קטגוריה:בראשית ט כז
נוסח המקרא
יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.
יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאׇֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃
יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְ/יֶ֔פֶת וְ/יִשְׁכֹּ֖ן בְּ/אָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִ/יהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יַפְתֵּי יְיָ לְיֶפֶת וְיַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵיהּ בְּמַשְׁכְּנֵי שֵׁם וִיהֵי כְנַעַן עַבְדָּא לְהוֹן׃ |
| אונקלוס (דפוס): | יַפְתֵּי [נ"א: יַפְתְּ] יְיָ לְיֶפֶת וְיַשְׁרֵי [נ"א: וְיִשְׁרֵי] שְׁכִינְתֵּיהּ בְּמַשְׁכְּנֵי שֵׁם [נ"א: בְּמַשְׁכְּנֵיהּ דְּשֵׁם] וִיהֵי כְנַעַן עַבְדָּא לְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יַשְׁפַּר יְיָ תְּחוּמֵיהּ דְיֶפֶת וְיִתְגַיְירוּן בְּנוֹי וְיִשְׁרוּן בְּמֶדְרָשָׁא דְשֵׁם וִיהֵי כְנָעַן עֲבִיד לְהוֹן: |
רש"י
"וישכון באהלי שם" - ישרה שכינתו בישראל ומדרש חכמים אע"פ שיפת אלהים ליפת שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני לא שרתה בו שכינה והיכן שרתה במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם
"ויהי כנען עבד" - אף משיגלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען
מפרשי רש"י
[כא] אף משיגלו. דאי קודם שיגלו - כבר כתב (פסוק כו) "ויהי כנען עבד למו":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם – יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים (יומא י' ע"א): אַף עַל פִּי שֶׁ"יַּפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת", שֶׁבָּנָה כּוֹרֶשׁ שֶׁהָיָה מִבְּנֵי יֶפֶת בַּיִת שֵׁנִי – לֹא שָׁרְתָה בוֹ שְׁכִינָה. וְהֵיכָן שָׁרְתָה? בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה מִבְּנֵי שֵׁם.
וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ – אַף מִשֶּׁיִּגְלוּ בְּנֵי שֵׁם, יִמָּכְרוּ לָהֶם עֲבָדִים מִבְּנֵי כְנַעַן.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ובפסוק הזה ברך יפת, גם שם, כי פירוש וישכון באהלי שם, שישכון אלהים באהלי שם, כי בפסוק הראשון ברך השם:
ויהי כנען עבד למו — לשם וליפת, גם לאחיו. והנה הוא עבד עולם, כי מאלה נפצה כל הארץ, וזה הדבר היה אחר שנים רבות אחר המבול:רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובמדרש יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם, אע"פ שיפת אלהים ליפת, שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני, וישכן באהלי שם, לא שרתה שכינה בבית שני אלא בבית ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם. וכן אמרו במסכת יומא פרק קמא אי סליקו כולהו בימי עזרא לא שריה שכינה במקדש, שנאמר יפת אלהים ליפת, אע"פ שיפת אלהים ליפת, דהיינו פרסאי דאתו מיפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם, ומנא לן דפרסאי מיפת קא אתו, דכתיב בני יפת, גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס, ותני רב יוסף תירס זו פרס.
ויהי כנען עבד למו. מלת למו תחזור לאחיו שהזכיר, כלומר לבני שם ולבני יפת. ומה שחזר זה שני פעמים לחזק הענין ולקיים עבדותו של כנען, ולרמוז כי שם ינחל את ארצו וכל אשר לו, ומה שקנה עבד קנה רבו.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
יפת, כי אם "באהלי שם" הוא בבית המקדש ובתי כנסיות ובתי מדרשות:
או יאמר "יפת אלהים ליפת", בשתי מלכיות מלכות מדי ומלכות יון, אך לא שיתמיד מלכותם כי אם "וישכון" האלהים הנזכר "באהלי שם", שיבנה בית המקדש אחר מלכות מדי ואחר מלכות יון, אלא שגם אחרי כן "ויהי כנען" בלבד "עבד למו" למדי
וליון, עם שיתבטל ממשלתם מעל ישראל:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם, זה כורש, שגזר לבנות בית המקדש; אף על פי כן וישכון באהלי שם, אין שכינה שורה אלא באהלי שם. בר קפרא אמר: יהו דברי תורה נאמרין בלשונו של יפת בתוך אהלי שם. ר' יודן אומר: מכאן לתרגום מן התורה, וכן הוא אומר: "ויקרא בספר תורת האלקים", זה מקרא; "מפורש", זה תרגום; "ושום שכל", אלו הטעמים; "ויבינו במקרא", אלו ראשי הפסוקים. ר' הונא בן לוליינו אומר: אלו ההכרעות והראיות. רבנן דקסרי אמרי: מכאן למסורת. ר' זעירא ור' חננאל בשם ר': אפילו אדם רגיל בתורה כעזרא, לא יהא קורא מפיו וכותב. והא תני: מעשה שהיה ר' מאיר באסייא, ולא היה שם מגילת אסתר, וקרא לו מפיו וכתבה? תמן אמרין: שתי מגילות כתב; גנז את הראשונה וקיים את השניה. ר' שמעון בן גמליאל אומר: אף הספרים התירו שיכתבו יונית, שנאמר: יפת אלקים ליפת, דברים של יפת יהו באהלי שם. אי הכי גומר ומגוג נמי? הכי קאמר: יפיותו של יפת יהיה באהלי שם:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ט כז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.