קטגוריה:שיר השירים ב ב
נוסח המקרא
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.
כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃
כְּ/שֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַ/חוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖/י בֵּ֥ין הַ/בָּנֽוֹת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ב) "כשושנה", [תשובת הדוד] אמנם את דומה בין בנות ירושלים כשושנה בין החוחים. שהעץ שהשושנה גדלה עליו מלא חוחים. ועת תתערב ביניהם ינקבוה וישחיתוה. וצריך שתשא ראשה עליהם בל תתערב עמהם כן צריכה את להשמר בל יפתוך בנות ירושלים אל אהבת שלמה:
מליצה:
(ב) "כשושנה" (תשובת הדוד העליון ב"ה) אמנם את דומה בין בנות ירושלים ר"ל בין כחות הגויה כשושנה שהעץ שהיא גדלה עליו מלא חוחים וצריך שתנשא ראשה עליהם בל תתערב עמהם כי אז ינקבוה החוחים כן כחות החומריות אשר הנפש תנשא עליהם הם כחוחים המנקבים את השושנה הקדושה עת תתערב בחברתם וישחיתו יפיה ותפארת קדושתה וצריך שתתנשא עליהם ולא תתערב בחברתם. [ובר"מ פ' תצא דף רע"ח ואם לא אלא דאשתכח כל איברין דגופא מליא חובין ולא אשתכח אבר לשרי עלה תורה ומצות איהי שושנה בין החוחים]:מדרש רבה
כשושנה בין החוחים ר' יצחק פתר קרייה ברבקה. שנאמר: (בראשית כ"ה) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה, בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי וגו'. אם ללמד שהיא מפדן ארם מה תלמוד לומר אחות לבן הארמי? אלא אביה היה רמאי, אחיה היה רמאי, ואנשי מקומה רמאין, והצדקת הזאת, יצאה מבינותם. למה היא דומה? כשושנה בין החוחים. ר' פנחס בשם ר' סימון אמר: כתיב: (שם כ"ח) וישלח יצחק את יעקב פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי, וכלל כולם לרמיות.
ר' אליעזר פתר קרייה בגאולת מצרים. מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים קשה לבעלה להלקט. כך גאולתן של ישראל, הייתה קשה לפני הקדוש ברוך הוא. הדא הוא דכתיב: (דברים ד') או הנסה אלוהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. ר' יהושע בשם ר' חנן אמר: גוי מקרב עם ועם מקרב גוי אין כתיב כאן, אלא "גוי מקרב גוי", שהיו אלו ערלים ואלו ערלים. אלו מגדלין בלורית ואלו מגדלין בלורית. אלו לובשי כלאים ואלו לובשי כלאים. אם כן לא הייתה מידת הדין נותנת שיגאלו ישראל לעולם! אמר ר' שמואל בר נחמן: אלולי שאמר הקדוש ברוך הוא עצמו בשבועה, לא היו ישראל נגאלין לעולם. הדא הוא דכתיב: (שמות ו') לכן אמור לבני ישראל: אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ואין "לכן" אלא שבועה. היך מה דאת אמר: (שמואל א' ג') ולכן נשבעתי לבית עלי. אמר ר' ברכיה: (תהילים ע"ז) גאלת בזרוע עמך בטרוניא. אמר ר' יודן: מלבא לקחת לו גוי ועד מוראים גדולים ע"ב אותיות הן, ואם יאמר לך אדם ע"ה, אמור לו: צא מהן גוי השני, שאינו מן המנין. אמר ר' אבין: בשמו גאלן, ששמו של הקדוש ברוך הוא שבעים ושנים שמות הן.
רבי עזריה בשם רבי יהודה אמר ר' סימון: משל למלך שהיה לו פרדס וירדו ונטעו שורה של תאנים, ושורה של גפנים, ושורה של רמונים, ושורה של תפוחים, ומסרו לאריס והלך לו. לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס, לידע מה עשה, ומצא מלא חוחין ודרדרים. הביא קצצים לקצצו וראה בו שושנה אחת של ורד, ונטלה והריח בה ושבת נפשו עליו. אמר המלך: בשביל שושנה זו ינצל הפרדס.כך העולם, לא נברא אלא בשביל ישראל. לאחר עשרים וששה דורות, הציץ הקדוש ברוך הוא בעולמו לראות מה שעשה, ומצאו מים במים, דור אנוש נמחה מן המים, דור המבול נמחה מן המים, דור הפלגה במים. הביא קצצים לקצצו, שנאמר: (תהילים כ"ט) ה' למבול ישב. וראה שושנה של ורד, אלו ישראל ונטלה והריח בה. בשעה שסדרו ישראל עשרת הדברות ושבת נפשו עליו, בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע. אמר הקדוש ברוך הוא: בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם.
ר' חנן דצפורי פתר קרייה בגמילות חסדים בנוהג שבעולם עשרה אנשים נכנסין, לבית האבל. ואין אחד מהם יכול לפתוח פיו לברך ברכת אבלים, ובא אחד ופתח פיו וברך ברכת אבלים. למה הוא דומה? לשושנה בין החוחים. ועוד בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין, לבית המשתה. ואין אחד מהן יכול לפתוח פיו, לברך ברכת חתנים, ובא אחד ופתח פיו וברך ברכת חתנים. למה הוא דומה ביניהם? כשושנה בין החוחים. בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין, לבית הכנסת. ואין אחד מהן יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה ואחד מהן פורס על שמע ועובר לפני התיבה. למה הוא דומה? כשושנה בין החוחים. רבי אלעזר אזל לחד אתר אמרי ליה: פרוס את שמע! אמר לון: לינא חכם עבר לפני התיבה! אמרין: דין הוא ר' אלעזר דין?! הוא דמתגלגלין ביה?! על מגן צווחין ליה רבן?! נתכרכמו פניו והלך לו אצל רבי עקיבא רבו. אמר לו: למה פניך חולניות? תני ליה עובדא. אמר ליה: צבי רבי דיילף? אמר ליה: אין, ואלפיה. לבתר יומין אזל לההוא אתר, אמרי ליה: פרוס לן את שמע, פרס! לון עבור לפני התיבה ועבר! אמרין: אתחסם רבי אלעזר. וקרון ליה: ר' אלעזר חסמא. רבי יונה הוה מליף לתלמידוי ברכת חתנים וברכת אבלים כי היכי דיהוון גוברין בכל מלה.
רבי הונא פתר קרייה במלכיות. מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים רוח צפון יוצא ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה, אף על פי כן, לבה מכוון למעלה. כך ישראל, אף על פי שהן נגבין ארנוניות בורסגניות, לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים. שנאמר: (תהילים כ"ה) עיני תמיד אל ה'. רבי איבו פתר קרייה בגאולת מחר מה השושנה הזו כשהיא נתונה בין החוחים קשה לבעלה להלקט. מהו עושה? מביא אור ושורף חוצה לה, ואחר כך לוקטה. כך, (איכה א') ציווה ה' ליעקב סביביו צריו. כגון: חלמיש לגווה. יריחו לנועדן. סוסיתן לטיבריה. קסטרא לחיפא. לוד לאונו. הדא הוא דכתיב: (יחזקאל ה') זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה. למחר, כשיגיע הקץ, מה הקדוש ברוך הוא עושה? מביא האור ושורף חוצה לה. הדא הוא דכתיב: (ישעיה ל"ג) והיו עמים משרפות סיד. מה כתיב תמן? (דברים ל"ב) ה' בדד ינחנו.
אמר ר' אבון: מה שושנה זו שרב יוצא עליה והיא כמושה, יצא טל היא מפרחת. כך, כל זמן שצלו של עשו קיים, כביכול נראין כמושין בעולם הזה, עבר צלו של עשו, ישראל מרטיבין והולכין. הדא הוא דכתיב: (הושע י"ד) אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה. מה השושנה הזו, אינה בטלה לעולם, אלא גב ריחה. כך ישראל אינן בטלין, אלא גב מצוות ומעשים טובים. מה שושנה זו, אינה, אלא לריח. כך לא נבראו הצדיקים, אלא לגאולתן של ישראל. מה שושנה זו, עולה לשולחן מלכים תחלה וסוף. כך ישראל, הן הן לעולם הזה, הן הן לעולם הבא. מה שושנה זו, נכרת בין העשבים. כך ישראל, נכרין בין אומות העולם. שנאמר: (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום. מה שושנה זו, מתוקנת לשבתות וימים טובים, כך ישראל, מתוקנים לגאולה של מחר. אמר רבי ברכיה: אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "לך אמור להם לישראל, בני! כשהייתם במצרים, הייתם דומין לשושנה בין החוחים עכשיו, שאתם נכנסין לארץ כנען, היו דומין לשושנה בין החוחים תנו דעתכם, שלא תעשו כמעשה אלו וכמעשה אלו. הדא הוא דכתיב: (ויקרא י"ח) כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו וגו'.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שיר השירים ב ב.
האהבה המושלמת - אהבה שגורמת לכל הקשרים הקודמים להיראות כמו קוצים
1. "כדי למצוא אהבה צריך להתפשר". כך אומרים לכל הרווקים/ות המבוגרים/ות. "אתה לא יכול למצוא מישהי שתתאים לך בהכל. יש בחורות שהן טובות יותר בתחום אחד, ויש טובות יותר בתחום אחר. אתה צריך להחליט מה התחום החשוב ביותר בעיניך, ולבחור את הבחורה הטובה ביותר עבורך בתחום זה, למרות שהיא פחות טובה בתחומים אחרים".
אבל האהבה בשיר השירים היא שונה; כך אומר החתן:
(שיר השירים ב ב): "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".
"כשאני משווה את כלתי לבנות אחרות שהכרתי, אני רואה ש... אין מה להשוות, כמו שאי אפשר להשוות בין שושנה לבין קוצים. היא יותר טובה בהכל; אני לא צריך להתלבט ולא צריך להתפשר".
האהבה בשיר השירים היא הדדית, וגם הכלה אומרת:
(שיר השירים ב ג): "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי"
"כשאני משווה את חתני לבנים אחרים שהכרתי, אני רואה שהוא כמו עץ פרי בין הרבה עצי סרק - אין מה להשוות - הוא יותר טוב בהכל: יש לו גם צל וגם פרי מתוק".
זו אהבה בלי פשרות, ואני מאחל לכל הרווקים/ות שימצאו אהבה כזאת.
2. ישנם א/נשים שמחפשים את זיווגם רק במקומות שבהם טבעי למצוא, כגון: חרדי מחפש בסמינרים, דתי-לאומי מחפש באולפנות ומדרשות וכו'. ואכן, מפגשים עם בני/ות מגזר אחר עלולים להיות כואבים ו'דוקרים', כי ההבדלים בהשקפות גוררים לפעמים ויכוחים וביקורת. אולם, ייתכן שצריך לעבור את הדקירות הללו כדי למצוא את בן/בת הזוג, כמו שאומר החתן:
(שיר השירים ב ב): "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".
"כדי למצוא את רעייתי", הוא אומר, "הייתי צריך לעבור בין חוחים, להיפגש עם בחורות שבכלל לא מתאימות לי וגרמו לי הרבה דקירות וכאבים, אבל... זה היה שווה".
וגם היא אומרת:
(שיר השירים ב ג): "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי"
"כדי למצוא את אהובי, הייתי צריכה ללכת ביער אפל שכל העצים בו הם עצי סרק, עד שמצאתי עץ תפוח אחד עם פרי מתוק".
לפעמים בן/בת הזוג המתאים נמצאים דווקא במקום הכי פחות מתאים ( פורסם גם בפורום "שידוכי חרדים" ) .
לפי פירוש 1, המילה בין מציינת השוואה: כשושנה בין החוחים = כמו השוואה בין שושנה לבין קוצים"; לפי פירוש 2, המילה בין מציינת מיקום: כשושנה בין החוחים = כמו שושנה שנמצאת בין קוצים. פירוש זה מתאים לזיהוי שושנה = נרקיס , שכן הנרקיס גדל באדמות כבדות שבהן גדלים גם קוצים.
3. "האהבה היא כוח רוחני נפלא, מתוק וחזק מאד שחייבים לשמור אותו בטהרה... החוחים והקוצים שומרים על השושנה שלא יחמדו את יופיה, ומאפשרים את פריחתה לאורך זמן" (הרב שמואל יניב, "תוכו צפון אהבה", עמ' 25) . פירוש:
אישה צנועה שומרת מרחק מגברים ("דיסטנס" בלע"ז). היא מדברת איתם ברצינות, בקרירות וב"דוקרנות", כמו החוחים של השושנה. אולם הדוקרנות הזאת מאפשרת לה לשמור על צניעותה עד שתכיר את בן-זוגה היחיד שייהנה מפרחיה, (שיר השירים ב ב): "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".
גם גבר צנוע שומר מרחק מנשים. הוא מדבר איתן ברצינות וביובש, כמו עץ ביער. אולם היובש הזה מאפשר לו לשמור על צניעותו עד שיכיר את בת-זוגו היחידה שתיהנה מפירותיו, (שיר השירים ב ג): "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי".
לפי פירושים 1 ו-2, החוחים נמצאים ליד השושנה או מסביבה; לפי פירוש 3, החוחים הם של השושנה עצמה.
הקבלות
שושנת העמקים - שושנה בין החוחים
בפסוק הקודם, הכלה השוותה את עצמה לשושנה: (שיר השירים ב א): "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים", ( פירוט ).
בפסוק שלנו החתן משתמש באותו דימוי ואומר: (שיר השירים ב ב): "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת", כלומר:
1. החתן מאשר את הדימוי שכלתו משתמשת בו, ואף מדגיש שהיא לא סתם "שושנה" אלא "שושנה בין החוחים", כל שאר הבנות הן כמו קוצים לעומתה: "כשושנה, שהיא הגונה בין החוחים, כן רעייתי נאוה ויפה בין הבתולות יותר מכולן" ( רשב"ם ) .
2. החתן מאשר את הדימוי ואף מדגיש שהיא נשארת יפה כשושנה למרות שהיא נמצאת בין קוצים שמנקבים אותה וממררים את חייה: "כשושנה בין החוחים שמנקבין אותה, ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה, כן רעייתי בין הבנות, מפתות אותה לרדוף אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים, והיא עומדת באמונתה" (רש"י) .
3. החתן מסייג את הדימוי שכלתו משתמשת בו, ואומר שהיא אמנם שושנה אבל נמצאת "בין החוחים", קשה לקטוף אותה, כלומר יש בעיות ומניעות בדרך אל הנישואין (ע"פ הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה"; ראו גם בסיכום של איתן פינקלשטיין ) .
חוח עלה ביד שיכור
בספר משלי נאמר (משלי כו ט): "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים". מלבד הפירושים הפשוטים , ניתן גם לפרש על-דרך הדרש, שכאשר האדם שיכור מרוב תאוה, הוא עלול להפסיד את ה שושנה, את בת-הזוג המושלמת עבורו, ולבקש את ידה של אישה שהיא חוח.
לעיון נוסף
- פסוקנו בשיר של יהודה יוסף / אתר ביכורים .
- פסוקנו בשמורת נאות קדומים: "אחת הרועות בשרון אף מתהדרת בשיר השירים בפני אהוב ליבה כ"חבצלת השרון, שושנת העמקים", ובכך היא מזמינה את תגובתו המיידית: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת". ניחשתם נכון: בעקבות המחמאה הזאת גידלנו בשולי יער השרון גם שדה חוחים, כמו אלה המכסים את השדות שבעמקים הרוויים ואת ביצות החורף אשר בין גבעות השרון." ( אתר נאות קדומים ) .
- כשושנה בין החוחים במדרש רבה
- כשושנה בין החוחים ע"פ הגאון מווילנה, בקפה דמרקר
- שושן ושושנה - זיהויים שונים
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-04.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים ב ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.