קטגוריה:יהושע יד טו

• לדף התרגום על כל הפרק •

|ראו מפת שבטי ישראל.

"קִרְיַת אַרְבַּע" - זאת עיר, קִרְיָה, שנקראה על שם ענק גדול בשם "אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא", וזה לא המספר ארבע - אלא אם הענק הזה קיבל את שמו בגלל שמשקלו היה כמשקל ארבע אנשים.

הענקים האמוריים גרו בחברון בתקופת יציאת מצרים, וכאשר המרגלים באו לחברון הם ראו אותם, ככתוב: "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג לג), ובהמשך בני ישראל כובשים את חברון והורגים את הענקים, ככתוב: "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב, אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק: אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק" (ביאור:יהושע טו יד).

בתקופת האבות החתים גרו בחברון, ולא נאמר שהיו שם ענקים.

סביר שהשם המקורי בתקופת אברהם היה חברון, אחר כך הוא הפך ל"קִרְיַת אַרְבַּע" בתקופת האמורים, וחזר להיות חברון לאחר כיבוש וחלוקת הארץ לנחלות.
עניין "קִרְיַת אַרְבַּע" נועד להזכיר לנו את הענקים, ואת התהליך בה אלוהים כיוון שהענקים יהיו בדרום הרי הארץ, וזה יתן סיבה לאלוהים להעניק את ארצם לכלב בן יפונה שלא פחד מהם, וכך שבט יהודה יזכה באזור חברון (ביאור:יהושע יד יד) ויכבוש את ערי הענקים, וממלכת יהודה תקום בדרום, וכל תולדות עם ישראל יתפתחו עד היום הזה.

מיקום הפסוק אינו ברור, הן מיד בפרק הבא כלב בן יפונה יוצא למסע כיבושים בהרי יהודה (ביאור:יהושע טו טז).

ניתן להבין שהמיקום חשוב אולם רומז למאבק אחר. "וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה" מפנה אותנו לשני כיוונים:

• מלחמה עם עמי כנען. לאחר הנצחונות הגדולים היה שקט ממלחמה, שרידי עמים ומעצמות מהצפון שהתנחלו בכנען המשיכו לברוח ולצאת מהארץ המובטחת חזרה לארצם בצפון, ובני ישראל נתנו להם להסתלק בשקט וללא מלחמה. אולם הפסוק מופיע לאחר סיפור ההסכם בין כלב בן יפונה ויהושע בן נון, כך שלא סביר שזאת כוונת הפסוק במקום הזה.
• מלחמה בין השבטים. הסיפור של כלב בן יפונה ויהושע בן נון מראה לנו רק את קצה הקרחון. היה מאבק מסוכן - האם שבט יהודה יחזיק בהר ובחברון או ישתתף בהגרלה. הסיכויים שבני יהודה יקבלו את האזור שהם כבשו בפיקודו של כלב בן יפונה והרגו את הענקים, יפול לידיהם היה נמוך ביותר (כ10% - אחד מתוך תשעה וחצי שבטים). כלב בן יפונה בא ליהושע בגלגל ואיים במלחמת אזרחים. יהושע וויתר וברך אותו, שאר השבטים החליטו לא להתלונן ליהושע ששבט יהודה זכה בנחלה בהר מחוץ להגרלה, ואז הארץ שקטה ממלחמה מסוכנת לקייום עם ישראל.