סנהדרין צד ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ע"י שליח נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח פרעה דכתיב ביה (שמות ה, ב) מי ה' אשר אשמע בקולו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו דכתיב (שמות יד, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים וכתיב (חבקוק ג, טו) דרכת בים סוסיך וגו' סנחריב דכתיב (מלכים ב יט, כג) ביד מלאכיך חרפת ה' נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח דכתיב (מלכים ב יט, לה) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וגו'.
ר' חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו לז, כד) מרום קיצו וכתיב (מלכים ב יט, כג) מלון קיצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה.
א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (מלכים ב יח, כה) עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחיתו ה' אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה מאי היא דשמע לנביא דקאמר (ישעיהו ח, ו) יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו אמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד דמדבר להון בנייח כמי שילוחא דנגדין בנייח ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה.
א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי ג, לג) מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יבורך מארת ה' בבית רשע זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה גוזלות בקינוח סעודה ונוה צדיקים יבורך זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה (ישעיהו ח, ז) ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וכתיב (ישעיהו ח, ח) וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע אלא מ"ט איעניש נביא אעשרת השבטים איתנבי איהו יהיב דעתיה על כולה ירושלים בא נביא וא"ל (ישעיהו ח, כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה א"ר אלעזר בר ברכיה אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק לו מאי (ישעיהו ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים שהכבידו עליהן עול תורה וראויין הללו לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן אם חוזר בו מוטב ואם לאו אני אעשה לו גליל בגוים (דברי הימים ב לב, א) אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו האי רישנא להאי פרדשנא אחרי הדברים והאמת (אחר מאי) אמר רבינא לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע ואמר אי אמינא ליה לחזקיה מייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידך השתא אמר לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתינא ליה שנאמר (ישעיהו יד, כד) נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עולו וסבלו מעל שכמו יסור א"ר יוחנן אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו (ישעיהו י, כז) והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר (ישעיהו ז, כא) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו' ואומר (ישעיהו ז, כג) והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה (ישעיהו לג, ד) ואוסף שללכם אוסף החסיל אמר להם נביא לישראל אספו שללכם אמרו לו לבזוז או לחלוק אמר להם כאוסף החסיל מה אוסף החסיל כל אחד ואחד לעצמו אף שללכם כל אחד ואחד לעצמו אמרו לו והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו אמר להם (ישעיהו לג, ד) כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים מיד טיהר (כדרב פפא דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון)
אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום שנאמר (ישעיהו י, כח) בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה (ישעיהו י, ל) צהלי קולך בת גלים הקשיבה לישה עניה ענתות נדדה מדמנה יושבי הגבים העיזו ((ישעיהו י, לב) עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלם) הני טובא הויין צהלי קולך בת גלים נביא הוא דקאמר לה לכנסת ישראל צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים הקשיבה לישה מהאי לא תסתפי אלא איסתפי מנבוכדנצר הרשע דמתיל כאריה שנא' (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו וגו' מאי
רש"י
עריכהעל ידי שליח - דהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש יותר:
כתיב מרום קצו - בישעיה:
וכתיב מלון קיצו - במלכים. מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב (ירמיהו יז) מרום מראשון מקום מקדשנו מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו:
ה' אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי היא - היכי אמר לו הקב"ה להשחית:
יען כי מאס העם הזה וגו' - ומשוש את רצין ובן רמליהו ואתרעו להשחית' ברצין ובר רמליהו:
מארת ה' - שלא נשבע מכל מה שהיה אוכל:
ליטרא ירק - במדה:
ועלה על כל אפיקיו - שאמר לו הקב"ה עלה והשחת:
מ"ט - מאחר שברשות הלך שנביא נתנבא עליו מאי טעמא איענש:
בא נביא ואמר לו - כשבא על ירושלים:
כי לא מועף לאשר מוצק לה - לא נמסר עמו של חזקיה שהוא עיף בתורה ביד סנחריב המציק לו:
כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וגו' לא כראשונים - עשרת השבטים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים עמו של חזקיה הכבידו עליהם עול תורה והיינו דכתיב האחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ראויין הללו לעשות להם נס כיוצאי מצרים שעברו את הים וכדורכי הירדן:
אם חוזר בו סנחריב מוטב - ואם לאו אעשה אותו גליל הגוים שמגלגל בחרפה בכל הגוים ל"א גליל לשון גללים. מ"ר:
אחרי הדברים והאמת האלה - השתא משמע שהיה מדבר בחזקיהו שהיו עסוקין בתורה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים ויאמר לבקעם אליו:
האי רישנא להאי פרדשנא - וכי מביאין דורון כזה לאדון כזה וכי מפני שהאמת בחזקיהו בא סנחריב:
רבינא אמר מאי אחר הדברים והאמת אחר שקפץ הקב"ה ונשבע - להביא סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו של הקדוש ברוך הוא אמת:
ויעשה אבוס - שיהיו כלם פגרים ויאכילו סוסיהם ובהמתם בתוך עצמות הפגרים כעין אבוס:
מגבת ועד אנטיפרס - מקומות שבסוף התחומים:
אע"פ שאלף גפן באלף כסף - שהן יקרים שאין להם רוב כרמים אפילו הכי לשמיר ולשית יהיה שמניחין אותן לאבוד ומביירים אותן והיו עוסקין בתורה:
לשלל - כל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב ל"א לחלוק לאחרים מה שאנו שוללים אבל אנו אסורים באותו שלל שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב בו דאיכא משום גזל:
כמשק גבים שוקק בו - השקאה של צינורות שמזלפין בהם מים נובעין השקו באותו ממון וטיהרתו דמה צינורות הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה ע"י טבילה אף ממונם וכו' משק שו"ן בלע"ז:
בא על עית וגו' - ומתרגמינן ומני רבני משרייתיה:
עברו מעברה גבע מלון לנו וגו' יושבי הגבים העיזו - ולא קא . חשיב עוד היום בנוב לעמוד דההוא לאו מסע הוא אלא כדאמרינן לקמן אותו היום נשתייר מעונה של נוב:
הני טובא הוי - די"ב הוא דאיכא:
נביא הוא - קרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים לישה ענתות הנהו לאו מן חושבנא נינהו דנביא הוא דקאמר להו לישראל וכו':
מהאי לא תסתפי - שתנצל מידו היינו דכתיב צהלי קולך אלא אסתפי מנבוכדנצר שנמשל לליש דכתיב ביה עלה אריה מסובכו והיינו דקאמר הקשיבי לישה:
ראשונים נוספים
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/סנהדרין/פרק יא (עריכה)
אחר הדברים והאמת האלה כו' קס"ד אחר אמונתו של חזקיהו. ומתמהינן מאי האי דישנא להאי פרדישנא מה טיבו לדורון רע כזה להביאו לאדון טוב כזה וכי מפני שהיה חזקיהו צדיק גמור הביא עליו הקב"ה סנחריב ופריק רבינא דהאי אמת אחותמיה דקודשא בריך הוא קאי כדאמרינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין ס"ד.) שחותמו של קב"ה אמת מאי היא דמשתבע דמייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידא דחזקיהו: ביום ההוא כו' וחבל עלו של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו מה עשה נעץ חרב כו': על אותו הדור הוא אומר ביום יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן כו' אע"פ שאלף גפן באלף כסף ודמיהם יקרים לשמיר מפני שעוסקים בתורה ואין חוששין לעבוד את אדמתם: ואסף שללכם כו' אמרו לו לבזוז כל אחד לעצמו או לחלוק בשוה אמר להם כאסף החסיל אמרו לו והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו אמר להם כמשק גבים כהשקאת גבים לאדם טמא שמעלין אותו מטומאה לטהרה השקו באותו ממון שכיון שנפל ביד עכו"ם נטהר ודוקא דומיא דהתם דהוה ליה ייאוש בעלים דהשתא לדידהו שקלינהו מממוניהו מי לא מיאשי אבל עכו"ם דגזיל ממונא דישראל כל כמה דלא אייאש בעלים גזל מעליא הוא:
אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום שנאמר בא על עית כו' עד עוד היום בנוב לעמוד כלומר אותו היום עצמו שנסע כל אותן מסעות. ואי קשיא לך היכי מצי למימר דכולהו הני מסעות בחד יומא סגיינהו והא כתיב גבע מלון לנו דמשמע דבגבע לנו באותה הלילה. שתי תשובות בדבר חדא דאיכא למימר דהא יום דקאמרינן בליליא דקמיה קא חשיב ליה כענין שנאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ובמקצת ליליא סגא מדוכתיה ועד גבע ובת התם בסוף ליליא והיינו דכתיב גבע מלון לנו וכיון דמטא צפרא סגא מהתם ביממא עד דמטא לירושלים ואיבעי תימא האי מלון לנו לאו כלפי סנחריב קאמר אלא כלפי ישראל קאמר כלומר עברו גבע שהיה מלון לנו. ומקשינן הני טובא הויאן ומפרקינן צהלי קולך בת גלים כו' קרא לאו ממנינא הוא אלא נביא הוא דקאמר לישראל צהלי קולך והתגברי בתו של אברהם ויצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים ואל תתיראי מזה הקשיבי לישה הקשיבי ענייה נבואת ענתותי על עסקי לישה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה