קטגוריה:בראשית מז לא

סדר המאורעות:

• יעקב חשב שהוא הולך למות והזמין את יוסף.
• יוסף בא.
• יעקב בקש: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ ... וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" (ביאור:בראשית מז ל).
• יוסף ענה: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" (ביאור:בראשית מז ל).
• יעקב הבין שיוסף מתחמק, והוא דרש: "הִשָּׁבְעָה לִי"
• "וַיִּשָּׁבַע" יוסף.
• ואז "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".

יעקב תאר את בקשתו ליוסף שברצונו להקבר במערת המכפלה עם אבותיו ואמהותיו.
יעקב ביקש מיוסף להשבע לו, ככתוב: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת" (ביאור:בראשית מז כט).
יוסף ענה: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" (ביאור:בראשית מז ל).

יעקב הבין שיוסף מתחמק ואינו מוכן להשבע:

• ייתכן שיוסף חשש שאם הוא יצא ממצרים לתקופה ארוכה פרעה ידיח אותו וימנה אדם אחר לתפקידו, הן הרעב כבר נגמר לפני הרבה שנים.
• ייתכן שיוסף חשש שפרעה לא יתן לו לצאת ממצרים כי הוא צריך את שרותיו יום יום, ואז יוסף יהיה חייב להפר את שבועתו לאביו.
• ייתכן שיוסף חשש שפרעה יכעס עליו ועל משפחתו, שהוא היה בקרבת אדם גוסס ונדבק במחלה מסוכנת, שתדביק את פרעה ואנשיו, ופרעה יגרש אותם ממצרים כפי שקרה בביקור אברם ושרי במצרים (ביאור:בראשית יב כ).

אכן זה שמו של יעקב, למרות שיעקב העדיף לא להיות ישראל. עורך המקרא חשב שמין הראוי לכתוב "יִשְׂרָאֵל" לכבוד כל האבות ואמהות אשר יעקב מבקש להצטרף לקברם במערת המכפלה.

יש הרואים בזה את התקימות הנבואה: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי".

יש אומרים שיעקב נמנע מלהשתחוות ליוסף כדי שהנבואה לא תתקים:

• יעקב שלח את יהודה לפניו ובא ישר לגושן, ולא בא לפגוש את יוסף ופרעה כדי לא להשתחוות ליוסף, ככתוב: "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן" (ביאור:בראשית מו כח).
• יעקב לא השתחווה כאשר הוא נפגש עם יוסף, ככתוב: "וַיִּפֹּל [יוסף] עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" (ביאור:בראשית מו כט).

לאחר שדוד המליך את שלמה בחייו, נאמר: "וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁכָּב" (מלכים א א מז).
אולם יעקב לא ממליך את יוסף ליורשו היחיד כאשר נאמר: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".

יעקב הודה ליוסף על שבועתו ונרגע שגם הוא יקבר במערת המכפלה. אימו של יוסף לא נוכחה ואחד עשר אחיו לא היו נוכחים. כך שהנבואה לא התקימה במלואה, למרות שהעורך קורא ליעקב "יִשְׂרָאֵל" לכבוד כל בני ישראל ואבותיהם.

נבואת "הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (לי הוא אלוהים ולא יוסף) תתקיים כאשר בני ישראל ייצאו ממצרים, ואלוהים יעשה שפטים באלוהי מצרים: אל השמש, אל הירח ואלילי כוכבי הלכת. ופרעה עצמו יכיר בגדולת אלוהים ויבקש "וּבֵרַכְתֶּם, גַּם אֹתִי" (שמות יב ל).