קטגוריה:משלי ו לב
נוסח המקרא
נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה
נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה.
נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב
מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃
נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗/וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂ/נָּה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"את כל הון ביתו יתן" - ואפי' צריך למכור כל אשר לו על זה מכל מקום יש לו תקנה ומתחלה מחמת רעב עשה אבל
"נואף אשה חסר לב" - הוא שהרי לא לרעבון עשה
"משחית נפשו הוא יעשנה" - הזמהרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - אבל המנאף עם אשה הוא חסר לב, והרוצה להשחית נפשו עשה יעשה כזאת, הואיל ואין לו הכרחיות כגונב ממון -
תרגום ויקיטקסט: אולם הניאוף חמור יותר מן הגניבה משתי סיבות:
(א) נואף אשה הוא חסר לב, הוא אינו פועל מתוך שיקול-דעת כדי למלא צורך אובייקטיבי, להיפך, הוא משחית את נפשו ופוגע בבריאותו כאשר הוא עושה עבירה זו -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו לב.
דקויות
פסוקים 30-35 מתארים שתי סיבות שבגללן הגניבה פחות חמורה מהניאוף:
"לא יבוזו לגנב" משתי סיבות: ""
- א. פסוק 30: "כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב" - כי הוא גונב כדי למלא צורך אובייקטיבי - הגוף הרעב לא יכול להתקיים בלי אוכל; אם כולאים אדם בלי אוכל, הוא ימות תוך מספר ימים.
- ב. פסוק 31: "ונמצא - ישלם שבעתיים, את כל הון ביתו יתן" - כאשר הוא יימצא (ייתפס), הוא יוכל להחזיר את הגניבה ואף יותר מזה - פי 7 ממה שגנב - וכך יוכל לפצות את הנגנב גם על אבדן רכושו וגם על עגמת הנפש שנגרמה לו, כלומר, הנזק שגורמת הגניבה הוא נזק הפיך.
שתי הסיבות הללו לא קיימות בחטא הניאוף:
- כנגד סיבה א, פסוקים 32-33: "נואף אישה - חסר לב, משחית נפשו הוא יעשנה": חסר לב הוא אדם שאינו מסוגל לחשוב בהגיון; הנואף אינו פועל מסיבה הגיונית-טבעית, כי הגוף יכול להתקיים בלי מין, הרי אם כולאים אדם ומונעים ממנו לקיים יחסים, הוא לא ימות מזה, הוא יוכל לחיות שנים רבות, ובמשך הזמן הצורך שלו יקטן, כדברי חז"ל "משביעו - רעב, מרעיבו - שבע". מעבר לכך, לפעמים הניאוף גם פוגע בבריאותו של האדם ומביא עליו נגעים (מחלות מין). הנואף פועל רק מתוך תאוה דמיונית ולא מתוך צורך אובייקטיבי, ולכן "נגע וקלון ימצא, וחרפתו לא תמחה", בניגוד לגנב ש"לא יבוזו לו".
- כנגד סיבה ב, פסוקים 34-35: "כי קנאה חמת גבר, ולא יחמול ביום נקם. לא ישא פני כל כופר, ולא יאבה כי תרבה שוחד": הניאוף פוגע לא רק ברכושו של הזולת אלא גם במשפחתו, כבודו וחייו; הנזק הוא בלתי הפיך, ושום תשלום לא יוכל לפצות את המשפחה שנהרסה.
בתנ"ך ניאוף חמור יותר מגניבה, וזאת בניגוד לתרבויות אחרות, כפי שמסביר הרב יצחק עראמה, שחי בספרד לפני כ-600 שנה: "[העמים] מחרפים ומגנים יותר הגנבים מן הנואפים, ולא עוד אלא שהם מתפארים בעוון ההוא [=הניאוף]. ואמת שעל דרך האמת הוא בהפך, כי הגנב יקרה שיעשה רע מעט לצורך גדול הכרחי, והוא כאשר לא ימצא אופן אחר למלאת רעבונו כי אם בגנבה, כי אם נמצא הדבר ההוא ישלם בעבורו שבעתים ממחירו, ואף שיתן בו את כל הון ביתו... אמנם נואף אשה חסר לב, כי הוא עושה רע בהפך, כי הוא מזיק נזק גדול לזולתו לנאף את אשתו אשר לא ניתן לימחל [=למחילה] בעבור השחתת גופו ונפשו, כי נגע וקלון ימצא" (ראו על איסור ניאוף והשלכותיו המשפטיות / אביעד הכהן, מכללת שערי משפט).
הקבלות
פרק ו מדגיש את חומרת הניאוף, המשחית את הנפש.
פרק א מדגיש את חומרת הגניבה, העלולה גם היא לפגוע בנפש, (משלי א יט): "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ו לב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.