכעס יותר.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כט לה"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.