|
|
| שבוע 1 בשנת 2015
|
|
אני מצטער, אך אינני רוצה להיות קיסר. זה לא עסקי. אינני רוצה לשלוט או לכבוש אף אחד. הייתי רוצה לעזור לכולם אם זה אפשרי - יהודי, גוי, שחור, לבן. כולנו רוצים לעזור אחד לשני; זהו טבעם של בני האדם. אנו רוצים לחיות מאושרו של הזולת - לא מאומללותו. איננו רוצים לשנוא ולבוז לזולת. בעולם הזה יש מקום לכולם, והאדמה הטובה עשירה ויכולה לספק את צרכיהם של כולם.
|
|
| – נאום הדיקטטור הגדול (צ'ארלי צ'פלין), סצנת הנאום מתוך הסרט הדיקטור הגדול (1940)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 2 בשנת 2015
|
|
|
229. אם בנאי בנה בית לאיש ולא עשה את הבית חזק ויציב, והבית שהוא בנה התמוטט וגרם למותו של בעל הבית - הבנאי הזה יומת.
230. אם זה גרם למותו של בן בעל הבית - בנו של הבנאי יומת.
|
|
| – חוקי חמורבי
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 3 בשנת 2015
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 4 בשנת 2015
|
|
|
המקור השלישי למחאה נעוץ בתחושה נרחבת ומסוכנת של ניכור. הכוונה היא לתחושה של ריחוק ואף ניתוק ממוסדות המדינה, הנתפסים ככאלה אשר אינם באים לשרת את האזרח והם מנותקים ממצוקות הציבור ומתחושותיו ועל כן זוכים לחשדנות ולחוסר אמון. בעיני הציבור הרחב תהליך קבלת החלטות המתקיים במערכת השלטונית נתפס כתהליך עמום ולקוי, שאינו מאפשר שיח פתוח דרכו אפשר להשפיע עליו. כל אלו יוצרים בקרב הציבור חוסר אונים אל מול גופי השלטון, ומצמיחים את הטענות נגד “השיטה" בכללותה, שהן ביטוי מובהק של ניכור.
|
|
| – דו"ח ועדת טרכטנברג
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 5 בשנת 2015
|
|
|
ובעני המחזר על הפתחים -- כתב רמב"ם אין נותנין לו מתנה מרובה אלא מתנה מועטת, ואסור להחזיר העני השואל ריקם אפילו אין נותן לו אלא גרוגרת אחת שנאמר "אל ישוב דך נכלם" (תהלים עד, כא).
|
|
| – טור יורה דעה הלכות צדקה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 6 בשנת 2015
|
|
|
"והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות" (דברים לא, כא)
ואמר "וצרות", לפי שבזמן שיש שלום וריעות בין ישראל -- אז אין הערבות מזיק להם כל כך, ואדרבה מועיל, כי בזמן שרואה את חבירו שהוא נוטה מדרך השכל אז הוא מדריכו בדרך ילך להחזירו למוטב מיראת הערבות .... אבל בזמן שאין שלום במעגלותם, אז -- לא די שאינו מוכיחו -- אלא אדרבה שמח במפלתו כדי להדיח עליו הרעה ושיספה בעונו. ואם תמצי לומר שהמצא ימצא איזו איש שלם שיוכיח גם את שונאו -- הנה השונא אינו מקבל תוכחה ממנו, כי הוא חשוד בעיניו שאינו מתכוין לטובתו. ואם כן הערבות מכה רבה בישראל בזמן שאין שלום ביניהם והם כצרות זו לזו כזיבורא ועקרבא. כי מה שנראה טוב וישר בעיני זה -- נראה רע בעיני חבירו. וכן להפך. עד שלעולם אינן בהסכמה אחת, מה שזה אוסר זה מתיר.
|
|
| – כלי יקר על התורה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 7 בשנת 2015
|
|
|
א חולה המבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, יחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול; ...
ב חולה שהתאשפז מרצונו והוא מבקש להשתחרר מבית החולים, יחתום על טופס בקשה לשחרור, וישוחרר לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו.
...
ד ביקש חולה להשתחרר לפי סעיף קטן (ב) ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור בסעיף 9, יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים.
|
|
| – חוק טיפול בחולי נפש סעיף ד
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 8 בשנת 2015
|
|
|
סו. כל הזויות של מרובע מחזיק ש"ס מעלות, שאם תמשוך קו באלכסון מזוית לזוית יתחלק המרובע לשני משולשין, אם כן מחזיק
ב' פעמים ק"פ ב' פעמים ק"פ שווה 360 מעלות.
והמחומש מחזיק
ג' פעמים ק"פ ג' פעמים ק"פ שווה 540 מעלות לפי שאפשר לחלקו על ג' משולשין. והמשושש מחזיק
ד' פעמים ק"פ ד' פעמים ק"פ שווה 720 מעלות.
והכלל -- שתחסר מן התמונה ב' צלעות, וכמנין הצלעות הנשארים, כך פעמים מחזיק ק"פ מעלות.
|
|
| – הגאון מווילנה על גיאומטריה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 9 בשנת 2015
|
|
|
המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
(א) המחלל מקום קדוש או הפוגע בו בכל דרך אחרת, דינו – מאסר שבע שנים.
(ב) העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו – מאסר חמש שנים.
חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.....
- לוי אשכול
ראש הממשלה
- זרח ורהפטיג
שר הדתות
- שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
|
|
| – חוק השמירה על המקומות הקדושים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 10 בשנת 2015
|
|
|
ועוד נראה לי טעמא, דציצית שאני משאר מצוות עשה שהזמן גרמא, דהואיל וקיימא לן דחובת גברא הוא, אם כן לא חייבה התורה בציצית אלא שמלת גבר. דבשלמא אי הוה קיימא לן דחובת טלית הוא, הוה אפשר לומר כל טלית שיש בה ד' כנפות חייבת בציצית ואפילו שמלת אשה; אבל כיון דלא חייבה התורה אלא שמלת איש, האיך תתחייב האשה עצמה בדבר שיש בו נדנוד עבירה, דהיינו שמלת גבר? ומיכל שאני, שהיתה בת מלך ואשת מלך, ועיקר מצוה דשמלת גבר לא אסרה תורה אלא בשמלבשת אותה כדי שלא יכירו אותה הכל כדי שתזנה, מה שאין שייך כן בבת מלך ואשת מלך שהכל מכירין אותה. נראה לי לפיכך אשה שעושה כן ודאי היא יוהרא יתירה, שמראה לכל כלומר שהיא אינה נחשדת.
|
|
| – לבוש התכלת, סימן י"ז
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 11 בשנת 2015
|
|
|
עוד אמרת: שהוגד לך בשמי, מה שמאמין אני במעמד הנכבד, מעמד הר סיני, שהיה כולו נבואי, וישר בעיניך. אלא שהוקשה לך, איך הגיע כל העם, שאינם חכמים כחכמים, למדרגת הנבואה. שכבר נודע שהוא מן הנמנע, שיגיע למדרגת הנבואה, רק מי שהשיג הקדמות הראויות לה.
דע: כי באמת, מה שמאמין אני במעמד הנכבד, ושאמרת לחכם, שאמרת שהיה עיקרו נבואיי, אבל לא כולו, ויש בו נבואיי ומקצתו מושג השיגוהו החושים: השמע, והראות, ההרגשים. ואגיד לך פרטי הדברים, איזה מהם לפי דעתי בהרגש החושים, ואיזה מהם נבואיי, ומה שהביאני לזה בהכרח.
|
|
| – הרשב"א בתשובות על עניין מעמד הר סיני
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 12 בשנת 2015
|
|
|
העינים הצופיות שבי ישבו בלי הפוגה אל העיר העתיקה אשר במרכז התמונה. היא השתרעה לפניהם, מעבר לעמק הקדרון, עוטה אור השמש שאחרי הצהרים, ומעין רוח יום טוב היתה מרחפת עליה. קינגסקורט כבר שאל את כל השאלות שיש לשאול וכבר קבל את כל התשובות מאת דוד. עתה חקר לדעת שרש דבר על אודות בנין ענק מלא הוד, שהאיר בלבנת זהר ובכתם פס; גגו נשען על עמודי שיש, יער של עמודים, ועל כל עמוד כותרת זהב. ולב פרידריך נפעם בשמעו מפי דוד את המלים:
זה בית המקדש.
לקבלת שבת צעדו כפות רגלי פרידריך על קרקע בית המקדש בירושלים... הם הלכו דרך הרחובות הנהדרים שבעיר החדשה, לעת הצהרים היו הרחובות האלה מלאות תנועה ורוח חיים מִפַעֲמִים בתעצומות עוזם. עתה פתאם החלה התנועה הזאת לחדל וְלִגְועַ. מספר העגלות הנוסעות נמעט מאד, והחנויות סוגרו בכל מקום. השבת השתרעה לאט ובהדרת כבוד על העיר שהיתה עד עתה הומיה, ובשיירות שיירות נהרו החרדים אל בתי התפילה. כי חוץ מן ההיכל הגדול היו עוד בעיר העתיקה וגם בעיר החדשה בתים רבים מקודשים לאל כביר אשר לא תשורנו עין, ואשר את רוחו נשא ישראל בכל התבל במשך אלפי שנים.
|
|
| – אלטנוילנד ה א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 13 בשנת 2015
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 14 בשנת 2015
|
|
|
א כל סיעה זכאית, לפי הוראות חוק זה –
1 למימון הוצאות הבחירות בתקופת הבחירות;
2 למימון הוצאותיה השוטפות בכל חודש החל בחודש שאחרי פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ועד החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות לכנסת הבאה;
3 למימון התשלומים לצוות הפרלמנטרי.
א1 סיעה או רשימת מועמדים שקיבלה בבחירות מספר קולות כשרים העולה על 1%, אך אינה משתתפת בחלוקת המנדטים לפי סעיף 81(א) לחוק הבחירות, זכאית לקבל הוצאות בחירות בשיעור של יחידת מימון אחת, ובלבד שנתקיימו התנאים שבסעיף 6(א), בשינויים המחויבים.....
|
|
| – חוק מימון מפלגות
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 15 בשנת 2015
|
|
|
וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי.
|
|
| – יחזקאל פרק לז, "חזון העצמות היבשות", בו מתנבא הנביא על גאולת עם ישראל.
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 16 בשנת 2015
|
|
|
והנה מדברי המדרש הזה הלא יש לנו התעוררות גדולה לחיוב לימוד הזה כיון ששואלין אותנו על זה. וגם באמת הלא התורת כהנים על ויקרא ומכילתא וספרי הם יסוד תורה שבעל פה שהם הולכין וסופרין כל אותיות שבתורה ומבארין אותם על פי תורה שבעל פה המסורה לנו מסיני והם מקור כל המשניות והברייתות. ועל כן נפלאתי מאד מדוע כל כך מוזר לימוד הזה מישראל כי אם למעט מזעיר יחידים שבדור כיון שהיא יסוד תורה שבעל פה. ובפרט לפי דברי המדרש הנ"ל ששואלין על זה וחושב כמה עיקרי הלכות נמצאו בו ומקורים של סדר קדשים וטהרות בו היא.
|
|
| – החפץ חיים על גודל מעלת לימוד מדרש תורת כהנים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 17 בשנת 2015
|
|
|
אמר רבא כל אלפא ביתא דאתוותא דתגי דהוי בתפילין -- עשרים וחמש. ואלו הן:
- ח"ץ ו"ס ש"י ל"מ ע"ת -- בפרשת קדש;
- בפ"ר הז"ם א"ך ד"ק חכ"ה ט"ט -- בפרשת והיה כי יביאך;
ודמזוזה שעטנ"ז ג"ץ -- שבעה -- בפרשת [שמע] והיה אם שמוע.
|
|
| – שימושא רבא
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 18 בשנת 2015
|
|
|
וששאלתם: הא דאמרינן (חגיגה טו, ב) אשכחיה שמואל לרב יהודה, דתלי וקאי בעיבורא דדשא, וקא בכי א"ל: שיננא, אמאי קא בכית? אמ"ל: מי זוטר מאי דכתיב בהו, איה סופר איה שוקל! ובסופא אמר ר' אמי: ארבע מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר וכו'. מאי ניהו: מגדל הפורח באויר?
|
|
| – תשובות רשב"א/חלק ה/קפה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 19 בשנת 2015
|
|
|
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו. ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה -- אל יהי קל בעיניו, ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול.
בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה. ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר -- כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד -- נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול -- מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך כפרה. קל וחומר למצוה שחקק לנו הקדוש ברוך הוא שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם, ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול....
- כסף משנה: דברי רבינו ודרכיו אמונה והם ראוים אליו.
|
|
| – רמב"ם וכסף משנה, סוף הלכות מעילה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 20 בשנת 2015
|
|
|
כלי שיט ישראלי חייב להניף את הדגל [ הישראלי ] בכניסה לנמל ישראלי או לנמל-חוץ או ביציאה מהם, וכן כל שעה שנדרש לעשות זאת על ידי כלי שיט או כלי טיס שבשירות צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או בנסיבות אחרות שיפורטו בתקנות.
|
|
| – חוק הספנות (כלי שיט)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 21 בשנת 2015
|
|
|
התחיל הפועל במלאכה וחזר בו בחצי היום -- חוזר. ואפילו קבל כבר דמי שכירותו ואין בידו לשלם לבעל הבית -- יכול לחזור בו והמעות חוב עליו שנאמר (ויקרא כה, נה) "כי לי בני ישראל עבדים", ולא עבדים לעבדים,
- הגה: ומהאי טעמא אסור לפועל, אפילו מלמד או סופר, להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלשה שנים (הגהות מרדכי פרק האומנין).
|
|
| – שולחן ערוך חו"מ סימן שלג
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 22 בשנת 2015
|
|
|
בטרם נסב את תשומת ליבנו לנושא זה, מן הראוי להבהיר כעת כי אין ביכולתם של שני פרשים לבדם להנחיל מט, אולם, תחת תנאים מסויימים כמובן, הם יכולים לעשות זאת אם ליריב יש רגלי אחד או יותר.
|
|
| – יסודות השחמט (קפבלנקה)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 23 בשנת 2015
|
|
|
א המבקש לעשות סטז' חייב לעמוד בבחינות; נושאי הבחינות, סדריהן, דרכי הרישום וכל ענין אחר הקשור בהן, ייקבעו בתקנות, בהתייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
ב חובת הבחינות לפי סעיף קטן (א) לא תחול על מי שסיים את חוק לימודיו העיוניים בפקולטה או בבית ספר לרפואה כאמור בסעיף 4(ב)(1).
חוות דעת על סטז'ר [תיקון: תשמ"ז]
המנהל רשאי לסרב לתת רשיון למי שאין לגביו חוות דעת חיובית על עבודתו כסטז'ר שניתנה מאת מנהל בית החולים שבו נעשה הסטז' או מאת מי שהוא קבע לכך, לאחר שהתייעצו בוועדה שמנהל בית החולים מינה לענין זה.
|
|
| – פקודת הרופאים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 24 בשנת 2015
|
|
|
שאלת: על ראובן שהכניס בביתו את דינה בת יהושע, לרצונה ולרצון אביה ואמה, לשמש ולעבוד לו. וראובן זה עברו עליו עשר שנים, ולא נתעברה אשתו ולא היה לה בן. ובהיות דינה בביתו, פיתה אותה ושכב עמה ונתעברה ממנו. וכשהרגיש ראובן בדבר, קידש אותה וכתב לה כתובה, ואז נתרצו בדבר אביה ואמה של דינה. ושאלת ממני: אם הבן כשר, אם לאו?
|
|
| – הרשב"א בתשובות על עניין מצות קידושין
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 25 בשנת 2015
|
|
|
הנה אנחנו (היהודים), לא שפת הים היא מושבנו, ולא המסחר נותן שמחה בלבנו, ובעבור זה אין אנו באים בקהל עמים זרים. כי ערינו בנויות מרחוק לים. ונחלתנו היא ארץ טובה ופורייה, ואת אדמתה אנחנו עובדים. ומכל חמדה, יקר בעינינו לגדל את בנינו (לתורה ולמצוות), ולעצם עבודת חיינו נחשב בעינינו לשמר את החוקים (התּורה)...וגם לא נמשכו אבותינו אחרי המלחמה למען שלול שלל, או להרחיב את נחלתם כדרך יתר העמים, אף כי מלאה הארץ רבבות אנשים גיבורי חיל.
|
|
| – יוסף בן מתתיהו על היהודים, "נגד אפיון" (מאמר ראשון יב)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 26 בשנת 2015
|
|
|
..."ולבניך" היינו בני דאיתא בגמ' "אין מושיבין בסנהדרין חשוכי בנים שאין יודעים בצער גידול בנים", ולכן צריך להיות להצדיק בנים כדי שישפיע לישראל כמו שהוא מרחם על בניו...
|
|
| – נועם אלימלך פר' קרח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 27 בשנת 2015
|
|
|
יח וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל אַחֲרָי וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא הַמַּלְאָךְ עַד הֵם וְלֹא שָׁב.
יט וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל אַחֲרָי.
כ וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג.
(מלכים ב ט, יח-כ)
מצודת דוד
"והמנהג" - הנני רואה הנהגת העם הבא הוא כמנהג יהוא אשר הנהגתו בשגעון מבלי סדר וישוב הדעת
|
|
|
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 28 בשנת 2015
|
|
|
א בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין, בצו, מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה (בחוק זה – מגבלות), אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בענין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו; בהחלטה לפי סעיף זה יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין בשל הטלת המגבלות.
|
|
| – חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 29 בשנת 2015
|
|
|
(במדבר כז א): "ותקרבנה בנות צלפחד" - כיון ששמעו בנות צלפחד שהארץ מתחלקת לשבטים ולא לנקבות, נתקבצו כולן זו על זו ליטול עצה. אמרו: לא כרחמי בשר-ודם רחמי המקום! בשר-ודם, רחמיו על הזכרים יותר מן הנקבות, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא על הזכרים ועל הנקבות, רחמיו על הכל, שנאמר (תהלים קמה): "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".
|
|
| – ספרי על במדבר כז א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 30 בשנת 2015
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 31 בשנת 2015
|
|
|
...שמתחלה לא בנאו שלמה [=את בית המקדש] אלא על תנאי שכל מי שיש לו צרה יבא ויתפלל עליה (מלכים א ח', ל"ז-ל"ח) "רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה. כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם"
- אין לי אלא ליחיד; לצבור מנין? תלמוד לומר (מ"א ח, מא) "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר וגו'" , (מ"א ח, לח) "אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם".
- יכול אפילו מבקש בנים, אפילו מבקש נכסים ולא טוב לו? תלמוד לומר (מ"א ח, לט) "אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ וגו'" (מה שטוב לו תן לו) "כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם".
- ומנין שלא יחזיקו במרדן שנאמר (מ"א ח, לח) "אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה".
|
|
| – מסכת שמחות פרק ו בעניין נזקקים שונים שבאים לבהמ"ק, עיי"ש
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 32 בשנת 2015
|
|
|
"כה אמר י"י איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי" וכו' (ישעיהו נ, א).
מהראוי להתבונן, הנה דבר הנבואה הזאת באו לדבר על לב כנסת ישראל, שלא יעלה על לבם שכבר נשכחו מן לב דודם כדרך אשה גרושה מאישה אשר שוב אין לה חלק ונחלה בבית אישה, וכדרך העבד שמכרו רבו לאחרים אשר אין לו שוב שייכות לרבו ראשון, הנה באת הנבואה לדבר על לב כנסת ישראל שאין כאן גירושין ואין כאן מכירה. ולפי זה, היה לו לומר: "איזה ספר כריתות אמכם אם שלחתיה", היינו אם כסברתכם ששלחתיה, איה הספר כריתות? מה שאין כן כעת, באומרו: "אשר שלחתיה", משמע דבאמת היו שילוחין וגירושין, רק ששואל הש"י: איזה ספר כריתות? וזה אינו שאלה, דלעניין הדין — האשה כיון שקיבלה גיטה, אפילו נשרף ונאבד הגט אחר כך היא מגורשת. וכן קשה בסיפא דקרא, "או מי מנושי אשר מכרתי" וכו', הוה ליה למימר "אם מכרתי" וכו', הבן.
|
|
| – בני יששכר על הפטרת עקב, אות ח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 33 בשנת 2015
|
|
|
העתיד יבוא על שני פנים אם יש מקום לוי"ו ( א ) העבר-המהופך-לעתיד על ידי הוי"ו שבראשו. כמו וסמך ושחט ( ב ) העתיד הגמור עם ו' החיבור. כמו "ואעשך לגוי גדול ואברכך".
ויש הבדל ביניהם. שהעתיד-עם-ו'-המהפכת הוא העבר הנמצא בזמן עתיד, ר"ל שמדבר על שיהיה הדבר נגמר ונשלם בזמן עתיד. אבל העתיד-עם-ו'-החיבור יכוין לומר שיפעיל בעתיד -- לא על שיהיה הדבר נגמר ונשלם, ועל כן בא עתיד זה לרוב בגלות רצון ובקשה ומורה התחלת הפעולה והמשכתה. והעתיד עם ו' ההיפוך מציין התשלום והגמר.
וזה היה יסוד בידי חז"ל לכמה דרושים גדולים (תזריע סימן ו באורך, וסימן קיח . ועוד אמור סימן פ, אמור סימן קצג, אמור סימן ר . בחוקותי ס' ע). ועל כן במ"ש "וטמא עד הערב וטהר" יש סתירה בלשון, ודרשו שכבר הוא טהור מאיזה דבר (שמיני סימן קכג, תזריע סימן סה באורך, מצורע סימן קנב)
|
|
| – המלבי"ם באילת השחר, חיבור על כללי דרשות חז"ל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 34 בשנת 2015
|
|
|
לכן אם ירצה איזה בעל דין לחלוק עלי הרשות נתונה לכל אשר הריהו אלהים בתורתו ית"ש ולחפוש ולבדוק אחרי עד מקום שידו מגעת ודעתו מכרעת רק ראיות ברורות יתנו עדיהן ויצדקו כי אין כוונתי ח"ו להעמיד על דברי כי האמת יורה דרכו שלא באתי לעשות קטיגוריא בין הלומדים כי מזרעא דאהרן קאתינא אוהב שלום ורודף שלום וקראתי חיבור זה שפתי כהן על שם הפסוק (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דע"ת וגו'
|
|
| – הקדמת הש"ך ליורה דעה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 35 בשנת 2015
|
|
|
ועל כן מדבר זה ילמוד האדם מוסר כמה וכמה צריך הוא לשמור מצות כיבוד אב ואם ומוראן. ובעוה"ר יש כמה בני אדם -- אע"פ שהם מדקדקין במצות ומילי דחסידות -- הם מקילין במצוה זו ביותר. והנה באמת מלבד שכרה העצום והנורא מאד...עוד ימצא בה האדם טעם חזק וגדול בחיוב שלה ע"פ השכל וע"פ נימוס העולם ודרך ארץ אשר נמצא אצל כל מין דת ודת אשר לא מישראל המה.
|
|
| – בן איש חי על מצות כבוד או"א
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 36 בשנת 2015
|
|
|
ט
1 פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה...
....
3 הוגשו בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר בקשות בני משפחתו לרכישת חלקה צמודה, ולא היו די חלקות צמודות לכל הפונים, תהיה לבן זוגו של הנפטר זכות קדימה על כל בני המשפחה ולאחריו להורי הנפטר; השר יקבע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הוראות בענין זכות קדימה בין בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר.
י רכש אדם חלקת קבר בחייו וחזר בו -- יחזירו לחברה קדישא או למועצה הדתית, לפי הענין, והחברה או המועצה כאמור תחזיר לו את כספו בצירוף הפרשי הצמדה מיום הרכישה ועד יום החזרת חלקת הקבר כאמור בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
|
|
| – חוק שירותי הדת היהודיים
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 37 בשנת 2015
|
|
|
ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:
|
|
| – אור החיים פרשת כי תבוא כו, יא
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 38 בשנת 2015
|
|
|
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה.
וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה:
שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ!
לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו!
כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'.
|
|
| – (דברים ט"ו, א'-ב') ועיין בעוד טקסטים על עניין שמיטת חובות
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 39 בשנת 2015
|
|
|
יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ / אֲשֶׁר דָּמוֹ לְךָ מַזֶּה
חֲשֹׁב חֶלְבּוֹ כְּעַל זֶבַח / וְקָרְבָּנוֹ אַל תִּבְזֶה
חֲתֹם עָלָיו אוֹת חַיִּים / וּתְפִלָּתוֹ תֶּחֱזֶה
מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה
|
|
| – סליחות לערב יום כיפור
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 40 בשנת 2015
|
|
|
יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה. ובכל הערכים כולם, כל אדם בונה לו אמת, יושר, יופי וטוב, בפני עצמו כפי מדתו. וכולם, כל המדות הללו של כל יחיד ויחיד מבני אדם, מתכנסים לאוצר מאוחד אחד, שכל האמת, היושר, היופי והטוב מתארגנים בו. ובזה באים אל המסלה של דעת ד', הנאורה, המלאה קדושה, ויראת אלהים ברורה.
|
|
| – הרב קוק, אורות הקודש א, ע"ב
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 41 בשנת 2015
|
|
|
"לחכימא — ברמיזא, לשטיא — בכורמיזא". פירוש: לחכם — ברמז; לשוטה — בשוט.
אם זכה אדם — הרי שבט של תורה, ואם לאו — הרי שבט מלכות.
|
|
| – מדרש מִשְׁלֵי על פרק כב פסוק טו
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 42 בשנת 2015
|
|
|
2 כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.
3 אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד הוא:
1 בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות – 14 יום;
2 בעד השנה החמישית – 16 יום;
3 בעד השנה השישית – 18 יום;
4 בעד השנה השביעית – 21 יום;
5 בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום;
|
|
| – חוק חופשה שנתית
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 43 בשנת 2015
|
|
|
וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ – נִכְנַס לְתוֹכָהּ.
עַד מְקוֹם שְׁכֶם – לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם (בראשית רבה לט,טו).
אֵלוֹן מוֹרֶה – הוּא שְׁכֶם. הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה (סוטה ל"ב ע"א).
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם. שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל שֵׁם נָפְלָה כְּשֶׁחִלֵּק נֹחַ אֶת הָאָרֶץ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן יד,יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם". לְפִיכָךְ: "וַיֹּאמֶר אֶל אַבְרָם לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (להלן פסוק ז) – עָתִיד אֲנִי לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם.
|
|
| – רש"י על התורה (בראשית יב:ו)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 44 בשנת 2015
|
|
|
מטרתו של חוק זה הטלת סנקציות על גורמים המסייעים לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק להשמדה המונית וקביעת מגבלות על תאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן, לטובתה או בשטחה, והכל כחלק מהמאבק הבין-לאומי בתכנית הגרעין של איראן.
|
|
| – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן , ה'תשע"ב-2012
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 45 בשנת 2015
|
|
|
יש מסורת קבלה בידינו שתחית המתים של ארץ ישראל קודם לתחית המתים של חו"ל ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחו"ל ויש לו ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו, בין איש בין אשה, יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחו"ל [להחיותם] כל החייבים להתאבל עליו.
|
|
| – רבי אברהם אזולאי (יום פטירה כ"ד חשון), בספרו חסד לאברהם מעין ג, נהר כג
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 46 בשנת 2015
|
|
|
[6 פסוקים שצריכים להיכתב בראש הדף]
- ב' צריך להיות בראש הדף, "בראשית", ב' שבו. (בראשית א, א)
- "יודוך אחיך", ה-יו"ד שבו (בראשית מח, ט)
- "הבאים אחריהם", בה"י שבו, (שמות יד, כח)
- "שמור לך", הש' שבו בכי תשא. (שמות לד, יא)
- מ"ם של "מה טובו אהליך יעקב" בבלק. (במדבר כד, ה)
- וי"ו "ואעידה בם" באתם נצבים. (דברים לא, כח)
|
|
| – ספר התגין על 6 פסוקים שצריכים להיכתב בראש הדף של ספר תורה
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 47 בשנת 2015
|
|
|
לפני שבע ושמונים שנה הולידו אבותינו על יבשת זו [=ארה"ב] אומה חדשה, אשר הורתה בחרות וייעודה באמונה כי כל בני האדם נבראו שווים...
|
|
| – נאום גטיסברג (אברהם לינקולן)
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 48 בשנת 2015
|
|
|
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.
|
|
| – זכריה ח
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 49 בשנת 2015
|
|
|
אם תוכל לשמור על שקט וקור-רוח
עת מסביב לך שוררת מבוכה,
אם בין מפקפקים תוסיף להיות בטוח
אבל גם לספק תדע לתת לבך...
|
|
| – רודיארד קיפלינג, "אם"
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 50 בשנת 2015
|
|
|
"מזמור שיר חנוכת" ראשי תיבות משח שהיא ראשי תיבות מילה שבת חדש, שעליהם גזרו היוונים והיה נס חנוכה. ולכן תקנו משח שהוא שמן לנרות, שרומז מילה שבת חדש.
|
|
| – יוסף תהלות לחיד"א, מזמור ל
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 51 בשנת 2015
|
|
|
אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות וכו':
אחר שהדליק נר הראשון שהוא העיקר אומר הנרות הללו ויגמור ההדלקות בעוד שאומר הנרות וכו' ובנוסח הנרות יש ל"ו תיבות נגד הנרות של חנוכה מלבד אלו שני תיבות הנרות הללו כלומר הנרות הללו הם ל"ו עכ"ל רש"ל [ובשני תיבות הנרת הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכה] ומ"מ מי שנוהג לומר הנרות הללו לאחר שהדליק הכל נמי שפיר דמי [פמ"ג]:
|
|
| – שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"ו, סעיף ד' ומשנה ברורה שם
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 52 בשנת 2015
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| שבוע 53 בשנת 2015
|
|
|
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה וכו' - מעקרי האמונה בתורה כשיקיים אדם מצוה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא. ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה. וממה שיורה על העיקר הזה מה ששאל ר׳ חנניא בן תרדיון "מה אני לחיי עוה״ב" והשיבו המשיב "כלום בא מעשה לידך", כלומר נזדמן לך לעשות מצוה כהוגן. השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על דרך שלימות ככל מה שאפשר וזכה לחיי העוה"ב. ופירוש הפסוק "ה׳ חפץ למען צדקו" -- לצדק את ישראל, למען כי "יגדיל תורה ויאדיר":
|
|
| – רמב"ם על מכות ג:טז
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
