מועד קטן כו א

תלמוד בבלי

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

ואלו קרעין שאין מתאחין אהקורע על אביו ועל אמו בועל רבו שלימדו תורה ועל נשיא ועל אב ב"ד גועל שמועות הרעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף דועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים הוקורע על מקדש ומוסיף על ירושלים ואביו ואמו זורבו שלימדו תורה מנלן דכתיב (מלכים ב ב, יב) ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו אבי אבי זה אביו ואמו רכב ישראל ופרשיו זה רבו שלימדו תורה מאי משמע כדמתרגם רב יוסף רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין ולא מתאחין מנלן דכתיב (מלכים ב ב, יב) ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שלשנים אלא מלמד שקרועים ועומדים לשנים לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן אליהו חי הוא אמר ליה כיון דכתיב (מלכים ב ב, יב) ולא ראהו עוד לגבי דידיה כמת דמי חנשיא ואב בית דין טושמועות הרעות מנלן דכתיב (שמואל ב א, יא) ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב שאול זה נשיא יהונתן זה אב ב"ד על עם ה' ועל בית ישראל אלו שמועות הרעות א"ל רב בר שבא לרב כהנא ואימא עד דהוו כולהו א"ל על על הפסיק הענין ומי קרעינן אשמועות הרעות והא אמרו ליה לשמואל קטל שבור מלכא תריסר אלפי יהודאי במזיגת קסרי ולא קרע לא אמרו אלא יברוב צבור וכמעשה שהיה ומי קטל שבור מלכא יהודאי והא א"ל שבור מלכא לשמואל תיתי לי דלא קטלי יהודי מעולם התם אינהו גרמי לנפשייהו דא"ר אמי לקל יתירי דמזיגת קסרי פקע שורא דלודקיא כעל ברכת השם מנלן דכתיב (מלכים ב יח, לז) ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים תנו רבנן לאחד השומע ואחד השומע מפי השומע חייב לקרוע והעדים אינן חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו בשעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא לא ס"ד דכתיב (מלכים ב יט, א) ויהי כשמוע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו המלך קרע והם לא קרעו ולא מתאחין מנלן אתיא קריעה קריעה מספר תורה שנשרף מנלן דכתיב (ירמיהו לו, כג) ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה ויקרעה בתער הסופר והשלך אל האש אשר אל האח וגו' מאי שלש דלתות וארבעה אמרו ליה ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות אמר להו מה כתיב ביה (איכה א, א) איכה ישבה בדד אמר להו אנא מלכא א"ל (איכה א, ב) בכה תבכה בלילה אנא מלכא (איכה א, ג) גלתה יהודה מעוני אנא מלכא (איכה א, ד) דרכי ציון אבלות אנא מלכא (איכה א, ה) היו צריה לראש אמר להו מאן אמרה (איכה א, ה) כי ה' הוגה על רוב פשעיה מיד קדר כל אזכרות שבה ושרפן באש והיינו דכתיב (ירמיהו לו, כד) ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם מכלל דבעו למיקרע אמר ליה רב פפא לאביי אימר משום שמועות הרעות א"ל שמועות רעות בההיא שעתא מי הוו א"ר חלבו אמר רב הונא הרואה ספר תורה שנקרע חייב לקרוע נשתי קריעות אחד על הגויל ואחד על הכתב שנאמר (ירמיהו לו, כז) אחרי שרוף המלך את המגלה ואת הדברים רבי אבא ורב הונא בר חייא הוו יתבי קמיה דרבי אבא בעא לאפנויי שקליה לטוטפתיה אחתיה אבי סדיא אתאי בת נעמיתא בעא למיבלעיה אמר השתא איחייבין לי שתי קריעות א"ל מנא לך הא והא בדידי הוה עובדא ואתאי לקמיה דרב מתנה ולא הוה בידיה אתאי לקמיה דרב יהודה ואמר לי הכי אמר שמואל לא אמרו סאלא בזרוע וכמעשה שהיה ערי יהודה מנלן דכתיב (ירמיהו מא, ה) ויבאו אנשים משכם משילו ומשמרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה' וגו' א"ר חלבו אמר עולא ביראה אמר ר' אלעזר עהרואה ערי יהודה בחורבנן אומר (ישעיהו סד, ט) ערי קדשך היו מדבר וקורע ירושלים בחורבנה אומר (ישעיהו סד, ט) ציון מדבר היתה ירושלם שממה וקורע בית המקדש בחורבנו אומר (ישעיהו סד, י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה וקורע:

קורע על מקדש ומוסיף על ירושלים:

ורמינהו פאחד השומע ואחד הרואה כיון שהגיע לצופים קורע וקורע על מקדש בפני עצמו ועל ירושלים בפני עצמה לא קשיא צהא דפגע במקדש ברישא הא דפגע בירושלים ברישא תנו רבנן קוכולן רשאין לשוללן ולמוללן וללוקטן ולעשותן כמין סולמות אבל לא לאחותן אמר רב חסדא

רש"י עריכה


ואלו קרעין כו' - באבל רבתי במסכת שמחות (פ"ט):

ברוב ציבור - רוב ישראל:

וכמעשה שהיה - בשאול ויהונתן:

גרמו לנפשייהו - דמרדו ביה והא דקאמר לא קטלי יהודי רוצה לומר בחנם:

לקול יתירי - לקול כנורות שמרדו: אתיא קרע קרע (מדוד):

שלש דלתות וארבעה - כלומר ארבעה פסוקים:

אנא מלכא - ואמלכא לא כתיב כלום:

היו צריה לראש - שהנכרי ראש ולא אתה:

משום שמועות רעות - על הגלות איבעי למיקרע:

את המגילה - זה הגויל:

ואת הדברים - זה הכתב:

השתא - אי שקיל להו נעמיתא איבעי לי למיקרע על הגויל ועל הכתב דהוי כנשרף:

בזרוע - שאין יכול להצילו:

וכמעשה שהיה - דיהויקים אבל דנעמיתא דמצי להציל. לא מיקרע:

הא דפגע במקדש ברישא - כגון כשנכנס לירושלים בשידה תיבה ומגדל דלא ראה ירושלים עד שראה בית המקדש. קורע על המקדש ומוסיף על ירושלים אבל בשלא נכנס בתיבה ופגע בירושלים ברישא קורע על ירושלים בפני עצמה ועל המקדש בפני עצמו:

כל הקרעים רשאין למוללן - לקפל בגד בתפירה:

כעין סולמות - שאין מלקטין זה סמוך לזה אבל זה רחוק מזה שמלקט ברוחב כעין מעלות סולמות:

תוספות עריכה


ברכת השם מנלן. ועל ברכת השם דנכרים פליגי הכא בירושלמי אית דאמרי רבשקה ישראל מומר הוה אבל דנכרי לא ואית דאמרי נכרי הוה ובפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף ס.) נמי פליגי בה בש"ס שלנו ובירושלמי הוה ריש לקיש קורע על ברכת השם:

ואחד השומע מפי השומעים. פירש בתוס' כגון מן העדים שאומרים זה ואם הוא אומר יכה יוסי את יוסי אין קורעין על זה וכן משמע בפ"ד מיתות (שם דף נו.):

אתיא קריעה. תימה אם כן נילף כל קריעות שלא יתאחו מקריעה קריעה ושמא לא מיסתבר ליה:

קדר כל האזכרות. תימה והא דקרעה בתער הסופר משמע כל המגילה ובירושלמי לא גרסינן האזכרות:

לא אמרו אלא בזרוע. ובירושלמי גרס ששרפה מלך ישראל בזרוע:

משכם משילו. לא שייך הכא למיפרך ואימא עד דאיכא תלתא אבל קצת קשה דאימר מילתא יתירתא הוה דמגלחי זקן ומתגודדים כתיב בהאי קרא ויש לומר דלא שייך למימר דלא נילף כלל אלא קריעה ולעיל (ד' כא.) הכי קאמר נמי נהי דגמרת שפיר קריעה מ"מ לא תילף מינה מעומד:

עין משפט ונר מצוה עריכה

קפז א מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ב' והלכה ג, סמג עשין ב, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ט"ו:

קפח ב מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ז:

קפט ג מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ל"ו:

קצ ד מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה י', ומיי' פ"ה מהל' תענית הלכה ט"ז והלכה יז, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ל"ח, טור ושו"ע או"ח סי' תקס"א סעיף א':

קצא ה מיי' פ"ה מהל' תענית הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקס"א סעיף ב':

קצב ו מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ג', ומיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ל"א:

קצג ז מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ה', ומיי' פ"ה מהל' תלמוד תורה הלכה ט', סמג עשין ב, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ח', וטור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף כ"ה:

קצד ח מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ב' והלכה ו, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף י"ז:

קצה ט י מיי' שם, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ל"ו:

קצו כ ל מ נ ס מיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ב' והלכה ט, טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ל"ז:

קצז ע פ צ מיי' פ"ה מהל' תענית הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקס"א סעיף א' וסעיף ב:

קצח ק מיי' פ"ה מהל' תענית הלכה י"ז, ומיי' פ"ט מהל' אבל הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקס"א סעיף ד', וטור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף ל"ט:

ראשונים נוספים

 

רבינו חננאל

 

חידושי הרמב"ן

 

חידושי הריטב"א

קישורים חיצוניים