|
אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר "בצר אל יורה"
שנאמר בצר אל יורה: רש"י והראב"ד ז"ל פירשו: דלאו מקרא הוא אלא בספר בן סירא הוא, ויש כמותו הרבה בתלמוד שמביא דברים הכתובים בספר בן סירא ואומר עליהם שנאמר או דכתיב.
ויש מפרשים דהיינו דכתיב (ישעיה נא, כא) "ושכורת ולא מיין" דמדמה צרה לשכרות. והכין איתא בירושלמי בריש פרק אין עומדין (ברכות פ"ד, ה"א) הבא מן הדרך אסור להתפלל מה טעם "לכן שמעי נא זאת עניה וגו'".
ור"ת ז"ל פי': דהאי קרא דריש (איוב לו, יט) "היערוך שועך לא בצר", כלומר: בשעת צרה אל תערוך שועך, כלומר: תפלתך. ובהרבה מקומות רגיל התלמוד לקצר המקראות כמו ונתן הכסף וקם לו. ונכון הוא אלא שהיה לו לומר בצר אל יתפלל.
|
|
