רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ה

(א) בָּאתִי לְגַנִּי – בִּימֵי חֲנֻכַּת הַבַּיִת.
אָרִיתִי – לָקַטְתִּי; וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁנָה: "כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ" (ב"ב פ"ב ע"ב), וְאַף לְשׁוֹן מִקְרָא: "וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ" (תהלים פ,יג). וְנֶאֱמַר[1] עַל שֵׁם הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִקְטִירוּ קְטֹרֶת יָחִיד הַנְּשִׂיאִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְנִתְקַבְּלָה, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת; וְעַל כֵּן נֶאֱמַר: אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי. יֵשׁ דְּבַשׁ שֶׁהוּא גָדֵל בְּקָנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ" (שמ"א יד,כז); וְ"יַעְרַת" הִיא לְשׁוֹן קָנֶה, כְּמוֹ: "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב,ג), "וְשַׁוִּיתָהּ בְּיַעֲרָא", וּמוֹצְצִין הַדְּבַשׁ וּמַשְׁלִיכִין הָעֵץ. וַאֲנִי מֵרֹב חִבָּה אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי – אָכַלְתִּי הַקָּנֶה עִם הַדְּבַשׁ, אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עִם הָרָאוּי, קְטֹרֶת נְדָבָה, וְכֵן שְׂעִירֵי חַטָּאת שֶׁהִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וְאֵין חַטָּאת קְרֵבָה נְדָבָה; וַאֲנִי קִבַּלְתִּים בּוֹ בַּיּוֹם.
שָׁתִיתִי יֵינִי – הֵם הַנְּסָכִים.
עִם חֲלָבִי – מָתְקוּ וְצַחוּ מֵחָלָב.
אִכְלוּ רֵעִים – בְּאֹהֶל מוֹעֵד אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּבְבֵית עוֹלָמִים הַכֹּהֲנִים כֻּלָּם.
שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, אוֹכְלֵי בְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

(ב) אֲנִי יְשֵׁנָה – כְּשֶׁהָיִיתִי שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, נוֹאַשְׁתִּי מֵעֲבֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּישֵׁנָה וְנִרְדֶּמֶת.
וְלִבִּי עֵר – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּךְ נִדְרָשׁ בִּפְסִיקְתָּא.
וְלִבִּי עֵר – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, עֵר לְשָׁמְרֵנִי וּלְהֵיטִיב לִי.
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק – מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הַנְּבִיאִים וּמַזְהִיר עַל יְדֵיהֶם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ.
פִּתְחִי לִי – אַל תִּגְרְמִי לִי שֶׁאֶסְתַּלֵּק מֵעָלַיִךְ.
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל – לְשׁוֹן אָדָם שֶׁבָּא בַּלַּיְלָה, דּוֹפֵק עַל פֶּתַח אֲהוּבָתוֹ, אוֹמֵר כֵּן: "בִּשְׁבִיל חִבָּתֵךְ בָּאתִי בַּלַּיְלָה, בְּעֵת הַטַּל אוֹ הַגֶּשֶׁם".
וְהַדֻּגְמָא: שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל – שֶׁאֲנִי מָלֵא רָצוֹן וְנַחַת רוּחַ אַבְרָהָם אָבִיךְ, שֶׁעָרְבוּ עָלַי מַעֲשָׂיו כַּטַּל, וְהִנְנִי בָּא אֵלַיִךְ טָעוּן בְּרָכוֹת וְשִׁלּוּם שְׂכַר מַעֲשִׂים טוֹבִים אִם תָּשׁוּבִי אֵלָי.
קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה – אַף בְּיָדִי הַרְבֵּה קְבוּצוֹת מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת לִפָּרַע מֵעוֹזְבַי וּמִמְּנַאֲצַי.
טָל – הוּא לְשׁוֹן נַחַת.
רְסִיסֵי לָיְלָה – גִּשְׁמֵי לַיְלָה, שֶׁהֵן טֹרַח וַעֲיֵפוּת. רְסִיסֵי – תַּרְגּוּם שֶׁל "רְבִיבִים", "וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" (דברים לב,ב) – "וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא". קְווּצּוֹת – הֵן דִּבּוּקֵי שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ הַמְדֻבָּקִים יַחַד, שֶׁקּוֹרִין פלוציל"ש [flocels = תלתלים]. וּלְפִי שֶׁאָחַז הַמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן טַל וּמָטָר, אָחַז בִּלְשׁוֹן רֹאשׁ וּקְוֻצּוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ טַל וּמָטָר לְהֵאָחֵז בַּשֵׂעָר וּבַקְּוֻצּוֹת. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ "טַל" וּ"רְסִיסֵי לָיְלָה" שְׁנֵיהֶם לְטוֹבָה: שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת, הַנּוֹחוֹת לְהֵעָשׂוֹת כַּטַּל, וּשְׂכַר מִצְוֹת חֲמוּרוֹת, הַקָּשׁוֹת כְּטֹרַח רְסִיסֵי לָיְלָה.

(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי – כְּלוֹמַר, כְּבָר לִמַּדְתִּי לְעַצְמִי דְּרָכִים אֲחֵרִים, לֹא אוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיךָ עוֹד; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם" וְגוֹמֵר (ירמיהו מד,יח), שֶׁהָיוּ הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה יְשָׁרִים בְּעֵינֵיהֶם. וּלְשׁוֹן פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי – לְשׁוֹן תְּשׁוּבַת הָאִשָּׁה הַמְּנָאֶפֶת, שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה לִפְתֹּחַ לְבַעְלָהּ הַדֶּלֶת. וּלְפִי שֶׁפָּתַח הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן אֲנִי יְשֵׁנָה, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, סִיֵּם בִּלְשׁוֹן תְּשׁוּבָה הַנּוֹפֶלֶת עַל לְשׁוֹן דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת בְּעֵת מִשְׁכַּב הַשֵּׁנָה בַּלֵּילוֹת.

(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר – שֶׁאֵצֶל הַדֶּלֶת, וְרָאִיתִי יָדוֹ, וְנֶהֶפְכוּ עָלַי הֲמוֹן מֵעַי לָשׁוּב לְאַהֲבָתוֹ וְלִפְתּחַ לוֹ.

(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר – כְּלוֹמַר, בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ לְהִתְאַהֵב עַל אִישָׁהּ בְּרֵיחַ טוֹב.
מוֹר עֹבֵר – רֵיחַ עוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל צַד.

(ו) וְדוֹדִי חָמַק עָבָר – נִסְתָּר וְנִכְסָה מִמֶּנִּי, כְּמוֹ: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ" (שה"ש ז,ב), סִתְרֵי יְרֵכַיִךְ, עַל שֵׁם שֶׁהַיָּרֵךְ בַּסֵּתֶר; "עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין" (ירמיהו לא,כא), תִּסָּתְרִי וְתִתְכַּסִּי מֵחֲמַת בּוּשָׁה שֶׁמָּעַלְתְּ בִּי.
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ – שֶׁאָמַר: 'לֹא אָבֹא אֶל בֵּיתֵךְ, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא אָבִית לִפְתֹּחַ'. בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְגוֹמֵר.

(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר – וְתוֹפְסִין גַּנָּבִים הַמְּהַלְּכִים בַּלֵּילוֹת.
הִכּוּנִי פְצָעוּנִי – חָבְלוּ בִּי חַבּוּרָה. כָּל פֶּצַע – לְשׁוֹן מַכַּת כְּלִי זַיִן הוּא, נברידור"א [navredure = פציעה[2]] בְּלַעַז.
רְדִידִי – עֶדְיִי הַמְּרֻדָּד וְהַמְּרֻקָּע עָלַי. וְכֵן כָּל הָעִנְיָן, לְשׁוֹן אֵשֶׁת נְעוּרִים הַמִּתְאוֹנֶנֶת עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ וּמְבַקְּשַׁתּוּ.
וְזוּ הִיא הַדֻּגְמָא: דּוֹדִי שָלַח יָדוֹ מִן הַחֹר (ד) – כְּשֶׁאָמַרְתִּי: רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי וְלֹא אֶפְתַּח לְךָ, וְלֹא אָשׁוּב מִן עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁבָּחַרְתִּי בָּהּ.
שָׁלַח יָדוֹ – וְהֶרְאָה נִקְמָתוֹ בִּימֵי אָחָז, וְהֵבִיא עָלָיו חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם, "וַיַּכּוּ בוֹ וַיִּשְׁבּוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה" וְגוֹמֵר (דה"ב כח,ה) "וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד" (שם,ו).
וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו – בָּא חִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ, וְשָׁב בְּכָל לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל דּוֹרוֹ שְׁלֵמִים, לֹא קָם דּוֹר בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּחֵלֶק: "בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ, מִגְּבָת וְעַד אַנְטוֹכְיָא, וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה" (סנהדרין צ"ד ע"ב). וְזֶהוּ וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְגוֹמֵר (פסוק ה). אַף יֹאשִׁיָּהוּ נֶאֱמַר בּוֹ: "וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ" ("אֲשֶׁר שָׁב" וְגוֹמֵר, מל"ב כג,כה), כִּי רָאָה פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל מְנַשֶּׁה וְעַל אָמוֹן; לְקַיֵּם שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר (ו) – לֹא בִּטֵּל גְּזֵרָתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר בְּחִזְקִיָּהוּ: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ" וְגוֹמֵר (מל"ב כ,יז). "וּמִבָּנֶיךָ... אֲשֶׁר תּוֹלִיד" (שם,יח) אֵלּוּ דָנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וְאַף בְּיֹאשִׁיָּהוּ עַל יְדֵי חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה: "הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו" וְגוֹמֵר (מל"ב כב,טז); וְאוֹמֵר: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ" וְגוֹמֵר (מל"ב כג,כה). "אַךְ לֹא שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה" (שם,כו). "וַיֹּאמֶר ה', גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת" (שם,כז).
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ – יָצְאָה מִמֶּנִּי בְּדַבְּרוֹ דָּבָר זֶה.
בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ – וְאִם תּאמַר: וַהֲלֹא יִרְמְיָה עוֹמֵד וּמִתְנַבֵּא בִּימֵי יְהוֹיָקִים וְצִדְקִיָּהוּ, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (מלאכי ג,ז)? לֹא לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה, אֶלָּא לְהָקֵל הַפֻּרְעָנוּת, וּלְהָכִין מַלְכוּתָם בְּשׁוּבָם מִן הַגּוֹלָה, לְנָטְעָם מֵאֵין נְתִישָׁה וְלִבְנוֹתָם מֵאֵין הוֹרֵס.
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים – נְבוּכַדְנֶאצַּר וְחֵילוֹתָיו.
הַסֹּבְבִים בָּעִיר – לִנְקֹם נִקְמָתוֹ שֶׁל מָקוֹם.
נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי – בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת – אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים חוֹמוֹתֶיהָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם" וְגוֹמֵר (ישעיהו סב,ו), הֵם הִצִּיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ" וְגוֹמֵר (איכה א,יג).

(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם – הָאֻמּוֹת אַנְשֵׁי נְבוּכַדְנֶאצַּר, שֶׁרְאִיתֶם בַּחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מוֹסְרִים עַצְמָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאֶת דָּנִיֵּאל לְגוֹב אֲרָיוֹת עַל עִסְקֵי הַתְּפִלָּה, וְאֶת דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי בִּימֵי הָמָן.
אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי – לֶעָתִיד לָבוֹא, לְיוֹם הַדִּין שֶׁיְּבֻקַּשׁ מִכֶּם לְהָעִיד עָלַי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ".
מַה תַּגִּידוּ לוֹ – שֶׁתָּעִידוּ עָלַי שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ חָלִיתִי בְּיִסּוּרִים קָשִׁים בֵּינֵיכֶם. יָבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר וְיָעִיד; יָבֹא אֱלִיפַז וְצוֹפַר וְכָל נְבִיאֵי הָאֻמּוֹת וְיָעִידוּ עָלַי, שֶׁקִּיַּמְתִּי אֶת הַתּוֹרָה.

(ט) מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד – כָּךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל: מַָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל הָאֱלֹהִים, שֶׁכָּךְ אַתֶּם נִשְׂרָפִים וְנִצְלָבִים עָלָיו?
שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ – לְהָעִיד לוֹ עַל אַהֲבָתֵךְ.

(י) דּוֹדִי צַח – לָבָן, כְּמוֹ: "צַחוּ מֵחָלָב" (איכה ד,ז).
וְאָדוֹם – אֲפָרֵשׁ תְּחִלָּה כָּל הָעִנְיָן לְפִי פְשׁוּטוֹ, בְּקִילוּס נוֹי בָּחוּר, כְּשֶׁהוּא לָבָן וּפָנָיו אַדְמוֹנִיּוֹת.
דָּגוּל מֵרְבָבָה – נִדְגָּל בַּחֲיָלוֹת הַרְבֵּה, רַבִּים חֲיָלוֹתָיו. רְבָבוֹת הַרְבֵּה קְרוּיִין רְבָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָׂדֶה נְתַתִּיךְ" (יחזקאל טז,ז).

(יא) רֹאשׁוֹ – מַבְהִיק כְּכֶתֶם פָּז. כֶּתֶם הוּא לְשׁוֹן סְגֻלַּת מְלָכִים שֶׁאוֹצְרִין בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם; וְכֵן: "יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב" (איכה ד,א); וְכֵן: "וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי" (איוב לא,כד); וְכֵן: "וַחֲלִי כָתֶם" (משלי כה,יב).
קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים – לְשׁוֹן תְּלוּיִים, פינדילויי"ש [pendelojes = תלתלים מעופפים] בְּלַעַז.
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב – כָּל אֵלֶּה נוֹי לְבָחוּר.

(יב) עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם – עֵינָיו עַל אֲפִיקֵי מַיִם, נָאוֹת כְּעֵינֵי יוֹנִים. אֲפִיקֵי מַיִם עֲרֵבִים לְמַרְאֶה, וְהַבַּחוּרִים יוֹצְאִים שָׁם לָשׁוּט. וְכֵן מְקַלֵּס הַמְּשׁוֹרֵר: עֵינֵי דוֹדִי, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט עַל אֲפִיקֵי מַיִם, דּוֹמוֹת לְנוֹי עֵינֵי יוֹנִים.
רֹחֲצוֹת – עֵינֵי דּוֹדִי בֶּחָלָב.
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת – כָּל זֶה לְשׁוֹן נוֹי; לֹא בּוֹלְטוֹת יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא שׁוֹקְעוֹת, אֶלָּא יוֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת, גּוּמָא שֶׁלָּהֶם. הָעִנְיָן לְפִי הַדֻּגְמָא (סְפָרִים אֲחֵרִים: הָעַיִן לְפִי הַגּוּמָא). וְהוּא לְשׁוֹן כָּל דָּבָר שֶׁעָשׂוּי לְמַלֹּאת גּוּמָא הָעֲשׂוּיָה לוֹ לְמוֹשָׁב; כְּמוֹ: "אַבְנֵי מִלֻּאִים" (שמות כה,ז); "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן" (שמות כח,יז).

(יג) לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם – אֲשֶׁר שָׁם, בְּאוֹתָם עֲרוּגוֹת, 'גִּדּוּלֵי מֶרְקָחִים'.
מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים – מִגְדָּלוֹת שֶׁל מֶרְקָחִים; גִּדּוּלֵי בְּשָׂמִים, שֶׁמְּפַטְּמִים אוֹתָם מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ.

(יד) גְּלִילֵי זָהָב – כְּאוֹפַנֵּי זָהָב.
מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ – כָּל לְשׁוֹן מוֹשַׁב אֶבֶן יְקָרָה בְּזָהָב, קָרוּי 'מִלֵּאת'.
עֶשֶׁת – לְשׁוֹן "שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ" (ירמיהו ה,כח). קִבּוּץ עָב קָרוּי עֶשֶׁת, משי"ץ [masiz = גושי, מקשה[3]] בְּלַעַז.
שֵׁן – מֵעַצְמוֹת פִּיל.
מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים – מְקֻשֶּׁטֶת וּמְתֻקֶּנֶת בַּסַּפִּירִים; לְשׁוֹן "וַתִּתְעַלָּף" (בראשית לח,יד), דִּמְתַרְגְּמִינָן "וְאִתַּקַּנַת".

(טו) שׁוֹקָיו – כְּעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, הַמְּיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז.
עַמּוּדֵי שֵׁשׁ – עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ; וַחֲבֵרוֹ בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, "עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (אסתר א,ו). וּמַרְאֵהוּ גָּבוֹהַּ כְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
בָּחוּר כָּאֲרָזִים – נִבְחָר בֵּין הַבָּנִים, כְּאֶרֶז בֵּין שְׁאָר עֵצִים.

(טז) חִכּוֹ מַמְתַקִּים – דְּבָרָיו עֲרֵבִים.
זֶה דוֹדִי – זֶה דְּמוּת דּוֹדִי וְזֶה דְּמוּת רֵעִי, וְעַל כָּל אֵלֶּה חָלִיתִי לְאַהֲבָתוֹ.
וְהַדֻּגְמָא כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִיא:
דּוֹדִי צַח (י) – וְלָבָן לְהַלְבִּין עֲוֹנוֹתַי. צַח וְלָבָן, כְּשֶׁנִּרְאָה בְּסִינַי – נִרְאָה כְּזָקֵן מוֹרֶה הוֹרָאוֹת; וְכֵן בְּשִׁבְתּוֹ לַמִּשְׁפָּט, "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז,ט).
וְאָדוֹם – לִפָּרַע מִשּׂוֹנְאָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ" (ישעיהו סג,ב).
דָּגוּל מֵרְבָבָה – הַרְבֵּה חֲיָלוֹת מַקִּיפִין אוֹתוֹ.
רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז (יא) – תְּחִלַּת דְּבָרָיו הִבְהִיקוּ כְּכֶתֶם פָּז; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר" (תהלים קיט,קל). פָּתַח: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב); הֶרְאָם תְּחִלָּה שֶׁמִּשְׁפַּט מְלוּכָה יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹתָיו.
קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים – עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת.
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב – עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה לְפָנָיו אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. דָּבָר אַחֵר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים; כְּשֶׁנִּרְאָה עַל הַיָּם, נִרְאָה כְּבָחוּר נִלְחָם בִּגְבוּרָה.
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם (יב) – כַּיּוֹנִים שֶׁעֵינֵיהֶם צוֹפוֹת אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם, כָּךְ עֵינָיו עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁשָּׁם מוֹצָאֵי הַתּוֹרָה הַמְּשׁוּלִים לְמַיִם.
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב – כְּשֶׁהֵן צוֹפוֹת בַּמִּשְׁפָּט, מְבָרְרוֹת דִּין לַאֲמִתּוֹ, לְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֵת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ, וּלְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ.
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת – עַל מִלֵּאת שֶׁל עוֹלָם; מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, צוֹפוֹת טוֹבִים וְרָעִים. דָּבָר אַחֵר: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתְנָם עֵינַיִם לְהָאִיר לָעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁהָעֵינַיִם מְאִירִים לָאָדָם; כְּיוֹנִים הַנּוֹדְדִים מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם, כָּךְ הֵם הוֹלְכִים מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי חָכָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל פְּלוֹנִי חָכָם, לְבַקֵּשׁ טַעֲמֵי תּוֹרָה.
עַל אֲפִיקֵי מָיִם – עַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם מוֹצָאֵי מַיִם שֶׁל תּוֹרָה.
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב – לְפִי שֶׁקְּרָאָן 'עֵינַיִם', וְהָעַיִן לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא, אָמַר רוֹחֲצוֹת, לְשׁוֹן נְקֵבָה. הֵם מְצַחְצְחִין עַצְמָן בֶּחָלָב שֶׁל תּוֹרָה, וּמְלַבְּנִים סְתָרֶיהָ וּסְתוּמוֹתֶיהָ.
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת – מְיַשְּׁבִים דְּבָרִים עַל אָפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: עֵינָיו – עִנְיָנָיו, פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת וּמִשְׁנָיוֹת, כְּיוֹנִים, שֶׁהֵם נָאִים בַּהֲלִיכָתָן; עַל אֲפִיקֵי מָיִם – בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב – מְצֻחְצָחוֹת כֶּחָלָב, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
לְחָיָו (יג) – דִּבְּרוֹת הַר סִינַי, שֶׁהֶרְאָה לָהֶם פָּנִים מַסְבִּירוֹת וְשׂוֹחֲקוֹת.
שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים – דִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבַּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֵם לְרִצּוּי וּלְכַפָּרָה וּלְרֵיחַ טוֹב: תּוֹרַת חַטָּאת וְאָשָׁם, וּמִנְחָה, וְעוֹלָה וּשְׁלָמִים.
יָדָיו (יד) – הַלּוּחוֹת שֶׁנָּתַן מִימִינוֹ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו הֵמָּה.
גְּלִילֵי זָהָב – אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶאֱמַר: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" (תהלים יט,יא). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נְחֶמְיָה: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיוּ; שֶׁל סַנְפִּירִינוֹן הָיוּ, וְהָיוּ נִגְלָלִין. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁמְּגַלְגְּלוֹת טוֹבָה לָעוֹלָם.
מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ – שֶׁכָּלַל בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת תַּרְיַ"ג מִצְוֹת.
מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן – זֶה תּוֹרַת כֹּהֲנִים, הַנִּתָּן בְּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה חֻמָּשִׁים, כַּמֵּעַיִם הַלָּלוּ, שֶׁהֵם נְתוּנִים בְּאֶמְצַע הַגּוּף.
עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים – נִרְאֵית חֲלָקָה כְּעֶשֶׁת שֵׁן, וְהִיא סְדוּרָה דִּקְדּוּקִים רַבִּים: גְּזֵרוֹת שָׁווֹת וּבִנְיַן אָב, וְקַלִּים וַחֲמוּרִים.
מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז (טו) – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר: הָעַמּוּד הַזֶּה, יֵשׁ לוֹ כּוֹתֶרֶת לְמַעְלָן וּבָסִיס לְמַטָּן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר גַּדָּא: פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶן כּוֹתֶרֶת לְמַעְלָן וּבָסִיס לְמַטָּן, וְסָמוֹכוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם; כְּגוֹן פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל שְׁבִיעִית וְיוֹבֵל – "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר" (ויקרא כה,יד), לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה קָשָׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (דף מ' ע"ב) וַעֲרָכִין (ערכין ל' ע"ב); וּכְגוֹן "יִפְקֹד ה' ... אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כז,טז) – "צַו . . . אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי" (שם כח,ב), עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי, פְּקֹד אוֹתָם עָלַי! וְכֵן כַּמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים וְגוֹמֵר.
מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן – הַמִּסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרָיו, מוֹצֵא בָהֶם פְּרָחִים וְלוּלָבִים, כְּיַעַר זֶה שֶׁמְּלַבְלֵב; כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, הַהוֹגֶה בָּהֶם תָּמִיד – מְחַדֵּשׁ בָּהֶם טְעָמִים.
בָּחוּר – נִבְחָר, כָּאֲרָזִים הַנִּבְחָרִים לְבִנְיָן וּלְחֹזֶק וּלְגֹבַהּ.
חִכּוֹ מַמְתַקִּים (טז) – דְּבָרָיו עֲרֵבִים. "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם – אֲנִי ה'" (ויקרא יט,כח), הַנֶּאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר; יֵשׁ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה? אַל תַּחְבְּלוּ בְּעַצְמְכֶם וּתְקַבְּלוּ שָׂכָר! "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (יחזקאל לג,יט) – עֲוֹנוֹת נֶחְשְׁבוּ לוֹ לִזְכֻיּוֹת; יֵשׁ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה?

הערות עריכה

  1. ^ "אריתי מורי עם בשמי", על המור ושאר סממני הקטורת. ויקיעורך
  2. ^ חסר בדפוסים.
  3. ^ רש"י מסביר כאילו "עשת" הוא תואר.