קטגוריה:בראשית מז כד

ראו פסוק כג

המילה "בַּתְּבוּאֹת" כוללת כל יבול שזורעים ואוספים כל שנה. הכתוב מסביר שמדובר רק "לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם" - רק פרי האדמה בשדות.

במס לא נכללו:

• בעלי עצי פרי -
• דיגים מהיאור והים -
• צידים - "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" (ביאור:בראשית כה כז).
• רועי צאן ובקר - "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג)
• סוחרים - "אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית לז כה)
• בעלי מלאכה - בנאים, רופאים, שייטים, מלחים, "וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר" (מלכים ב כד יד)

אפשר להרחיב את המילה: "בַּתְּבוּאֹת" - לכל דבר 'שמביא' - ואז כל אדם במצרים חייב במס על מוצריו.
אולם כפי שרואים בתקופת יוסף לא היה חוק שכל אדם משלם מס, ולכן שנים רבות מאוחר יותר פרעה נכה פוקד על מס רכוש, שאינו קשור להכנסה, ככתוב: "אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ, נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ, לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה" (מלכים ב כג לה).

מס מהתבואה היה קל למדידה ואחיד, ופקידי המלך לא יתחילו לגנוב מהמיסים. סביר שהיה קשה להעריך הכנסה שאינה תבואה כדי לכפות מס.

יוסף יסד מס אחיד של 20%, ולעם נשאר 80%.

"לָכֶם" – פרעה ראה את עצמו כמרכז העולם, והוא נתן פקודה: אתם תשלמו לי מס, ולכם ישאר הנותר. פרעה לקח את חלקו ראשון. החקלאי לא קיבל הורדות עבור ההוצאות שהיו לו, ותשלום לפועלים. יפה שהמס היה יחסי לכמות התבואה השנתית, ולא תשלום קבוע, הן למלך היה הוצאות שנתיות קבועות והוא לא יכול לקבל פחות הכנסה בשנה שהיבול יהיה נמוך.

בתקופת הרעב, יוסף לקח את כל העודפים ואגר אותם, וכך יוסף ייצב את השוק ומנע נפילת מחירים. לא נאמר שיוסף המשיך לייצב את השוק ולקחת את העודפים שהיו מעל ומעבר ליבולים רגילים.