כל בו/סו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן סו עריכה
סו. דין ספר נקרא מורה חטאים, הנקרא ספר הכפרות חברו ה״ר אלעזר מגראמיישא ז״ל.
אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי שמעון ברבי יוסי ורבנן מאי דכתיב וידי אדם מתחת כנפיהם. פירוש מתחת כנפי החיות. כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין. וימינו פשוטה לקבל שבים.
תשובה מגעת עד כסא הכבוד שנ׳ שובה ישראל עד ה׳ אלהיך. בעלי תשובה באין עד מקום שאין מלאכי השרת רשאין לבא שהם מרוחקין מהשכינה ל״ו אלפי רבבות פרסאות שיש חצר גדול לפני הקב״ה כל כך שנאמר שרפים עומדים ממעל לו. שובה ישראל עד ה׳ אלהיך. קחו עמכם דברים ושובו אל ה׳.
אני ה׳ מלמדך להועיל. בני קח אמרי ותמצא נועם לנפשך. אני בראתיך יצרתיך. עשיתיך הנקתיך. קדשתיך. האכלתיך. הלבשתיך. הלמדתיך. הורתיך. הזהרתיך ליראה את שמי הגדול הגבור והנורא. נתתי לך תורתי לקיים מצות ולדבקה בה כל הימים לזכור טובתי אשר לך. הזהרתיך מלחטא לפני ושלא לשמוע לאל זר אשר בלבבך הערל והטמא והמחטיא את לבך הזונה אשר רוח זנונים בו שוב אלי בכל לבב׳ ואני אמציא תועלת לך כי תשובה בראתי לך בטרם הרים הטבעו כי אהבתיך.
בני שוב למקום בכל לבבך ובכל זהביך וזכור בוראך אשר בראך טרם תלך אל ארץ עיפתה חשך וצלמות והנה ידו פשוטה לקבל שבים. כי הקב״ה מחבק לכל השבים ומקבל אותם שנאמר וימינו תחבקני זה המתחרטים על מעשה הלבבות השובבים.
ארבעה הם חלקי כפרה לבעלי תשובה א׳ בואתחנן וב׳ באתם נצבים הרי ג׳ בתורה ובנביאים כתוב לכן בזאת יכופר עון יעקב כל האלף בית בו חוץ מן ד׳ כי ד׳ תשובות נרמזות בו. כל שמתענה ד׳ פעמים בשנה ג׳ ימים רצופים וג׳ לילות מוחל לו הקב״ה כל עונותיו. ואלו הן קודם עשרה בטבת קודם שבעה עשר בתמוז קוד׳ ר״ה ובעשרת ימי תשובה. ובנביאי׳ ביחזקאל ג׳ אם ישמעו ואם יחדלו. ואמר השומע ישמע והחדל יחדל.
וד׳ תשובות הן ואלו הן. תשובו׳ הבא. תשובת הגדר. תשובת המשקל. תשובת הכתוב.
בני שים אזנך לתוכחת. וכגון זה אמרתי יש חוטא בהשחתת זרע. יש חוטא לבא על הפנויה בתולה או בעולה ואינו נותן אל לבו כי כל אשה רואה נדות ואינה טובלת כשהיא פנויה הרי הוא כבועל נדה בטומאה. יש בועל נערה המאורסה או אשת איש. יש מכה רעהו או שופך דמו באונאה. יש מקניטו בדברי׳ או לוקח פרנסתו. יש גונב או גוזל או מלוה ברבית. יש מאנה את חברו. יש מסיג גבול רעהו. יש מונע מלתת צדקה. יש זולל וסובא. יש בסעודת הרשות. יש בשתיה. יש בהנאת גופו. יש בדברים בטלים. יש במיני שמושים באשה. יש בקלות ראש. יש במלשינות. יש בשבועת שוא. יש בחרמות. יש במספר קמי. יש בהשחתת זקן. יש בחלול השם. יש בהזכרת שם שמים לבטלה. יש במשא ומתן. יש בכבוד אב ואם. יש בזלזול חכמים. יש בראיה. יש בשמיעה. יש בשמע שוא. יש בדבור הפה. יש בקושי ערוה. יש בחניפות. יש במחלוקת. יש חוטא ומחטיא ומדבר שקר. יש שונא תוכחות. יש רודף אחרי רננות ושררה. יש בנבלה. יש בהרהורים. יש עושה ומאריך לו יש קונה עולמו בשעה אחת. יש נוחלין ומנחילין שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.
אשרי האיש מיסר לבו ושב בתשובה שלמה ועובד את בוראו בכל לב ובכל נפש ובכל מאודו בכל דרכיך דעהו והכר בוראך ושוב אליו בתשוב׳ שלמ׳. אין אמונה כאמונת אל אחד. אין לקח כלמוד הלב. אין עטרה כעטרת הענוה. אין זרוז כזרוז החבורה. אין רנן כרנן הרוחה. אין הדור כהדור הגיון אין קלוס כקלוס קדושה. אין טכס כטכס טובה אין נהוג כנהוג נעימה. אין חמוד כחמוד חסידו׳. אין זהור כזהור אמרים אין קדום כקדום קרבן. אין מעלה כתשובה. אין טובה כתשוב׳. בני שמע אמרי והט אזנך לתשובה.
כלל אמרו שובה כי כפי הנאת החוטא יש לו לעשות תשובה. אם חטא אדם בהשחתת זרע מרוב חמום התאוה הוציא שכבת זרע ושחת ארצה ועתה מתחרט על חטאו כחו׳ לבבו יתענה לכוף יצרו ולא ירחץ במים בארבעי׳ ימים רצופי׳ לבד שבתו׳ וימי׳ טובים ור״ח. או ארבעי׳ ימים שני וחמשי ושני ואם יפגע בו ר״ח ישלם אחר כנגדו. וביום תעניתו לילה שלפניו ושלאחריו לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל בשאר ימים יאכל. ככה יעשה לארבעי׳ ימי׳.
תשובת הבא. שיש לו הנאה בקושי אבר מאד וימנע עצמו ואל יוסיף ואל ישחית זרעו עוד זו הוא תשובת הבא.
תשובת הגדר. יגדור עצמו מדבר זה ואל יסתכל עוף ובהמה וחיה בשעה שהן נזקקי׳ זה לזה פן יקשה אברו ולא יטה ולא ידבר דבר מעניני תאוה זו היא תשובת הגדר.
תשובת המשקל. כפי הוצאת הזרע ישקול בעצמו שלא יחמם בחמו׳ מרחץ ויקבל ענוי הגוף במשקל ההנאה וידאג לבו למען ימנע מתענוגות בני האדם.
תשובת הכתוב. כפי חומר הכתוב יעשה ילקה יורה לכל שחטא. ואם בא על הפנויה בתולה או בעולה בין כדרכה בין שלא כדרכה יחשוב בלבו מה שחטא בביאת פנויה זו יתן אל לבו כשבא עליה שלא טבלה וכל אשה רואה נדות וכיון שלא טבלה הרי הוא בכרת.
תשובת הבא, אם באה לידו אותה אשה או אשה אחרת והוא יכול לחטא בה ונמנע ממנה שהוא מתגבר את יצרו מלעשות תאותו ומונע עצמו מן החטא זו היא תשובת הבא.
תשובת הגדר לא יראה שחוק נשים שנה או שנתים ויתענה ארבעים ימים ולא יסתכל בפני אשה לא בחזה לא בדדיה ולא בבגד הערוה ולא אשתו נדה כל זמן שלא טבלה ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ לא יראה מחול נשים ובתולות שלא יתאוה להן ולא שחוק שלהן ויתודה בכל יום ויתענה ארבעים ימים רצופי׳ ואם יעשה יותר טוב לו.
תשובת המשקל. לא יגע בבשרן ולא במלבושיהן בעודן עליהן ויצער גופו בשכיבה ביום ובלילה.
תשובת הכתוב. כרות יכרת עצמו מהנאת הגוף ישכב בקושי ולובש שחורים וילקה ויצטער.
ואם חטא בנערה המאורשה או באשת איש שהוא בחנק ולא שכב עמה אמנ׳ חטא בה שנהנה ממנה בהכנסת עטרה או הערה מקורה בין כדרכה בין שלא כדרכה או בכל העריות או ברצונה שנתרצית לו לטעום מים גנובים מרוב חשק ערותה או בביאה מעוות לא יוכל לתקון הוא אם לא בתשובה שלמה. תשובת הבא. שבאה לידו זאת או אחרת ולבו מת אחריה ומונע ומעביר רוחו ואף ע״פ שהיה יכול לעשות כבראשונה מונע עצמו. תשובת הגדר. ימנע עצמו מלראות פני נשים ותכשיטיהן בין עליהן בין שאינן עליהן ולא יהיה במקום שהן שוחקות ולא ישמע קול נגונן אף בכנור. ולא יריח בשמים שעליהן ומתרחק מלילך ומלישב עמהן ולא ישמע שום דבר חשק תאוה ולא ירים עיניו באשה אף לאשתו כשהיא נדה ולא יקרוץ להן בעיניו ובשפתיו ולא ימלול באצבעותיו לשום אשה אף לאשתו כשהיא נדה כל זמן שלא טבלה ולא יתיחד עם שום אשה ולא ישכב עם אשתו הטהור׳ בגנות ובפריצו׳ כגון בפרדסות ובחצרו׳ ואינו דש באשתו לזרות חוצה ולא יהיה עסקו עם נכריות כלל. תשובת המשקל. יש לו לשקול צער נערה המאורשה כנגד שנהנה ממנה אסור שנה תמימה לאכול בשר ולשתות יין לבד שבתות וימי׳ טובי׳ ולא יאכל לחם חם ולא ירחץ כי אם בערבי שבתות ובימים טובים ולא ילך לראות שום שחוק אך לברכת חתנים ולא יעדן עצמו לשום דבר וילקה בכל יום וישכב על הקש וכר בראשו ויסיר רוח הבהמות שבו חמד התאוה מהיות קשתו ננערת וחיי צער יחיה ושק ילבש על בשרו ולא ידבר בענין התאוה כלל ולא ידבר עם אשה בשוקי׳ ומשמושי׳ ומיני אהב׳ ומיני חשק ומיני חמודי׳. תשובת הכתוב. הבא על אשת איש חייב מיתה א״כ יסבול כל הדינין המשולים למיתה ישב בקרה בתוך השלג בכל יום שעה אחת כדי שיכול לגמור והוא רחום עד שמע ישראל וכל הפסו׳ של שמע. או בימות החמה לפני הזבובים אם יכול לסבול או יסבול סמים שהם קשים כמיתה. ואין לו להשתמש עם אשה כי אם עם אשתו. ויש לו להתודות בכל יום בבכי ואנקה בכל מיני סגוף וצער מאחר שאסרה על בעלה. אבל אם אנסה שלא אסרה די לו כמו בעריות או כרתות אחרות שעבר עליהן שילקה ויתענה מ׳ ימים רצופים וישכב לארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחוק ובטיולי׳.
הבא על נכרית חייב הוא להתענות מלהיות קשור עמה באש ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ עד שוב אף השם ממנו. וכן הבא על שפחה כנעני׳ יתענה ולא ירחץ ארבעים ימים.
המחבק נשים והמנשקן והממשמשן בלא שכיבה יתענה שני וחמשי ושני ולא יעשה עוד ולא יבא עוד פתח הבית שלהן פן יבא לידי הרגל עברה.
הבא על נדה אפילו אשתו יתענה מ׳ ימים וילקה בכל יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יאכל לחם חם. ואם חבקה או בא עליה בחבוק אבריה או נשקה יתענה. ואסור להביטה כשהיא טמא׳ ולא לחבקה ולא לנשקה ולא ידבר עמה דברי תפלו׳ ולא יאכל עמה ולא ישב ולא ישכב אצלה ואפי׳ בלא קרוב בשר עד שתטבול במים ואז ישמש עמה בטהרה ובקדושה להיות תאותו תאוה וישעשע עמה בלא געגועיה לאהוב אותה שלא יהרהר באשה אחרת כי אם עליה.
כל אדם יהיה זהיר בעצמו מכל דברים המביאים לידי תעוב כגון להיות עם נשים כלל וכמו כן באכילה שאדם להוט אחרי גרונו פן יאכל ספק אסור כל עקר האסור לו יש לו לידע מי השוחט שיהיה בקי בהלכות שחיטה. וכן מי הוא הבודק שיהיה בקי בכל פרקי הריא׳ בכל הענינים שאם יהיה שוגג שמצאו אחריו טרפה יש לו להזהירו פעם אחת ואם יעשה פעם אחרת יעבירוהו כמשפט ואסור לאכול מבדיקתו עד אשר יתקן עותתו. וכן השוחט ומצאו אחריו נבלה שחיטתו פסולה. המנקר ומצאו אחריו חלב מלקין אותו ומזהירין אותו מאומנותו שלא יעשה עוד ואם יעש׳ עוד ואינו נזהר מעבירין אותו לגמרי ומלקין אותו ולהכריז עליו בקהל עד שתראה תשובתו שלמה בלא רמאות ובלא נבול ולאחר שיעשה מה שגזרו עליו אז אחינו הוא כי כל הנמצא חלב אחריו והשוחט שנמצא אחריו נבלה או אחר הבודק טרפה פסול עד שתראה תשובתו בצדו. וכן המגבן גבינים מחלב שאין ישראל רואהו וכל החשוד בדבר אסור מעבירין אותו עד שישוב תשוב׳ נכרת.
מי שחטא במסבת הרשות ובשתיה זולל וסובא יש לו למנוע עצמו מלעשות עוד מלסעוד כי אם בסעודת מצוה ולא ימשוך ביין את בשרו ולא בשכר כי אם על שלחנו עם ביתו ואין לו להתעדן במיני תענוגים ולמעט באכילה ובשתיה פת במלח תאכל כפי כחך שתוכל לסבול יין במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה תהיה עמל ואי אתה ניזוק.
המכה את חברו יבקש ממנו מחילה וטוב לו וילקה ולא יגביה עוד ידו על חבירו אבל רבינו תם פסק לכרות לו אגרופו. ואם רצח יגלה ג׳ שנים וילקה בכל יום ויאמר כי רוצח הוא ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח את שערו ולא יכבס בגדיו כי אם ראשו פעם אחת בחדש ויקשור ידיו בשלשלאו׳ של ברזל או בצוארו ויבכה בכל יום על זה ויתודה בכל יום עד שיגמור תעניותיו וגלותו. ואח״כ יתענה שנה תמימה שני וחמישי ושני אע״פ שהתענה ג׳ שני׳ בכל יום. ולא יענה רעה לשום אדם ויהיה שפל ונדכה ושתקן לכל אדם אולי יש תקוה.
ואם לקח רבית מישראל יש לו להשיב לו או ליורשיו הרבית שלקח ממנו אחד הנותנו ואחד הלוקחו ולא ילוה ברבית לשום אדם אפי׳ לגוי שנה אחת בין רבית בין אבק רבית. ואפילו רבית דברים אסור כי העושה דבר זה לא יחיה לעולם הבא בתחיית המתי׳ וימות מהרה ויתמוטטו נכסיו וכל הערמת רבית לא יעשה וישוב בתשובה שלמה לפני בוראו.
הגוזל מחברו או גונב לו ממונו יש לו לפרוע לו או ליורשו כל מה שגנב או גזל מכל וכל ויותר יתן לו כי הפסידו מן הריוח. ויש לו ללקות על לאו שעבר ולהתענו׳ בו כי על כל עברה היה לו להתענות ארבעים ימים. ועל כרתות ומיתות ב״ד לצער ולסגף גופו כפלים ועל לא תשא יותר מכלם. וכשמשיב את הגזלה ישמור עצמו שלא יקבל פקדונו׳ ושלא ילך על ממון חברו ויתרחק מממון שאינו שלו ויתן צדקות יותר משאר בני אדם ויעשה גמילו׳ חסדים מגופו ומממונו ואז ימצא כפרה.
כפר בעקר ונשתמד הרי עבר על כל התורה כלה וצריך להסיר כל מלבושי תפארת ולא ישית עדיו עליו ויתאבל ויבכה ויתענה ויצטער כמה שנים עד שיתמכמך רוחו ויתכפר עונו ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ כ״א מעט בכל ע״ש ועי״ט. וראשו פעם אחת בחדש או פעמים וימנע עצמו מלכת לבית שחוק וגילה ולא ישב אצל כומרים וגלחים וכל מקום שמדברין מטומאת ע״ז ויתרחק מכל התועבו׳ ומכל הנאות שבהם ומפתח ביתם ומיד שעשה תשובה יטבול אחר הטנוף והרי הוא כשאר ישראל ומכל ענין ישוב אל בוראו ויצטער כפי מה שנהנה. ועל אשר שמח ביום אידם וחלל את השבת והשתחוה לע״ז ונהנה מדבר אסור ושתה יין נסך ובעל בת אל נכר ועבר כרתות על כן יזהר לשוב אל בוראו ולשמו׳ עצמו מכל חטא ויעבוד בוראו בכל לבו ובכל מאודו ויקבל כל אדם בשמחה. המבזה חברו והמלבין פניו אף בינו לבין עצמו קשה לו כמות וכל שכן ברבים ואומר לו דברים שקורעין לבו ומנתקין גידיו ומורשי לבבו וברבים שמבזה הוא וזרעו במה יש לו תשובה על זאת אם לא שיבקש עליו ויחנן לפניו למחו׳ על עלבונו וצרי׳ לו להשתטח תחת כפות רגליו שנאמ׳ לא תונו איש את עמיתו ויראה אפילו אונאת דברי׳.
יש עברה קלה בעיניך וקשה מחמורה המוציא שם רע על חברו כמו נואף וכיוצא בו שנ׳ ויסרו אותו. המבזה את חברו קשה מהמכה ומהסוטרו בלחייו. המקפח פרנסתו קשה מגזלתו. המונע מלתת לו צדקה קשה מגונב לו ממונו. הגוזל פרוטה לעני קשה מגוזל ממון לעשיר המדב׳ עליו כזבים קשה מכלם. המחטיא קשה מן החוטא. המלעיג קשה מכל העובר. המתלוצץ מעובר עברות בעצמו. המקניט קשה מהמכהו. המקנא קשה מהחובלו.
הנשבע בשם קשה מכל פשעי׳ כי השבועה מראה כאלו מגעת עד כסא הכבוד. מי שנשבע בחיי המלך אפי׳ מן האמת קשה על הכל שהוא עובר על דבריו ועל כן אל תתמה כי לא ינקה ה׳ את אשר ישא את שמו לשוא למה יקצוף האלהים על קולך. כי השבועה קשה ומכלה את הכל. החרם היא השבועה כי העובר על החרם כאלו עובר בכל התורה כלה חרם בגימטריא רמ״ח אם חטא בשבועה או בחרם יש לו ללקות כמה פעמי׳ ויש לו ליזהר מלשבע בתורה או בנשמת אבותיו כי אם בראשו או בגופו. וישבע לקיים המצוה ושלא יעבור על דברי תורה ולא יזכור שם שמים לבטלה. ויזהר כשיברך השם הנכבד והנור׳ שיברכנו בירא׳ שנא׳ את ה׳ אלהיך תירא כשמזכיר בוראו ירעד שנ׳ עבדו את ה׳ בירא׳ ואל יהרהר בו בבית הטנופת ובלא רחיצת מים ועל כן ירחץ ידיו כל שעה. המסיג גבול ילקה וישיב לו כפלים.
המדבר בבית הכנסת בשעה שמתפללין משיג גבול המקום שהוא נצב בעדתם ויש לו לשבת במור׳ לפני המלך הקדוש הנכבד והנורא. שב לפניו בירא׳ ובענוה בלב נשבר התחנן לפניו ואז יהיה קרוב אליך ונמצא לך וישמע תפלתך אך שתתפלל בכונת הלב. ואם דברת דברי׳ בטלים כאלו מתלוצץ ולא נתת יראתו על פניך לכן התפלל בכל מיני כוון והכנעה לפניו ותתוד׳ חטאתך ותברכהו.
המלשין את חברו הרי הוא משניאו בעיני השר ומעליל עליו לקחת ממונו וממית את חברו בעוני ואשת חיקו ובניו ובני ביתו ואם היה גוזל ממונו לא היה לו צער כל כך וחטא גדול הוא זה. על כן ישלם לו מלשינותו ויהיה לו כעבד ויבקש ממנו מחילה בפני כל בני ביתו. והוא למד השר לקחת ממון מכל בני ברית על כן ראה כמה עברות יש בזה ויש לו לשבר רוחו בכל כחו עד שיתכפר בדבר. אמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש. לעתיד לבא מתקבצות כל החיות כולן אצל הנחש ואומרות לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך והוא אומר מה יתרון לבעל הלשון. וזה א״ר שמעון מה יתרון לבעל הלשון כי למלשין אין לו רפואה אם לא שישיב למי שהפסיד כפלים ממה שהפסידו ואם אין לו לשלם יבקש לו מחילה וישוב לשם בכל לבבו ובכל מאודו. הרכיל אין לו רפואה אם לא יבקש מחילה ויפייס הנכלם ולא יעשוק אותו עוד.
אל תחניף האדם פן תשכב ותרדם לעד ואם מנהגו להחניף ישוב מדרכו הרעה כי החניפות מרבה הרע׳ והקב״ה שונא אותו שנ׳ כי לא לפניו חנף יבא בני אל תתחבר לחנפים ולגאי׳ כי ירדו למות פתאום ומי שיש לו רוח נמוכה. הברכה לו סמוכה.
וגם אלה הגיד לי ריש לקיש הזהר באזהרת לאוין פן תעבור באזהרתן שעליהן אתה צריך ללקו׳ מכת מרדות ואם עברת התענה ארבעי׳ ימים רצופים ותלקה בכל יום כי מלקות שלהם עומד במקום מיתה. ועתה בזמן הזה אין מלקות על כן הזהר מלחטוא וכל לאו תתקן כפי העברה.
המגלח זקנו בתער עובר בה׳ לאוין אל תשחת את פאת זקנך ואל תספר קומי משום ובחקותיהם לא תלכו. ואחרי׳ אשר המה בכתובי׳ המספר קומי פר״ש ז״ל לפנים במצח מדרכי האמורי שמסתפרי׳ לפניהם ומשיירין בלורית מאחוריהם. ל״א דין אמורים לגלח שער שלמעלה מן האזנים וזה קומי. בתשובת הגאונים.
העובר לאו ילקה ויתודה ולא יחטא עוד. אבל מלך מסתפר בכל יום. כהן גדול מערב שבת לערב שבת. כהן הדיוט אחת לשלשים יום. הזהר בעשה לקיימו פן יכוך מכת מרדות ותקיים כל אחת ואחת וטוב לך.
והוי זהיר בוחי אחיך עמך ולא תסיג את גבולו ולא תקח את מחייתו בשו׳ ענין כי אם בסחור׳ או מטבע כנגד השלטון ואם יבא אחר ויוסיף לו כדי ליקח מחברו זה הדבר לא ניתן למחל ונקרא רשע ואין גזלן כמוהו. ואם לא ישמע למיסריו ולמוכיחיו לעשות תשובה יש להבדילו ולנדותו עד שיתקן עותתו בתשובה ואם לא יהא מתועב ומשוקץ עד שישוב.
זה אמר לי מטטרו״ן שר הפנים ומיכא״ל וגבריא״ל ושמעיא״ל וסנדלפו״ן ואליהו ודוד ושלמה וכל הנביאים והמלאכים לה׳. בני אל תחטא בעיניך פן תכשל לזה ולבא ואל תחטא באזנך בשמע שוא לפניך שלא ישמע לפני אדניך בעת תעמד בתחנוניך. ואל תחטא באף ובריח ובפיך ולשונך ובמאכלך ולא בידיך כי מעשה עדיך נגדך ולא בלבבך ובמחשבתך ולא במשגל ולא ברגליך ורוחץ למצוה מעגליך. ואל תחטא ברוחך ובנשמתך עסוק בתורה כפי כחך. ואל תחטא בפני בוראך ואל תתאוה שום ענין כי אם להודות לה׳ ית׳. זאת תורת השב בכל לבבו ובכל נפשו לידבק בבוראו יחשו׳ בלבו מה שנ׳ ונקדשתי בתוך בני ישראל. אם היה בסכנה היה לו ליהרג ולמסור עצמו למיתה ולקבל יסורין קשים בעבור בוראו.
וכי אין לו ליהנות אפי׳ שעה קטנה בנאוף וילמד העיני׳ מלהסתכל באשה כי אש היא עד אבדון תאכל. אם שומר עצמו מנאוף פעמי׳ בעבור כבוד השם פעמי׳ בעבור כבודו פעמי׳ בעבו׳ הפסדו פן יאמרו נואף הוא משחית נפשו הוא יעשנ׳ ואין זה עובד בוראו באמת. אבל מי שמונע עצמו במקו׳ שאין שם בושת כי רוב בני אדם רואין פני נשים והוא אינו עוש׳ זה עובד יוצרו באמת. ואמ׳ הר״ם מרוטנבור״ק כי שמו חרם שלא יהיו אנשי׳ עם הנשים במחול והיו דורשי׳ יד ליד לא ינקה רע. ואמרתי כי אינו ר״ל על זה כי אם לרעה כי אינם רשעי׳ לעשו׳ בפרהסיא ומביא ראיה מכהן גדול על ענין סוטה שלוקח המנחה מידו לידה והתיר לכל בניו הדבר ואמרתי הדבר לר׳ אברהם מושנהם ואמר גם אני שמעתי זה ומעיד אני עליו בשבועה אבל טוב להניח הדבר. ויש לו לאד׳ למנוע עצמו מכל דבר שהגוף נהנה מהן בעבור הפריצים על ידי נשים להרהר אחריהן וליגע ולישב אצלן ומלהסתכל בבגדיהן החמודות ומלשמוע נגינתן ומלדבר עם אשה בסתר בין אשת איש בין פנויה חוץ מאשתו כשהיא טהורה ובה ישמח בכל חשק תאות לבו בגעגועי׳ במשמושי׳ בחבוקי׳ בנשוקים בדבוקים כמו שאמרו מלוה ישראל ברבית אין לו להלוות אפי׳ לגוי כן הדבר הזה. מי שנואף עם אשה בין ישראלית בין גויה בין כנענית או רבע בהמה או השחית זרעו בכל עניני חשק תאוה הוא ישמר מלהסתכל בפני אשה ולא בבגדיה אפי׳ שטוחי׳ בכותל ולא יעמוד על המט׳ שאיש ואשה שוכבין עליה והעוש׳ זאת כאלו עומד על כרסה של אשה וישמור עצמו מכל יחוד עם אשה ומכל ענינים המביאים את האדם לידי הרהור ולא יסתכל במלבושיהן ולא בחזה שלהן ולא במקום לינת דדיהן ולא כנגד דדיהן ולא כנגד בית התורף כי דבר זה מביא רוח זנונים בקרבו להתעותו והנה נשמר בנפשו לגופו בעודו אצלה ונכנסת חדוד בלב שניהם ומתמלאים הרהורים ונדון לאיש לתת כדרכיו וכפרי מעלליו. ויש לו לאדם למנוע על הדברים המביאים לידי קרי כדכתיב זנות יין ותירוש יקח לב כי אש היא עד אבדון תאכל. ומים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם וסופן יורדין לגיהנם אש לא נופח על כן לא יהרהר ויחשוב בלבו מחשבת הרהורי נשים כי אם על אשת חיקו ישמח ויגל באהבתה כי היא שומרתו מן החטא ומצילתו מלבא במחשכים.
בני שמע לעצתי שוב אל אביך קונך בכל לב ושמח על אשר ה׳ מיסרך לכפר עונך. כל מי שעונותיו מרובין מזכיותיו מרבי׳ לו בעולם הזה לשלם לו כל מעשיו הטובים. וכל מי שזכיותיו מרובין מנכין לו בעולם הזה ומיסרין אותו ודומה לו כמי ששרף את כל התורה כולה. אשריכם כל הצדיקים שנפרעין מכם מכל עברה קלה זהו שנאמ׳ ואין עול החזק במוסר אל תרף. וברך אלהי המשפט צדק בכל עת אשר יהיה אוהבך מיסרך אורח חיים תוכחות מוסר. ויהיה שפתיך נגדיך תמיד ותתבייש ממעשיך ותלבן מצואתך ותטבול במקוה ישראל ה׳ אשר מי מטהרך מי מקנך מי בראך תשא לבבך אל בוראך כי ידו שטוחה ופשוטה לקראתך ושא עיניך השמימה הדבק באהבתו ויראתו כי הוא אלהיך ומלך עולם יודע כל נעלם. תם ת״ל.
ויצעק אל ה׳ ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים. אמרו רז״ל העץ שהשליך משה אל המים היה מר ועל זה עשה הקב״ה זה הנס שלא יתרשל כל עובר עברה לעשות תשוב׳ וימרר גופו בתענית ומעוט התענוגי׳ והמרירו׳ יוציא העבר׳ מגופו עם התשובה. כ״מ.
ואכתוב בקוצר דברים המביאים את האדם לידי יראת חטא אשר כתב הר״ם מאיור״א ז״ל.
לעולם יהא אדם זהיר שלא יכעוס שכל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו כאשר אמרו ז״ל. ועל ידי כן תבא למדת הענוה. וצריך להזהר מלהתגאות כי כל המתגאה מורד בהקב״ה כי לו לבדו נאוה הגאוה שנ׳ ה׳ מלך גאות לבש ולא יאות לאחר. ועל כן צריך לאדם לנהוג עצמו במדת ענוה ותמיד יהיו כל דבריך בנחת עם כל אדם וראשך יהיה כפוף ועיניך למטה ולבך למעלה ואל תבט לעיני בני אדם בדברך אתם וכל אדם יהיו בעיניך גדול ממך ועליך לכבדו הן דל הן עשיר ואם ידעת שאתה עשיר וחכם ממנו עם כל זאת יש לך לכבדו ולחשוב בלבך שחטאת במזיד והוא בשוגג וטוב הוא ממך ובכל דבר שתעשה בכל מחשבה שתחשוב דע כי אתה לפני המקום כי כבודו מלא כל הארץ ושכינתו עליך ותדבר בנחת ותירא ממנו כעבד מפני רבו ותתבייש מכל אדם. ואם יקראך אל תעננו בקול רם כי אם בנחת כאדם העומד לפני רבו תמיד והוי זהיר לעסוק בתורה תמיד כאשר תוכל על מנת לקיימה וכאשר תקום מן הספר תחפש במה שלמדת אם יש דבר תוכל לקיימו. ופשפש במעשיך תמיד ערב ובקר ובזה יהיו כל ימיך בתשוב׳ והסר כל מחשבות וכל דבר אחר מלבך בשעת תפלה והכן לבך לפני המקום וחשוב הדבר בלבבך טרם תוציאנו מפיך וכן תעשה מכל דבר ולא תחטא ואף באכילה ושתיה. ולא תלך עם הלצנים ובזה יהיו כל מעשיך ישרים ותפלתך זכה ומכוונת לפני המקום שנא׳ תכין לבם תקשיב אזנך.
שלש תפלות נשמעות תפלה בדמעות בכל יום ביחיד. תפלת צבור בכל יום. תפלת יחיד בין ראש השנה ליום הכפורי׳. כל הבוכה בלילה בתפלתו כוכבים ומזלות בוכים עמו ותפלתו נשמעת. חזק.