קטגוריה:בראשית מט ד
פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
פַּ֤חַז כַּ/מַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑י/ךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥/י עָלָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | עַל דַּאֲזַלְתְּ לָקֳבֵיל אַפָּךְ הָא כְמַיָּא בְּרַם לָא אַהְנֵיתָא חוּלָק יַתִּיר לָא תִּסַּב אֲרֵי סְלֵיקְתָּא בֵּית מִשְׁכְּבֵי אֲבוּךְ בְּכֵין אַחֵילְתָּא לְשִׁיוָיִי בְּרִי סַלֵּיקְתָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | מְדַמִינָא לָךְ לְגִינָא קַלִילָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין מוֹחִין מִתְגַבְּרִין וְלָא יְכִילַת לְמִסוֹבְלָא יְהוֹן וְאִסְתְּחִיפַת כֵּן אִיתְרָעַת רְאוּבֵן בְּרִי דִי חַטְיַת לָא תוֹסִיף וְעַל דִי חַטְיַת יִשְׁתְּבֵיק לָךְ אֲרוּם אִתְחַשֵׁב לָךְ כְּאִילוּ עָלְתָה לְאִיתָא דְשַׁמֵשׁ עִמָהּ אָבוּךְ בְּעִידַן דְבַלְבֵּילְתָּא שִׁווּיִי דִסְלֵיקַת עֲלָהּ: |
ירושלמי (קטעים): | מְדַמֵי אֲנָא לָךְ בְּרִי רְאוּבֵן לְגַנָא זְעֵירָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין שַׁטְפִין דְלָא יְכִלַת לְסוֹבְרָא יַתְהוֹן וְאִתְרְעַת מִן קֳדָמֵיהוֹן כֵּן אִתְרְעַת רְאוּבֵן בְּרִי בְּעוֹבָדָךְ טַבְיָא דְחַטְיַית לָא תוֹסִיף לְמֵיחְטִי וְעַל דְחַטְיַית יִשְׁתְּבֵק לָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"פחז כמים" - הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך כמים הללו הממהרים למרוצתם לכך
"אל תותר" - אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך ומהו הפחז אשר פחזת
"כי עלית משכבי אביך אז חללת" - אותו שם שעלה על יצועי והיא השכינה שהיה דרכה להיות עולה על יצועי
"פחז" - שם דבר הוא לפיכך טעמו למעלה וכולו נקוד פת"ח ואלו היה לשון עבר היה נקוד חציו קמ"ץ וחציו פת"ח וטעמו למטה
"יצועי" - ל' משכב ע"ש שמציעים אותו ע"י לבדין וסדינין והרבה דומים לו (תהלים סג) אם זכרתיך על יצועי (שם קלב) אם אעלה על ערש יצועיאבן עזרא (כל הפרק)
פחז — בעבור שפחזת כמים אל תותר, לא יהיה לך יתרון. והיה ראוי להיות אל תוּתר בשורק הוי"ו.
ואחרים אמרו: רק אתה פחזת כמים הנשפכים ולא הותרת כלום. רק על דעתי, שלא תמצא מלת אַל, רק במקום צווי; ואף על פי שנמצא: "ודרך נתיבה אל מות" (משלי יב, כח), ואיננו צווי. ופירושו, אל תבקש יתרון, אפילו פחז כמים. ויהיה משקל תותר, "זכור מלחמה אל תוסף" (איוב מ, לב).
והגאון אמר: אפילו דבר ריק כמים, לא יהיה לך יתרון; ופחז, מגזרת "אנשים ריקים ופוחזים" (שופטים ט, ד). ואין פוחזים הפוך.
אז חללת — מיום שחללת נסתלק יצועי, כאילו אמר "עלה מעלי". גם תמצא מלת עלה – כרת, כמו: "אומר אלי אל תעלני בחצי ימי" (תהלים קב, כה).
וזאת הפרשה מפורשת בדברי הימים: "ובחללו יצועי אביו" (דברי הימים א ה, א). ואמר על יהודה שהוא הנגיד, והבכורה ליוסף. ויש מפרשים: "ולא להתייחס לבכורה" (שם), שיהא תחילת המספר מראובן:רמב"ן (כל הפרק)
"פחז כמים אל תותר" - פחז שם דבר מן אנשים רקים ופוחזים (שופטים ט ד) ריקים ונמהרים קלי הדעת ורבותינו משתמשים בו תדיר (נדרים ט) נסתכלתי בבבואה שלי ופחז יצרי עלי כלומר קפץ יצרי עלי ואמרו עוד (סנהדרין נז) אפיחזיהו הוא דקא מגלי כלומר קלות דעתם עמא פחיזא דאקדמיה פומיה לאודניה עדין בפחזותיכו קימיתו (שבת פח) נמהרים קלי דעת ויתכן שהוא הפוך מן חפזון יאמר שטף הבא כמים אל תותר בו כי עלית משכבי אביך בפחזותיך וקלות דעתך אז חללת אותם כאשר יצועי עלה הפחז שלך שהוא כמים העולים ושוטפים וזה כלשון הכתוב במים הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו וחלף ביהודה ושטף ועבר (ישעיה ח ז ח) ורבותינו אמרו (עיין שבת נה) אז חללת יצועי עלה שכינה שדרכה לעלות על יצועי והכתוב אומר (דהי"א ה א) ובחללו יצועי אביו שהיצוע הוא המחולל ואולי יכנה אותו שם ואם בדרך כנוי יתכן שיהיה העולה יעקב עצמו כלשון אם אעלה על ערש יצועי (תהלים קלב ג) ויאמר אז חללת אותי רק דבר בנסתר דרך כבוד וכן ובחללו יצועי אביו כנוי בחללו העולה על יצועי אביו ומן הכתוב הזה כפי פשוטו נראה כמו שפירשתי בסדר וישלח (לעיל לה כב) כי ראובן נתכוון לפסול את בלהה מאביו כדי שלא תלד לו עוד בנים וימעיטו בכורתו על כן אמר לו שהוא פחיזות וקלות דעת שיחשוב להרויח ולא יבא לו ממנו יתרון רק הפסד
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט ד.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר
מה עשה ראובן במחייו
- ראובן נולד ראשון ליעקב מלאה. יעקב מציין את זה בגאוה וכבוד: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" (בראשית מט ג).
- ראובן הכין לאימו דודאים שהוא אסף בשדה, ככתוב: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה, וַיָּבֵא אֹתָם, אֶל לֵאָה אִמּוֹ" (בראשית ל יד). לא ברור מה היה צמח הדודאים אבל סביר שרחל חשבה שיש להם ערך רפואי שעזר ללאה להכנס להריון והיא ביקשה לאכול. לאה הסבירה ליעקב את עניין דודאי בנה ושהיא קנתה אותו בלילה ההוא.
- ראובן לא הוביל את ההתקפה על שכם.
- ראובן שכב עם בלהה פלגש אביו, ככתוב: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לה כב). מעשה זה היה עבירה חמורה, וייתכן שהיה נסיון לתפוס את השלטון כשם שאבשלום עשה לפלגשי דוד (שמואל ב טז כב)
- ראובן הציל את יוסף מידי אחיו והציע להם: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם, הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ" (ביאור:בראשית לז כב). אבל לא נשאר לשמור על יוסף או האחים.
- ראובן כעס והתאבל שיוסף נעלם, והבין שאחיו לא כיבדו את פקודתו. ראובן אמר: "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" (ביאור:בראשית לז ל), והדגש היה על עצמו ולא יוסף.
- ראובן התלונן על אחיו שלא שמעו לו, כדבריו: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" (ביאור:בראשית מב כב), וכך ראובן מנסה לתפוס את השלטון על אחיו ולהכריח אותם להשמע לו.
- ראובן, כראש לאחיו, ניסה לשכנע את יעקב לתת לו את בנימין כדי להראותו במצרים ולשחרר את שמעון, כדבריו: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (ביאור:בראשית מב לז). יעקב לא מקבל את הצעתו של ראובן.
- ראובן לא זכה לקחת את בנימין למצרים ולהגן עליו במצרים.
- יעקב ויוסף נתנו ליהודה את הכבוד להיות ראש האחים (ביאור:בראשית מו כח).
ניתן לראות שראובן נאבק על הבכורה וניסה להיות האח הבכור, החזק והחכם. נראה שראובן נכשל במאמציו והמשפחה לא קיבלה את מרותו כי הוא לא הביא מספיק רעיונות טובים בזמן הנכון.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר
"פַּחַז", איש פוחז - ממהר לעשות ללא מחשבה, שטחי וחסר אחריות; קונדס. (ויקימילון), ככתוב: "וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו" (שופטים ט ד).
"פַּחַז כַּמַּיִם" נע ורץ מהר כמים שנשפכים ונאבדים באדמה ורצים לים.
"אַל תּוֹתַר" לא נותר, ולא נשאר מהם דבר.
זאת קללה איומה לראובן הבכור ופתיחה איומה לדברי יעקב. יעקב מאחל לראובן שהוא לא ראוי להיות שבט בישראל, כי הוא פזיז ולא הצליח להיות בכור מכובד.
יעקב מחסל את שבט ראובן בדבריו והוציא את הכבוד מכל בני ראובן לדורות עד שחלקם התאחדו עם שבט יהודה והשאר נכחדו.
כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה
יעקב מקלל את משפחת ראובן בשמד כי אביהם עלה על יצועו ושכב עם בלהה פילגשו. קשה להבין למה בני ראובן לדורות חייבים לסבול. אפילו אלוהים אמר שהוא: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי" (שמות כ ד). ניתן להבין מדברי אלוהים, שאלוהים פוקד עוון על הבנים, אבל מאפשר להם לעשות בנים נוספים. אלוהים לא מעניש את בני ישראל בהכחדה.
יעקב מעניש את בני ראובן בגלל מעשה חמור של ראובן. בהיסטוריה באמת שבט ראובן נפגע כאשר הוא היה צריך לקבל נחלה באזור גרר ואשקלון איפה שהפלישתים גרו, ושבט ראובן וויתר על נחלה בכנען ולקח חלק בעבר הירדן המזרחי (יהושע יג ח), וכך תוך מספר דורות חלק משבט ראובן הצטרף לשבט יהודה והשאר אבדו. שבט יהודה ושמעון כבשו את נחלתו של שבט ראובן, ככתוב: "וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ, וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ, וְאֶת עֶקְרוֹן, וְאֶת גְּבוּלָהּ" (שופטים א יח).
עונשם של בני לאה
ללאה היו ששה בנים. ולרחל שני בנים.
יעקב התאמץ לאזן את הכבוד.
יעקב הכפיל את יוסף לשבט אפרים ומנשה - כך היו לרחל שלושה שבטים.
יעקב חיסל שלושה שבטים מבני לאה - את ראובן, שמעון ולוי - ואיחל להם פיזור ואובדן (בראשית מט ז) - כך נשארו ללאה רק שלושה שבטים. משה הציל את שבט לוי והשאיר אותו בחיים אבל מפוזר.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מט ד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.