ויקיטקסט

קטגוריה:במדבר כז טז

(הופנה מהדף במדבר כז טז)
<< | ספר במדבר • פרק כ"ז • פסוק ט"ז | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה


המהדורה המנוקדת:

יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה.


המהדורה המוטעמת:

יִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃


המהדורה הדקדוקית:

יִפְקֹ֣ד יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָ/רוּחֹ֖ת לְ/כָל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָ/עֵדָֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג במדבר · כז · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יְמַנֵּי יְיָ אֱלָהּ רוּחַיָּא לְכָל בִּשְׂרָא גּוּבְרָא עַל כְּנִשְׁתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
יְמַנֵי מֵימְרָא דַיְיָ דְשַׁלִיט בְּנִשְׁמַת בַּר נַשׁ וּמִנֵיהּ מִתְיְיהַב רוּחַ נִשְׁמָתָא לְכָל בִּישְרָא גְבַר מְהֵימָן עַל כְּנִשְׁתָּא:
ירושלמי (קטעים):
יְמַנֵי מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָא דְשַׁלִיט בְּנִשְׁמַת כָּל בִּישְרָא גְבַר מְזַמִין עַל עַמָא דִכְנִשְׁתָּא:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"יפקד ה'" - כיון ששמע משה שא"ל המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו (במ"ר) אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי א"ל הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני כדאי הוא יהושוע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל וזהו שאמר שלמה (משלי כז) נוצר תאנה יאכל פריה

"אלהי הרוחות" - למה נאמר אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו 


מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י


[טו] כיון ששמע משה וכו'. דאף על גב דעלה אל הר העברים לפני זה, כבר פירש (רש"י) "עלה הר העברים" (פסוק יב) גם כן סמוך אל הפרשה שלפניה, דהיה סבור משה רבינו עליו השלום כי הוא יתן להם נחלה. ויש להקשות, מנא לן לרז"ל (תנחומא כאן יא) למדרש כך, שמא הפרשה סמוכה כסדרה, מפני שאמר לו הקדוש ברוך הוא "עלה אל הר העברים וכו'", נתייאש שלא יבא אל הארץ, ולפיכך אמר "יפקוד וגו'" (קושית הרא"ם). ויש לומר, דבשביל שאמר הקדוש ברוך הוא "עלה אל הר העברים" עדיין לא נתייאש, דהרי היה סבור לבטל בתפילה, כדכתיב (דברים ג', כ"ג) "ואתחנן וגו'". ואין לומר שפרשת ואתחנן היה קודם זה, ואמר לו "רב לך אל תוסף" כמו שמבואר שם (דברים ג', כ"ו), זה אינו, דאם כן כבר נתייאש שאמר לו הקדוש ברוך הוא "אל תוסף וגו'", ולמה היה סבור שהוא יתן להם נחלה (רש"י פסוק יב). ואם היה תפילת משה רבינו עליו השלום אחר זה, אם כן לא היה מתייאש, דהרי עדיין היה רוצה להתפלל, עד שהשיב לו הקדוש ברוך הוא על תפלתו (עלה אל הר העברים) ["רב לך אל תוסף"]. ויש לומר עוד, דלא היה צריך למשה לומר עדיין "יפקוד ה' אלקי הרוחות" עד סוף ימיו לגמרי, כי למה לו למשה לבקש זה קודם זמנו, דשמא הקדוש ברוך הוא יעשה זה מעצמו לפקוד עליהם איש אחר, וכל שעה היה יכול לומר "יפקוד":

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

יִפְקֹד ה' – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: תֵּן נַחֲלַת צְלָפְחָד לִבְנוֹתָיו, אָמַר: הִגִּיעַ שָׁעָה שֶׁאֶתְבַּע צְרָכַי, שֶׁיִּירְשׁוּ בָּנַי אֶת גְּדֻלָּתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כָּךְ עָלְתָה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנַי; כְּדַאי הוּא יְהוֹשֻׁעַ לִטֹּל שְׂכַר שִׁמּוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא מָשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: "נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ" (משלי כז,יח; תנחומא יא; ספרי קמ).
אֱלֹהֵי הָרוּחֹת – לָמָּה נֶאֱמַר? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ דַּעְתּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. מַנֵּה עֲלֵיהֶם מַנְהִיג שֶׁיְּהֵא סוֹבֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַעְתּוֹ (תנחומא י).

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר. אתה היודע רוחו של כל אחד ואחד ומי הוא הראוי להיות פקיד עליהם. אשר יצא לפניהם. במלחמה. ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם. לא ע"י אחר, ולא כמלכי האומות שמשלחין חיילותיהן והם יושבים בבתיהם אלא כמו שעשיתי אני עם סיחון ועוג שנאמר (דברים ג) אל תירא אותו, וכדרך שעשה יהושע שנאמר (יהושע ה) וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו, וכן בדוד הוא אומר (שמואל א יח) כי הוא יוצא ובא לפניהם, יוצא בראש ונכנס בראש.

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"יפקד", אחר שראה משה שלא תשונה הגזרה בקש שיפקוד ה' איש על העדה, ואמר אל אלהי הרוחות לכל בשר, ר"ל כי מצד הנשמה העליונה הנפרדת מן הגויה א"צ למנהיג כי

היא קדושה ומלאכיית והמלאכים א"צ למנהיג וכן מצד הנפש החיונית והגוף הבהמי ג"כ א"צ למנהיג, שכל בע"ח חיים נפרדים כ"א בפ"ע רק מצד הרוח הנתון בבשר, שהוא רוח האדם הכלוא בבשר שעי"ז י"ל בחירה וכ"א י"ל תכונות ומדות ותאות מיוחדות מזולתו ורוח אחרת אתו לפי המזג ולפי תכונת הרכבתו, ומצד זה צריך למנהיג שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד מהם הנפרד בטבעו ותכונתו מזולתו וכמ"ש אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, שכל בע"ח י"ל נפש שהוא הנפש החיונית, אבל האדם י"ל רוח השכלי והוא מעורב

עם הבשר ונמשך לפי טבע הבשר, ובקש ג"כ שלא יהיה המנהיג רק להנהיג הגופים לבד אבל להנהיג הרוחות מצד שהאדם חי מדבר משכיל:

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו'. צריך לדעת א' למה בחר כינוי זה מכל כינויי המעלה והשבח הידועים לה'. ב' למה האריך לשון אשר יצא וגו' ואשר יבא ואשר יוציאם ואשר יביאם. ג' אומרו ולא תהיה עדת וגו' מנין יעלה על הדעת שה' יעלים עינו מבניו שיהיו כצאן אשר וגו'. אכן יתבאר הענין על זה הדרך דע כי תכונת השכל ובחירתו ושלילתו רחוקה בגדר הנשתוון בריבוי הנושאים, וכשם שישתנו הנבראים בצורתם ובקומתם ואין ההשתוות בהם כמו כן ויותר מהמה בענין השתנות הנבחר והנשלל בבחינת ההשכל והרצון, נוסף על שינוי פרטי הטבע בתכונת ההרכבה שביסודות וכוחות היולים אשר מהם יולד הבחירה בדומים, וימצא לפעמים ההשתוות בתכונה והוא נעלם, והוא מה שכיוונו רז"ל (נדרים דף לט:) לומר בן גילו בענין ביקור חולים, ומזה תשער שיושלל בגדר הנמצא שישתוו רבים כהמה ס' ריבוא שהיו בדורו של משה לאחד, והמלך אשר ישים ה' עליהם לא ישתוו ברצונם אליו זולת האיש משה שאמרו ז"ל (תיקונים סט) שהיה שורש כל הנשמות של דור המדבר בסוד אומרו (ישעי', סג) משה עמו, ועיין מה שכתבתי בפסוק (לעיל י"א י"ב) האנכי הריתי וגו', וזו היתה סיבה שהפקיד והנפקדים נמזגו לגדר ההשתוות וכל אחד היה לו כלבבו: וזה הוא גם כן טעם שצוה ה' עשות שופטים לשבטיך וכו' לפי שהשבט יתקרב בתכונה לענפיו, וזה ידע ובחן משה עליו השלום ואמר תשובה למאמר המיתה יפקד ה' פירוש ימנה, אל אלהי הרוחות פירוש שיודע רוח של כל בשר וגדר תכונתם תמנה אחד שיהיה טבעו שוה בתכונה לכל העדה שיסכים הוא למה שיאמרו הם ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, ואשר יוציאם וגו' שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבא עמו, ותלה הדבר בו כי הוא המלך, ובחירה כזאת היא מוחלטת השגה מזולתו יתברך כי הוא לבדו יודע תוכן הרוחות וידע רוח שתתמזג עם כלן, ואיש כזה אינו בנמצא זולת אם יהיה אדם כמשה שכל ישראל הם ענפיו והוא שורש לכולם, וזולת זה תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, ותכלית כוונת דברי משה לה' הוא על זה הדרך אני אעשה כאשר אדוני דובר אבל יתקן דבר זה קודם אם יוכל להכנס בגדר התיקון ואם לא תהיה עדת ה' כצאן וגו', והיוצא מזה הוא ולא ימות כרמוז בתיבת לאמר שאמרנו, ומתוך הדברים אתה למד שאם ימצא איש כזה הנה הוא מסכים גם הוא ליאסף אל עמיו כמאמרו יתברך:

מדרש ספרי

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר - מגיד הכתוב שכל הרוחות אין יוצאות אלא מלפניו.

ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: סימן זה יהיה בידך, שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו, שנאמר איוב יב אשר בידו נפש כל חי. מת - נתונה באוצר, שנאמר שמואל א כה והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. שומע אני בין צדיקים בין רשעים? ת"ל ואת נפש אויביך יקלענה בכף הקלע:

איש על העדה - זה יהושע, שנא' תהלים עח לחם אבירים אכל איש, ולמה פירש הכתוב? שלא להטיל מחלוקת בין בניו ובין אחיו:

בעל הטורים

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה.

<< · מ"ג במדבר · כז · טז · >>



  • פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





משה מבקש לו מחליף

ישנם ויכוחים בין חכמי ישראל על השאלה האם צריך או לא צריך למנות מלך ; אולם לפי כל הדעות, יש חשיבות שיהיה מנהיג כלשהו, כמו שאמר משה:

(במדבר כז טו): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה', אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה."

פקד = מינה (אונקלוס) . משה מבקש שה' ישגיח על עם ישראל וימנה להם מנהיג חדש.

אסור להגיע למצב של אנרכיה, מצב שבו אין מנהיג בכלל, מצב שבו עם ישראל הם כמו צאן בלי רועה (ע"פ מהריט"ץ, ראיתי בספר "משטר ומדינה על-פי התורה" פרק א) . כל הויכוח הוא בשאלה, מהו אופי המשטר הרצוי.

מקורות ופירושים נוספים

וידבר משה אל ה'

" "וכשם שהקדוש ברוך הוא קורא למשה ומדבר עמו, כך היה משה קורא להקדוש ברוך הוא ומדבר עמו, שנאמר וידבר ה' אל משה, וכתיב וידבר משה אל ה' לאמר" " ( שמות רבה כא ב ) .

מדוע נזכר משה דווקא עכשיו לבקש מה' שימנה לו מחליף? " "מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות? אלא, כיון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה 'הרי השעה שאתבע בה צרכי, אם הבנות יורשות בדין הוא שירשו בני את כבודי'. אמר לו הקב"ה (משלי כז, יח): "נוצר תאנה יאכל פריה": בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות, הואיל והוא שרתך בכל כחו כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד שכרו. קח לך את יהושע בן נון, לקיים מה שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה:" " ( במדבר רבה כא יד , רש"י )

יפקוד ה'

פקד = השגיח, התייחס, הביא בחשבון ; משה מבקש מה' שישגיח על עם ישראל וימנה להם מנהיג.

אלהי הרוחות לכל בשר

הביטוי נזכר רק עוד פעם אחת, בספר במדבר, (במדבר טז כב): "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ 'אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?'".

לפי חכמי המדרש, הוא מבטא את האופי השונה של כל אדם ואדם: " "הלכה, אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר בא"י אלהינו מלך העולם חכם הרזים כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה כך אין דעתן שוין זה לזה אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו וכה"א (איוב כח, כה) "לעשות לרוח משקל" לרוחות של כל בריה ובריה תדע לך שהוא כן שכן משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתה אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד ואין דעתן של בניך דומין זה לזה וכשאני מסתלק מהן בבקשה ממך מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם לאחד ואחד לפי דעתו שנאמר "יפקד ה'" הרוח אינו אומר אלא הרוחות" " ( במדבר רבה כא ב , רש"י )

מאמרים נוספים - מתוצאות החיפוש של גוגל



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-07-24.






קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית


קטגוריות־משנה

קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)

ד

מ

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:במדבר_כז_טז&oldid=312289"