קטגוריה:בראשית מז לא
נוסח המקרא
ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה.
וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃
וַ/יֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָ/ה֙ לִ֔/י וַ/יִּשָּׁבַ֖ע ל֑/וֹ וַ/יִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַ/מִּטָּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר קַיֵּים לִי וְקַיֵּים לֵיהּ וּסְגֵיד יִשְׂרָאֵל עַל רֵישׁ עַרְסָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר קַיֵים לִי וְקַיֵים לֵיהּ מִן יַד אִתְגְלֵי עֲלוֹי יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ וּסְגִיד יִשְרָאֵל עַל רֵישׁ דַרְגְשָׁא: |
ירושלמי (קטעים): | וְשַׁבַּח יִשְרָאֵל עַל רֵישׁ דַרְגוּשָׁה: |
רש"י
"על ראש המטה" - הפך עצמו לצד השכינה, מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה (שבת יב.; נדרים מ.). ד"א על ראש המטה על שהיתה מטתו שלימה ולא היה בה רשע, שהרי יוסף מלך הוא ועוד שנשבה לבין הגוים והרי הוא עומד בצדקו:
[לג] הפך עצמו לצד השכינה. פירוש דלמה ליה למכתב "על ראש המטה", יהיה ההשתחויה על איזה מקום שיהיה. והקשה הרא"ם מנא ליה לרז"ל (מגילה דף טז:) לומר שהשתחוה יעקב ליוסף עד שהוצרכו רז"ל לומר 'תעלא בעידניה סגיד ליה', שמא השתחוה לשכינה על בשורה טובה שנתבשר להקבר בארץ, ותירץ הרא"ם דהוי ליה לפרשו ולכתוב 'וישתחוה לה או 'לאלקים'. ויראה לי שאין לפרש כן, שכבר הבטיחו הקב"ה "ואנכי אעלך גם עלה" (לעיל מו, ד), ואם היה משתחוה לה' היה נראה שלא האמין בהבטחה שהבטיחו הקב"ה, ואין כאן בשורה חדשה:
[לד] שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. אף על גב דלא היה עדיין חולה, דלאו דוקא חולה, אלא כל שתשש כחו הקב"ה למעלה מראשותיו, וכיון שהיה דואג על מיתתו וציוה על הקבורה - שמע מיניה דתש כחו והיה השכינה למעלה מראשו (כ"ה ברא"ם). והטעם דהשכינה [למעלה מראשו] - כי "את דכא ושפל רוח אשכון" (ר' ישעיה נז, טו), ואין לך דכא כמו חולה, ולכך השכינה עמו תמיד. ומה שהשתחווה עתה אף על גב שלא קיים יוסף את השבועה עדיין, כי לא היה נחשד כלל שלא יקיים את השבועה:בד"ה הפך כו' וא"ת ומי הכריחם נ"ב כנ"ל: ולי נראה דאל"כ הל"ל לעל ראש המטה אלא השתחואה ליוסף ובאיזה מקום על ראש המטה מהרש"ל:תעלה בעידניה סגיד ליה - וא"ת ולמה נקט רש"י תעלה דוקא הא יש עוד חיות שהם יותר שפליםמשועלים. וי"ל דלכך נקט שועל לפי שהוא שפל ועניו מאד, שדרכו של שועל שכופף את ראשו לארץ נגד זנבו וזנבו תולה אחריו למטה לארץ, ולא כשאר חיות שזנבו למעלה מגבו.
עוד י"ל דלכן נקט תעלה שתעלה הוא שועל ושועל בגי׳ עם הארץ כלומר שהיא השפל שבעולם ואפ"ה בעידניה סגיד ליה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה – הָפַךְ עַצְמוֹ לְצַד הַשְּׁכִינָה. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה (שבת י"ב ע"ב; נדרים מ' ע"ב). דָּבָר אַחֵר: "עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" – עַל שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְלֹא הָיָה בָהּ רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף מֶלֶךְ הוּא, וְעוֹד שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וישתחו ישראל. כיון שהודה יוסף לדברי אביו ונשבע לו בזה השתחוה לו אביו כדי לחלוק כבוד למלכות, ועל זה דרשו רז"ל תעלא בעדניה סגיד ליה.
ודעת רז"ל וישתחו ישראל על ראש המטה, שהשתחוה להקב"ה ונתן לו הודאה על זה כי חולה היה והשכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר (תהלים מא) ה' יסעדנו על ערש דוי. ובין שתהיה השתחויתו להקב"ה או ליוסף מכל מקום הזכיר בו הכתוב מטה מה שלא מצינו באברהם ויצחק לפי שלא היתה מטתם שלמה, אבל יעקב מטתו שלמה וראויה להזכירה בתורה. וכן אמרו רז"ל אמר יעקב שמא ח"ו יש פסול במטתי כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק שיצא ממנו עשו. ועוד שהזכיר בו מטה לפי שהשכינה ירדה עמו למצרים וכתיב (בראשית מט) ויאסוף רגליו אל המטה וכתיב (שיר ג) הנה מטתו שלשלמה. וכן הוא אומר (ישעיה נח) כבוד ה' יאספך. וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
דבר אחר, לפי שיוסף אמר אנכי אעשה כדבריך. ואמר (במדרש רבנו בחיי ויחי מז.ל) שיוסף אמר גם אנכי אעשה כמו שאתה עושה, ואצוה לבני ואחי שיקברוני בארץ כנען, ואמר יעקב השבעה לי שתעשה לי כן, כי אין אני משביעך שתצוה גם אתה לבניך כן, ואילו לא נאמר לשון לי הייתי אומר שהיה משביעו על כל דבריו אפילו על אנכי אעשה כדבריך.
דבר אחר, שהיה יעקב רוצה לכסות השבועה מפני העומדים, כי אמר לו שים ידך תחת ירכי ר"ל והשבע לי, אמר לו יוסף אנכי אעשה כדבריך בלא שבועה כי נאמן אני בדבורי, ויאמר השבעה לי היינו לי לבדי בסוד שלא ידע מזה שום אדם, כי חרפה היא לו ליוסף לומר שאביו לא היה מאמין לו והוצרך להשביעו, לכך נאמר וישבע לו לבדו.
ד"א שמתחילה אמר לו שים נא ידך תחת ירכי, כי רצה להשביעו בנקיטת חפץ ואמר לו אנכי אעשה כדבריך בלא שבועה, וחשב יעקב כי היה חרה ליוסף שבקש להשביעו שבועה חמורה, ויאמר השבעה לי בלא נקיטת חפץ וישבע לו, ולכך לא נאמר כאן וישם ידו תחת ירך אביו, כדרך שנאמר באליעזר עבד אברהם.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז לא.
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל
סדר המאורעות:
- יעקב חשב שהוא הולך למות והזמין את יוסף.
- יוסף בא.
- יעקב בקש: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ ... וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" (ביאור:בראשית מז ל).
- יוסף ענה: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" (ביאור:בראשית מז ל).
- יעקב הבין שיוסף מתחמק, והוא דרש: "הִשָּׁבְעָה לִי"
- "וַיִּשָּׁבַע" יוסף.
- ואז "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי
יעקב תאר את בקשתו ליוסף שברצונו להקבר במערת המכפלה עם אבותיו ואמהותיו.
יעקב ביקש מיוסף להשבע לו, ככתוב: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת" (ביאור:בראשית מז כט).
יוסף ענה: "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" (ביאור:בראשית מז ל).
יעקב הבין שיוסף מתחמק ואינו מוכן להשבע:
- ייתכן שיוסף חשש שאם הוא יצא ממצרים לתקופה ארוכה פרעה ידיח אותו וימנה אדם אחר לתפקידו, הן הרעב כבר נגמר לפני הרבה שנים.
- ייתכן שיוסף חשש שפרעה לא יתן לו לצאת ממצרים כי הוא צריך את שרותיו יום יום, ואז יוסף יהיה חייב להפר את שבועתו לאביו.
- ייתכן שיוסף חשש שפרעה יכעס עליו ועל משפחתו, שהוא היה בקרבת אדם גוסס ונדבק במחלה מסוכנת, שתדביק את פרעה ואנשיו, ופרעה יגרש אותם ממצרים כפי שקרה בביקור אברם ושרי במצרים (ביאור:בראשית יב כ).
יִשְׂרָאֵל
אכן זה שמו של יעקב, למרות שיעקב העדיף לא להיות ישראל. עורך המקרא חשב שמין הראוי לכתוב "יִשְׂרָאֵל" לכבוד כל האבות ואמהות אשר יעקב מבקש להצטרף לקברם במערת המכפלה.
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל
יש הרואים בזה את התקימות הנבואה: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי".
יש אומרים שיעקב נמנע מלהשתחוות ליוסף כדי שהנבואה לא תתקים:
- יעקב שלח את יהודה לפניו ובא ישר לגושן, ולא בא לפגוש את יוסף ופרעה כדי לא להשתחוות ליוסף, ככתוב: "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן" (ביאור:בראשית מו כח).
- יעקב לא השתחווה כאשר הוא נפגש עם יוסף, ככתוב: "וַיִּפֹּל [יוסף] עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" (ביאור:בראשית מו כט).
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה
לאחר שדוד המליך את שלמה בחייו, נאמר: "וַיִּשְׁתַּחוּ הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁכָּב" (מלכים א א מז).
אולם יעקב לא ממליך את יוסף ליורשו היחיד כאשר נאמר: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
יעקב הודה ליוסף על שבועתו ונרגע שגם הוא יקבר במערת המכפלה. אימו של יוסף לא נוכחה ואחד עשר אחיו לא היו נוכחים. כך שהנבואה לא התקימה במלואה, למרות שהעורך קורא ליעקב "יִשְׂרָאֵל" לכבוד כל בני ישראל ואבותיהם.
נבואת "הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (לי הוא אלוהים ולא יוסף) תתקיים כאשר בני ישראל ייצאו ממצרים, ואלוהים יעשה שפטים באלוהי מצרים: אל השמש, אל הירח ואלילי כוכבי הלכת. ופרעה עצמו יכיר בגדולת אלוהים ויבקש "וּבֵרַכְתֶּם, גַּם אֹתִי" (שמות יב ל).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מז לא"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.