קטגוריה:שמות ג יא
נוסח המקרא
ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וַ/יֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣/אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְ/כִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִ/מִּצְרָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ מַן אֲנָא אֲרֵי אֵיזֵיל לְוָת פַּרְעֹה וַאֲרֵי אַפֵּיק יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ מַאן אֲנָא אֲרוּם אֵזִיל לְוַת פַּרְעה וַאֲרוּם אַפֵּיק יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִמִצְרָיִם: |
רש"י
"וכי אוציא את בני ישראל" - ואף אם חשוב אני מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצרים
בד"ה ואף אם חשוב אני כו' נ"ב מה שפירש וכי אוציא את ישראל מה זכות יש לישראל והלא פי' מי אנכי כי אלך כו' וכי אוציא חדא מילתא היא כמו לעיל ואשלחך אל פרעה להוציא את בני ישראל כו' נראה משום דלא שייך לפרש לאחר שאמ' מי אנכי וגו' שאינו ראוי לילך אפי' בשליחות אל פרעה כ"ש שאינו ראוי להוציא את בני ישראל ודוק מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וְאַף אִם חָשׁוּב אֲנִי, מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם נֵס וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם?
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכבד לא איש רש ונקלה מן הגולים, בפרט שאני מוכתב למלכות כמ"ש במד', וגם רמזו חז"ל עמ"ש ליעקב ואנכי אעלך גם עלה וצריך שתהיה הגאולה על ידך, ועמ"ש והוצא את ב"י ממצרים, השיב וכי אוציא את ב"י ממצרים, ר"ל בין על היציאה הנפשיית להבדילם מטומאת מצרים, הלא דבקים המה בטומאת מצרים הללו עע"ז וכו', בין היציאה למדבר וכי אוכל
לכלכלם בארץ ציה וערבה, כמ"ש במדרש מנין לי לספק במאכל ובמשתה וכו':כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ג יא.
מי אנוכי?
במהלך השיעור שהעביר ה' למשה מתוך האש , משה שאל שאלה וה' ענה לו, ויש הרבה ללמוד מהשאלה והתשובה:
שמות ג י-יב:
"וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.
וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה."
ההרצאה של ה' עדיין לא נגמרה – הוא עדיין לא אמר למשה מה בדיוק הוא צריך להגיד לבני ישראל ומה בדיוק הוא צריך להגיד לפרעה (את זה הוא יסביר לו רק מפסוק טז ). אבל כבר בשלב זה ראה ה' שמשה לא מבין את השליחות – הוא רוצה לשאול שאלות. ה' נהג כמו מורה טוב – הוא לא אמר למשה: "שאלות בסוף! עכשיו אני מדבר!", כי אז משה היה חושב על השאלות שלו ולא היה מצליח להתרכז בהמשך השיעור... לכן ה' נתן למשה לשאול ומשה שאל שתי שאלות, כנגד שני החלקים של השליחות שה' הטיל עליו בפסוק הקודם. ניתן להציג את השאלות והתשובות בטבלה:
ועתה לכה... |
ואשלחך אל פרעה |
והוצא את עמי בני ישראל ממצרים! | |
השאלות (ג11) |
מי אנוכי... |
כי אלך אל פרעה |
וכי אוציא את בני ישראל ממצרים? |
התשובות (ג12) |
|
כי אהיה עמך, ו זה לך האות כי אנוכי שלחתיך |
בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר ה זה . |
ה' ענה למשה על שתי השאלות לפי הסדר [ע"פ רש"י] :
- על השאלה הראשונה: 'כשתלך אל פרעה לא תהיה לבד, " "כי אהיה עימך, וזה לך האות כי אנוכי שלחתיך" " : זה – הסנה הבוער – הוא לך האות שאנוכי שלחתיך: כמו שהסנה לא ניזוק מהאש, כך גם אתה לא תינזק מפרעה. גם כאן נהג ה' כמו מורה טוב - לא הסתפק בתשובה מופשטת אלא נתן תשובה מוחשית, בדבר שמשה יכל לראות בעיניו: "וזה לך האות" ( זה = דבר מוחשי ) .
- על השאלה השניה: 'גם כשתוציא את בנ"י ממצרים לא תהיה לבד, כי "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה" : כשתוציא את בנ"י ממצרים תחזור איתם לכאן ותעבדו אותי'. גם כאן ה' לא הסתפק בתשובה מופשטת אלא נתן תשובה מוחשית: "על ההר ה זה ."
פירושים נוספים
- מה האות? הסנה. ולפי ה רשב"ם (ו דעת מקרא ): תחושת השליחות.
- מה האות ב"תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים"? משה שאל "איזה זכות יש לישראל". רשב"ם: את זה על משה להגיד לפרעה, ואז יתן להם לצאת למדבר.
- קושי מרכזי בגישה זאת: חלוקת הפסוק לשני עניינים שונים.
- קשיים: משה הרי שאל על ההוצאה ממצריים? למה לא מספיק קריאת ים סוף? בסופו של דבר גם מעמד הר סיני לא מנע את חטא המרגלים?
חנן פורת (מעט מן האור, תשס"ו): כוונת משה בדבריו: "מִי אָנֹכִי" היא להציע לה' שלא לעשות זאת ע"י שליח, אלא בעצמו , כדי שלא יחשבו שמנהיג בשר ודם הצליח להוציא את ישראל ממצריים. ה' כן מעוניין ביצירת קשר עם העם דרך נביא (במקרה זה משה) , אך מרגיע את משה שלאחר היציאה ממצריים "תַּעַבְדוּן..." , ושם כולם יכירו בה'.
לחיזוק דבריו הוא מביא את הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ח:- א מֹשֶׁה רַבֵּנוּ--לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה: שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת--יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי, שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיֵּעָשֶׂה הָאוֹת בְּלָאט וְכִשּׁוּף. אֵלָא כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה בַּמִּדְבָּר, לְפִי הַצֹּרֶךְ עֲשָׂאָן--לֹא לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַנְּבוּאָה...
- ב וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ, בְּמַעֲמַד הַר סִינַי: שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ, וְלֹא זָר...
- ה וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְחִלַּת נְבוּאָתוֹ, בְּעֵת שֶׁנָּתַן לוֹ הָאוֹתוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ "וְשָׁמְעוּ, לְקֹלֶךָ" (שמות ג,יח): יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת, יֵּשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי וּמְהַרְהֵר וּמְחַשֵּׁב, וְהָיָה נִשְׁמָט מִלֵּילֵךְ, וְאָמַר "וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי" (שמות ד,א)--עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵלּוּ הָאוֹתוֹת אֵינָן אֵלָא עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם; וְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ וְיַעַמְדוּ עַל הָהָר הַזֶּה, יִסְתַּלַק הַהִרְהוּר שֶׁמְּהַרְהֲרִין אַחֲרֶיךָ, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ כָּאן אוֹת שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ בֶּאֱמֶת מִבַּתְּחִלָּה, וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּלִבָּן הִרְהוּר. וְהוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר " וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה " (שמות ג,יב).
כלומר, לפי פורת, הרמב"ם קורא את הפסוק כך: וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת (שבו יוכח לבנ"י), כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ (ולא אתה בכוחות עצמך עשית את הניסים) בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה (ושם, במעמד הר סיני, תהיה לכולם התגלות בלתי אמצעית). חנן פורת מוסיף, שמשה העניו מכל אדם, אמנם הוציא את ישראל, אך בקשתו "מִי אָנֹכִי" נתמלאה בכך שאין פרשה בתורה על שמו, וכמו כן , למרבה הפלא, שמו איננו מוזכר בהגדה של פסח.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ג יא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.