רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים

פרק א עריכה

[הקדמה]

"אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב,יב) – מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְסוֹף דָּבָר אֵין לְךָ מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ (סנהדרין ל"ד ע"א). וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים דִּבְרֵיהֶם בְּדֻגְמָא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדֻּגְמָא עַל אׇפְנֶיהָ וְעַל סִדְרָהּ, כְּמוֹ שֶׁהַמִּקְרָאוֹת סְדוּרִים זֶה אַחַר זֶה.

וְרָאִיתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה כַּמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה: יֵשׁ סוֹדְרִים כׇּל הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמִדְרַשׁ אֶחָד; וְיֵשׁ מְפֻזָּרִים בְּכַמָּה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְיֵשׁ מִקְרָאוֹת לְבַדָּם וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי לִתְפֹּשׂ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא לְיַשֵּׁב בֵּאוּרָם עַל סִדְרָם, וְהַמִּדְרָשׁוֹת מֵרַבּוֹתֵינוּ אֶקְבָּעֵם מִדְרָשׁ וּמִדְרָשׁ, אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁרָאָה שְׁלֹמֹה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִגְלוֹת גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, חֻרְבָּן אַחַר חֻרְבָּן, וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגָלוּת זֶה עַל כְּבוֹדָם הָרִאשׁוֹן, וְלִזְכֹּר חִבָּה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הָיוּ סְגֻלָּה לוֹ מִכׇּל הָעַמִּים לֵאמֹר (הושע ב,ז): "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה", וְיִזְכְּרוּ אֶת חֲסָדָיו וְאֶת מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ (ויקרא כו,מ), וְאֶת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לָהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְיָסַד הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת (שמ"ב כ,ג), מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעֲלָהּ, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, מַזְכֶּרֶת אַהֲבַת נְעוּרֶיהָ אֵלָיו, וּמוֹדֶה עַל פִּשְׁעָהּ. אַף דּוֹדָהּ צַר לוֹ בְּצָרָתָהּ (ישעיהו סג,ט), וּמַזְכִּיר חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְנוֹי יׇפְיָהּ וְכִשְׁרוֹן פְּעָלֶיהָ, בָּהֶם נִקְשָׁר עִמָּהּ בְּאַהֲבָה עַזָּה – לְהוֹדִיעָהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ עִנָּהּ (איכה ג,לג), וְלֹא שִׁלּוּחֶיהָ שִׁלּוּחִין (ישעיהו נ,א), כִּי עוֹד הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, וְהוּא עָתִיד לָשׁוּב אֵלֶיהָ.

(א) שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבועות ל"ה ע"ב): כָּל "שְׁלֹמֹה" הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ: מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.[1] שִׁיר שֶׁהוּא עַל כָּל הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (משנה ידים פרק שלישי): לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תנחומא תצוה ה'): לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: "הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן; וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה." כָּךְ: כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.

(ב) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ – זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: "מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז?! לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה!"
כִּי טוֹבִים – לִי דוֹדֶיךָ, מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן" (אסתר ז,ח), "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן" (ישעיהו כד,ט), "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם" (שם ה,יב). זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ.
וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם, לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ."

(ג) לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים – שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם "שֶׁמֶן טוֹב" (ראו קהלת ז,א).
לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים – שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.
שֶׁמֶן תּוּרַק – נִקְרָא שְׁמֶךָ, לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: "אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק". שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש"י על עבודה זרה ל"ה ע"ב).
עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ – בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ..." (יהושע ב,י), וְעַל יְדֵי כֵן "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם..." (שם, יא).
עֲלָמוֹת – בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ"עֲלָמוֹת" הֵן הָאֻמּוֹת.

(ד) מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה – אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, "אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה" לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.
הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו – וְגַם הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנָּה לִי גִילָה וְשִׂמְחָה אֲשֶׁר נִדְבַּקְתִּי בָךְ.
נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ – גַּם הַיּוֹם בְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, תָּמִיד אַזְכִּיר דּוֹדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים מִכָּל מִשְׁתֵּה עֹנֶג וְשִׂמְחָה.
מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ – אַהֲבָה עַזָּה, אַהֲבַת מִישׁוֹר בְּלִי עֲקִיבָה וּרְכָסִים,[2] אֲשֶׁר "אֲהֵבוּךָ" אֲנִי וַאֲבוֹתַי בְּאוֹתָן הַיָּמִים. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ.
וּלְפִי דֻגְמָתוֹ: הֵם מַזְכִּירִים לְפָנָיו חֶסֶד נְעוּרִים, אַהֲבַת כְּלוּלוֹת, לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם, וְהֶאֱמִינוּ בוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. וְלֹא אָמְרוּ (ראו ירמיהו ב,ב): "הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּמְזוֹנוֹת?" וְהָלְכוּ אַחֲרָיו, וְהוּא הֱבִיאָם לְתוֹךְ חַדְרֵי הֶקֵּף עֲנָנָיו. בְּזוֹ עוֹדָם הַיּוֹם גָּלִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ אַף לְפִי עָנְיָם וְצָרָתָם, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בַּתּוֹרָה, וְשָׁם מַזְכִּירִים דּוֹדָיו "מִיַּיִן" וּמִישׁוֹר אַהֲבָתָם אוֹתוֹ.

(ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וְגוֹמֵר – אַתֶּם, רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם, אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי; כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְּחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת – קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס, לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.
דֻּגְמָא הִיא זוֹ, אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי; וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים! אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְּנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה". וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל (טז,סא): "וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת", כְּמוֹ: "עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ" (יהושע טו,מא).

(ו) אַל תִּרְאֻנִי – אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי לְבִזָּיוֹן, כְּמוֹ: "כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'".
שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת – לְפִי שֶׁאֵין שַׁחֲרוּתִי וְכִעוּרִי מִמְּעֵי אִמִּי, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ; שֶׁאוֹתוֹ שַׁחֲרוּת נוֹחַ לְהִתְלַבֵּן כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּצֵּל.
בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי – הֵם בְּנֵי מִצְרַיִם שֶׁגָּדַלְתִּי בָּהֶם, וְעָלוּ עִמִּי בְּעֵרֶב רַב, הֵם נִחֲרוּ בִי בַּהֲסָתָתָם וּפִתּוּיָם, עַד שֶׁשָׂמוּנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, וְשָׁם שְׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ וְהֻשְׁחַרְתִּי; כְּלוֹמַר: נְתָנוּנִי עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְכַרְמִי – שֶׁהָיָה שֶׁלִּי מֵאֲבוֹתַי – לֹא נָטָרְתִּי. מָצִינוּ פַּרְנָסִים נִקְרָאִים בַּמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן 'כְּרָמִים', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם" (הושע ב,יז), וּמְתַרְגְּמִינָן: "וַאֲמַנֵּי לָהּ יַת פַּרְנָסָהָא" [=וַאֲמַנֶּה לָהּ אֶת פַּרְנָסֶיהָ]; וְכֵן: "לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים" (איוב כד,יח).

(ז) הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי – עַכְשָׁיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹזֵר וּמְדַמֶּה אוֹתָהּ לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל הָרוֹעֶה. אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו, כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: "'הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה צֹאנְךָ בֵּין הַזְּאֵבִים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר הֵם בְּתוֹכָם? וְאֵיכָה תַּרְבִּיצֵם בַּצָּהֳרָיִם," בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם, כַּצָּהֳרַיִם שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן?
שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה – וְאִם תּאמַר: "מָה אִכְפַּת לָךְ"? אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁאֶהְיֶה כַּאֲבֵלָה, עוֹטָה עַל שָׂפָה, בּוֹכִיָּה עַל צֹאנִי.
עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ – אֵצֶל עֶדְרֵי שְׁאָר הָרוֹעִים, שֶׁהֵם רוֹעִים צֹאן כְּמוֹתְךָ; כְּלוֹמַר: בֵּין גְּדוּדֵי הָאֻמּוֹת הַסְּמוּכִים עַל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ לָהֶם מְלָכִים וְשָׂרִים מַנְהִיגִים אוֹתָם.

(ח) אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ – זוֹ הִיא תְּשׁוּבַת הָרוֹעֶה: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ לְהֵיכָן תֵּלְכִי לִרְעוֹת צֹאנֵךְ, אַתְּ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, שֶׁחָדַל הָרוֹעֶה מִלְּהַנְהִיג אוֹתָם.
צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן – הִסְתַּכְּלִי בִּפְסִיעוֹת דֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הַצֹּאן וְהָעֲקֵבִים נִכָּרִים, טרצי"ש [traces = עקבות] בְּלַעַז, וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא: "וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" (תהלים עז,כ); "נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" (ירמיהו יג,כב); "וְהוּא יָגֻד עָקֵב" (בראשית מט,יט), יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו. וְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לְכִי, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים – בֵּין מִשְׁכְּנוֹת שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁאַתְּ אֶצְלָם.
וְזֶה הַדֻּגְמָא: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִרְעִי וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְּצִיקִים לָךְ, לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָּנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְּדַרְכֵיהֶם; וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי גְדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים... שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה" וְגוֹמֵר (ירמיהו לא,כ).

(ט) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי – לָמֶ"ד זוֹ – כְּמוֹ לָמֶ"ד "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם" (ירמיהו י,יג), וּכְמוֹ לָמֶ"ד "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ" (לעיל פסוק ג): לִקְבוּצַת סוּסִים הַרְבֵּה, שֶׁאָסַפְתִּי מַחֲנוֹתַי לָצֵאת לִקְרָאתֵךְ בְּרִכְבֵי פַרְעֹה לְהוֹשִׁיעֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" (חבקוק ג,טו), סוּסִים הַרְבֵּה – שָׁם דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, שִׁתַּקְתִּיךְ מִצַּעֲקָתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד,יד). זֹאת רָאִיתִי בְּסִפְרֵי אַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר: דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי – שָׁם הֶרְאֵיתִי לַכֹּל שֶׁרַעְיָתִי אַתְּ.
לְסֻסָתִי – קְבוּצַת סוּסִים, וּבִלְשׁוֹן לַעַז קֿיבלקֿיא"ה [chevalchie = קבוצת רוכבים].
דִּמִּיתִיךְ – אדישמי"י [adesmei = השוויתי] בְּלַעַז, כְּמוֹ: "אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג" (שופטים כ,ה), כִּי שָׁם קִשַּׁטְתִּיךְ בְּקִשּׁוּטִים נָאִים.

(י) נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים – שׁוּרוֹת נִזְמֵי אֹזֶן וּמִצְחַת זָהָב.
צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים – עֲנָקֵי זָהָב, וּמַרְגָּלִיּוֹת חֲרוּזוֹת בִּפְתִילֵי זָהָב, שֶׁל בִּזַּת הַיָּם.

(יא) תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ – נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹּא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב.
עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף – שֶׁהָיָה בְיָדֵךְ כְּבָר, שֶׁהוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם; שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם.
נְקֻדּוֹת – כְּלֵי כֶּסֶף מְנֻקָּדִים וּמְצֻיָּרִים בַּחֲבַרְבּוּרוֹת וּגְוָנִים.

(יב) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ – מְשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת: "כָּל זֶה אֱמֶת! טוֹבָה גְּמַלְתַּנִי, וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ רָעָה. כִּי בְּעוֹד הַמֶּלֶךְ עַל הַשֻּׁלְחָן מְסִבַּת חֻפָּתוֹ – נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ," חִלּוּף 'לְהַבְאִישׁ': בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּסִינַי, קִלְקַלְתִּי בָּעֵגֶל. וּלְשׁוֹן חִבָּה כָּתַב הַכָּתוּב, נָתַן רֵיחוֹ, וְלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ', לְפִי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.[3]

(יג) צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי – דּוֹדִי נַעֲשָׂה לִי כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צְרוֹר הַמּוֹר בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי לְךָ צְרוֹר זֶה, שֶׁיִּתֵּן רֵיחַ טוֹב מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁאִבַּדְתָּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמָצָא לָהֶם כַּפָּרָה עַל עֲוֹנָם, וְאָמַר: "הִתְנַדְּבוּ לַמִּשְׁכָּן, וְיָבֹא זְהַב הַמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זְהַב הָעֵגֶל".
בֵּין שָׁדַי יָלִין – אַף עַל פִּי שֶׁמָּעַלְתִּי בּוֹ, אָמַר לִשְׁכֹּן שָׁם.
בֵּין שָׁדַי – בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.

(יד) אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר – יֵשׁ בֹּשֶׂם שֶׁשְּׁמוֹ כֹּפֶר, כְּמוֹ "כְּפָרִים עִם נְרָדִים" (להלן ד,יג), וְעָשׂוּי כְּעֵין אֶשְׁכֹּלוֹת.
בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי – שֵׁם מָקוֹם; וְשָׁם הוּא מָצוּי. וְרָאִיתִי בָּאַגָּדָה, שֶׁאוֹתָן כְּרָמִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּשָׁנָה.
וְדֻגְמָא הִיא לְכַמָּה כַּפָּרוֹת וּמְחִילוֹת, שֶׁמָּחַל לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּהוּ בַּמִּדְבָּר.

(טו) הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי – אֲנִי הָיִיתִי בּוֹשָׁה בְּקִלְקוּלִי, וְהוּא חִזְּקַנִי בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים, לוֹמַר: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ" (במדבר יד,כ) וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה וְיָפָה, כִּי עֵינַיִךְ יוֹנִים, כְּלוֹמַר: כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְּעוּרִים – כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְשֶׁעֵינֶיהָ נָאִים – אֵין גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה.
וְהַדֻּגְמָא זוֹ הִיא: מָחַלְתִּי לָךְ עַל עֲוֹנֵךְ, וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה בְּ'נַעֲשֶׂה' וְהִנָּךְ יָפָה בְּ'נִשְׁמָע'; יָפָה בְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת, יָפָה בְּמַעֲשַׂיִךְ, כִּי עֵינַיִךְ יוֹנִים. – צַדִּיקִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ שֶׁדָּבְקוּ בִּי, כְּיוֹנָה זוֹ, שֶׁמִּשֶּׁמַּכֶּרֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ אֵינָהּ מַנִּיחַתּוּ שֶׁיִּזְדַּוֵּג לְאַחֵר; כָּךְ "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שמות לב,כו) וְלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל. וְעוֹד הִנָּךְ יָפָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה" (שמות לט,מג), הֲרֵי שֶׁקִּלְּסָם עַל כָּךְ.

(טז) הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים – לֹא הַיֹּפִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלְּךָ; אַתָּה הוּא הַיָּפֶה!
אַף נָעִים – שֶׁעָבַרְתָּ עַל פְּשָׁעַי, וְהִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ. וְזֶהוּ קִלּוּס שֶׁל יְרִידַת הָאֵשׁ, "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ" (ויקרא ט,כד).
אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה – עַל יְדֵי נְעִימוֹתֶיךָ, הִנֵּה רַעֲנָנָה עַרְשֵׂנוּ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ, שֶׁהֵם כֻּלָּם נִקְבָּצִים אֵלֶיךָ פֹּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה" וגומר (ויקרא ח,ד). הַמִּשְׁכָּן קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה" (להלן ג,ז); וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי מִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹאָשׁ: "בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת" (דה"ב כב,יא) אֲשֶׁר "בְּבֵית הָאֱלֹהִים" (שם,יב), עַל שֶׁהֵם פִּרְיָן וְרִבְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

(יז) קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים – שְׁבַח הַמִּשְׁכָּן הוּא זֶה.
רַהִיטֵנוּ – לֹא יָדַעְתִּי אִם לְשׁוֹן קְרָשִׁים אוֹ לְשׁוֹן בָּרִיחִים, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאַף בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ: רְהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִים בּוֹ (יל"ש ישעיהו, רמז תכג).

פרק ב עריכה

(א) חֲבַצֶּלֶת – הִיא שׁוֹשַׁנָּה.
שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים – נָאָה מִשּׁוֹשַׁנַּת הֶהָרִים, לְפִי שֶׁמַּרְטֶבֶת תָּמִיד, שֶׁאֵין כֹּחַ הַחַמָּה שׁוֹלֵט שָׁם.

(ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים – שֶׁמְּנַקְּבִין אוֹתָהּ, וְתָמִיד הִיא עוֹמֶדֶת בְּנוֹיָהּ וְאַדְמִימוּתָהּ.
כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת – מְפַתּוֹת אוֹתָהּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, לִזְנוֹת כְּמוֹתָם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְהִיא עוֹמֶדֶת בֶּאֱמוּנָתָהּ.

(ג) כְּתַפּוּחַ – אִילָן שֶׁל תַּפּוּחִים, כְּשֶׁהוּא בֵּין אִילָנֵי סְרָק – הוּא חָבִיב מִן כֻּלָּן, שֶׁפִּרְיוֹ טוֹב בְּטַעַם וּבְרֵיחַ.
כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים – בֵּין הַבַּחוּרִים.
הַדֻּגְמָא: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֱלֹהִים נִבְחָר; לְפִיכָךְ, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, הַכֹּל בּוֹרְחִים הֵימֶנּוּ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֵל; כָּךְ בָּרְחוּ כָּל הָאֻמּוֹת מֵעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל אֲנִי – בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי.

(ד) אֶל בֵּית הַיָּיִן – אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁשָּׁם נִתְּנוּ פְּרָטֶיהָ וּבֵאוּרֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה.
וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה – וּקְבוּצָתוֹ שֶׁדְּגָלַנִי אֵלָיו, אַהֲבָה הִיא עָלַי, עוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת אַהֲבָתוֹ. וְדִגְלוֹ – אטריי"ט [attreit = משיכה, קסם] בְּלַעַז.

(ה) סַמְּכוּנִי – עַתָּה, כְּמִדַּת הַחוֹלִים, בַּאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים, אוֹ בַּאֲשִׁישׁוֹת סֹלֶת נְקִיָּה.
רַפְּדוּנִי – רַפְּדוּ רְפִידָתִי סְבִיבוֹתַי בַּתַּפּוּחִים, לְרֵיחַ טוֹב, כְּדֶרֶךְ הַחוֹלִים; כִּי חוֹלָה אֲנִי לְאַהֲבָתוֹ, כִּי צָמֵאתִי לוֹ פֹּה בְּגָלוּתִי. 'רְפִידָה' – לְשׁוֹן מַצָּע הִיא, כְּמוֹ: "יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט" (איוב מא,כב).

(ו) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – בַּמִּדְבָּר.
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי – דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נוֹסֵעַ לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה, וּבִמְקוֹם הַמְּנוּחָה מוֹרִיד לָהֶם מָן וּשְׂלָו. כָּל זֶה אֲנִי זוֹכֶרֶת עַתָּה בְּגָלוּתִי, וְחוֹלָה לְאַהֲבָתוֹ.

(ז) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם – אַתֶּם הָאֻמּוֹת.
בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת – שֶׁתִּהְיוּ הֶפְקֵר וּמַאֲכָל כִּצְבָיִים וְאַיָּלִים.
אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה – שֶׁבֵּינִי לְדוֹדִי, לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְהַחֲלִיפָהּ, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְפַּתּוֹת אַחֲרֵיכֶם.
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ – בְּכָל עוֹד שֶׁהִיא תְּקוּעָה בְּלִבִּי, וְהוּא חָפֵץ בִּי.
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ – כְּמוֹ: "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" (לעיל א,יב), בְּעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ.
אִם תָּעִירוּ – אִם תַּשְׂנִיאוּ, כְּמוֹ: "וַיְהִי עָרֶךָ" (שמ"א כח,טז); "וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָיךְ" (דניאל ד,טז).
וְאִם תְּעוֹרְרוּ – כְּמוֹ "הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה" (כתובות פי"ג מ"ו), קֿלוניי"ר [chalongier = למחות, להתנגד][4] בְּלַעַז. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים, וְאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עַל סֵדֶר הַדְּבָרִים; כִּי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה וְדִבֵּר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַל מַתַּן תּוֹרָה וְהַמִּשְׁכָּן, וּבִיאַת הָאָרֶץ וּבֵית הַבְּחִירָה, וְגָלוּת בָּבֶל, וּבִיאַת בַּיִת שֵׁנִי וְחֻרְבָּנוֹ.

(ח) קוֹל דּוֹדִי – חוֹזֵר הַמְּשׁוֹרֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, כְּאָדָם שֶׁקִּצֵּר דְּבָרָיו, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: לֹא אָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם רֵאשִׁית הַדְּבָרִים. הוּא הִתְחִיל וְאָמַר: "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו" (לעיל א,ד), וְלֹא סִפֵּר הֵיאַךְ פְּקָדָם בְּמִצְרַיִם בִּלְשׁוֹן חִבָּה. וְעַכְשָׁיו חוֹזֵר וְאוֹמֵר: מְשִׁיכָה זוֹ, שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁמְּשָׁכַנִי דּוֹדִי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, כֵּן הָיְתָה: נוֹאָשׁ הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לַגְּאֻלָּה, עַד תּם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמְרוּ בֵּין הַבְּתָרִים, וְקוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא לִפְנֵי הַקֵּץ, כִּמְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וּמְקַפֵּץ בַּגְּבָעוֹת.

(ט) דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי – בְּקַלּוּת מְרוּצָתוֹ, שֶׁמִּהֵר לָבֹא כִצְבִי וּכְעֹפֶר הָאַיָּלִים. עֹפֶר – אַיָּל בָּחוּר.
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד וְגוֹמֵר – סְבוּרָה הָיִיתִי לֵישֵׁב עֲגוּנָה עוֹד יָמִים רַבִּים, וְהִנֵּה הוּא הוֹדִיעַ, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵצִיץ מִן חַלּוֹנוֹת הַשָּׁמַיִם, אֵת הֶעָשׂוּי לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" וְגוֹמֵר.

(י) עָנָה – לְשׁוֹן עֲנִיָּה וּלְשׁוֹן צַעֲקַת קוֹל רָם. וְזֶה בִּנְיַן אָב לְכֻלָּם: "וְעָנוּ הַלְוִיִּם" (דברים כז,יד עיין שם).
וְאָמַר לִי – עַל יְדֵי מֹשֶׁה.
קוּמִי לָךְ – "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם" (שמות ג,יז).

(יא) הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר – אֵין עַכְשָׁיו טֹרַח בַּדֶּרֶךְ. סְתָו – חֹרֶף, תַּרְגּוּם "חֹרֶף" (בראשית ח,כב) "סִתְוָא".

(יב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ – קָרְבוּ יְמֵי הַחַמָּה, שֶׁהָאִילָנוֹת מוֹצִיאִין פְּרָחִים, וְהוֹלְכֵי דְּרָכִים מִתְעַנְּגִים לִרְאוֹתָם.
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – שֶׁהָעוֹפוֹת נוֹתְנִין זֶמֶר וְקוֹל עָרֵב לְהוֹלְכֵי דְּרָכִים.
וְקוֹל הַתּוֹר – כְּמַשְׁמָעוֹ: תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה. דֶּרֶךְ הָעוֹפוֹת לִהְיוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְצַפְצְפִים בִּימֵי נִיסָן.

(יג) הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ – כְּמַשְׁמָעוֹ.
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר – כְּשֶׁנּוֹפֵל הַפֶּרַח, וְהָעֲנָבִים מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה וְנִכָּרִים כָּל עֲנָבָה לְעַצְמָהּ, קְרוּיָה סְמָדַר. כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה, לְפִי פְּשׁוּטוֹ, לְשׁוֹן חִבַּת פִּתּוּי, שֶׁבָּחוּר מְרַצֶּה אֶת אֲרוּסָתוֹ לֵילֵךְ אַחֲרָיו; כֵּן עָשָׂה לִי דּוֹדִי.

(י-יג) עָנָה דוֹדִי – עַל יְדֵי מֹשֶׁה.
וְאָמַר לִי – עַל יְדֵי אַהֲרֹן.
קוּמִי לָךְ – זָרְזִי עַצְמֵךְ; "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ" (שמות יא,ב).
כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר – אֵלּוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה דִּלַּגְתִּים, לִמְנוֹתָם מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק.
הַגֶּשֶׁם – שֶׁהוּא טַרְחוּתוֹ שֶׁל סְתָו, חָלַף וְהָלַךְ לוֹ. כְּלוֹמַר, שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה שֶׁל קְשִׁי הַשִּׁעְבּוּד נִגְזְרוּ עֲלֵיכֶם וְהָלְכוּ לָהֶם. מִשֶּׁנּוֹלְדָה מִרְיָם הִקְשׁוּ הַמִּצְרִים שִׁעְבּוּד עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ נִקְרֵאת "מִרְיָם", עַל שֶׁמֵּרְרוּם.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ – הֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מוּכָנִים לָכֶם לְכָל צָרְכֵיכֶם.
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – שֶׁאַתֶּם עֲתִידִים לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם.
וְקוֹל הַתּוֹר – קוֹל הַתַּיָּר הַגָּדוֹל. דָּבָר אַחֵר: קוֹל הַתּוֹר – קוֹל שֶׁהִגִּיעַ זְמַן יְצִיאַתְכֶם מִמִּצְרַיִם.
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ – הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל בִּכּוּרִים לִקְרֹב, שֶׁתִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר – קָרֵב זְמַן נִסְכֵּי הַיַּיִן. דָּבָר אַחֵר: כְּשֵׁרִים שֶׁבָּכֶם חָנְטוּ וְהֵנֵצוּ לְפָנַי מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהֵרִיחוּ רֵיחַ טוֹב.
קוּמִי לָכְי. – כְּתִיב יוֹ"ד יְתֵרָה; קוּמִי לָךְ לְקַבֵּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.
דָּבָר אַחֵר: הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ – אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּלוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה. וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ – אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם, עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִתְקַבְּלוּ. כָּךְ נִדְרַשׁ בִּפְסִיקְתָּא.

(יד) יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע – זֶה נֶאֱמַר עַל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָדַף פַּרְעֹה אַחֲרֵיהֶם, וְהִשִׂיגָם חוֹנִים עַל הַיָּם, וְאֵין מָקוֹם לָנוּס לִפְנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּם, וְלֹא לְהִפָּנוֹת מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת. לְמָה הָיוּ דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? לְיוֹנָה שֶׁבּוֹרַחַת מִפְּנֵי הַנֵּץ, וְנִכְנְסָה בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, וְהָיָה הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁף בָּהּ. תִּכָּנֵס לִפְנִים, הֲרֵי הַנָּחָשׁ; תֵּצֵא לַחוּץ, הֲרֵי הַנֵּץ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, אֶת כִּשְׁרוֹן פְּעֻלָּתֵךְ, לְמִי אַתְּ פּוֹנָה בְּעֵת צָרָה.
הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ – "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" (שמות יד,י).
בְּחַגְוֵי – בִּנְקִיקֵי. וְהוּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר, וְדוֹמֶה לוֹ: "יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ" (תהלים קז,כז); "וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא" (ישעיהו יט,יז). וּכְשֶׁהֵן רַבִּים – קוֹרֵא לָהֶן 'חַגְוֵי'; וְכֵן: 'קָצֶה' – "קַצְוֵי" (ישעיהו כו,טו); וְכֵן: "וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם" (שמ"ב י,ד).
הַמַּדְרֵגָה – אישקֿילונ"ש [eschelons = חווקים (של סולם), מדרגות[5]] בְּלַעַז. כְּשֶׁעוֹשִׂין חָרִיץ סְבִיבוֹת הַמִּגְדָלִים וְשׁוֹפְכִים הֶעָפָר לְמַעְלָה לְהַגְבִּיהַּ הַתֵּל סָבִיב, עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ.
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה – פְּעָמִים שֶׁיֵשׁ בָּהֶן חוֹרִים, וְנִכְנָסִים שָׁם שְׁרָצִים וְעוֹפוֹת.

(טו) אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים – שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת קוֹלָם, צִוָּה אֶת הַיָּם וּשְׁטָפָם. זֶהוּ 'אֶחֱזוּ לָנוּ הַשּׁוּעָלִים הַלָּלוּ', הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים; שֶׁאַף הַקְּטַנִּים הָיוּ מְחַבְּלִים אֶת הַכְּרָמִים בְּעוֹד כְּרָמֵינוּ סְמָדַר, שֶׁהָעֲנָבִים דַּקִּים. כְּשֶׁהָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל יוֹלֶדֶת זָכָר, וְהִיא טוֹמַנְתּוֹ, וְהָיוּ הַמִּצְרִים נִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַזְּכָרִים, וְהַתִּינוֹק טָמוּן, וְהוּא בֶּן שָׁנָה אוֹ בֶּן שְׁנָתַיִם. וְהֵן מְבִיאִין תִּינוֹקוֹת מִבֵּית מִצְרִי, וְתִינוֹק מִצְרִי מְדַבֵּר, וְתִינוֹק יִשְׂרָאֵל עוֹנֵהוּ מִמָּקוֹם שֶׁטָּמוּן שָׁם, וְהָיוּ תּוֹפְשִׂין וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַיְּאוֹר. וְלָמָּה קָרָא אוֹתָם 'שׁוּעָלִים'? מָה הַשּׁוּעָל הַזֶּה מַבִּיט לִפְנוֹת לַאֲחוֹרָיו לִבְרֹחַ, אַף מִצְרִים מַבִּיטִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
שֻׁעָלִים קְטַנִּים – כְּתִיב חָסֵר וָי"ו, עַל שֵׁם שֶׁהָיָה נִפְרָע מֵהֶם בְּמַיִם, שֶׁנִּמְדְּדוּ בְּשָׁעֳלוֹ שֶׁל מָקוֹם (ראו ישעיהו מ,יב).

(טז) דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ – הוּא כָּל צְרָכָיו תָּבַע מִמֶּנִּי, וְלֹא צִוָּה אֶלָּא לִי: "עֲשׂוּ פֶּסַח, קַדְּשׁוּ בְּכוֹרוֹת, עֲשׂוּ מִשְׁכָּן, הַקְרִיבוּ עוֹלוֹת", וְלֹא תָּבַע מֵאֻמָּה אַחֶרֶת.
וַאֲנִי לוֹ – כָּל צְרָכַי תָּבַעְתִּי מִמֶּנּוּ, וְלֹא מֵאֱלֹהִים אֲחֵרִים.
הָרֹעֶה – אֶת צֹאנוֹ.
בַּשּׁוֹשַׁנִּים – בְּמִרְעֶה טוֹב וְנוֹחַ וְיָפֶה.

(טז) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם – מוּסָב לַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ: "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ" (פסוק טז), עַד זְמַן שֶׁגָּרַם הֶעָוֹן, וּשְׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ כְּחֹם הַיּוֹם וְגָבַר הַשָּׁרָב.
וְנָסוּ הַצְּלָלִים – חָטָאנוּ בָּעֵגֶל, חָטָאנוּ בַּמְרַגְּלִים. וְנָסוּ הַצְּלָלִים – זְכֻיּוֹת הַמְּגִנּוֹת עָלֵינוּ; פָּרַקְתִּי עֻלּוֹ.
סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי – גָּרַמְתִּי לוֹ לְהִסְתַּלֵּק מֵעָלַי עַל הָרִים הַמֻּפְלָגִים מִמֶּנִּי.
בָתֶר – לְשׁוֹן חֲלֻקָּה וְהַפְלָגָה.

פרק ג עריכה

(א) עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת – בַּצַּר לִי, שֶׁיָּשַׁבְתִּי אֲפֵלָה כָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים.
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו – "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ" (שמות לג,ג); "כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם" (דברים א,מב).

(ב) אָקוּמָה נָּא וְגוֹמֵר, אֲבַקְשָׁה – "וַיְחַל מֹשֶׁה" (שמות לב,יא); "אֶעֱלֶה אֶל ה'" (שמות לב,ל).

(ג) מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים – מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם – מַה מְּצָאתֶם בְּפִיו?

(ד) כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם – קָרוֹב לִפְרִישָׁתָם מִמֶּנִּי, לְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה.
עַד שֶׁמָּצָאתִי – שֶׁהָיָה עִמִּי בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, לִכְבֹּשׁ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.
אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ – לֹא נָתַתִּי לוֹ רִפְיוֹן, עַד שֶׁהֲבִיאוֹתִיו אֶל מִשְׁכַּן שִׁילֹה בִּשְׁבִיל כָּל זֹאת שֶׁעָשָׂה לִי.

(ה) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם – הָאֻמּוֹת, בִּהְיוֹתִי גּוֹלָה בֵּינֵיכֶם.
אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ – אַהֲבַת דּוֹדִי מִמֶּנִּי עַל יְדֵי פִּתּוּי וַהֲסָתָה, לְעָזְבוֹ וְלָשׁוּב מֵאַחֲרָיו.
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ – בְּעוֹד שֶׁאַהֲבָתוֹ חָפֵץ עָלַי.

(ו) מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר – כְּשֶׁהָיִיתִי מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְהָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ וְהֶעָנָן הוֹלְכִים לְפָנַי, וְהוֹרְגִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְשׂוֹרְפִין הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ מִישׁוֹר, וְהָיָה הֶעָנָן וְהֶעָשָׁן, וְרוֹאִין אוֹתָן הָאֻמּוֹת וּמַתְמִיהוֹת עַל גְּדֻלָּתִי, וְאוֹמְרוֹת: מִי זֹאת? כְּלוֹמַר, כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא זֹאת הָעוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְגוֹמֵר.
כְּתִימְרוֹת עָשָׁן – גָּבֹהַּ וְזָקוּף כַּתָּמָר.
מְקֻטֶּרֶת מֹר – עַל שֵׁם עֲנַן הַקְּטֹרֶת, שֶׁהָיָה מִתַּמֵּר מֵעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
רוֹכֵל – בַּשָּׂם הַמּוֹכֵר כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים.
אַבְקַת – עַל שֵׁם שֶׁכּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ וְשׁוֹחֲקִין הָדֵק, כְּאָבָק.

(ז) הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה – אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרוֹן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין בַּמִּדְבָּר.
שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ – שִׁשִּׁים רִבּוֹא סָבִיב לָהּ.
מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל – מִיּוֹצְאֵי הַצָּבָא; לְבַד פְּחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים, וְהַיְּתֵרִים עַל בְּנֵי שִׁשִּׁים.

(ח) מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה – מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְכֵן הַכֹּהֲנִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ, הַחוֹנִים סְבִיבוֹת הַמִּשְׁכָּן, מְלֻמְּדֵי סֵדֶר עֲבוֹדָתָם.
אִישׁ חַרְבּוֹ – כְּלֵי זֵינוֹ, הֵן מָסֹרֶת וְסִימָנִים, שֶׁמַּעֲמִידִים עַל יָדָם אֶת הַגִּרְסָא וְהַמָּסוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח.
מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת – פֶּן יִשְׁכָּחוּהָ, וְיָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתאבְדוּ דֶרֶךְ" (תהלים ב,יב).

(ט) אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ – זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנִּקְבַּע בְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה; עָשָׂה לוֹ אַפִּרְיוֹן, חֻפַּת כֶּתֶר לְכָבוֹד.

(י) רְפִידָתוֹ – מִשְׁכָּבוֹ וּמִשְׁכָּנוֹ, עַל הַכַּפֹּרֶת שֶׁהוּא זָהָב.
מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן – זֶה הַפָּרֹכֶת, שֶׁהָיָה תָּלוּי וְ'רוֹכֵב' עַל כְּלוֹנְסָאוֹת מֵעַמּוּד לְעַמּוּד.
תּוֹכוֹ רָצוּף – סָדוּר בְּרִצְפַת אַהֲבָה, אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים וְלוּחוֹת.
מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(יא) בְּנוֹת צִיּוֹן – בָּנִים שֶׁמְּצֻיָּנִין לוֹ, בְּמִילָה וּבִתְפִלִּין וּבְצִיצִית.
בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ – אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהוּא מְעֻטָּר בִּגְוָנִין: תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. אָמַר רַבִּי נְחוּנְיָא, שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ, מַהוּ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ? אָמַר לוֹ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה, וְהָיָה אוֹהֲבָהּ בְּיוֹתֵר. לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי" (תהלים מה,יא). לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ אֲחוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שה"ש ה,ב). לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ אִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ" (ישעיהו נא,ד), 'וּלְאִמִּי' כְּתִיב. עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְכוּלֵּיהּ.
בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ – יוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁעִטְּרוּהוּ לָהֶם לְמֶלֶךְ וְקִבְּלוּ עֻלּוֹ.
וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, שֶׁנִּתְחַנֵּךְ בּוֹ הַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר.

פרק ד עריכה

(א) הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי – קִלְּסָן וְרִצָּן, וְעָרְבוּ עָלָיו קָרְבְּנוֹתֵיהֶם.
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם – שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי בִּימֵי חָפְנִי וּפִינְחָס.
עֵינַיִךְ יוֹנִים – גְּוָנַיִךְ וּמַרְאִיתֵךְ וְדֻגְמָתֵךְ, כַּיּוֹנָה הַזֹּאת הַדְּבֵקָה בְּבֶן זוּגָהּ, וּכְשֶׁשּׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ אֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת אֶלָּא פוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אַתְּ נָתַתְּ שֶׁכֶם לִסְבֹּל עֻלִּי וּמוֹרָאִי.
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ... שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים – הַקִּלּוּס הַזֶּה דֻּגְמַת קִלּוּס אִשָּׁה הַנֶּאֱהֶבֶת לֶחָתָן; מִבִּפְנִים לְקִשּׁוּרַיִךְ שַׂעְרֵךְ נָאֶה וּמַבְהִיק כְּצֹהַר וְלַבְנוּנִית, כִּשְׂעַר עִזִּים לְבָנוֹת הַיּוֹרְדוֹת מִן הֶהָרִים וּשְׂעָרָן מַבְהִיק מֵרָחוֹק.
וְהַדֻּגְמָא שֶׁדִּמָּה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְכָךְ, זוֹ הִיא: מִבִּפְנִים לְמַחֲנוֹתַיִךְ וּמִשְׁכְּנוֹתַיִךְ, אַף הָרֵקִים שֶׁבִּיךְ חֲבִיבִין עָלַי כְּיַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁגָּלְשׁוּ לָרֶדֶת מֵהַר הַגִּלְעָד כְּשֶׁהִשִׂיגָם לָבָן שָׁם. דָּבָר אַחֵר: כְּאוֹתָן שֶׁצָּבְאוּ עַל מִדְיָן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁהִיא בְּאֶרֶץ גִּלְעָד. וְלָשׁוֹן זֶה בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים.
מִבַּעַד – הוּא לְשׁוֹן 'מִבִּפְנִים', שֶׁרֹב "בְּעַד" שֶׁבַּמִּקְרָא – דָּבָר הַמֵּסֵךְ וּמֵגֵן נֶגֶד דָּבָר אַחֵר, כְּמוֹ: "וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם" (איוב ט,ז; "הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי" (יונה ב,ז); "הַבְעַד עֲרָפֶל" (איוב כב,יג). וּ"מִבַּעַד" הוּא הַדָּבָר שֶׁהוּא מִבִּפְנִים לְאוֹתוֹ "בְּעַד"; לְכָךְ הוּא אוֹמֵר: מִבַּעַד.
צַמָּתֵךְ – לְשׁוֹן דָּבָר הַמְּצַמְצֵם הַשֵּׂעָר שֶׁלֹּא יַפְרִיחַ לָצֵאת, וְזוֹ הִיא הַשְּׂבָכָה וְהַקִּשּׁוּרִים. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ צַמָּתֵךְ לְשׁוֹן צֹמֶת, שֶׁתְּהֵא הַתָּי"ו מֻשְׁרֶשֶׁת בַּתֵּבָה; שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לָהּ לִהְיוֹת דְּגוּשָׁה כְּשֶׁהִיא נִסְמֶכֶת לְהֵ"א לִפְעֹל בָּהּ פְּעֻלַּת נְקֵבָה אוֹ לְוָי"ו לִפְעֹל בּוֹ פְּעֻלַּת זָכָר; כְּמוֹ תָּי"ו שֶׁל שַׁבָּת, כְּשֶׁהוּא נוֹתְנָהּ לִנְקֵבָה הִיא מֻדְגֶּשֶׁת, כְּמוֹ "חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ" (הושע ב,ג); וְכֵן לְזָכָר, "עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ" (במדבר כא,י). וְתָי"ו שֶׁל צַמָּתֵךְ, שֶׁהִיא רָפָה, עַל כָּרְחֵנוּ בָּאָה בִמְקוֹם הֵ"א, וִיהֵא שֵׁם הַקִּשּׁוּר 'צַמָּה'. וּכְשֶׁהוּא סָמוּךְ לְתִתּוֹ לְזָכָר אוֹ לִנְקֵבָה, תֵּהָפֵךְ הַהֵ"א לְתָי"ו רָפָה; כְּגוֹן 'שִׁפְחָה' – תֵּהָפֵךְ לוֹמַר 'שִׁפְחָתוֹ, שִׁפְחָתָהּ', וְכֵן 'אָמָה' – 'אֲמָתוֹ, אֲמָתָהּ'; 'עֶרְוָה' – 'עֶרְוָתוֹ, עֶרְוָתָהּ'; וְכֵן זֶה: 'צַמָּה' – 'צַמָּתוֹ', 'צַמָּתָהּ', 'צַמָּתִי', צַמָּתֵךְ.
שֶׁגָּלְשׁוּ – שֶׁנִּקְרְחוּ; "גִּבֵּחַ" (ויקרא יג,מא) מְתֻרְגָּם 'גְּלוֹשׁ'. כְּשֶׁהַבְּהֵמוֹת יוֹרְדוֹת מִן הָהָר, נִמְצָא הָהָר נִקְרָח וּמְמֹרָט מֵהֶם.

(ב) שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת וְגוֹמֵר – אַף קִלּוּס זֶה בִּלְשׁוֹן נוֹי אִשָּׁה.
שִׁנַּיִךְ – דַּקּוֹת וּלְבָנוֹת וּסְדוּרוֹת עַל סִדּוּרָן, כְּצֶמֶר וְסֵדֶר עֵדֶר הָרְחֵלִים הַבְּרוּרוֹת מִשְּׁאָר הַצֹּאן בְּקֶצֶב וּמִנְיָן, נִמְסָרוֹת לְרוֹעֶה חָכָם וְהָגוּן לִזָּהֵר בְּצַמְרָן, שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן לִכְלֵי מֵילַת, וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָן מֵעֵת לֵדָתָן שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ הַצֶּמֶר, וְרוֹחֲצִין אוֹתָם מִיּוֹם אֶל יוֹם.
שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת – לְשׁוֹן מְתֹם: "אֵין מְתם בִּבְשָׂרִי" (תהלים לח,ד), כְּלוֹמַר תְּמִימוֹת, אינטירי"ש [entires = שלמות] בְּלַעַז.
וְשַׁכֻּלָה – שׁוּם שְׁכוֹל וּמוּם אֵין בָּהֶם.
וְנֶאֱמַר הַדֻּגְמָא הַזּוֹ עַל שֵׁם גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, הַכּוֹרְתִים וְאוֹכְלִים אוֹיְבֵיהֶם בְּשִׁנֵּיהֶם סְבִיבוֹתָם; וַהֲרֵי הֵם מִתְרַחֲקִין מִן הַגָּזֵל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִן הָעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵרָה. וְנֶאֱמַר קִלּוּס זֶה עַל שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ שֶׁצָּבְאוּ עַל מִדְיָן בְּקֶצֶב וּמִנְיָן, שֶׁלֹּא נֶחְשַׁד אֶחָד מֵהֶם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר לא,מט); וְאַף עַל הִרְהוּר הַלֵּב הֵבִיאוּ כַּפָּרָתָן (שהש"ר כאן; שבת ס"ד ע"א). וְאַף עַל הַגָּזֵל לֹא נֶחְשְׁדוּ, שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב: "וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל... וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן" וְגוֹמֵר (במדבר לא,יא-יב) וְלֹא הִבְרִיחַ אֶחָד מֵהֶן פָּרָה אַחַת אוֹ חֲמוֹר אֶחָד.

(ג) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ – נָאוֹת לְהַבְטִיחַ וְלִשְׁמֹר הַבְטָחָתָם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ הַמְּרַגְּלִים לְרָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁאָמְרוּ לָהּ: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי" וְגוֹמֵר (יהושע ב יח), וְשָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם.
וּמִדְבָּרֵךְ – דִּבּוּרֵךְ. וַהֲרֵי הוּא מִגִּזְרַת "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ אֵצֶל הַקִּירוֹת" (יחזקאל לג,ל); "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'" (מלאכי ג,טז), פרלידי"ץ [parlediz = דיבור] בְּלַעַז.
רַקָּתֵךְ – הִיא גֹּבַהּ הַפָּנִים, שֶׁקּוֹרִין פומיל"ש [pommels = בליטות הלחיים[6]] בְּלַעַז, אֵצֶל הָעֵינַיִם, וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא קוֹרִין אוֹתוֹ "רוּמָנֵי דְּאַפֵּי" (ע"ז ל' ע"ב). וְדוֹמִין לְפֶלַח חֲצִי רִמּוֹן מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא אָדֹם וּסְגַלְגַּל. הֲרֵי קִלּוּס בְּנוֹי אִשָּׁה.
וְהַדֻּגְמָא פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: רֵיקָנִים שֶׁבִּיךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן.
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ – מִבִּפְנִים לְקִשּׁוּרַיִךְ.

(ד) כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ – קוֹמָה זְקוּפָה, נוֹי בְּאִשָּׁה.
וְהַדֻּגְמָא כְּמִגְדַּל דָּוִד, הוּא מְצוּדַת צִיּוֹן, שֶׁהוּא מְקוֹם חֹזֶק וְעֹפֶל וּמִבְצָר, כָּךְ הוּא צַוָּארֵךְ, זוֹ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁהָיְתָה חָזְקָן וּמִבְצָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹתוֹ הַמִּגְדָּל בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, בָּנוּי לְנוֹי, לִהְיוֹת הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ, לִלְמֹד צוּרוֹתָיו וְנוֹי מְלֶאכֶת תַּבְנִיתוֹ. וְהוּא מִגִּזְרַת: "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ" (איוב לה,יא); וְהַתָּי"ו בְּתַלְפִּיּוֹת כְּמוֹ תָּי"ו שֶׁבְּ"תַרְמִית" (ירמיהו ח,ה) וּבְ"תַבְנִית" (שמות כה,ט).
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו – כָּךְ מִנְהַג הַשָּׂרִים לִתְלוֹת מָגִנֵּיהֶם וְשִׁלְטֵיהֶם בְּכָתְלֵי הַמִּגְדָּלִים.
שִׁלְטֵי – אַשְׁפּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם חִצִּים, כְּמוֹ: "הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים" (ירמיהו נא,יא). וְדוֹמֶה לוֹ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָאָה יוֹצְאָה, שֶׁהַתּוֹרָה מָגֵן לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר: אֶלֶף הַמָּגֵן – כְּמוֹ 'מָגֵן הָאֶלֶף', עַל שֵׁם "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר" (תהלים קה,ח).
כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים – מָצִינוּ שֶׁהַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים עַל שֵׁם חִצִּים וּשְׁלָטִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם" (תהלים קכז,ד-ה).

(ה) שְׁנֵי שָׁדַיִךְ – הַמֵּינִיקוֹת אוֹתָךְ; זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן.
כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה – דֶּרֶךְ צְבִיָּה לִהְיוֹת יוֹלֶדֶת תְּאוֹמִים; כָּךְ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, שְׁקוּלִים זֶה כָּזֶה. דָּבָר אַחֵר: שְׁנֵי שָׁדַיִךְ – עַל שֵׁם הַלּוּחוֹת. תְּאוֹמֵי צְבִיָּה – שֶׁהֵם מְכֻוָּנוֹת בְּמִדָּה אַחַת, וַחֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת עַל זוֹ וַחֲמִשָּׁה עַל זוֹ, מְכֻוָּנִין דִּבּוּר כְּנֶגֶד דִּבּוּר: "אָנֹכִי" כְּנֶגֶד "לֹא תִרְצַח", שֶׁהָרוֹצֵחַ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. "לֹא יִהְיֶה לְךָ" כְּנֶגֶד "לֹא תִנְאָף", שֶׁהַזּוֹנֶה אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, דֶּרֶךְ אִשָּׁה הַמְּנָאֶפֶת, "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים" (יחזקאל טז,לב). "לֹא תִשָּׂא" כְּנֶגֶד "לֹא תִגְנֹב", שֶׁהַגּוֹנֵב סוֹפוֹ לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר. "זָכוֹר" כְּנֶגֶד "לֹא תַעֲנֶה", שֶׁהַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֵעִיד שֶׁקֶר בְּבוֹרְאוֹ, לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁבַת בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית. "כַּבֵּד" כְּנֶגֶד "לֹא תַחְמֹד", שֶׁהַחוֹמֵד – סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁמַּקְלֶה אוֹתוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו.
הָרֹעִים – אֶת צֹאנָם בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וּמַדְרִיכִים אוֹתָם בְּדֶרֶךְ נוֹחָה וִישָׁרָה.

(ו-ז) עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם – עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַחַמָּה.
וְנָסוּ הַצְּלָלִים – הִיא עֵת שָׁרָב וְחֹם הַיּוֹם, אֲנִי אַצִּילֵךְ, וְאַתְּ עֲרֵבָה עָלַי.
הַיּוֹם – הוּא הַשֶּׁמֶשׁ; וְכֵן: "לְרוּחַ הַיּוֹם" (בראשית ג,ח); וְכֵן: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג,יט). וּמִשֶּׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, אֵלֶךְ לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה. כְּלוֹמַר: מִשֶּׁחָטְאוּ אָז לְפָנַי לְחַלֵּל אֶת קָדָשַׁי וְלִנְאֹץ מִנְחָתִי בִימֵי חָפְנִי וּפִינְחָס, אֶסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיכֶם וְאֶטֹּשׁ מִשְׁכָּן הַזֶּה וְאֶבְחַר לִי בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. וְשָׁם כֻּלָּךְ יָפָה... וּמוּם אֵין בָּךְ (פסוק ז) וְאֶרְצֶה שָׁם כָּל קָרְבְּנוֹתַיִךְ.

(ח) אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה – כְּשֶׁתִּגְלוּ מִלְּבָנוֹן זֶה, אִתִּי תִּגְלוּ, כִּי אֲנִי אֶגְלֶה עִמָּכֶם.
אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי – וּכְשֶׁתָּשׁוּבוּ מִן הַגּוֹלָה, אֲנִי אָשׁוּב עִמָּכֶם. וְאַף כָּל יְמֵי הַגּוֹלָה, בְּצָרָתֵךְ לִי צָר; וְעַל כֵּן כָּתַב: אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, כְּשֶׁתִּגְלוּ מִלְּבָנוֹן זֶה – אִתִּי תָּבוֹאִי, וְלֹא כָתַב: "אִתִּי לִלְבָנוֹן תָּבוֹאִי"; לוֹמַר, מִשְּׁעַת יְצִיאַתְכֶם מִכָּאן עַד שְׁעַת בִּיאַתְכֶם כָּאן, אֲנִי עִמָּכֶם בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּצְאוּ וְתָבוֹאוּ.
תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה – בְּקַבְּצִי אֶת נִדָּחַיִךְ, תִּסְתַּכְּלִי וְתִתְבּוֹנְנִי מַה שְׂכַר פְּעֻלָּתֵךְ מֵרֵאשִׁית הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנְתְּ בִּי: לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, וּמַסָּעוֹתַיִךְ וַחֲנִיּוֹתַיִךְ עַל פִּי, וּבִיאָתֵךְ לְרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, שֶׁהָיוּ מְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת, סִיחוֹן וְעוֹג. דָּבָר אַחֵר: מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, הַר הוּא בִּגְבוּל צְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ אֲמָנָה, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה טוּרֵי אֲמָנוּן, וְהֹר הָהָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "מִן הַיָּם הַגָּדוֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר" (במדבר לד,ז). וּכְשֶׁהַגָּלֻיּוֹת נִקְבָּצוֹת וּמַגִּיעוֹת שָׁם, הֵם צוֹפִים מִשָּׁם וְרוֹאִין גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּשְׂמֵחִים וְאוֹמְרִים הוֹדָיָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.

(ט) לִבַּבְתִּנִי – מָשַׁכְתְּ אֶת לִבִּי אֵלַיִךְ.
בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ – הַרְבֵּה דֻּגְמוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּיךְ; לוּלֵא הָיְתָה בִּיךְ אֶלָּא אַחַת מֵהֶן הָיִיתִי מְחַבְּבֵךְ בְּיוֹתֵר, וְכָל שֶׁכֵּן בְּכֻלָּן. וְכֵן: בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, בְּאֶחָד מֵרְבִידֵי עַנְקֵי קִשּׁוּטַיִךְ; הֵם תַּכְשִׁיטֵי מִצְוָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: בְּאַחַד עֲנָק, בְּאֶחָד מֵאֲבוֹתַיִךְ, הוּא "אֶחָד הָיָה" (יחזקאל לג,כד), מְיֻחָד, וְזֶה אַבְרָהָם הַנִּקְרָא עֲנָק: "הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים" (יהושע יד,טו).

(י) מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ – כָּל מָקוֹם שֶׁהֶרְאֵית לִי שָׁם חִבָּה, יָפֶה הוּא בְּעֵינַי: גִּלְגָּל, שִׁילֹה, נוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים. הוּא שֶׁיָּסַד הַבַּבְלִי, "מְנוּחָה וּשְׁאָר וִעוּדִים": "מְנוּחָה", זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; "וּשְׁאָר וִעוּדִים", מָקוֹם שֶׁנִּתְוַעֲדָה שָׁם שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל.
וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ – שֵׁם טוֹב.

(יא) נֹפֶת – מָתוֹק.
תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ – טַעֲמֵי תּוֹרָה.
וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ – מִצְוֹת הֲגוּנוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּשַׂלְמוֹתַיִךְ: צִיצִית, תְּכֵלֶת, בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, אִסּוּר שַׁעַטְנֵז.

(יב) גַּן נָעוּל – עַל שֵׁם צְנִיעוּת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין פְּרוּצוֹת בָּעֲרָיוֹת.
גַּל נָעוּל – יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן מַעְיָן, כְּמוֹ: "גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת" (יהושע טו,יט). וְיֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן שַׁעַר, וְהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, בַּתַּלְמוּד (ברכות כ"ח ע"א): "טְרוֹקוּ גַּלֵּי".

(יג) שְׁלָחַיִךְ – אֶרֶץ יְבֵשָׁה קְרוּיָה בֵּית הַשְּׁלָחִין, וְצָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ תָּמִיד; וּשְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל יָפֶה הֵימֶנָּה. וְכָאן קִלֵּס הַיָּבֵשׁ: שְׁלָחַיִךְ הֲרֵי הֵן מְלֵאִין כָּל טוּב, כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים. וְזֶה עַל שֵׁם קְטַנִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים.
כְּפָרִים עִם נְרָדִים – מִינֵי בְּשָׂמִים הֵם.

(טו) מַעְיַן גַּנִּים – כָּל זֶה מוּסָב עַל "שְׁלָחַיִךְ" (פסוק יג), וּמְקַלְּסָן כְּמַעְיָן הַמַּשְׁקֶה אוֹתָן.
וְהַדֻּגְמָא: עַל שֵׁם טְבִילוֹת טֹהַר שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל טוֹבְלוֹת.
וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן – מִמְּקוֹם נְקִיּוּת, בְּאֵין עֲכִירַת טִיט.

(טז) עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן – אַחַר שֶׁעָרַב עָלַי רֵיחֵךְ וְנוֹי מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ, אֲנִי מְצַוֶּה אֶת הָרוּחוֹת צָפוֹן וְתֵימָן לְהָפִיחַ בְּגַנֵּךְ לָצֵאת רֵיחֵךְ הַטּוֹב לְמֵרָחוֹק.
וְהַדֻּגְמָא: עַל שֵׁם שֶׁהַגָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת, וּמִכָּל הַגּוֹיִם מְבִיאִים אוֹתָם מִנְחָה לִירוּשָׁלַיִם, וּבִימֵי הַבִּנְיָן יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִקְבָּצִים שָׁם לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים. וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין: יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ – אִם אַתָּה שָׁם, הַכֹּל שָׁם.

פרק ה עריכה

(א) בָּאתִי לְגַנִּי – בִּימֵי חֲנֻכַּת הַבַּיִת.
אָרִיתִי – לָקַטְתִּי; וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁנָה: "כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ" (ב"ב פ"ב ע"ב), וְאַף לְשׁוֹן מִקְרָא: "וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ" (תהלים פ,יג). וְנֶאֱמַר[7] עַל שֵׁם הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִקְטִירוּ קְטֹרֶת יָחִיד הַנְּשִׂיאִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְנִתְקַבְּלָה, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת; וְעַל כֵּן נֶאֱמַר: אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי. יֵשׁ דְּבַשׁ שֶׁהוּא גָדֵל בְּקָנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ" (שמ"א יד,כז); וְ"יַעְרַת" הִיא לְשׁוֹן קָנֶה, כְּמוֹ: "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב,ג), "וְשַׁוִּיתָהּ בְּיַעֲרָא", וּמוֹצְצִין הַדְּבַשׁ וּמַשְׁלִיכִין הָעֵץ. וַאֲנִי מֵרֹב חִבָּה אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי – אָכַלְתִּי הַקָּנֶה עִם הַדְּבַשׁ, אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עִם הָרָאוּי, קְטֹרֶת נְדָבָה, וְכֵן שְׂעִירֵי חַטָּאת שֶׁהִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וְאֵין חַטָּאת קְרֵבָה נְדָבָה; וַאֲנִי קִבַּלְתִּים בּוֹ בַּיּוֹם.
שָׁתִיתִי יֵינִי – הֵם הַנְּסָכִים.
עִם חֲלָבִי – מָתְקוּ וְצַחוּ מֵחָלָב.
אִכְלוּ רֵעִים – בְּאֹהֶל מוֹעֵד אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּבְבֵית עוֹלָמִים הַכֹּהֲנִים כֻּלָּם.
שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, אוֹכְלֵי בְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

(ב) אֲנִי יְשֵׁנָה – כְּשֶׁהָיִיתִי שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, נוֹאַשְׁתִּי מֵעֲבֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּישֵׁנָה וְנִרְדֶּמֶת.
וְלִבִּי עֵר – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּךְ נִדְרָשׁ בִּפְסִיקְתָּא.
וְלִבִּי עֵר – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, עֵר לְשָׁמְרֵנִי וּלְהֵיטִיב לִי.
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק – מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הַנְּבִיאִים וּמַזְהִיר עַל יְדֵיהֶם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ.
פִּתְחִי לִי – אַל תִּגְרְמִי לִי שֶׁאֶסְתַּלֵּק מֵעָלַיִךְ.
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל – לְשׁוֹן אָדָם שֶׁבָּא בַּלַּיְלָה, דּוֹפֵק עַל פֶּתַח אֲהוּבָתוֹ, אוֹמֵר כֵּן: "בִּשְׁבִיל חִבָּתֵךְ בָּאתִי בַּלַּיְלָה, בְּעֵת הַטַּל אוֹ הַגֶּשֶׁם".
וְהַדֻּגְמָא: שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל – שֶׁאֲנִי מָלֵא רָצוֹן וְנַחַת רוּחַ אַבְרָהָם אָבִיךְ, שֶׁעָרְבוּ עָלַי מַעֲשָׂיו כַּטַּל, וְהִנְנִי בָּא אֵלַיִךְ טָעוּן בְּרָכוֹת וְשִׁלּוּם שְׂכַר מַעֲשִׂים טוֹבִים אִם תָּשׁוּבִי אֵלָי.
קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה – אַף בְּיָדִי הַרְבֵּה קְבוּצוֹת מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת לִפָּרַע מֵעוֹזְבַי וּמִמְּנַאֲצַי.
טָל – הוּא לְשׁוֹן נַחַת.
רְסִיסֵי לָיְלָה – גִּשְׁמֵי לַיְלָה, שֶׁהֵן טֹרַח וַעֲיֵפוּת. רְסִיסֵי – תַּרְגּוּם שֶׁל "רְבִיבִים", "וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" (דברים לב,ב) – "וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא". קְווּצּוֹת – הֵן דִּבּוּקֵי שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ הַמְדֻבָּקִים יַחַד, שֶׁקּוֹרִין פלוציל"ש [flocels = תלתלים]. וּלְפִי שֶׁאָחַז הַמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן טַל וּמָטָר, אָחַז בִּלְשׁוֹן רֹאשׁ וּקְוֻצּוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ טַל וּמָטָר לְהֵאָחֵז בַּשֵׂעָר וּבַקְּוֻצּוֹת. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ "טַל" וּ"רְסִיסֵי לָיְלָה" שְׁנֵיהֶם לְטוֹבָה: שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת, הַנּוֹחוֹת לְהֵעָשׂוֹת כַּטַּל, וּשְׂכַר מִצְוֹת חֲמוּרוֹת, הַקָּשׁוֹת כְּטֹרַח רְסִיסֵי לָיְלָה.

(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי – כְּלוֹמַר, כְּבָר לִמַּדְתִּי לְעַצְמִי דְּרָכִים אֲחֵרִים, לֹא אוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיךָ עוֹד; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם" וְגוֹמֵר (ירמיהו מד,יח), שֶׁהָיוּ הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה יְשָׁרִים בְּעֵינֵיהֶם. וּלְשׁוֹן פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי – לְשׁוֹן תְּשׁוּבַת הָאִשָּׁה הַמְּנָאֶפֶת, שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה לִפְתֹּחַ לְבַעְלָהּ הַדֶּלֶת. וּלְפִי שֶׁפָּתַח הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן אֲנִי יְשֵׁנָה, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, סִיֵּם בִּלְשׁוֹן תְּשׁוּבָה הַנּוֹפֶלֶת עַל לְשׁוֹן דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת בְּעֵת מִשְׁכַּב הַשֵּׁנָה בַּלֵּילוֹת.

(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר – שֶׁאֵצֶל הַדֶּלֶת, וְרָאִיתִי יָדוֹ, וְנֶהֶפְכוּ עָלַי הֲמוֹן מֵעַי לָשׁוּב לְאַהֲבָתוֹ וְלִפְתּחַ לוֹ.

(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר – כְּלוֹמַר, בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ לְהִתְאַהֵב עַל אִישָׁהּ בְּרֵיחַ טוֹב.
מוֹר עֹבֵר – רֵיחַ עוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל צַד.

(ו) וְדוֹדִי חָמַק עָבָר – נִסְתָּר וְנִכְסָה מִמֶּנִּי, כְּמוֹ: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ" (שה"ש ז,ב), סִתְרֵי יְרֵכַיִךְ, עַל שֵׁם שֶׁהַיָּרֵךְ בַּסֵּתֶר; "עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין" (ירמיהו לא,כא), תִּסָּתְרִי וְתִתְכַּסִּי מֵחֲמַת בּוּשָׁה שֶׁמָּעַלְתְּ בִּי.
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ – שֶׁאָמַר: 'לֹא אָבֹא אֶל בֵּיתֵךְ, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא אָבִית לִפְתֹּחַ'. בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְגוֹמֵר.

(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר – וְתוֹפְסִין גַּנָּבִים הַמְּהַלְּכִים בַּלֵּילוֹת.
הִכּוּנִי פְצָעוּנִי – חָבְלוּ בִּי חַבּוּרָה. כָּל פֶּצַע – לְשׁוֹן מַכַּת כְּלִי זַיִן הוּא, נברידור"א [navredure = פציעה[8]] בְּלַעַז.
רְדִידִי – עֶדְיִי הַמְּרֻדָּד וְהַמְּרֻקָּע עָלַי. וְכֵן כָּל הָעִנְיָן, לְשׁוֹן אֵשֶׁת נְעוּרִים הַמִּתְאוֹנֶנֶת עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ וּמְבַקְּשַׁתּוּ.
וְזוּ הִיא הַדֻּגְמָא: דּוֹדִי שָלַח יָדוֹ מִן הַחֹר (ד) – כְּשֶׁאָמַרְתִּי: רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי וְלֹא אֶפְתַּח לְךָ, וְלֹא אָשׁוּב מִן עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁבָּחַרְתִּי בָּהּ.
שָׁלַח יָדוֹ – וְהֶרְאָה נִקְמָתוֹ בִּימֵי אָחָז, וְהֵבִיא עָלָיו חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם, "וַיַּכּוּ בוֹ וַיִּשְׁבּוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה" וְגוֹמֵר (דה"ב כח,ה) "וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד" (שם,ו).
וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו – בָּא חִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ, וְשָׁב בְּכָל לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל דּוֹרוֹ שְׁלֵמִים, לֹא קָם דּוֹר בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּחֵלֶק: "בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ, מִגְּבָת וְעַד אַנְטוֹכְיָא, וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה" (סנהדרין צ"ד ע"ב). וְזֶהוּ וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְגוֹמֵר (פסוק ה). אַף יֹאשִׁיָּהוּ נֶאֱמַר בּוֹ: "וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ" ("אֲשֶׁר שָׁב" וְגוֹמֵר, מל"ב כג,כה), כִּי רָאָה פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל מְנַשֶּׁה וְעַל אָמוֹן; לְקַיֵּם שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר (ו) – לֹא בִּטֵּל גְּזֵרָתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר בְּחִזְקִיָּהוּ: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ" וְגוֹמֵר (מל"ב כ,יז). "וּמִבָּנֶיךָ... אֲשֶׁר תּוֹלִיד" (שם,יח) אֵלּוּ דָנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וְאַף בְּיֹאשִׁיָּהוּ עַל יְדֵי חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה: "הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו" וְגוֹמֵר (מל"ב כב,טז); וְאוֹמֵר: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ" וְגוֹמֵר (מל"ב כג,כה). "אַךְ לֹא שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה" (שם,כו). "וַיֹּאמֶר ה', גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת" (שם,כז).
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ – יָצְאָה מִמֶּנִּי בְּדַבְּרוֹ דָּבָר זֶה.
בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ – וְאִם תּאמַר: וַהֲלֹא יִרְמְיָה עוֹמֵד וּמִתְנַבֵּא בִּימֵי יְהוֹיָקִים וְצִדְקִיָּהוּ, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (מלאכי ג,ז)? לֹא לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה, אֶלָּא לְהָקֵל הַפֻּרְעָנוּת, וּלְהָכִין מַלְכוּתָם בְּשׁוּבָם מִן הַגּוֹלָה, לְנָטְעָם מֵאֵין נְתִישָׁה וְלִבְנוֹתָם מֵאֵין הוֹרֵס.
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים – נְבוּכַדְנֶאצַּר וְחֵילוֹתָיו.
הַסֹּבְבִים בָּעִיר – לִנְקֹם נִקְמָתוֹ שֶׁל מָקוֹם.
נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי – בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת – אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים חוֹמוֹתֶיהָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם" וְגוֹמֵר (ישעיהו סב,ו), הֵם הִצִּיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ" וְגוֹמֵר (איכה א,יג).

(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם – הָאֻמּוֹת אַנְשֵׁי נְבוּכַדְנֶאצַּר, שֶׁרְאִיתֶם בַּחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מוֹסְרִים עַצְמָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאֶת דָּנִיֵּאל לְגוֹב אֲרָיוֹת עַל עִסְקֵי הַתְּפִלָּה, וְאֶת דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי בִּימֵי הָמָן.
אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי – לֶעָתִיד לָבוֹא, לְיוֹם הַדִּין שֶׁיְּבֻקַּשׁ מִכֶּם לְהָעִיד עָלַי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ".
מַה תַּגִּידוּ לוֹ – שֶׁתָּעִידוּ עָלַי שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ חָלִיתִי בְּיִסּוּרִים קָשִׁים בֵּינֵיכֶם. יָבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר וְיָעִיד; יָבֹא אֱלִיפַז וְצוֹפַר וְכָל נְבִיאֵי הָאֻמּוֹת וְיָעִידוּ עָלַי, שֶׁקִּיַּמְתִּי אֶת הַתּוֹרָה.

(ט) מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד – כָּךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל: מַָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל הָאֱלֹהִים, שֶׁכָּךְ אַתֶּם נִשְׂרָפִים וְנִצְלָבִים עָלָיו?
שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ – לְהָעִיד לוֹ עַל אַהֲבָתֵךְ.

(י) דּוֹדִי צַח – לָבָן, כְּמוֹ: "צַחוּ מֵחָלָב" (איכה ד,ז).
וְאָדוֹם – אֲפָרֵשׁ תְּחִלָּה כָּל הָעִנְיָן לְפִי פְשׁוּטוֹ, בְּקִילוּס נוֹי בָּחוּר, כְּשֶׁהוּא לָבָן וּפָנָיו אַדְמוֹנִיּוֹת.
דָּגוּל מֵרְבָבָה – נִדְגָּל בַּחֲיָלוֹת הַרְבֵּה, רַבִּים חֲיָלוֹתָיו. רְבָבוֹת הַרְבֵּה קְרוּיִין רְבָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָׂדֶה נְתַתִּיךְ" (יחזקאל טז,ז).

(יא) רֹאשׁוֹ – מַבְהִיק כְּכֶתֶם פָּז. כֶּתֶם הוּא לְשׁוֹן סְגֻלַּת מְלָכִים שֶׁאוֹצְרִין בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם; וְכֵן: "יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב" (איכה ד,א); וְכֵן: "וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי" (איוב לא,כד); וְכֵן: "וַחֲלִי כָתֶם" (משלי כה,יב).
קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים – לְשׁוֹן תְּלוּיִים, פינדילויי"ש [pendelojes = תלתלים מעופפים] בְּלַעַז.
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב – כָּל אֵלֶּה נוֹי לְבָחוּר.

(יב) עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם – עֵינָיו עַל אֲפִיקֵי מַיִם, נָאוֹת כְּעֵינֵי יוֹנִים. אֲפִיקֵי מַיִם עֲרֵבִים לְמַרְאֶה, וְהַבַּחוּרִים יוֹצְאִים שָׁם לָשׁוּט. וְכֵן מְקַלֵּס הַמְּשׁוֹרֵר: עֵינֵי דוֹדִי, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט עַל אֲפִיקֵי מַיִם, דּוֹמוֹת לְנוֹי עֵינֵי יוֹנִים.
רֹחֲצוֹת – עֵינֵי דּוֹדִי בֶּחָלָב.
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת – כָּל זֶה לְשׁוֹן נוֹי; לֹא בּוֹלְטוֹת יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא שׁוֹקְעוֹת, אֶלָּא יוֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת, גּוּמָא שֶׁלָּהֶם. הָעִנְיָן לְפִי הַדֻּגְמָא (סְפָרִים אֲחֵרִים: הָעַיִן לְפִי הַגּוּמָא). וְהוּא לְשׁוֹן כָּל דָּבָר שֶׁעָשׂוּי לְמַלֹּאת גּוּמָא הָעֲשׂוּיָה לוֹ לְמוֹשָׁב; כְּמוֹ: "אַבְנֵי מִלֻּאִים" (שמות כה,ז); "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן" (שמות כח,יז).

(יג) לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם – אֲשֶׁר שָׁם, בְּאוֹתָם עֲרוּגוֹת, 'גִּדּוּלֵי מֶרְקָחִים'.
מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים – מִגְדָּלוֹת שֶׁל מֶרְקָחִים; גִּדּוּלֵי בְּשָׂמִים, שֶׁמְּפַטְּמִים אוֹתָם מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ.

(יד) גְּלִילֵי זָהָב – כְּאוֹפַנֵּי זָהָב.
מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ – כָּל לְשׁוֹן מוֹשַׁב אֶבֶן יְקָרָה בְּזָהָב, קָרוּי 'מִלֵּאת'.
עֶשֶׁת – לְשׁוֹן "שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ" (ירמיהו ה,כח). קִבּוּץ עָב קָרוּי עֶשֶׁת, משי"ץ [masiz = גושי, מקשה[9]] בְּלַעַז.
שֵׁן – מֵעַצְמוֹת פִּיל.
מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים – מְקֻשֶּׁטֶת וּמְתֻקֶּנֶת בַּסַּפִּירִים; לְשׁוֹן "וַתִּתְעַלָּף" (בראשית לח,יד), דִּמְתַרְגְּמִינָן "וְאִתַּקַּנַת".

(טו) שׁוֹקָיו – כְּעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, הַמְּיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז.
עַמּוּדֵי שֵׁשׁ – עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ; וַחֲבֵרוֹ בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, "עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (אסתר א,ו). וּמַרְאֵהוּ גָּבוֹהַּ כְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
בָּחוּר כָּאֲרָזִים – נִבְחָר בֵּין הַבָּנִים, כְּאֶרֶז בֵּין שְׁאָר עֵצִים.

(טז) חִכּוֹ מַמְתַקִּים – דְּבָרָיו עֲרֵבִים.
זֶה דוֹדִי – זֶה דְּמוּת דּוֹדִי וְזֶה דְּמוּת רֵעִי, וְעַל כָּל אֵלֶּה חָלִיתִי לְאַהֲבָתוֹ.
וְהַדֻּגְמָא כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִיא:
דּוֹדִי צַח (י) – וְלָבָן לְהַלְבִּין עֲוֹנוֹתַי. צַח וְלָבָן, כְּשֶׁנִּרְאָה בְּסִינַי – נִרְאָה כְּזָקֵן מוֹרֶה הוֹרָאוֹת; וְכֵן בְּשִׁבְתּוֹ לַמִּשְׁפָּט, "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז,ט).
וְאָדוֹם – לִפָּרַע מִשּׂוֹנְאָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ" (ישעיהו סג,ב).
דָּגוּל מֵרְבָבָה – הַרְבֵּה חֲיָלוֹת מַקִּיפִין אוֹתוֹ.
רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז (יא) – תְּחִלַּת דְּבָרָיו הִבְהִיקוּ כְּכֶתֶם פָּז; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר" (תהלים קיט,קל). פָּתַח: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב); הֶרְאָם תְּחִלָּה שֶׁמִּשְׁפַּט מְלוּכָה יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹתָיו.
קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים – עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת.
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב – עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה לְפָנָיו אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. דָּבָר אַחֵר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים; כְּשֶׁנִּרְאָה עַל הַיָּם, נִרְאָה כְּבָחוּר נִלְחָם בִּגְבוּרָה.
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם (יב) – כַּיּוֹנִים שֶׁעֵינֵיהֶם צוֹפוֹת אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם, כָּךְ עֵינָיו עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁשָּׁם מוֹצָאֵי הַתּוֹרָה הַמְּשׁוּלִים לְמַיִם.
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב – כְּשֶׁהֵן צוֹפוֹת בַּמִּשְׁפָּט, מְבָרְרוֹת דִּין לַאֲמִתּוֹ, לְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֵת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ, וּלְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ.
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת – עַל מִלֵּאת שֶׁל עוֹלָם; מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, צוֹפוֹת טוֹבִים וְרָעִים. דָּבָר אַחֵר: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתְנָם עֵינַיִם לְהָאִיר לָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁהָעֵינַיִם מְאִירִים לָאָדָם; כְּיוֹנִים הַנּוֹדְדִים מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם, כָּךְ הֵם הוֹלְכִים מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי חָכָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל פְּלוֹנִי חָכָם, לְבַקֵּשׁ טַעֲמֵי תּוֹרָה.
עַל אֲפִיקֵי מָיִם – עַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם מוֹצָאֵי מַיִם שֶׁל תּוֹרָה.
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב – לְפִי שֶׁקְּרָאָן 'עֵינַיִם', וְהָעַיִן לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא, אָמַר רוֹחֲצוֹת, לְשׁוֹן נְקֵבָה. הֵם מְצַחְצְחִין עַצְמָן בֶּחָלָב שֶׁל תּוֹרָה, וּמְלַבְּנִים סְתָרֶיהָ וּסְתוּמוֹתֶיהָ.
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת – מְיַשְּׁבִים דְּבָרִים עַל אָפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: עֵינָיו – עִנְיָנָיו, פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת וּמִשְׁנָיוֹת, כְּיוֹנִים, שֶׁהֵם נָאִים בַּהֲלִיכָתָן; עַל אֲפִיקֵי מָיִם – בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב – מְצֻחְצָחוֹת כֶּחָלָב, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
לְחָיָו (יג) – דִּבְּרוֹת הַר סִינַי, שֶׁהֶרְאָה לָהֶם פָּנִים מַסְבִּירוֹת וְשׂוֹחֲקוֹת.
שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים – דִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבַּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֵם לְרִצּוּי וּלְכַפָּרָה וּלְרֵיחַ טוֹב: תּוֹרַת חַטָּאת וְאָשָׁם, וּמִנְחָה, וְעוֹלָה וּשְׁלָמִים.
יָדָיו (יד) – הַלּוּחוֹת שֶׁנָּתַן מִימִינוֹ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו הֵמָּה.
גְּלִילֵי זָהָב – אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶאֱמַר: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" (תהלים יט,יא). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נְחֶמְיָה: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיוּ; שֶׁל סַנְפִּירִינוֹן הָיוּ, וְהָיוּ נִגְלָלִין. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁמְּגַלְגְּלוֹת טוֹבָה לָעוֹלָם.
מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ – שֶׁכָּלַל בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת תַּרְיַ"ג מִצְוֹת.
מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן – זֶה תּוֹרַת כֹּהֲנִים, הַנִּתָּן בְּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה חֻמָּשִׁים, כַּמֵּעַיִם הַלָּלוּ, שֶׁהֵם נְתוּנִים בְּאֶמְצַע הַגּוּף.
עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים – נִרְאֵית חֲלָקָה כְּעֶשֶׁת שֵׁן, וְהִיא סְדוּרָה דִּקְדּוּקִים רַבִּים: גְּזֵרוֹת שָׁווֹת וּבִנְיַן אָב, וְקַלִּים וַחֲמוּרִים.
מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז (טו) – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר: הָעַמּוּד הַזֶּה, יֵשׁ לוֹ כּוֹתֶרֶת לְמַעְלָן וּבָסִיס לְמַטָּן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר גַּדָּא: פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶן כּוֹתֶרֶת לְמַעְלָן וּבָסִיס לְמַטָּן, וְסָמוֹכוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם; כְּגוֹן פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל שְׁבִיעִית וְיוֹבֵל – "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר" (ויקרא כה,יד), לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה קָשָׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (דף מ' ע"ב) וַעֲרָכִין (ערכין ל' ע"ב); וּכְגוֹן "יִפְקֹד ה' ... אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כז,טז) – "צַו . . . אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי" (שם כח,ב), עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי, פְּקֹד אוֹתָם עָלַי! וְכֵן כַּמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים וְגוֹמֵר.
מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן – הַמִּסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרָיו, מוֹצֵא בָהֶם פְּרָחִים וְלוּלָבִים, כְּיַעַר זֶה שֶׁמְּלַבְלֵב; כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, הַהוֹגֶה בָּהֶם תָּמִיד – מְחַדֵּשׁ בָּהֶם טְעָמִים.
בָּחוּר – נִבְחָר, כָּאֲרָזִים הַנִּבְחָרִים לְבִנְיָן וּלְחֹזֶק וּלְגֹבַהּ.
חִכּוֹ מַמְתַקִּים (טז) – דְּבָרָיו עֲרֵבִים. "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם – אֲנִי ה'" (ויקרא יט,כח), הַנֶּאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר; יֵשׁ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה? אַל תַּחְבְּלוּ בְּעַצְמְכֶם וּתְקַבְּלוּ שָׂכָר! "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (יחזקאל לג,יט) – עֲוֹנוֹת נֶחְשְׁבוּ לוֹ לִזְכֻיּוֹת; יֵשׁ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה?

פרק ו עריכה

(א) אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ – מְאַנִּים וּמְקַנְטְרִים הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל: אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ? לָמָּה הִנִּיחַ אוֹתָךְ עֲזוּבָה אַלְמָנָה?
אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ – כְּשֶׁחָזַר וְהִשְׁרָה רוּחוֹ עַל כּוֹרֶשׁ, וְנָתַן רְשׁוּת לִבְנוֹת הַבַּיִת וְהִתְחִילוּ לִבְנוֹת, בָּאוּ וְאָמְרוּ לָהֶם: אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ? אִם חוֹזֵר הוּא אֵלַיִךְ – נְבַקְּשֶׁנּוּ עִמָּךְ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל" וְגוֹמֵר, "וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל" וְגוֹמֵר, "נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם" וְגוֹמֵר (עזרא ד,א-ב). וְכַוָּנָתָם לְרָעָה, כְּדֵי לְהַשְׁבִּיתָם מִן הַמְּלָאכָה. וְהֵם מְשִׁיבִים: –

(ב) דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ – צִוָּה לָנוּ לִבְנוֹת הֵיכָלוֹ, וְיִהְיֶה שָׁם עִמָּנוּ.
לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם – מְקוֹם מִקְטַר הַקְּטֹרֶת.
לִרְעוֹת בַּגַּנִּים – וְעוֹד יָרַד לִרְעוֹת צֹאנוֹ בַּגַּנִּים אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁם, אוֹתָם שֶׁלֹּא עָלוּ מִן הַגּוֹלָה, מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים – שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב נִדְבָּרִים בְּתוֹרָתוֹ, לִלְקֹט זְכֻיּוֹתֵיהֶן וּלְכָתְבָם בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'" וְגוֹמֵר (מלאכי ג,טז). וּמַה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְבַקְּשׁוֹ עִמָּנוּ וְלִבְנוֹת עִמָּנוּ–

(ג) אֲנִי לְדוֹדִי – וְלֹא אַתֶּם לוֹ, וְלֹא תִּבְנוּ עִמָּנוּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ" (עזרא ד,ג); וְאוֹמֵר: "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלָיִם" (נחמיה ב,כ).
הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים – הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ בְּמִרְעֶה נוֹחַ וְטוֹב.

(ד) יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה – וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָהּ עַל זֹאת: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּשֶׁאַתְּ רְצוּיָה לִי. כָּךְ הוּא נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי.
נָאוָה – אַתְּ עַתָּה כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, בִּירוּשָׁלַיִם.
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת – חֵילֵי מַלְאָכִים. אֵימָתֵךְ אָטִיל עֲלֵיהֶם[10], שֶׁלֹּא לְהִלָּחֵם וּלְהַשְׁבִּיתְכֶם מִן הַמְּלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֶזְרָא.

(ה) הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי – כְּבָחוּר, שֶׁאֲרוּסָתוֹ חֲבִיבָה וַעֲרֵבָה עָלָיו וְעֵינֶיהָ נָאוֹת, וְאוֹמֵר לָהּ: הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, כִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתָךְ – לִבִּי מִשְׁתַּחֵץ וּמִתְגָּאֶה עָלַי וְרוּחִי גַּסָּה בִּי, וְאֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק.
הִרְהִיבֻנִי – הֵגֵסוּ לִבִּי, כְּמוֹ: "וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן" (תהלים צ,י); "רַהַב הֵם שָׁבֶת" (ישעיהו ל,ז); אסואיי"ר [asoajier = להרגיע, לגרום נחת] בְּלַעַז.
וְהַדֻּגְמָא כָּךְ הוּא; אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּמִקְדָּשׁ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב לָכֶם אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים, שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי בְּבַיִת רִאשׁוֹן לְהַרְאוֹתְכֶם חִבָּה יְתֵרָה, עַד שֶׁמְּעַלְתֶּם בִּי.
שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים – בַּקְּטַנִּים וְרַכִּים וְדַקִּים שֶׁבָּכֶם יֵשׁ שֶׁבַח הַרְבֵּה.

(ו) שִׁנַּיִךְ – קְצִינִים וְגִבּוֹרִים שֶׁבִּיךְ, כֻּלָּם לְטוֹבָה.
כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים – הָרָחֵל הַזֹּאת כֻּלָּהּ קְדֻשָּׁה: צַמְרָהּ לִתְכֵלֶת, בְּשָׂרָהּ לְקָרְבָּן, קַרְנֶיהָ לְשׁוֹפָרוֹת, שׁוֹקֶיהָ לַחֲלִילִין, מֵעֶיהָ לְכִנּוֹרוֹת, עוֹרָהּ לְתף. אֲבָל הָרְשָׁעִים נִמְשְׁלוּ לִכְלָבִים, שֶׁאֵין מֵהֶם לִקְדֻשָּׁה כְּלוּם:

(ח) שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת – אַבְרָהָם וְיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. בְּנֵי קְטוּרָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, יִשְׁמָעֵאל וּבָנָיו שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, יִצְחָק וּבָנָיו שְׁלֹשָׁה, בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר, בְּנֵי עֵשָׂו שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, הֲרֵי שִׁשִּׁים. וְאִם תּאמַר: צֵא מֵהֶם תִּמְנָע, שֶׁהִיא אִשָּׁה? אַבְרָהָם מִן הַמִּנְיָן.
וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים – נֹחַ וּבָנָיו עַד אַבְרָהָם. כָּל תּוֹלְדוֹת יוֹצְאֵי הַתֵּבָה, שְׁמוֹנִים תִּמְצָאֵם. וּכְשֵׁם שֶׁהַמְּלָכוֹת, שֶׁהֵם נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ, יְתֵרוֹת בִּגְדֻלָּה עַל הַפִּילַגְשִׁים, כָּךְ הָיוּ אַבְרָהָם וְיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ חֲשׁוּבִים גְּדוֹלִים וִיתֵרִים בַּחֲשִׁיבוּת עַל הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה: הָגָר בַּת מְלָכִים הָיְתָה; תִּמְנַע בַּת שִׁלְטוֹנִים הָיְתָה, וְנַעֲשֵׂית פִּילֶגֶשׁ לְעֵשָׂו. וְאוֹמֵר: "אֶל עֵמֶק שָׁוֵה" וְגוֹמֵר (בראשית יד,יז), הֻשְׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת וְהִמְלִיכוּ אֶת אַבְרָהָם עֲלֵיהֶם.
וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר – לְמִשְׁפָּחוֹת הַרְבֵּה נֶחְלְקוּ כָּל אֵלֶּה.

(ט) אַחַת הִיא יוֹנָתִי – וּמִכֻּלָּם אַחַת הִיא הַנִּבְחֶרֶת לִי לְיוֹנָה תַּמָּה, שֶׁהִיא תְּמִימַת לֵב עִם בֶּן זוּגָהּ.
אַחַת הִיא לְאִמָּהּ – לִכְנֵסִיָּתָהּ. הַרְבֵּה מַחֲלוֹקוֹת בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת; כֻּלָּם לִבָּם לְהָבִין תּוֹרָה עַל מְכוֹנָהּ וְעַל אֲמִתָּתָהּ.
בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ – יַעֲקֹב רָאָה אוֹתָהּ מִטָּה שְׁלֵמָה בְּלֹא פְּסוּל וְהוֹדָה וְקִלֵּס לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מז,לא).
רָאוּהָ בָנוֹת – אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְדֻלָּתָהּ,
וַיְאַשְּׁרוּהָ – וּמַה הִיא קִלּוּסָן?–

(י) מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה – עָלֵינוּ? מִמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ לַנָּמוּךְ קְרוּיָה הַשְׁקָפָה. כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֲרָצוֹת.
כְּמוֹ שָׁחַר – הוֹלֵךְ וּמֵאִיר מְעַט מְעַט. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי; בִּתְחִלָּה – זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה וְלֹא מֶלֶךְ, וְהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפָרַס וּלְיָוָן; וְאַחַר כָּךְ נִצְּחוּם בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנַעֲשׂוּ מְלָכִים.
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת – אֲיֻמָּה בְּגִבּוֹרֶיהָ כַּנִּדְגָּלוֹת שֶׁל מְלָכִים. כָּל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה" (פסוק ד) וְכָל הָעִנְיָן, עַד כָּאן.

(יא) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי – עוֹד זֶה מִדִּבְרֵי שְׁכִינָה: הִנֵּה בָּאתִי אֶל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי זֶה, אֵלַיִךְ.
לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל – מַה לַּחְלוּחִית מַעֲשִׂים טוֹבִים אֶרְאֶה בָּךְ.
הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן – אִם תַּפְרִיחוּ לְפָנַי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְסוֹפְרִים וְשׁוֹנִים.
הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים – מְקַיְּמֵי מִצְוֹת מְלֵאֵי זְכֻיּוֹת. לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? מָה אֱגוֹז זֶה, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ עֵץ, וְאֵין נִכָּר מַה בְּתוֹכוֹ, פּוֹצְעוֹ וּמוֹצְאוֹ מָלֵא מְגוּרוֹת מְגוּרוֹת שֶׁל אֳכָלִים; כָּךְ יִשְׂרָאֵל, צְנוּעִין וְעִנְוְתָנִין בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין תַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶן נִכָּרִים, וְאֵין מִתְפָּאֲרִים לְהַכְרִיז עַל שִׁבְחָן. בְּדַקְתּוֹ, אַתָּה מוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא חָכְמָה. וְעוֹד כַּמָּה מִדְרָשׁוֹת לַדָּבָר: מָה אֱגוֹז זֶה נוֹפֵל בַּטִּיט, וְאֵין מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף יִשְׂרָאֵל, גּוֹלִין לְבֵין הָאֻמּוֹת וְלוֹקִין מַלְקֻיּוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין מַעֲשֵׂיהֶם נִמְאָסִין.

(יב) לֹא יָדַעְתִּי – כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְאוֹנֶנֶת: לֹא יָדַעְתִּי לְהִזָּהֵר מִן הַחֵטְא, שֶׁאֶעֱמֹד בִּכְבוֹדִי וּבִגְדֻלָּתִי, וְנִכְשַׁלְתִּי בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּמַחֲלֹקֶת שֶׁגָּבְרָה בְּמַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי, הוֹרְקְנוֹס וַאֲרִיסְתּוֹבֹּלוֹס, עַד שֶׁהָיָה מֵבִיא אֶחָד מֵהֶם אֶת מַלְכוּת רוֹמִי, וְקִבֵּל מִיָּדוֹ הַמְּלוּכָה וְנַעֲשָׂה לוֹ עֶבֶד; וּמֵאָז נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי לִהְיוֹת מֶרְכָּבוֹת, לְהַרְכִּיב עָלַי נְדִיבוּת שְׁאָר אֻמּוֹת.
עַמִּי נָדִיב – כְּמוֹ 'עַם נָדִיב'. יוֹ"ד יְתֵרָה, כְּיוֹ"ד שֶׁל "שֹׁכְנִי סְנֶה" (דברים לג,טז); "גְּנֻבְתִי יוֹם" (בראשית לא,לט); "רַבָּתִי עָם" (איכה א,א).
נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי – אֲנִי בְּעַצְמִי מִנִּיתִים עָלַי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ" (ירמיהו יג,כא).

פרק ז עריכה

(א) שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית – אוֹמְרִים אֵלַי: "שׁוּבִי שׁוּבִי מֵאַחַר הַמָּקוֹם".
הַשּׁוּלַמִּית – הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמוּנָתֵךְ עִמּוֹ; שׁוּבִי שׁוּבִי אֵלֵינוּ.
וְנֶחֱזֶה בָּךְ – נַצִּיב מִמֵּךְ נְצִיבִים וְשִׁלְטוֹנִים, כְּמוֹ: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" (שמות יח,כא). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. דָּבָר אַחֵר: וְנֶחֱזֶה בָּךְ – נִתְבּוֹנֵן אֵלַיִךְ מַה גְּדֻלָּה לִתֵּן לָךְ. וְהִיא אוֹמֶרֶת: מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית? מַה גְּדֻלָּה אַתֶּם יְכוֹלִים לִפְסֹק לִי שֶׁתְּהֵא שָׁוָה לִגְדֻלָּתִי – אֲפִלּוּ לִגְדֻלַּת דִּגְלֵי מְחוֹלוֹת מַחֲנוֹת הַמִּדְבָּר?

(ב) מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים – הֵם אוֹמְרִים לָהּ: חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁתִּדְבְּקִי בָּנוּ, בִּשְׁבִיל נוֹי וַחֲשִׁיבוּת שֶׁרָאִינוּ בָּךְ בְּעוֹדָךְ בְּיָפְיֵךְ.
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ – בַּעֲלִיַּת הָרְגָלִים, בַּת נְדִיבִים.
חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים – קְבוּצַת עֲדָיֵי זָהָב קְרוּיָה "חֲלִי כֶתֶם" (משלי כה,יב) (אלחל"י בְּלָשׁוֹן עַרְבִי). וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ עַל נִקְבֵי הַשִּׁיתִין שֶׁל נְסָכִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, עֲגֻלִּים כְּמוֹ יָרֵךְ. כְּמוֹ חֲלָאִים, לְשׁוֹן חֲפִירָה, כְּמוֹ "חֻלְיַת הַבּוֹר" (שבת פי"א מ"ב).
מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה מ"ט ע"א). אָמָּן – כְּמוֹ 'אוּמָן'. קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, מַתְחִילִין מֵ"רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז" (לעיל ה,יא), וְיוֹרְדִין וּבָאִין עַד "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שם,טו), לְפִי שֶׁהֵן בָּאִין לְרַצּוֹתוֹ, לְהוֹרִיד שְׁכִינָתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים; וְהוּא מוֹנֶה קִלּוּסָם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ, הֵם הָרַגְלַיִם, וּמוֹנֶה וְהוֹלֵךְ עַד "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" (פסוק ו), עַד שֶׁהוּא בָּא לְמָשְׁכָהּ אֵלָיו.

(ג) שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר – טַבּוּרֵךְ כְּאַגָּן שֶׁל מַיִם צְלוּלִים שֶׁרוֹחֲצִין בָּהֶן, וְהוּא עָשׂוּי מֵאַבְנֵי שַׁיִשׁ, וּבְלָשׁוֹן עַרְבִי קָרוּי סַהַר. עַל שֵׁם שֶׁהַטַּבּוּר כְּמוֹ נֶקֶב עָגֹל, מוֹשְׁלוֹ כְאַגָּן עָגֹל. וְהַקִּלּוּס הַזֶּה אֵינוֹ מֵעִנְיַן נוֹי אִשָּׁה כַּקִּלּוּס הָעֶלְיוֹן, לְפִי שֶׁהָעֶלְיוֹן – דּוֹדָהּ מְקַלְּסָהּ; וְזֶה – רֵעוֹתֶיהָ מְקַלְּסוֹת אוֹתָהּ עַל שֵׁם מַעֲשֶׂיהָ, לוֹמַר: הֲגוּנָה לְהִתְחַבֵּר עִמָּנוּ.
וְהַדֻּגְמָא, עַל שֵׁם לִשְׁכַּת הַגָּזִית הַיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּר הָאָרֶץ.
אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג – לֹא יִכְלֶה מִשָּׁם מַשְׁקֶה; רוֹצֶה לוֹמַר, לֹא יִכְלֶה וְלֹא יִפְסֹק מִשָּׁם שׁוּם דִּבְרֵי הוֹרָאָה.
בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים – שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לָהּ.
סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים – גְּדוּרָה וּמְסֻיֶּגֶת בְּגֶדֶר שׁוֹשַׁנִּים. דַּי לָהּ בְּגָדֵר קַל, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם פּוֹרֵץ בּוֹ לִכָּנֵס. הֲרֵי חָתָן נִכְנָס לַחֻפָּה, לִבּוֹ מְגַעְגֵּעַ לַחֻפָּה וּלְחִבַּת חִתּוּנָיו. בָּא לִזָּקֵק לָהּ, אָמְרָה לוֹ, "טִפַּת דָּם כַּחַרְדָּל רָאִיתִי"; הֲרֵי הוֹפֵךְ פָּנָיו לְצַד אַחֵר; וְלֹא נְשָׁכוֹ נָחָשׁ, וְלֹא עַקְרָב עוֹקְצוֹ. הֲרֵי שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ, רָאָה בַּכּוּרוֹת בְּרָאשֵׁי הַתְּאֵנִים. פָּשַׁט יָדוֹ לִטֹּל, אוֹמְרִים לוֹ: "שֶׁל בְּעָלִים הֵם". הוּא מוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִפְּנֵי הַגָּזֵל; הֲרֵי סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

(ד) שְׁנֵי שָׁדַיִךְ – שְׁתֵּי הַלּוּחוֹת. דָּבָר אַחֵר: מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל.

(ה) צַוָּארֵךְ – הַהֵיכָל וְהַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהֵם זְקוּפִים וּגְבוֹהִים. וְלִשְׁכַּת הַגָּזִית גַּם הִיא שָׁם, עֲשׂוּיָה לְחֹזֶק וּלְמָגֵן, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן.
עֵינַיִךְ – כַּבְּרֵכוֹת אֲשֶׁר בְּחֶשְׁבּוֹן הַמּוֹשְׁכוֹת מַיִם, כָּךְ עֵינַיִךְ עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים: חֲכָמַיִךְ, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, הָעִיר בַּת רַבַּת עָם, וַעֲסוּקִים בְּחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת – חָכְמָתָם וּבִינָתָם לְעֵינֵי הָעַמִּים מוֹשְׁכוֹת כִּבְרֵכוֹת מַיִם. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ 'יוֹנִים,' וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא: "הַלּוֹקֵחַ יוֹנֵי שׁוֹבָךְ מַפְרִיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה" (ב"ב פ"ה מ"ג); קובידי"ש [covedes = דגירות[11]] בְּלַעַז.
אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן – אֵינִי יָכוֹל לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן חֹטֶם, לֹא לְעִנְיַן פְּשָׁט וְלֹא לְעִנְיַן דֻּגְמָא; כִּי מַה קִּלּוּס נוֹי יֵשׁ בְּחֹטֶם גָּדוֹל וְזָקוּף כְּמִגְדָּל? וְאוֹמֵר אֲנִי, אַפֵּךְ – לְשׁוֹן פָּנִים. וְזֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לְשׁוֹן יָחִיד, וְאֵינוֹ אוֹמֵר "אַפַּיִךְ" – שֶׁעַל הַמֵּצַח הוּא מְדַבֵּר, שֶׁהוּא עִקַּר הַכָּרַת פָּנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם" (ישעיהו ג,ט). וְתֵדַע, שֶׁהֲרֵי מְקַלְּסָם וְהוֹלֵךְ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה: עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאַחֲרֵיהֶם הַמֵּצַח. וְכֵן הָאֻמּוֹת מְקַלְּסוֹת: מִצְחֵךְ חָזָק לְעֻמַּת מֵצַח כָּל הַבָּאִים לְהַרְעוֹתֵךְ וּלְפַתּוֹתֵךְ.
כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק – רָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ: זֶה בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָעוֹמֵד עָלָיו צוֹפֶה וּמוֹנֶה כַּמָּה בָּתִּים יֵשׁ בְּדַמֶּשֶׂק. דָּבָר אַחֵר: פָּנַיִךְ צוֹפוֹת פְּנֵי דַמָּשֶׂק, מְצַפּוֹת לְבֹא שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם עַד דַּמֶּשֶׂק, שֶׁעֲתִידָה לְהַרְחִיב עַד דַּמֶּשֶׂק.

(ו) רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ" (דברים כח,י). הֲרֵי הִיא חָזְקָן וּמוֹרָאָן, כְּסֶלַע הָרִים; וְכַרְמֶל הוּא רֹאשׁ הֶהָרִים.
וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ – קְלִיעַת שַׂעֲרוֹת נְזִירַיִךְ נָאָה בְּמִצְוֹת, כִּקְלִיעַת אַרְגָּמָן.
וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ – עַל שֵׁם שֶׁהַקְּלִיעָה מֻדְלֵית עַל גֹּבַהּ הָרֹאשׁ.
מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָשׁוּר בַּתַּלְתַּלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ז).
רְהָטִים – קורנ"ץ [coranz = רצים[12]] בְּלַעַז, כֵּן קוֹרִין לְתַלְתַּלֵּי הָאֲזוֹרוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶן הַחֲגוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר: מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשָׁר בְּאַהֲבָה, בַּמִּצְוֹת וּבָרִיצוֹת שֶׁאַתֶּם רָצִים לְפָנָיו.

(ז) מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ – אַחַר שֶׁפָּרַט קִלּוּס כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, כָּלַל כָּל דָּבָר: מַה יָּפִית כֻּלָּךְ, וּמַה נָּעַמְתְּ, לִדַּבֵּק בָּךְ אַהֲבָה הַהוֹגֶנֶת לְהִתְעַנֵּג בָּהּ.

(ח) זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר – רָאִינוּ נוֹי קוֹמָתֵךְ בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת הָיוּ כּוֹרְעוֹת וְנוֹפְלוֹת לִפְנֵי הַצֶּלֶם, וְאַתָּה עָמַדְתָּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה כַּתָּמָר הַזֶּה.
וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת – דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, וַעֲזַרְיָה, שֶׁהָיוּ לָךְ כְּשָׁדַיִם לִינֹק מֵהֶם, דָּמוּ לְאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁמַּשְׁפִּיעוֹת מַשְׁקֶה. כָּךְ הֵם הִשְׁפִּיעוּ לְהָנִיק וּלְלַמֵּד אֶת הַכֹּל שֶׁאֵין יִרְאָה כְּיִרְאַתְכֶם. עַד כָּאן קִלְּסוּהוּ הָאֻמּוֹת; מִכָּאן וָאֵילָךְ, דִּבְרֵי שְׁכִינָה לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּין הָאֻמּוֹת.

(ט) אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר – מִתְפָּאֵר אֲנִי בֵּין חֲיָלוֹת שֶׁל מַעְלָה בָּכֶם, שֶׁאֶתְעַלֶּה וְאֶתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵיכֶם בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁתְּקַדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי בֵּין הָאֻמּוֹת.
אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו – וַאֲנִי אֶאֱחֹז וְאֶדְבַּק בָּכֶם.
סַנְסִנִּים – עֲנָפִים.
וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ – וְעַתָּה הַאַמְתִּי אֶת דְּבָרַי, שֶׁלֹּא תִּתְפַּתִּי אַחֲרֵי הָאֻמּוֹת, וְיִהְיוּ הַטּוֹבִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבִּיךְ עוֹמְדִים בֶּאֱמוּנָתָם לְהָשִׁיב דְּבָרִים לַמְּפַתִּים אוֹתָם, שֶׁיִּלְמְדוּ מֵהֶם הַקְּטַנִּים שֶׁבָּכֶם.

(י) וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב – הִזָּהֲרִי בִּתְשׁוּבוֹתַיִךְ, שֶׁיִּהְיוּ כְּיֵין הַטּוֹב.
הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים – זְהִירָה אֲנִי לְהָשִׁיב לָהֶם שֶׁאֶעֱמֹד בֶּאֱמוּנָתִי, שֶׁיְּהֵא חִכִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵי דּוֹדִי לְאַהֲבַת מִישׁוֹר, שֶׁהוּא מִן הַלֵּב, וְלֹא בִּרְמִיָּה וַעֲקִיבָה.
כְּיֵין הַטּוֹב – שֶׁהוּא דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים; אַף אֲבוֹתַי בַּקֶּבֶר יִשְׂמְחוּ בִּי וְיוֹדוּ עַל חֶלְקָם. דּוֹבֵב – מַרְחִישׁ, פרומיי"ר [fromier = לשרוץ, להרחיש[13]] בְּלַעַז, וִיסוֹדוֹ לְשׁוֹן דִּבּוּר. וְכָךְ הִיא הַתְּשׁוּבָה: אֲנִי לְדוֹדִי (פסוק יא), וְגַם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לִי.

(יב) לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה – דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּעֵרוּבִין (דף כ"א ע"ב): אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת, אֶלָּא כְּיוֹשְׁבֵי פְּרָזוֹת, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת, וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק.
נָלִינָה בַּכְּפָרִים – נָלִינָה בַּכּוֹפְרִים; בֹּא וְאַרְאֶךָ בְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם טוֹבָה וְכוֹפְרִים בְּךָ.

(יג) נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים – אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא.
פִּתַּח הַסְּמָדַר – כְּשֶׁהַפֶּרַח נוֹפֵל וְהָעֲנָבִים נִכָּרִים, הוּא פִּתּוּחַ הַסְּמָדַר. וְלָהֶם דִּמָּה בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, שֶׁהֵם קְרוֹבִים לֵהָנוֹת מֵהֶם בְּהוֹרָאַת הַתּוֹרָה.
הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים – כְּשֶׁהֵם גְּמוּרִים, וְהַנֵּץ שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶן נוֹפֵל. הֵנֵצוּ, נוֹפֵל נִצּוֹ. וְלָהֶם דִּמָּה בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, שֶׁהֵן בְּחָכְמָה גְּמוּרָה וּרְאוּיִין לְהוֹרוֹת.
שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי – שָׁם אַרְאֲךָ אֶת כְּבוֹדִי וְגָדְלִי, שֶׁבַח בָּנַי וּבְנוֹתַי.

(יד) הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ – דּוּדָאֵי הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הִרְאַנִי ה' וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים וגו' הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת" וגו' (ירמיהו כד,א-ב). "וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה" (שם), אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל; עַכְשָׁיו שְׁנֵיהֶם נָתְנוּ רֵיחַ, כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים פָּנֶיךָ.
וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים – יֵשׁ בְּיָדֵינוּ שְׂכַר מִצְוֹת הַרְבֵּה.
חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים – שֶׁחִדְּשׁוּ סוֹפְרִים, עִם הַיְּשָׁנִים שֶׁכָּתַבְתָּ עָלַי.
צָפַנְתִּי לָךְ – לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ צָפַנְתִּי בְּלִבִּי. דָּבָר אַחֵר: צָפַנְתִּי, לְהַרְאוֹת לְךָ שֶׁקִּיַּמְתִּים.

פרק ח עריכה

(א) מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי – שֶׁתָּבֹא לְנַחֲמֵנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף לְאֶחָיו, שֶׁגְּמָלוּהוּ רָעָה, וְנֶאֱמַר בּוֹ: "וַיְנַחֵם אוֹתָם" (בראשית נ,כא).
אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ – אֶמְצָא נְבִיאֶיךָ מְדַבְּרִים בִּשְׁמֶךָ, וַאֲחַבְּקֵם וַאֲנַשְּׁקֵם.
גַּם – יָדַעְתִּי כִּי לֹא יָבוּזוּ לִי, כִּי כְּדַאי הִיא אַהֲבָתְךָ שֶׁתְּהֵא אֲהוּבָתְךָ סוֹבֶבֶת לְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ.

(ב) תְּלַמְּדֵנִי – כַּאֲשֶׁר הֻרְגַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח – נְסָכִים.
מֵעֲסִיס – יַיִן מָתוֹק.

(ג) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וְגוֹמֵר – 

(ד) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם – עַכְשָׁיו כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְסַבֶּבֶת דִּבּוּרָהּ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי קוֹבֶלֶת וּמִתְאוֹנֶנֶת, דּוֹדִי מַחֲזִיק בְּיָדִי וְהוּא לִי לְמִשְׁעָן בְּגָלוּתִי; לְפִיכָךְ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם.
מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ – כִּי לֹא יוֹעִיל לָכֶם.

(ה) מִי זֹאת – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ אוֹמְרִים עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: מִי זֹאת? כַּמָּה הִיא חֲשׁוּבָה זֹאת, שֶׁנִּתְעַלְּתָה מִן הַמִּדְבָּר בְּכָל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת! שָׁם נִתְעַלְּתָה בְּמַתַּן תּוֹרָה וּבְדִבּוּק שְׁכִינָה, וְנִרְאֵית חִבָּתָהּ לַכֹּל. וְעוֹדֶנָּה בְּגָלוּתָהּ–
מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ – מִתְחַבֶּרֶת עַל דּוֹדָהּ, מוֹדָה שֶׁהִיא חֲבֶרְתּוֹ וּדְבוּקָה בּוֹ. ר.פ.ק בְּלָשׁוֹן עַרְבִי רפקתא, חֲבוּרָה.
תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ – כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת בְּבַקָּשַׁת חִבַּת דּוֹדָהּ: תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ – זְכֹר כִּי בְּתַחְתִּית הַר סִינַי הֶעָשׂוּי עַל רֹאשִׁי כְּמִין תַּפּוּחַ, שָׁם עוֹרַרְתִּיךָ. וְהוּא לְשׁוֹן חִבַּת אֵשֶׁת נְעוּרִים הַמְּעוֹרֶרֶת אֶת דּוֹדָהּ בַּלֵּילוֹת בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב, מְחַבְּקַתּוּ וּמְנַשְּׁקַתּוּ.
שָׁמָּה חִבְּלָתְךָ אִמֶּךָ – הֲרֵי אָמַרְנוּ (רש"י לעיל שה"ש ג,יא) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָהּ אִמּוֹ; שָׁם נִהְיְתָה לְךָ לְאֵם.
חִבְּלָתְךָ – לְשׁוֹן חֶבְלֵי יוֹלֵדָה.
חִבְּלָתְךָ – בָּאוּ לָהּ חֲבָלִים מִמְּךָ; כְּמוֹ: "בָּנַי יְצָאֻנִי" (ירמיהו י,כ), יָצְאוּ מִמֶּנִּי.

(ו) שִׂימֵנִי כַחוֹתָם – בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ אַהֲבָה תַּחְתְּמֵנִי עַל לִבֶּךָ, שֶׁלֹּא תִּשְׁכָּחֵנִי. וְתִרְאֶה–
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה – הָאַהֲבָה שֶׁאֲהַבְתִּיךָ עָלַי, כְּנֶגֶד מִיתָתִי שֶׁאֲנִי נֶהֱרֶגֶת עָלֶיךָ.
קָשָׁה כְשְׁאוֹל קִנְאָה – הַתִּגָּר שֶׁנִּתְקַנְּאוּ וְשֶׁנִּתְגָּרוּ בִּי הָאֻמּוֹת בִּשְׁבִילְךָ. קִנְאָה בְּכָל מָקוֹם – אינפרמנ"ט [enprenment = חרון־אף[14]] בְּלַעַז, לְשׁוֹן אֲחִיזַת הַלֵּב לִנְקֹם נָקָם.
אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה – רְשָׁפִים שֶׁל אֵשׁ חֲזָקָה הַבָּאָה מִכֹּחַ שַׁלְהֶבֶת שֶׁל גֵּיהִנֹּם. טַעַם הַזָּקֵף הַגָּדוֹל הַנָּקוּד עַל רִשְׁפֵּי, מְלַמְּדֵנוּ עַל תֵּבַת אֵשׁ שֶׁהִיא דְבוּקָה לְשַׁלְהֶבֶתְיָה, לוֹמַר: "אֵשׁ שֶׁל שַׁלְהֶבֶתְיָה".

(ז) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה – עַל שֶׁכִּנָּם בִּלְשׁוֹן 'רְשָׁפִים,' נוֹפֵל עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן 'לֹא יְכַבּוּ'.
מַיִם רַבִּים – הָאֻמּוֹת.
וּנְהָרוֹת – שָׂרֵיהֶם וּמַלְכֵיהֶם.
לֹא יִשְׁטְפוּהָ – עַל יְדֵי חֹזֶק וְאֵימָה, וְאַף עַל יְדֵי פִּתּוּי וַהֲסָתָה.
אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ – כְּדֵי לְהָמִיר אַהֲבָתְךָ.
בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ – כָּל אֵלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ מְעִידִים, שֶׁכָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ. עַתָּה–

(ח) אָחוֹת לָנוּ – בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהִיא מִתְאַחָה וּמִתְחַבֶּרֶת וּמִתְאַוָּה לִהְיוֹת עִמָּנוּ. וְהִיא קְטַנָּה וּמַקְטֶנֶת אֶת עַצְמָהּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא מֵרֻבְּכֶם" וְגוֹמֵר (דברים ז,ז), שֶׁהֵם מַקְטִינִים עַצְמָם.
אָחוֹת – לְשׁוֹן אִחוּי; "אֵלּוּ קְרָעִים שֶׁאֵין מִתְאַחִין" (מו"ק כ"ו ע"א).
וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגָלוּת מִצְרַיִם: "שָׁדַיִם נָכֹנוּ" (יחזקאל טז,ז), בְּהַגִּיעַ עֵת הַגְּאֻלָּה. אֲבָל זוֹ – שָׁדַיִם אֵין לָהּ, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ עִתָּהּ לְעֵת דּוֹדִים.
מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ – כְּשֶׁהָאֻמּוֹת מִתְלַחֲשִׁים עָלֶיהָ לְהַכְחִידָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי" (תהלים פג,ה).

(ט) אִם חוֹמָה הִיא – אִם תֶּחֱזַק בֶּאֱמוּנָתָהּ וּבְיִרְאָתָהּ, לִהְיוֹת כְּנֶגְדָּם כְּחוֹמַת נְחֹשֶׁת שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְתוֹכָהּ, רוֹצֶה לוֹמַר: שֶׁלֹּא תִּתְחַתֵּן בָּם וְהֵם לֹא יָבוֹאוּ בָּהּ, וְלֹא תִּתְפַּתֶּה לָהֶם.
נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף – נִהְיֶה לָהּ לְעִיר מִבְצָר וּלְכֶתֶר וּלְנוֹי, וְנִבְנֶה לָהּ אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ וּבֵית הַבְּחִירָה.
וְאִם דֶּלֶת הִיא – הַסּוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ, וּבְהַקִּישׁ עָלֶיהָ הִיא נִפְתַּחַת. אַף הִיא, אִם תִּפְתַּח לָהֶם לִהְיוֹת הֵם בָּאִים בָּהּ וְהִיא בָּהֶם.
נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז – נָשִׂים בְּדַלְתָּהּ נְסָרִים שֶׁל עֵץ הַנִּרְקָבִים, וְהַתּוֹלַעַת גּוֹרַרְתָּן וְאוֹכַלְתָּן. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת:–

(י) אֲנִי חוֹמָה – חֲזָקָה בְּאַהֲבַת דּוֹדִי.
וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת – אֵלּוּ בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הַמְּנִיקִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.
אָז – בְּאָמְרִי זֹאת.
הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם – כְּכַלָּה הַנִּמְצֵאת שְׁלֵמָה וּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם בְּבֵית בַּעְלָהּ.

(יא) כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה – זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ה,ז).
בְּבַעַל הָמוֹן – בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא רַבַּת עָם וְהָמוֹן רָב.
בַּעַל – לְשׁוֹן מִישׁוֹר, כְּמוֹ: "מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן" (יהושע יב,ז).
נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים – מְסָרָהּ לְיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים: בָּבֶל, מָדַי, יָוָן וֶאֱדוֹם. בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים מָצָאתִי מִקְצָת סְמָךְ עַל נוֹטְרִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם הַמַּלְכֻיּוֹת.
אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ – כָּל מַה שֶׁיָּכְלוּ לִגְבּוֹת מֵהֶן: גֻּלְגָּלִיּוֹת וְאַרְנוֹנְיוֹת וְאַנְפָּרוֹת, הַכֹּל גָּבוּ מֵהֶם לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתָם.

(יב) כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי – לְיוֹם הַדִּין יְבִיאֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִשְׁפָּט, וְיֹאמַר: כַּרְמִי, אַף עַל פִּי שֶׁמְּסַרְתִּיו בְּיֶדְכֶם, שֶׁלִּי הוּא, וּלְפָנַי בָּא כָּל מַה שֶּׁחֲטַפְתֶּם לָכֶם אֶת פִּרְיוֹ, וְלֹא נִכְחַד מִמֶּנִּי מַה שֶׁגְּבִיתֶם מֵהֶם. וְהֵם אוֹמְרִים–
הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה – אֶלֶף הַכֶּסֶף שֶׁגָּבִינוּ מֵהֶם, הַכֹּל נַחֲזִיר לְךָ.
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ. – וְעוֹד נוֹסִיף הַרְבֵּה מִשֶּׁלָּנוּ וְנִתֵּן לָהֶם, לְרָאשֵׁיהֶם וְחַכְמֵיהֶם; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "תַּחַת הַנְּחשֶׁת אָבִיא זָהָב" (ישעיהו ס,יז).
לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְאוֹתָם תַּשְׁלוּמִים לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ" וְאֶתְנַנָּהּ שֶׁל צוֹר (ישעיהו כג,יח). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ: וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ, כְּדִין הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁמְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ; אַף אָנוּ נְשַׁלֵּם עַל "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" (ירמיהו ב,ג) קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, חֻמְשׁוֹ שֶׁל קֶרֶן; וּמָאתַיִם הֵם חֻמְשׁוֹ שֶׁל אֶלֶף.

(יג) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: אַתְּ הַנְּפוֹצָה בַגּוֹלָה, רוֹעָה בְּגַנִּים שֶׁל אֲחֵרִים, וְיוֹשֶׁבֶת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ – מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, חֲבֵרַיִךְ בְּנֵי אֱלֹהִים דֻּגְמָתֵךְ, מַקְשִׁיבִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ קוֹלֵךְ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת.
הַשְׁמִיעִנִי – וְאַחַר כָּךְ יַקְדִּישׁוּ הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" (איוב לח,ז), אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; וְאַחַר כָּךְ, "וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" (שם).

(יד) בְּרַח דּוֹדִי – מִן הַגּוֹלָה הַזֹּאת, וּפְדֵנוּ מִבֵּינֵיהֶם.
וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי – לְמַהֵר הַגְּאֻלָּה, וְהַשְׁרֵה שְׁכִינָתְךָ.
עַל הָרֵי בְשָׂמִים – הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.


רש"י מנוקד על חמש מגילות עריכה

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערות עריכה

  1. ^ בדפוסים אחרי "כָּל שְׁלֹמֹה" בסוגריים: "דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת."
  2. ^ בדפוס כאן: לְשׁוֹן פָּסוּק "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ,ד).
  3. ^ בדפוסים נוסף כאן בסוגריים: "עַיֵּן בְּרַשִׁ"י בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא, דְּהַטַּעַם דְּלָא כְתִיב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – מִשּׁוּם חִבָּה. אָכֵן לְפֵרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם, שֶׁפֵּרֵשׁ: וְהָכִי קָאָמַר, מַה שֶּׁכָּתַב נָתַן וְלֹא 'עָזַב' – זֶהוּ מִשּׁוּם חִבָּה; אָכֵן מַה שֶּׁלֹא כָּתַב 'הִבְאִישׁ' אוֹ 'הִסְרִיחַ' – זֶהוּ בְּלָאו הָכִי, מִשּׁוּם לָשׁוֹן נְקִיָּה."
  4. ^ To challenge באנגלית. ויקיעורך.
  5. ^ כפי הנראה רש"י רואה במלה "מדרגה" שם קיבוצי, הכולל את כל מבנה המדרגות.
  6. ^ כמה כתבי־יד גורסים פומייל"ש pomeils ואחד טנפל"ש (קרי: טינפלי"ש) tenples ("צדעיים").
  7. ^ "אריתי מורי עם בשמי", על המור ושאר סממני הקטורת. ויקיעורך
  8. ^ חסר בדפוסים.
  9. ^ רש"י מסביר כאילו "עשת" הוא תואר.
  10. ^ על האומות. ויקיעורך
  11. ^ הפירוש המקובל הוא "ברכות מים". אבל רש"י מדבר על "יונים" (ולזה מתאימה הגרסה של כתב־יד אחד: קולונביש"א – קרי: קולונבינ"ש – colonbins ("בני יונה").
  12. ^ לפי רש"י ה"רהטים" הם הגדילים התלויים בחגורה, שבהם סוגרים אותה.
  13. ^ ר' אוצר הלעזים מס' 1115.
  14. ^ חסר בכתבי־היד. ר' לעיל מס' 3217.