|
|
| שבוע 1 בשנת 2016
|
|
וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו
- "וראיתי" - בכל אלה
- "כי אין טוב" - לאדם
- "מאשר ישמח במעשיו" - ביגיע כפיו ישמח ויאכל, ולא להרחיב כשאול נפשו לחמוד להתעשר להתרבות לא לו
- "כי הוא חלקו" - יגיע כפיו הוא החלק הניתן לו משמים ובו ישמח
- "כי מי יביאנו" - לראות לאחר שמת במה שיהיה לבניו, אם יצליחו גם הם בעושר שאסף הוא והניח להם, או לא יצליחו
|
|
| – קהלת ג כב ורש"י שם
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 2 בשנת 2016
|
|
|
מסירת הודעות על סכסוך עבודה
צד בסכסוך עבודה רשאי להודיע על הסכסוך לממונה הראשי; תוכן ההודעה, צורתה ודרך מסירתה יקבע שר העבודה בתקנות.
חובת הודעה על שביתה והשבתה [תיקון: תשכ"ט]
על אף האמור בסעיף 5 חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה עשר יום לפחות לפני תחילתן.
עדיפות הסכם קיבוצי [תיקון: תשכ"ט]
נקבע בהסכם קיבוצי הסדר שונה מהאמור בסעיף 5א, יחולו ההוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי.
|
|
| – חוק יישוב סכסוכי עבודה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 3 בשנת 2016
|
|
|
ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה...
- שכופר במדרשים, דדרשינן בגמרא לקמן "מניין לתחיית המתים מן התורה?". ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא -- כופר הוא, הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה, מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא. הלכך כופר גמור הוא.
|
|
| – משנה סנהדרין ורש"י שם
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 4 בשנת 2016
|
|
|
כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי - פירוש: כל שיש בו משום רפואה, בין סם בין לחש. דאפילו לחשים שיש בהן ממש ומועילין לרפואה, יש בהרבה מקומות בתלמוד שהן מותרין. ותניא בתוספתא פ"ח דמכלתין (הי"א עי"ש): "אלו דברים מותרין: היה מתחיל במלאכתו, נותן שבח והודאה לפני המקום. בחבית או בעיסה, מתפלל הוא שתכנס בהן ברכה ולא תכנס בהן מארה. לוחשין על המעים ועל הנחש ועל העקרב, ולא מדרכי האמורי".
ואפשר דאפילו לחשים שאין אנו יודעין אם יש בהן משום רפואה אם לאו -- מן הספק מותרין, ולא אסרו אלא אותן שהן בדוקין ודבר ברור שאין בו משום רפואה. וכן נראה שפירשו בתוס'.
|
|
| – הרשב"א, מסכת שבת
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 5 בשנת 2016
|
|
|
...דאיתא דהרוחניות והנשמה של אדם נקראים בשם 'שֵמות', דעיקר השם הנקרא לאדם כגון "ראובן" או "שמעון" -- זה השם הוא להנשמה ולא להגוף. והחקירה לזאת הוא שאנו רואים אדם שהוא ישן ורוצים להקיצו משינתו, אם דוחפים את גופו לבלתי יקראו אותו בשמו הוא יותר בקושי להעירו מאם היו קוראים אותו בשמו. וזהו מחמת כשאדם ישן אזי נשמתו עולה למעלה ויוצאת מגופו ולכן בקושי להקיצו משינתו ע"י דחיפת הגוף, משא"כ אם קוראים אותו בשמו.
|
|
| – נועם אלימלך, פרשת שמות
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 6 בשנת 2016
|
|
|
"והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות" (דברים לא, כא)
ואמר "וצרות", לפי שבזמן שיש שלום וריעות בין ישראל -- אז אין הערבות מזיק להם כל כך, ואדרבה מועיל, כי בזמן שרואה את חבירו שהוא נוטה מדרך השכל אז הוא מדריכו בדרך ילך להחזירו למוטב מיראת הערבות .... אבל בזמן שאין שלום במעגלותם, אז -- לא די שאינו מוכיחו -- אלא אדרבה שמח במפלתו כדי להדיח עליו הרעה ושיספה בעונו. ואם תמצי לומר שהמצא ימצא איזו איש שלם שיוכיח גם את שונאו -- הנה השונא אינו מקבל תוכחה ממנו, כי הוא חשוד בעיניו שאינו מתכוין לטובתו. ואם כן הערבות מכה רבה בישראל בזמן שאין שלום ביניהם והם כצרות זו לזו כזיבורא ועקרבא. כי מה שנראה טוב וישר בעיני זה -- נראה רע בעיני חבירו. וכן להפך. עד שלעולם אינן בהסכמה אחת, מה שזה אוסר זה מתיר.
|
|
| – כלי יקר על התורה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 7 בשנת 2016
|
|
|
אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר "בצר אל יורה"
שנאמר בצר אל יורה: רש"י והראב"ד ז"ל פירשו: דלאו מקרא הוא אלא בספר בן סירא הוא, ויש כמותו הרבה בתלמוד שמביא דברים הכתובים בספר בן סירא ואומר עליהם שנאמר או דכתיב.
ויש מפרשים דהיינו דכתיב (ישעיה נא, כא) "ושכורת ולא מיין" דמדמה צרה לשכרות. והכין איתא בירושלמי בריש פרק אין עומדין (ברכות פ"ד, ה"א) הבא מן הדרך אסור להתפלל מה טעם "לכן שמעי נא זאת עניה וגו'".
ור"ת ז"ל פי': דהאי קרא דריש (איוב לו, יט) "היערוך שועך לא בצר", כלומר: בשעת צרה אל תערוך שועך, כלומר: תפלתך. ובהרבה מקומות רגיל התלמוד לקצר המקראות כמו ונתן הכסף וקם לו. ונכון הוא אלא שהיה לו לומר בצר אל יתפלל.
|
|
| – רשב"א על עירובין סה.
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 8 בשנת 2016
|
|
|
מִבְּשָׂרִי אֶחְזָךְ – וְאַתְּ נֶעְלָם,
אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ, אֲדוֹן עוֹלָם!
אֵל, בְּאֵין קֵץ אֶל מְאוֹרֵהוּ –
אֵיךְ יְהִי הַנֵּבְרָא כְּבוֹרְאֵהוּ?
כֹּל – בְּלִי אֶזְרוֹעַ יְכִילֵהוּ,
לֹא יְכִילוּהוּ מַעֲשָׂיו כֻּלָּם.
|
|
| – פיוט מאת רבי אברהם אבן עזרא
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 9 בשנת 2016
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 10 בשנת 2016
|
|
|
ההוא ששמע בחלומו בת־קול יוצאה ומכריזה:
״פלוני בן־פלוני! בבית־דין של מעלה נימנו וגמרו, שכל מה שיבוא עליך, יבוא על שכנך כפליים״.
מיד התהפך החולם על צידו ומילמל מתוך שינה : יהי רצון, שתסתמא עינִי...
|
|
| – ספר הבדיחה והחידוד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 11 בשנת 2016
|
|
|
לדעת זה המלאך שנראה ליעקב שהוא גוף, יתבאר לך אם השם יפקח את לבבך בפרשת "כי שמי בקרבו" (שמות, כג):
|
|
| – אבן עזרא נותן רמז בהיאבקות יעקב במלאך
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 12 בשנת 2016
|
|
|
מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר (משלי ה, יח): "יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך".
|
|
| – יבמות סג ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 13 בשנת 2016
|
|
|
שאלה: בארץ אושטרייך וביתר מלכיות שמזכירין חי"ת כמו כ"ף רפויה, היאך כותבים בגט מקצת כנויים כגון מיכ"ל יכנ"ט יוכ"ל וכה"ג? וכן בשמות העיירות והנהרות אם הם בעניין זה שיצטרך לכתוב בחי"ת או בכ"ף, מה כותבים כ"ף או חי"ת?
|
|
| – שו"ת תרומת הדשן (סי' רלא) בעניין הברות דומות של חי"ת וכ"ף
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 14 בשנת 2016
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 15 בשנת 2016
|
|
|
תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל־אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים
עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים
בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!...
גּוֹי קַו־קָו אֲנָחְנוּ! מִקַו לָקָו קוֹמְמוּ
שִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן־עַד!
יֶשׁ־יוֹם – וּמִיָּם עַד־יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּ
לִרְאוֹת מַה־פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד....
|
|
– "תחזקנה" / "ברכת העם",
שירו של חיים נחמן ביאליק שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 16 בשנת 2016
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 17 בשנת 2016
|
|
|
לכבוד הסתדרות אגודת ישראל העולמית...
הנהלת הסוכנות שמעה מפי היו"ר שלה על מבוקשכם בדבר הבטחת ענייני האישות, השבת, החינוך והכשרות במדינה היהודית לכשתקום בימינו.
כפי שמסר לכם היו"ר של ההנהלה, אין הנהלת הסוכנות או שום גוף אחר בארץ מוסמכים לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית לכשתיווסד. הקמת המדינה זקוקה לאישור האו"ם, וזה לא ייתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית. במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא יהודים - נוצרים ומוסלמים, וברור שמן ההכרח יהיה להבטיח למפרע שוויון-זכויות מלא לכל האזרחים והעדר כפיה או אפליה בענייני דת או בעניינים אחרים...
|
|
| – מכתב הסטטוס קוו מאת דוד בן גוריון אל אגודת ישראל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 18 בשנת 2016
|
|
|
בגן חובה ובבית ספר יסודי שהוחל בהם יום חינוך ארוך, לפי חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997, וכן בגן חובה של...החינוך העצמאי וגן חובה של.. מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל, שמתקיים בהם שבוע לימודים של 41 שעות לימוד לפחות ... תינתן ארוחה יומית לתלמידים בימים שבהם מתקיימות במוסד החינוך שמונה שעות לימוד לפחות...;
|
|
| – חוק ארוחה יומית לתלמיד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 19 בשנת 2016
|
|
|
וָאֹמַר: רָאִיתִי, וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ,ּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ, שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ, אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ.
|
|
| – זכריה ד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 20 בשנת 2016
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 21 בשנת 2016
|
|
|
תִּשְׁעָה נִכְנְסוּ בְּחַיֵּיהֶם בְּגַּן־עֵדֶן. וְאֵלּוּ הֵן: חֲנוֹךְ בֶּן־יֶרֶד, וֵאלִיָהוּ, וּמָשִׁיחַ, וְאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד־אַבְרָהָם, וְחִירָם מֶלֶךְ־צוֹר, וְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי, וְיַעְבֵּץ בְּנוֹ שֶׁל רְבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וּבִתְיָה בַת־פַּרְעֹה, וְסֶרַח בַּת־אָשֵׁר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הוּצָא מֶלֶךְ־צוֹר, וְהוּכְנָס תַּחְתָּיו רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי.
|
|
| – דרך ארץ זוטא א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 22 בשנת 2016
|
|
|
אָמְרוּ: שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרְבִּי עֲקִיבָא, מִגַּבַּת עַד אַנְטִיפְרַס. וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָבוֹד זֶה לָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רְבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנַאָה לָהֵם, לְרְבִּי מֵאִיר, וְרְבִּי יְהוּדָה, וְרְבִּי יוֹסֵי, וְרְבִּי שִׁמְעוֹן וְרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. וְהֵם הֵם הֶעֱמִידוּ תוֹרָה אוֹתָהּ שָׁעָה. תַּנָא: כּוּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת.
|
|
| – יבמות סב ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 23 בשנת 2016
|
|
|
ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:
|
|
| – אור החיים פרשת כי תבוא כו, יא
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 24 בשנת 2016
|
|
|
ותיקן [עזרא הסופר] טבילה לבעלי קריין: וקשה לי מאי שנא דנקט "ותיקן בטבילה" טפי מכולהו תקנות? דהכי הוי ליה למימר "ושיהיו בעלי קריין טובלין" כי היכי דקתני בכולהו -- "שיהיו קורין במנחה בשבת וכו'". ושמא יש לומר משום דתקנת טבילה לא היתה מוסכמת מהכל ולא נתפשטה בכל ישראל, כמו שכתוב בתוספות בברכות פרק מי שמתו, ומשום הכי איכא למימר דנקט "ותיקן טבילה" לומר שהוא לבדו תיקנה ולא הסכימו עמו, מה שאין כן בשאר תקנות שהסכימו עליהן הכל ונתפשטו בכל העולם. כן נראה לי. שיטה.
|
|
| – שיטה מקובצת על בבא קמא, פב.
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 25 בשנת 2016
|
|
|
זהר: ראיתי כתוב מהרב מהר"א רוויגו וז"ל: מצאתי בזהר כ"י ישן נושן אצל מורי מהר"ם זכות נר"ו. מצאתי כתוב באמת כי ראש המקובלים ר' נחוניא ן' הקנה והוא חיבר ס' הבהיר ואחריו רשב"י עשה ספר הזהר וחיבר בו כמה חבורים כמו התיקונים. וכשמת רשב"י ורבי אלעזר וכל הדור ההוא אבדה חכמת הקבלה. עד שהקרה ה' לפני מלך אחד ממלכי מזרח שצוה לחפור במקום אחד על עסקי ממון. ונמצא שם ארון אחד ובו ספר הזהר ושלח לחכמי אדום ולא ידעו ולא יבינו. שלח אחר היהודים.. ואמרו לו אדונינו המלך זה הספר עשאו חכם אחד והוא עמוק ואין אנו מבינים אותו. אמר ליה וכי אין יהודי בעולם שמבין אותו. אמר לו יש במדינת טוליטילה. והמלך שלח הספרים עם גבוריו לטוליטולא וכשראוהו חכמי טוליטילא שמחו בו שמחה גדולה ושלחו למלך מתנות רבות ומשם נתפרסמה הקבלה בישראל. ע"כ מצאתי כתוב מהרב הנז'.
|
|
| – החיד"א בשם הגדולים על ערך "זהר"
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 26 בשנת 2016
|
|
|
ואמר ר' יצחק דבי רבי אמי בא זכר בעולם, בא ככרו בידו; זכר -- זה כר, דכתיב (מלכים ב ו, כג) "ויכרה להם כירה גדולה". נקבה, אין עמה כלום; נקבה -- נקייה באה. עד דאמרה מזוני לא יהבי לה דכתיב (בראשית ל, כח) "נקבה שכרך עלי ואתנה"
|
|
| – נדה לא ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 27 בשנת 2016
|
|
|
קיצרתי בשמעתא זו, ויש בה להאריך, לפי שהובאה בכמה מקומות בתלמוד. וכעת לא היה לי פנאי להאריך, ובבבא מציעא הארכתי בשמעתא זו בחידושי אשר חיברתי מהראשונים ז"ל. וה' יגמור בעדי ויזכני לכתוב חידושים על כל התלמוד, להשאיר אחרי ברכה, ונהיה אנחנו וצאצאינו יודעי שמו ולומדי תורתו לשמה וכן צאצאי צאצאינו, אמן.
|
|
| – שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק ב/דף יח#חידושיו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 28 בשנת 2016
|
|
|
אברך ה' אשר יעצני ועד כה ברכני להחל ולגמור הספר המפואר הזה ביאור ארבעה טורים אשר קראתיו "בית יוסף". כי התחלתיו באנדרינופיל"י שנת רפ"ב והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון תוב"ב ביום ד' י"א לאלול שנת בק"ר אור, ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורא תניינא עד שנת די"ש.
אוחילה לאל אחלה פניו יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים.
|
|
| – סיום דברי ר' יוסף קארו בחתימת עבודתו על ספר "בית יוסף", חו"מ תכ"ו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 29 בשנת 2016
|
|
|
...וגם הפסוק הזה הוא הפסוק התשיעי מהתחלת הסדר ובכל מקום נמצא בפסוק התשיעי כוונה עמוקה מכפי שנראה לעין כל על פי פשוטו...
|
|
| – מי השילוח, פרשת בלק
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 30 בשנת 2016
|
|
|
מצרים היא ערש הדת, ודגל תפארת הדתות השמימיות. באדמתה גדל זה אשר עמו דיבר האלוהים, נתגלה לו האור האלוהי והורדה לו השליחות בהר סיני. על אדמתה טיפלו המצרים בבתולה הקדושה ובבנה, ומאוחר יותר מסרו אלפי שהידים כדי להגן על כנסיית אדוננו המשיח. וכאשר נשלח חותם השליחים, אדוננו מחמד עליו הברכה והשלום, לבני האנוש כולם... נפתחו לבבותינו ושכלינו לאור האסלאם, והיינו לטובי חיילי הארץ אשר נלחמים מלחמת קודש למען האלוהים, והפצנו את מסר האמת ואת לימודי הדת בקרב בני האדם.
זוהי מצרים, מולדת בה אנו חיים והיא בנו חיה.
|
|
| – ציטוט מתוך חוקת מדינת מצרים, 2014
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 31 בשנת 2016
|
|
|
2. (א) לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בנין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מיתקן שתיה.
(ב) מיתקן השתיה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור והוא יהיה שמיש בשעות הפעילות בבנין הציבורי.
3. מי שמנהל או מחזיק, בין כבעל ובין באופן אחר, מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום כיוצא באלה שבו מוגש אוכל, יגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתיה צוננים, ללא תשלום.
|
|
| – חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 32 בשנת 2016
|
|
|
חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ח-1997
1. תשעה באב הוא יום אבל לעם היהודי על חורבן בית המקדש.
2. תחילתו של יום האבל הוא משקיעת החמה וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת; חל יום תשעה באב בשבת, יקוים יום האבל ביום ראשון שלאחריו.
3 (א) על אף האמור בכל דין, תהא רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק עזר שיאסור קיום עינוגים ציבוריים ביום האבל, או פתיחת בתי אוכל בליל יום האבל, מתחילת האבל ועד לזריחת השמש למחרתו.
|
|
| – חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 33 בשנת 2016
|
|
|
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה? וַיֹּאמֶר כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה. מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ, וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג, וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ, וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ. וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה? וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם.
|
|
| – (מלכים ב ח', י"א-י"ג)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 34 בשנת 2016
|
|
|
למחר כשיבא קץ הגאולה, אומר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, אני תמה מכם! היאך המתנתם לי כל אותן השנים? והן אומרים לפניו רבש"ע: אילולי תורתך שנתת לנו, כבר אִבְּדֻנוּ האומות.
|
|
| – איכה רבה ג ז
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 35 בשנת 2016
|
|
|
משבחי הלשון, והוא הגדול שבשבחיו כי הוא היופי האמיתי בו, הנה הוא הקצור. ולזה המשובח שבדבורים הוא הדבור אשר יוכללו בו ענינים רבים מדברים שונים במליצות קצרות בקצור נפלא, כי זה הוא יופי לשוננו הקדוש, וכל שכן כאשר ידובר ברוח הקדש.
|
|
| – הקדמת בעל הקרבן אהרן לספרא דבי רב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 36 בשנת 2016
|
|
|
בְּזָכְרִי עַל מִשְׁכָּבִי זְדוֹן לִבִּי וַאֲשָׁמָיו
- אָקוּמָה וְאָבוֹאָה אֶל בֵּית אֱלֹהַי וַהֲדוֹמָיו
- וָאֹמַר בְּנָשְׂאִי עַיִן בְּתַחֲנוּנַי אֵלֵי שָׁמָיו
- נִפְּלָה נָא בְּיַד ה', כִּי רַבִּים רַחֲמָיו!
|
|
| – בזכרי על משכבי, קטע פיוט מתוך סליחות לעדות המזרח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 37 בשנת 2016
|
|
|
תוספתא אינו אלא דבר קצוב ולא דבר מסויים. וכן תורת כהנים שהוא ספרא דבי רב. ולא מכילתא, שהוא ספר ואלה שמות מן "החדש הזה לכם" עד סוף ספרא, ולא ספרי שהוא ספר במדבר מן "וישלחו מן המחנה" עד סוף משנה תורה. ושמן של אלו "מדרש" ונקראים בלשון התלמוד "ברייתא". יש מהם שהם הלכה ויש מהם שאין הלכה. כיצד?...
|
|
| – קטע מתוך סדר תנאים ואמוראים, מובא בחיד"א שה"ג ח"ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 38 בשנת 2016
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 39 בשנת 2016
|
|
|
ואם תאמר בלבבך: ואיך אפשר לנו שלא להשתדל במשאנו ובמתננו לרצות את חבירנו על המקח ועל שוויו?
חילוק גדול יש בדבר, כי כל מה שהוא להראות את הקונים אמיתת טוב החפץ ויפיו, הנה ההשתדלות ההוא טוב וישר. אך מה שהוא לכסות מומי חפצו, אינו אלא אונאה ואסור. וזה כלל גדול באמונת המשא והמתן.
|
|
| – מסילת ישרים, בעניין הטהרה מאונאה וגזל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 40 בשנת 2016
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 41 בשנת 2016
|
|
|
"ואקחה פת לחם". ואקחה למפרע: ה'תר ח'גורה ק'ודם א'כילה. פת לחם ראשי תיבות: פ'ן ת'בא ל'ידי ח'ולי מ'עיים:
|
|
| – ב"ח על או"ח סימן קנ"ז
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 42 בשנת 2016
|
|
|
רבי עקיבא אומר: זמר בכל יום, זמר בכל יום.
זמר בכל יום - הֶיֵה מסדר למודך אע"פ שסדור בפיך כזמר, והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים (רש"י):
|
|
| – סהנדרין סוף צ"ט.
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 43 בשנת 2016
|
|
|
כל אדם, מוסד או גוף אחר הטוען כי ילד הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, רשאי לפנות אל הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד.
|
|
| – חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 44 בשנת 2016
|
|
|
"ונואף אשה חסר לב" (משלי ו, לב): אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים שנאמר (משלי כב, יח) "כי נעים כי תשמרם בבטנך, יכונו יחדיו על שפתיך"
רש"י: לומד תורה לפרקים - ואינו לומד תדיר תדיר, כמי שאין לו אשה ובועל פעמים זו פעמים זו.
שנאמר כי נעים כי תשמרם - אימתי תשמרם בבטנך [בזמן] שיכונו יחדיו על שפתיך.
|
|
| – סנהדרין צט ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 45 בשנת 2016
|
|
|
...ויראה לי שאין עושין כן לגר תושב... וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן שנאמר "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה". וזה שאמרו חכמים "אין כופלין להן שלום" (גיטין סב, א) -- בעכו"ם, לא בגר תושב. אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם עם מתי ישראל ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל מפני דרכי שלום, הרי נאמר "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" ונאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
|
|
| – הרמב"ם (פ"י מהל' מלכים הי"ב) באבחנה בין עכו"ם לעומת גר תושב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 46 בשנת 2016
|
|
|
מותר לרופא לנתח גְוִיה לשם קביעת סיבת המוות או כדי להשתמש בחלק ממנה לריפויו של אדם, אם נקבע בתעודה שנחתמה על ידי שלושה רופאים שהוסמכו לכך בהתאם לתקנות, כי הניתוח משמש לאחת המטרות האמורות.
|
|
| – חוק האנטומיה והפתולוגיה, סעיף 6
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 47 בשנת 2016
|
|
|
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי בְּכָל רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכָל חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי. וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ אָמַר יְהוָה.
|
|
| – (עמוס ה', ט"ז-י"ז)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 48 בשנת 2016
|
|
|
(יד) כלבו - ספר זה לא נודע מחברו... ובשו"ת פני אהרן לכמוהר"ר אהרן אמארילייו... כתב משלשלת הקבלה שהוא הריב"ש, ושמח הרבה על זה כי מעתה נתגלה מי הוא מחבר הכלבו. וגם כתב דספר הנייר הוא ספר הכלבו. ושם נסתפק אם רבינו אשר שמביא הכלבו הוא הרא"ש אבי הטור ע"ש. ושלשה המה נפלאו! כבר כתבנו דאין לסמוך על שלשלת הקבלה כלל. ומי יוכל לחשוב דהריב"ש מחבר הכלבו -- הס! כי לא להזכיר. ומה שכתב דספר הנייר הוא ספר הכלבו -- אינו אמת, כי אני הדל ראיתי ספר הנייר על קלף כ"י ישן נושן ואינו ספר הכלבו.... ורבינו אשר שמזכיר הכלבו אינו אבי הטור כמו שכתבתי במקום אחר. וכל זה פשוט.
|
|
| – החיד"א בשם הגדולים, ח"ב אות כ
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 49 בשנת 2016
|
|
|
בגדי היהודים האלה כבגדי הטשערקעסים, ובגדי נשיהם כבגדי הנשים הטשערקעסיות, וכאנשים וכנשים יחדיו נושאים את מלבושיהם עד אשר יבא קיצם ויקרעו לגזרים מרוב זוקן. את כובעותיהם הגבוהים מעורות כבשים הנקראים פאַפאַכֿאַ, לא יסירו מעל ראשיהם, אף אם יבאו אל תוך בתי המשפט של הממשלה, כי כן חוק הארץ, מתחת כובעותיהם יתראה אַראַכֿטשין (арахчинъ) והם כמו ײארמולקע עברית, כולם הולכים מזוינים בדקר (кинжалъ) ובקנה רבה (пистолетъ) ובחרב (шашки) כמו הטשערקעסים שכוניהם, מקטון ועד גדול, ולא יסירו את כלי נשק מעליהם אף בשנתם ואף בבית תפלתם.
|
|
| – ספר המסעות בארץ קוקז
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 50 בשנת 2016
|
|
|
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן, צָרִיךְ הָאָדָם לִבְטוֹחַ בְּקוֹנוֹ וְלִיקַּח אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עֲרִירִי לָעוֹלָם הַבָּא. דִּתְנַן, מַאי דִכְתִיב (ויקרא, כ) עֲרִירִים יָמוּתוּ? דְּכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא כְּאִלּוּ לֹא נִבְרָא וְלֹא הָיָה, וְנִקְרָא עֲרִירִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא.
|
|
| – זהר חדש דף עג ע"א (דפוס ויניציא)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 51 בשנת 2016
|
|
|
2. תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו.
3. מי שאינו תושב ומלאו לו 16 שנים ישא עמו תעודה רשמית המעידה על זהותו והנושאת את תצלומו, והוא חייב להציגה לפי דרישה כאמור בסעיף 2.
4. העובר על הוראות חוק זה, דינו – קנס 5,000 שקלים...
|
|
| – חוק החזקת תעודת זהות והצגתה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 52 בשנת 2016
|
|
|
ויש לי עוד להאריך בשמעתא זו, ולטרדות הזמן וחילוף הזמנים בהמיר ארץ וצוק העתים, לא יתנוני השב רוחי, האל ברחמיו יסלק חרון אפו מעל עמו ישראל ויניח ה' לנו ואשוב לעיין עוד בשמעתא זו ואאריך בה כראוי, כי היא אורך ימינו וחיי נפשנו ובתורתו נהגה יומם ולילה אמן:
|
|
| – שיטה מקובצת כתובות דף כ ע"ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
