חוק השבות
חוק השבות מתוך 
חוק השבות, תש״י–1950
הזכות לעליה
כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
אשרת עולה [תיקון: תשי״ד]
(א)
העליה תהיה על פי אשרת עולה.
(ב)
אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל, חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש –
(1)
פועל נגד העם היהודי; או
(2)
עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או
(3)
בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
תעודת עולה
(א)
יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי, בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה.
(ב)
הסייגים המפורשים בסעיף 2(ב) יחולו גם על מתן תעודת עולה, אלא לא ייחשב אדם למסכן בריאות הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל.
תושבים וילדים
כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תקפו של חוק זה, וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחריה, דינו כדין מי שעלה לפי חוק זה.
זכויות בני משפחה [תיקון: תש״ל]
(א)
הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי״ב–1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
(ב)
אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א), בעודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.
(ג)
הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן (א).
הגדרה [תיקון: תש״ל]
לענין חוק זה, ”יהודי“ – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשי״ד, תש״ל]
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל 18. תקנות לענין סעיפים 4א ו־4ב טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
פורסמו תקנות השבות, תשט״ז–1956.
נתקבל בכנסת ביום כ׳ בתמוז תש״י (5 ביולי 1950).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - משה שפירא
שר העלייה - יוסף שפרינצק
יושב ראש הכנסת
ממלא מקום נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.