קטגוריה:ישעיהו לא ה
נוסח המקרא
כצפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.
כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם גָּנ֥וֹן וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃
כְּ/צִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם גָּנ֥וֹן וְ/הִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְ/הִמְלִֽיט׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כצפרים" - כן יקרא העופות כולן
"עפות" - מלשון עפיפה ופריחה
"פסוח" - ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה' על הפתח (שם יב)
"והמליט" - ענין הצלה והשמטה מן הצרה
מצודת דוד
"פסוח והמליט" - בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה
"גנון והציל" - יגן עליהם ויצילם
"כצפרים עפות" - כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "גנון והציל", שהיה למגין שלא יקרב האויב אל הקן,
- ב) "פסוח והמליט", שפסח וקפץ על מחנה האויב והמליט מידו את השלל שכבר היה בידו מכבר, וכונת המליצה שהגם שבארץ לא עשו שום הכנה טבעיית למלחמה וזה היה בבטחון שלא יקרב אל גבולם, הנה בשמים נלחמו בם בני רשף ויצילו את ציון בענין נשגב למעלה מן הטבע, וא"כ אחר שאתם רואים כי לא מצרים וסוסיהם יושיעו לכם, רק ה' הוא האל המושיע, א"כ:
- פרשנות מודרנית:
חזרת הציפורים כמשל לחזרת ההשגחה
כשהמצב נראה אבוד, ונראה שה' נטש את עם ישראל ואינו מגן עליו כלל, אפשר לשאוב עידוד מהציפורים הנודדות:
(ישעיהו לא ה): "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם, גנון והציל פסח והמליט"
הנבואה נאמרה בזמן המצור של סנחריב מלך אשור, המעצמה הגדולה, על ירושלים; כאשר חורבן ירושלים נראה בלתי נמנע.
כציפורים עפות = ציפורים נודדות, כמשל לעזיבה זמנית .
כל שנה, בסתיו, עוזבות להקות גדולות של ציפורים את ארץ ישראל, בדרכן לארצות החמות; ובאביב הן חוזרות. כך גם השגחת ה' על ירושלים - במשך זמן רב היה נראה שה' עזב את ירושלים ואינו שומר עליה, והיא נקלעה למצב בטחוני קשה; אך כפי שהציפורים הנודדות תמיד חוזרות - כך גם ה' יחזור להשגיח ולהגן על ירושלים, ויציל אותה מהאשורים.
ייתכן שהנבואה רמזה גם לזמן שבו יציל ה' את ירושלים - כפי שהציפורים הנודדות חוזרות באביב, כך גם ה' יציל את ירושלים באביב הקרוב. רמז נוסף לזמן זה נמצא בפועל הייחודי "פָּסֹחַ" , שמזכיר את חג הפסח בחודש האביב. ואכן, לפי דברי חז"ל, נס ההצלה מסנחריב קרה בחג הפסח.
פירושים נוספים
1. יש מפרשים שהציפורים הן משל למהירוּת : " "המשיל מלאך ה' אשר הכה מחנה אשור לאריה בגבורתו ולצפרים עפות למהירותו" " (רד"ק) , " "כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים" " (מצודת דוד)
- אך קשה לייחס את תכונת המהירות לפעולת ההגנה, שהרי הגנה אינה פעולה חד-פעמית אלא פעולה מתמשכת. אילו הכוונה היתה שה' יכה את האשורים במהירות, היה ראוי לכתוב "כציפורים עפות כן יכה ה' את אשור".
2. יש אומרים, שהציפורים הן משל למסירוּת בשמירה על הצאצאים, כמו בפסוק (דברים לב) "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף...". אך ישנם שלושה הבדלים בין הפסוקים:
- בפסוק מספר דברים נזכר "נשר", שמלבד מסירותו לגוזליו - הוא גם חזק ויכול להגן עליהם מפני אויבים; וכאן נזכרו "ציפורים" - שהן חלשות יחסית, ואין זה ברור מדוע נבחרו דווקא הציפורים כמשל לה';
- בפסוק מספר דברים נזכר "נשר" בלשון יחיד, וכאן נזכרו "ציפורים" בלשון רבים - מדוע?
- בפסוק מספר דברים נזכר נשר ש"מרחף", כלומר נע באויר מעל נקודה קבועה, וכאן נזכרו ציפורים ש"עפות" ממקום למקום - ואין זה מתאים למשל של הגנה על הקן.
3. בחפירות ארכיאולוגיות מצאו כתובת של סנחריב מלך אשור, שבה הוא מתפאר שהצליח לכלוא את חזקיהו מלך יהודה "כציפור בכלוב". לפי זה, יש אומרים שהציפורים בפסוקנו הן משל לשיחרור - כמו הציפורים שעפות בחופשיות, כך גם חזקיהו ובני יהודה ישתחררו מהמצור האשורי ויהיו חופשיים.
- אך לפי זה, הנמשל אינו ה' אלא חזקיהו או בני יהודה, והיה ראוי לכתוב "כציפורים עפות כן יהיו בני יהודה".
4. בעבר, לאחר שראיתי להקות גדולות של ציפורים עפות במעגלים באיזור רחבת הכותל המערבי, חשבתי שהציפורים הן משל לשכינת ה' בירושלים;
- אך לאחר זמן התברר לי שהציפורים לא נמצאות שם תמיד, אלא רק בעונה מסויימת.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו לא ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.