קטגוריה:בראשית מז כד
והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאׇכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הָיָה֙ בַּ/תְּבוּאֹ֔ת וּ/נְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְ/פַרְעֹ֑ה וְ/אַרְבַּ֣ע הַ/יָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָ/כֶם֩ לְ/זֶ֨רַע הַ/שָּׂדֶ֧ה וּֽ/לְ/אָכְלְ/כֶ֛ם וְ/לַ/אֲשֶׁ֥ר בְּ/בָתֵּי/כֶ֖ם וְ/לֶ/אֱכֹ֥ל לְ/טַפְּ/כֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וִיהֵי בְּאַעוֹלֵי עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חַד מִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה וְאַרְבְּעָא חוּלָקִין יְהֵי לְכוֹן לְבַר זְרַע חַקְלָא וּלְמֵיכַלְכוֹן וְלַאֲנָשׁ בָּתֵּיכוֹן וּלְמֵיכַל לְטַפְלְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בְאִישׁוּנֵיהּ בְּמִכְנוֹש עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חוּמְשָׁא לְפַּרְעה וְאַרְבַּע חוּלְקִין יְהֵי לְכוֹן לְבַר זַרְעָא דְאַרְעָא וּלְמֵיכְלֵיכוֹן וּלְפַרְנוּס בָּתֵּיכוֹן וּלְמֵיכוּל לְטַפְלְכוֹן: |
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ראו פסוק כג
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת
המילה "בַּתְּבוּאֹת" כוללת כל יבול שזורעים ואוספים כל שנה. הכתוב מסביר שמדובר רק "לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם" - רק פרי האדמה בשדות.
למה יוסף צמצם את המס לאדמה בלבד?
במס לא נכללו:
- בעלי עצי פרי -
- דיגים מהיאור והים -
- צידים - "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" (ביאור:בראשית כה כז).
- רועי צאן ובקר - "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג)
- סוחרים - "אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית לז כה)
- בעלי מלאכה - בנאים, רופאים, שייטים, מלחים, "וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר" (מלכים ב כד יד)
אפשר להרחיב את המילה: "בַּתְּבוּאֹת" - לכל דבר 'שמביא' - ואז כל אדם במצרים חייב במס על מוצריו.
אולם כפי שרואים בתקופת יוסף לא היה חוק שכל אדם משלם מס, ולכן שנים רבות מאוחר יותר פרעה נכה פוקד על מס רכוש, שאינו קשור להכנסה, ככתוב: "אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ, נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ, לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה" (מלכים ב כג לה).
מס מהתבואה היה קל למדידה ואחיד, ופקידי המלך לא יתחילו לגנוב מהמיסים. סביר שהיה קשה להעריך הכנסה שאינה תבואה כדי לכפות מס.
אַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם
יוסף יסד מס אחיד של 20%, ולעם נשאר 80%.
"לָכֶם" – פרעה ראה את עצמו כמרכז העולם, והוא נתן פקודה: אתם תשלמו לי מס, ולכם ישאר הנותר. פרעה לקח את חלקו ראשון. החקלאי לא קיבל הורדות עבור ההוצאות שהיו לו, ותשלום לפועלים. יפה שהמס היה יחסי לכמות התבואה השנתית, ולא תשלום קבוע, הן למלך היה הוצאות שנתיות קבועות והוא לא יכול לקבל פחות הכנסה בשנה שהיבול יהיה נמוך.
בתקופת הרעב, יוסף לקח את כל העודפים ואגר אותם, וכך יוסף ייצב את השוק ומנע נפילת מחירים. לא נאמר שיוסף המשיך לייצב את השוק ולקחת את העודפים שהיו מעל ומעבר ליבולים רגילים.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מז כד"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.