שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/כ

שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א

מערכת כ'

(א) ספר הכבוד - חיברו רבינו יהודה החסיד וכ"כ רבינו הרוקח ז"ל סי' שי"ו "ספר הכבוד שיסד האיש הגדול רבינו יהודה החסיד", ע"ש. ועמ"ש בשם הגדולים ח"א מערכת חי"ת אות ז' (עיין ס' חסידים).^(א)

(ב) כבוד הבית - ממהר"ר שמעון מפינטשוב על אגדת עין יעקב ח"א.

(ג) כבוד חכמים - מהרב הנזכר על אגדות ירושלמי.^(ב)

(ד) כבוד חכמים - מהרב המוכיח מוהר"ר ליב^(ג) (פוחאוויצער), עיין לעיל במערכת דל"ת (עיין דברי חכמים).

(ה) כד הקמח - חיברו רבינו בחיי תלמיד הרשב"א והוא המפרש על התורה. ודלא כמ"ש קורא הדורות דף יו"ד שחובר מרבינו בחיי בעל חובת הלבבות וליתא. וכ"כ ספר יוחסין ובקורא הדורות עצמו דף כ"ד ע"ב.^(ד)

(ו) כהונת עולם - להרב המובהק מ' משה הכהן מרבני קושטנדינה חתנו של הרב מהר"ש פרימו והוא שו"ת וחיבור על הל' רבית ונדרים מהטור ובית יוסף הפלא ופלא שקלא וטריא על כל האחרונים ולענין דינא.^(ה)

(ז) ספר הכוזרי - (עיין רבינו יהודה הלוי בח"א).^(ו)

(ח) כוונות - מרבינו האר"י זצ"ל ראיתי אגב רהטאי כמה מיני סדרי כונות^(ז):

• א) ישן,
• ב) סדרי מהר"ם זכות עם הגהותיו
• ג) סדר הרב נתן שפירא בעל מצת שמורים ונקרא מאורות נתן והוסיף בו מהגהותיו תוספת מרובה
• ד) סדר מרבני מערב הפנימי עם הגהות מהר"א אזולאי מעיר מרוויקוס ותלמידיו הרבנים ומהר"י מאראג"י
• ה) סדר מהר"ם פאפירש ונקרא פרי עץ החיים ושמענו כי נדפס כמה פעמים בפולין,
• ו) סדר שראיתי שבא מארם צובה
• ז) והגהות השביעי שער הכונות למהר"ש ויטאל שהעתיקו מכתב מר אביו מהר"ו ז"ל עצמו וקרא בו אתו עמו.^(ח)

וכבר כתבנו כמה פעמים שיש חילופים באופן הכוונות בספרים האמורים למ"ש בשער הכונות למהר"ש ויטאל ואין ספק שעל שער הכונות של מהר"ש ויטאל יש לסמוך^{(ש'צ לג)} כי הוא זה האמת שכתוב מטהרת יד הקודש מהרח"ו ויעת"ק משם. ובח"א כתבנו סיבת שינויים אלו כי לרוב חשקם היו חומדים חימודא דאורייתא וגונבים הכתיבות. ויש שהיו שומעים ואח"כ כותבים בביתם וכיוצא וגם מסיבת מעתיקים שלא ידעו ולא יבינו. ועיין בס' מצרף לחכמה וה' הטוב יכפר בעד באופן שמי שזכה לשער הכונות שסידר מהר"ש ויטאל ז"ל -- ונמצא בעה"ק ירושלים ת"ו ובארץ מצרים ועתה בארם צובה -- אשריו, שיכול לכיון על דבר אמת. ואני הצעיר ראיתי שער הכונת ושאר שערים מכתיבת מהרח"ו ז"ל ושער הכוונות ויתר שערים מכתיבת בנו מר שמואל.ושער הכוונות וכל השערים מכתיבת בן מהר"ש הוא מהר"ר משה ויטאל מרבני מצרים ושקיל וטרי עם הרב גנת ורדים.

(ט) כונות התפלה - (ע' מ' חיים הכהן בח"א).

(י) כונן - מדרש כונן יש בדפוס ומתחיל "ה' בחכמה יסד ארץ כונן וכו'".^(ט)

(יא) כוס ישועות - מהגאון מ' שמואל שאטין כ"ץ אב"ד ור"מ בקלויז ק"ק פפד"מ ורב על מדינת דארמשטאט והוא חבור על הש"ס סדר נזיקין ובסה"ד הביאו משו"ת יד אליהו סי' ל"ח דף מ"ב סוף ע"ב וכתב שהוא מדינים ואינו כן רק הוא על הש"ס ונדפס בפפד"מ. ואח"כ כתב בסדר הדורות "כוס ישועות מובא בש"ס חדשים בב"ב דף קנ"ז ודף קס"א" וכונתו על הגהות ונסחאות שבדפוס פפד"מ קודם מס' בתרא והוא סבר דהוא ספר אחר, אך כוס הישועות שמביא בשו"ת יד אליהו וכוס הישועות שרומז בהגהות ונוסחאות בתרא הכל אחד ואינם חלוקים.

(יב) כותים - מסכת. (עיין מ' יהודה עבאס בח"א).

(יג) כח ה' - (עיין אלים).

(יד) כלבו - ספר זה לא נודע מחברו. כבר כתבנו בעניותנו לעיל (עיין רבינו אהרן הכהן מלוניל בח"א) דעל הרוב ספר הכלבו מעתיק מס' ארחות חיים. וכתבו שמחבר כלבו היה בזמן רבינו יעקב בעל הטורים. ובשו"ת פני אהרן לכמוהר"ר אהרן אמארילייו הנדפס מחדש בא"ח כתב משלשלת הקבלה שהוא הריב"ש ושמח הרבה על זה כי מעתה נתגלה מי הוא מחבר הכלבו, וגם כתב דספר הנייר הוא ספר הכלבו ושם נסתפק אם רבינו אשר שמביא הכלבו הוא הרא"ש אבי הטור ע"ש. ושלשה המה נפלאו, כבר כתבנו דאין לסמוך על שלשלת הקבלה כלל, ומי יוכל לחשוב דהריב"ש מחבר הכלבו ^{(ש'צ לד)}, הס כי לא להזכיר^(י). ומ"ש דספר הנייר הוא ספר הכלבו אינו אמת, כי אני הדל ראיתי ספר הנייר על קלף כ"י ישן נושן ואינו ספר הכלבו כמ"ש בשם הגדולים (עיין ספר הנייר). ורבינו אשר שמזכיר הכלבו אינו אבי הטור כמ"ש במקום אחר וכל זה פשוט.

כלבו רגיל הרבה פעמים לכתוב דברי סמ"ק והגהותיו בסתם -- מרן בית יוסף א"ח סי' ט'.^(יא)

(טו) כל דאי - מאמר כל דאי בדיני אסמכתא ואביזרייהו חיבר הרב מוהר"ר אליהו הלוי והיה בזמן הרא"ם ומהר"ם קאפסלי והוא יצא לישע מהר"ם קאפסלי נגד מהר"י קולון והיה תלמיד הרא"ם ומהר"ם קאפסלי כמ"ש בח"ב מערכת אל"ף אות מ"א (עיין מ' אליה הלוי בח"א). והוא נלחם על בנימן זאב כמ"ש שם בח"ב מערכת בי"ת אות י"ג (עיין בנימן זאב). והוא היה אביר הרועים כנראה מתשובותיו הנותרות שנדפסו ויהיו נקראים ספר זקן אהרן. ומאמר כל דאי נדפס בספר תמת ישרים בסוף חלק תמים דעים, וראיתי בכתבי מורנו הרב המופלא מהר"י הכהן ז"ל שהוא מחשיב ומשבח מאמר כל דאי הנז'.

(טז) כלי גולה - חיבר הרב משה רבקש פירוש המשניות.

(יז) כלי גולה - (ע' מ' שמואל לאניידו בח"א).

(יח) כלי הדיינים - באור לשו"ע ח"מ וקיצור דיני האחרונים מהרב לחם הפנים על י"ד מהר"ר משה קויפמאן חתנו של הרב מגן אברהם.

(יט) כלי חמדה - להרב מהר"ש לאניידו ראש על אר"ץ דרושים נחמדים על התורה.

(כ) כלי יקר - להרב הנז' על נביאים ראשונים מאסף כל פירושי הראשונים ומוסיף כהנה וכהנה בטוב טעם ודעת.

(כא) כלי יקר - להגאון מוהר"ר שלמה אפרים אב"ד דק"ק פראג על התורה ספר נחמד וחשוב לאמיתה של תורה.

(כב) כלי פז - על ישעיה מהרב מהרש"ל הנז' ויש בו חידושים מבנו ונכדו ז"ל.^(יב)

(כג) כלי רועים - על הילקוט הביאו סדר הדורות.^(יג)

(כד) כללי הגמרא - שחיבר מרן עשאו אחר הבית יוסף - בית דוד י"ד סי' קל"ג. והרב החסיד בס' יד מלאכי חלק עליו ריש דף קצ"ב^(יד). ודעתי הקצרה נוטה לדברי הרב בית דוד. וכן מוכח קצת ממ"ש בכללי הגמרא דף צ"ז דלא עצר כח והקיפוהו חלאים וכו' ע"ש. ואח"כ ראיתי להרב דוד קורינאלדי בכ"י שחלק על הרב יד מלאכי כמו שהבאתי דבריו אני הדל בקונטרס עין זוכר.

(כה) כללי הדקדוק - (עיין מ' יהודה בריאל בח"א).

(כו) כללי ההוראה - חיבר הרב משה רבקש בעל באר הגולה.

(כז) כללי ההוראה - חיבר הרב תי"ט להורות דרך והנהגות איסור והיתר ופסקי הדינים כשיש מחלוקת בפוסקים והוא כ"י בפראג ונקרא דרכי ההוראה וכמ"ש בשם הגדולים (עיין דרכי הוראה).

ומעין דוגמא עשה הרמ"ז ז"ל בעיר מנטובה בהסכמת כל הישיבה וטובי העיר איזה דרך ילכו כשיהיה ספק במציאות חדש ונקרא הקונטרס "שודא דדייני" והוא בדפוס.

(כח) כללי חכמת הקבלה - (עיין סדר הדורות).

(כט) כללי מדרש רבה - (עיין ארזי הלבנון רבה או רבות).^(טו)

(ל) כללי הרא"ש - שנדפסו בויניציא שנת שס"ז יש בהם תוספות. ואלו שלחם מרן מהר"י קארו בכ"י דורון למהרש"ל.

(לא) כללי שמואל -^(טז) (עיין מ' שמואל ן' סיד בח"א) (ועיין כללי הש"ס).

(לב) כללי הש"ס - ראשונים ואחרונים עשו כמה ספרים להורות לתלמידים דרכי התלמוד מלבד כמה מחברים אשר בתוך חבוריהם דברו בכללים. והא לך רוב החבורים שנתחברו בזה:
א) דרכי התלמוד לרבינו סעדיה גאון , ב) מבוא התלמוד לרבינו שמואל הנגיד , ג) סדר עולם להרמב"ם , ד) ספר כריתות , ה) דרכי הגמרא למהר"י קנפנטון , ו) הליכות עולם , ז) הר"ם דאנון תלמיד מהר"י אבוהב , ח) כללי הגמרא למרן , ט) כללי שמואל למהר"ש סיריליו , י) כללי הרב בצלאל כ"י , יא) שארית יוסף , יב) יבין שמועל , יג) הליכות אלי , יד) גופי הלכות , טו) כנה"ג , טז) שיירי כנה"ג , יז) תחלת חכמה , יח) יד מלאכי , יט) באר יעקב בסופו , כ) קונטרס הרב חוות יאיר בתשובותיו סימן צ"ד ונדפס בספר כריתות ותחלת חכמה אמשטרדם בשם אסיפת הכללים.

והטיב אשר דבר הרב מהר"י חאגיז בתחלת חכמה שהם קראום כללים ואיכא בינייהו שהוא פרט שכמעט לא נמצא לו חבר. והתמרמר על זה הרב מהר"ד קורינאלדי על האחרונים שהדין עם הרב מהר"י חאגיז ודבריו בכ"י.

(לג) כללי הש"ס - ראיתי בס' ישן נושן כ"י העתק שני פרקים שחסרו מפרקים שהקדים הרמב"ם לפירוש המשנה והם באור מלות הקשות בש"ס וכללים בש"ס.

(לד) כללי הש"ס - הרב יד מלאכי הפליא בענין זה והרבה תמיהות על מרן והרב כנה"ג דנשמט מהם כמה בקיאות בכמה ענינים והספר הנחמד הזה מלא על כל גדותיו מזה. ואני ההדיוט הלצתי בעד מרן והרב כנה"ג כי הם ז"ל לא כוונו מלאכתם לכך שהיו עמוקים במרבית חבוריהם הרבים והעצומים וכפעם בפעם אגב למודם שראו איזה כלל היו רושמים אותו. ומאלו הרשימות בעתים רחוקות נעשה קונטרס וכמ"ש בעניותי בקונטרס עין זוכר דף ג' ע"ב ע"ש.

(לה) כללי הש"ס - חיבר הרב סדר הדורות כמ"ש בתחלת הס'.

(לו) כללי הש"ס - בסוף ס' מאיר נתיב הנדפס מחדש באלטונא.

(לז) כללי התלמוד להרמב"ם - (ע' רמב"ם בח"א) (ועיין סדר עולם).

(לח) כללים בקבלה - מגורי האר"י ז"ל נדפסו בסוף ספר התיקונים דפוס קושטא ועוד ראיתי כללים בכ"י.^(יז)

(לט) ס' הכנויים - (הוא ספר ערכי הכנויים, עיין סדר הדורות).

(מ) כנסת הגדולה - כתב סה"ד שחיבר דעות המחולקות עם הרמב"ם וכו' ודעות המחולקות עם הסמ"ג והרשב"א. ואינו כן. שהגהות הרמב"ם הוא מורה מקום וקצת שקלא וטריא וכן בסמ"ג והרשב"א וחיברו מאור הגולה מהר"ח בנבנשת ועיין בנדפס מערכת חי"ת (עיין מה' חיים בנבנשת בח"א).^(יח)

(מא) כנסת יחזקאל - שו"ת להגאון זקן ויושב בישיבה מה' יחזקאל אב"ד ור"מ דק"ק אהו"ב כמש"ל מערכת י'. (עיין מ' יחזקאל קצנאלנבויגן בח"א).

(מב) כנף רננים - קיצור כונות התפלות מהאר"י זצ"ל חיברו מז"ה והוא בכ"י.

(מג) כנף רננים - (עיין מהר"ר נתנאל טראבוטו בח"א).^(יט)

(מד) כנפי יונה - נדפס בפולין מחדש ויש בו ד' חלקים. וכתוב שם שהרמ"ע חיברו וכן כתבו משם הרב של"ה. ואני בעניי בקונט' חיים שאל ח"א סי' ע"א אות ד' כתבתי דלדעתי הקצרה אינו מתורת הרמ"ע כי הלשון מחכים עלוהי דאינו מהרמ"ע. כי לשון הרמ"ע צח ונקי וניכר לשונו בספר אלפסי זוטא ובתשובותיו ובמאמרות. ועוד שבס' לקוטים כ"י ראיתי כמה ענינים משם מהר"י סרוק ושם בכנפי יונה כתבם בסתם וכו' ע"ש.^(כ)

ועתה בא לידי מאמר המלואים מהרמ"ע ז"ל כ"י וראיתי שכתב בסופו וז"ל: "אני הנה הגדלתי והוספתי עכשיו בדרוש הזה בקצור מופלג ובשפה ברורה על מה שכבר נכתב על ידי בקונטרסי הנפוצות ממה ששמעתי וקבצתי זה וזה כמלקק מן הים מידו אל פיו. ולא באתי עכשיו לידי מדה זו רק לש"ש להודיע ולהודע כי כבר נתפרסם המועט המושג מאז בין חברי' המבורכים שהם הרהיבוני זיינוני לחלוק להם מן החכמה מינה וממקצתה אם מעט ואם הרבה בכל עת ובכל שעה לא נתנוני השב רוחי. ופן יחשבוני מונע בר הוכרחתי כפי גודל תשוקתם לסדר לפניהם אפילו שברי לוחות אשר לי בד' חלקים קראתי מאז בשמותם כנפי יונה לחבב המלאכה בעיניהם כי קריאת השם מורה החשיבות. והיתה הכונה בזה כי כל דבר המתפרש בתורה יום יום המעט אם רב יוסיף עז ותעצומות ליונה החביבה לעוף השמים להשתבח בתהלתה. ואני החרזתי שם מרגליות, מקצתן בריאות וטובות ומהם עקומות ועקושות, הנה ושבריהן ושברי שברים, כי כלן מרגליות המה. ויש ברירה לאחר זמן למי שיזכה יבחין לסדרם על נכון, איש על דגלו, כי כל פרורי הכסף והזהב ביד צורף אומן הנה בהקבצן סופן להעשות כלי חמדה לכבוד ולתפארת כהתוך כסף בתוך כור אולי יחנן ה'". והאריך הרב עוד וסיים וז"ל "הגדתי היום וכו' כי כל חלקי הכנפי יונה שזכרתי על ארבעת רבעיהם נעדרי השלמות המה כי באו שם הדברים בלתי מסודרים ולא מתוקנים. רק לקוטי בתר לקוטי כנוקף זית בכל יום מעין ברכותיו מהם פרפראות מהם נמושות ולקוטות, גם מגוילים מקורעים ומטושטשים אשר העתקתי מן הבא בידי כי היכי דלא לירכס אפילו מידי דזוטר ולא הושלם", עכ"ל.
איכו השתא הוברר דמה שכתבתי דהלשון אינו מתוקן ומסודר האמת אתי. אמנם הרמ"ע ז"ל הוא המחבר כמ"ש הרב של"ה והוא לימדנו דלצורך שעה נכתב כך כאשר עיניך הרואות. גם הוברר דהם ד' חלקים כאשר נדפס ובכנפי יונה כ"י ראיתי עוד חלק ה'. וראיתי בס' מגלה עמוקות שכתב כנפי יונה מהאר"י ז"ל אופן רי"ג ושאר דוכתי. ויש לדחות דכונתו מגורי האר"י ז"ל ואגב שיטפיה כתב כן. והחלק ה' שהוא בכנפי יונה כ"י צריך להתיישב אם היה כלול בתוך הד' או אחר כך הוסיפו הרמ"ע וכיוצא. וה' יצילנו משגיאות כי"ר.

(מה) כסא אליהו - למה' אליהו ישראל כ"י.^(כא)

(מו) כסא דוד - (עיין ארבעה חרשים).

(מז) כסא דהרסנא - (עיין בשמים ראש).

(מח) כסא הכבוד - פי' על מס' קטנות כמ"ש בח"א. (ע' מ' יהודה עבאס בח"א).

(מט) כסף מזוקק - מהרב המוסמך מה' יאשיהו פינטו דרושים על התורה וכסף תועפות לו על התורה.

(נ) כסף משנה - שחיבר מרן חיברו אחר בית יוסף ולכן השמיט איזה דבר ממ"ש בבית יוסף שחזר בו. כן כתב מהריק"ש בתשובה כ"י סי' מ"ט.^(כב)

ואנכי איש צעיר אומר כי עמדתי בכמה ענינים ונראין דברי בית יוסף אחרונים ויותר מתוקנים. וכל קבל דנא איכא איפכא שדברי כסף משנה יותר מתוקנים. לכן נראה דאין סדר למשנה, דזמנין דכתב איזה הלכות בכסף משנה ושוב כתב בית יוסף וזמנין איפכא. וזמנין תקן במהדורא בתרא בבית יוסף באופן שאין בידינו יסוד מוסד הי קדים.

כסף משנה כבר נודע דיש מי שכתב דהבית יוסף קדם לכסף משנה ויש מי שכתב איפכא ולכן בשם הגדולים ח"א (לעיל) אמרתי אני בעניי דאין סדר למשנה ואין בידינו יסוד מוסד הי קדים. וראיתי כתוב בגליון וז"ל "ויש יסוד מוסד מה שהכריח הרמ"ך ממ"ש מרן בכסף משנה פ"י מהל' שמיטה וממ"ש בבית יוסף ח"מ ע"ש דף קפ"ז ע"ב באות ז'", עכ"ל. ואני בעניי אומר דאין ראיה כלל ממ"ש בכסף משנה פ"י דשמיטה דהשמיטה היא שנת שי"ד דעלה סמיך הרמ"ך בס' יד מלאכי, דכיון דספר כסף משנה לא נדפס והיה בכתיבה אצלו כתב אותו הלשון אחר כך, כי בסוף ימיו ממש נדפס הכסף משנה ובעוד שהם מדפיסים ה"ד ר"ב סליק לבי קברי ואם כן מה ראיה והכרעה יש ממ"ש בהל' שמיטה . ועינינו הרואות שכל מחבר כל עוד שלא נדפס הס' כותב ומוסיף ומגיה אחר כמה שנים וכל זה פשוט ומבואר. ואם כן גם שנגמר הבית יוסף והכסף משנה כמה שנים, כל עוד שלא נדפס הכסף משנה היה מוסיף הגהות ולשונות. וכן בבדק הבית שלא נדפס בימיו תדיר היה מוסיף וזה נודע שהוא מנהג כל המחברים. וכן בכסף משנה הל' גרושין^[1] מביא תשובה מהריב"ל ולא הוזכרה בבית יוסף ובדק הבית.

וכי תאמר בלבבך דלשון שכתבתי בשם הגדולים (לעיל) "ואין בידינו יסוד מוסד הי קדים" אינו מכוון דהרי מוכרח מכל הלשונות שיש בבית יוסף דמזכיר באור הר"מ ומכל לשונות שיש בכסף משנה שמזכיר ס' בית יוסף דהיה מתעסק בשניהם יחד וזה יסוד מוסד. דע שכונתי דבענין אחד שאנו רואים חילוק בין כסף משנה לבית יוסף ויש צדדים לכאן ולכאן אין לנו יסוד בענין ההוא הי קדים. ועמ"ש בעניותי לעיל בקונטרס זה מערכת בי"ת (עיין בדק הבית) ומשם בארה ואין רצוני להאריך.

כסף משנה. לפעמים תופס ל' הרמב"ם איזה תיבות וכו' ואינו כותב כלום וראיתי לפעמים דהאחרונים כותבים שנעלם ממרן ז"ל מקור הדין. והדבר ברור ופשוט שהם השמטות המעתיקים וכיוצא. ומרן כבר היה מורה מקום ויתכן איזה חידוש והושמט.

כסף משנה חיבר מרן על הרמב"ם ובסוף ימיו שלחו לויניציא להדפיסו וכתב להרמ"ע מפאנו שישתדל בזה. ואזר חיל להדפיסו הרמ"ע וטרם שנשלם להדפיס ה"ד עלה לישיבה של מעלה מרן והיתה מנוחתו. ויש חסרון הניכר בכמה מקומות בכסף משנה שתופס תחלת הדין וכותב וכו' ונשמט שארית הלשון.

ודע שבאור מהר"י קורקוס היה לפני מרן כ"י ומשו"ה לפעמים מקצר מאד ומזכירו כמה פעמים למהר"י קורקוס בפירוש בכ"מ וכותב דבריו בקצור כאשר יתבאר למי שיש לו באור מהר"י קורקוס. ומורנו הרב חזון נחום מעתיק הרבה מבאור מהר"י קורקוס.

(נא) כסף נבחר - מרב אשכנזי דרושים על התורה נדפס באמשטרדם שנת תע"ב חיברו הרב הישיש מה' אבי עזרי זעליג מרגליות^(כד) ויש לו הסכמה מהג"מ צבי. ועתה נדפס מחדש פה ליוורנו שיש לו תובעין מחמת חשיבותו.

(נב) כסף נבחר - דרושים נחמדים על התורה מהרב המוסמך מ' יאשיהו פינטו תלמיד הרב המוסמך מהר"י אבואלעפיא.

(נג) כסף נמאס - פי' איכה מהרב הנזכר ולא נדפס.

(נד) כסף צרוף - מהרב הנזכר פי' יפה על משלי נדפס באמ"ד.

(נה) כף ונקי - מהחכם השלם החסיד מלומד בנסים מר קשישא מ' כליפה מלכה מק"ק אגאדיר והוא פי' על התפלה ושירים וענינים אחרים. ה' חלקים כנגד ה' אצבעות הכ"ף עליו.

(נו) כפת תמרים - שיטה על פ' לולב הגזול ופרק לולב וערבה להרב הגדול מהר"ם ן' חביב בס' שמות הארץ.

(נז) כפתור ופרח -^(כה) כ' הרדב"ז בראשון סי' ל' שהיה תלמיד הרמב"ם והשיגו בס' קורא הדורות דף כ"ג שבספר הנזכר מזכיר הרשב"א ומזכיר הגרוש משנת ס"ו וכן כתב עליו בסדר הדורות דשגה דהיה בשנת ה' אלפים ס"ו ויראה דכוונת הרדב"ז אינו שהוא תלמידו ממש רק דהולך בעקבות הרמב"ם.

(נח) כפתור ופרח - על האגדות נדס שנת שמ"א.^(כו)

(נט) ספר כריתות - חיברו הגאון רבינו שמשון מקינון בן רבינו יצחק ועיין לקמן במערכת השי"ן (עיין רבינו שמשון מקינון בח"א).^(כז)

(ס) כרם שלמה - "על סדר ד' טורים מובא בפרח שושן", עכ"ל סדר הדורות^(כח). וכבר נדפס והוא שו"ת על י"ד א"ה ח"מ מהרב מהר"ש אמארילייו.

(סא) כרם שלמה - ספר דרושים לאחד מחכמי אשכנז ראיתיו זה שנים רבות.^(כט)

(סב) כרסיא דאליהו - כ"י להרב הישיש מהר"א הלוי זלה"ה רב דק"ק אלישאנדריא בפיימונטי וחיבר כמה חבורים והם בכ"י. ^{(ש'צ לה)}

(סג) כרתי ופלתי - על י"ד עד סימן קי"א מהרב ר' יונתן והדפיסו בחייו.^{(ל) (ש'צ לו)}

(סד) כרתי ופלתי - ח"ב קובץ קטן על הל' נדה.^(לא)

(סה) כתבים - שאומר הרב מגן אברהם כמה פעמים, הם כתבי האר"י זצ"ל.

(סו) ספר כתובה - (עיין פ' הלכות גיטין וכו').

(סז) כתות החכמים - (עיין חכמתא רבתי).

(סח) כתם פז - (עיין מ' שמעון ן' לביא בח"א).^(לב)

(סט) כתונת פסים - חיבר הרב מהר"ר יוסף כ"ץ בנו של הרב דרישה ופרישה^(לג), הגהות על דברי מר אביו בדרישה ופרישה י"ד וא"ח שהדפיסם הוא ז"ל והם בתוך דרישה ופרישה באותיות קטנות ובסוף כל דבור כתוב כ"ף פירוש כ'תונת פ'סים.

(ע) כתונת פסים - פי' ההגדה מהרב מהר"ר יוסף^(לד) עם מטה אהרן מהרב מהו"ר אהרן תאומים דפוס אמ"ד ופי' הרב של"ה והם ג' פירושים להגדה ונקרא חלוקא דרבנן.

(עא) כתנות אור - חבור נחמד על התורה מהגאון בעל פנים מאירות ונדפס עם אור חדש להרב החריף בן בתו מה' אלעזר שקלא וטריא בש"ס ובהר"ם מענין כל פרשה ופרשה.

(עב) כתנות אור - (עיין מ' יונה תאומים מפראג בח"א).

(עג) כתנות יוסף - חידושים על התורה להרב מה' יוסף בעל חק יוסף ושרש יוסף ונדפס עם תולדות אברהם להגאון מר חמיו מהרא"ב.

(עד) כתר מלכות - חיבר הרדב"ז על דרך האמת ונדפס בס' קטן שמו אור קדמון.^(לה)

(עה) כתר שם טוב - להרב מגדל עז ראיתיו בעיר בורדיאוס כ"י והוא פי' לסודות הרמב"ן שכתב בפי' התורה. ושם כתב דקבל סודות מהרשב"א דאמרם אליו בלחישה. ובעיר פארי"ץ בביבליאוטיקא של מלך צרפת ראיתי ס' הנז' שלם ושם כותב היחס שלו. משם הבנתי דראש משפחתו היה איש ששמו גאון בעל השם ואינו תואר. ^{(ש'צ לז)}

(עו) כתר שם טוב - דרושים לאביו של הרב משפט צדק בדפוס.^{(לו) (ש'צ לח)}

(עז) כתר תורה - מובא בפרח שושן וכתר תורה למהר"ד ויטאל^(לז). כ"כ בספר סדר הדורות דף קס"ט ע"ג. ואין כאן שנים כי כתר תורה שהביא בפרח שושן הוא של מהר"ד ויטאל. אך יש כתר תורה לאחרון מהר"ש די אבילה בפטור ת"ח ממסים והגהות על מס' נזיר.

(עח) כתר תורה - למהר"ש די אבילה^[2] (עיין לפני זה).^(לח)

הג"ה מנחם ציון

הערה (א): ועיין ספר חסידים סי' קצ"ז תמ"ט ותס"ב אי' כן להדיא, ואם כן צע"ק על המח' (בחלק א' יו"ד ט"ז) כמסתפק בזה. וכן ברבינו ירוחם ח"ב נתיב כ"ח נראה דצואות ר"י החסיד לקוחים מס' הכבוד עי"ש. ובשו"ת מהר"י מולין סקי"א ובאמרי שפר עה"ת פ' חיי.

הערה (ב): ועיין לעיל יו"ד נ"ד, ולקמן ק' פ'.

הערה (ג): צ"ל פרצוויר.

הערה (ד): וזה מקרוב נדפס עם ביאור לח"א.

הערה (ה): ונדפס גם עם ספר אמרי שפר דרושים לחותני מהרש"פ (קושטא ת"ק).

הערה (ו): ונדפס עם פירושים יקרים כמו קול יהודה מוסקאטי נצח ישראל ואוצר נחמד ומתחלה העתיקו ר"י הלוי לערבי ואח"ז על ידי ר"י אבן תבון לעברי. נדפס בראשונה בעיר פאנו ש' רס"ו ואח"ז דו"ו שנ"ד וסדילקאב תקצ"ד.

הערה (ז): והוא לר' משה טרייקו תלמיד האר"י ז"ל, ובשערי תשובה או"ח סל"ב סק"ג מסיים שם בזה הלשון: "עכ"ל פרי עץ חיים הנקרא בפוסקים ספר הכוונות", עי"ש, וע"ל פ' ק"מ.

הערה (ח): ונדפס גם עם פי' מרבנן בעלי הפרשי"ם המקובלים מלוקט על ידי מהר"י צבע (שאלוניקו תקע"ג) ועם הג"ה הג"מ פתחי' אבד"ק פפד"מ וע"פ הסכמת רבני פפד"מ.

הערה (ט): וע"ל א' קל"ז.

הערה (י): וזולת זה הי' הריב"ש תמיד מתנגד להמקובלים וכנראה מתשובותיו לא פעם ושתים אשר כתב מרורות עליהם וכ' שהם כעין מאמיני עשיריית עי"ש, ובד"מ אות רע"ד בשם הכלבו דבליל יו"ט בוצעין על העליונה והטעם ע"פ הקבלה ע"ש נדפס פעם ראשונה בנאפולי ר"ן ע"ש. וכן נקרא בשם ס' הכללי וע' מל"מ שגגות פי"ג ה"ח. (וע"ע בהג"ה ש"ץ בסופו).

הערה (יא): וכן כל מקום שמוזכר "וכ' הר"י" כונתו על הר"י מקורבל בעל הסמ"ק, ולכן צע"ק על הבית יוסף יו"ד סימן נ"ח שכתב בזה"ל "כתב הכלבו בשם הר"י דעקרה רגלי' וכו'" ומסיים "וכ"כ הסמ"ק", עי"ש. וכן שם בסימן ל"ט כתב וזה לשונו: "וכתב הסמ"ק והכלבו בשם הר"י", עי"ש.

הערה (יב): דו"ו ש"ז, וכל הכלים הללו נדפסו בתוך התנ"ך קהלת משה ועיין לקמן ק' וי"ו עיי"ש.

הערה (יג): ומ"ש בסדר הדורות כאן בתחלה שמעתי ומיד אח"ז כ' וראיתי א"ל משום דרוב דבריו בזה נעתקו משפתי ישנים ומ"ש כאן וראיתי וכו' המה דברי בעל סדר הדורות.

הערה (יד): דברים מהופכין ראיתי כאן, ואין סדר למשנה, וצ"ל מתחלה "ואח"כ ראיתי וכו'" עד עין זוכר, ודעתי הקצרה נוטה וכו'.

הערה (טו): וראיתי בהסכמת הג' מלבוב בעשו"ת שו"מ על מדרש רבה ד' לבוב שמתמה על הגאון בעל חמדת שלמה על שנתן הסכמה ע"ס כללי מדרש רבה לר'"א ן' עקרא ונעלם ממנו דהוא בשל"ה עי"ש, וצ"ע והרי השל"ה בעצמו כתב מפורש דהעתיקו מס' ישן שנמצא והוא לר"א ן' עקרא ואך תיקון דבריו באיזה מקומות ואולי כונתו דהו"ל להעיר מזה.

הערה (טז): וצע"ק על בעל סדר הדורות דלא הביאו בפ"ע ורק אגב גררא בס' תמת ישרים עי"ש.

הערה (יז): וע"ל ס' ח'.

הערה (יח): ומ"ש היד מלאכי בכללי שאר מחברים סמ"ו בטעמא דאין כנה"ג הביא דברי הרמ"א והלבוש בחלק או"ח על שחברו בקושטא דמתנהגים שם רק על פי ב"י, מה שאין כן בח' חו"מ חברו במקום שמתנהגים גם על פי הרמ"א והלבוש עי"ש, ובמחילת כבודו א"פ [=אבל פה?] נעלם ממנו מ"ש המח' בעצמו בהקדמתו לחושן משפט עי"ש.

הערה (יט): כולל תפלות שירים וזמירות להעומדים בבית ה' בלילות ראש אשמורות, והוא להרב מו"ה יוסף ידידיה קרמי (עח"א יו"ד תל"ח) ואך הקונטרס בית תפלה שנדפס שם בתחלת הספר הוא להרב מוהר"א ן' טרבוטו (דו"ו שפ"ז) וע"ס זאת חקת התורה בהקדמה שם.

הערה (כ): נדפס מחדש עם ביאור והג"ה לח"א מכונה בשם יונה תמה, ולפמ"ש בספ' ע"ב ידיעות להרמ"ע (הובא בספ' ויקהל משה פ"ד) נראה דספר כנפ"י איננו להרמ"ע דכתב שם בזה"ל "וכבר מבאר רבינו כ"ז בספר כנפי יונה" עי"ש. ואולם לפמ"ש כאן בסמוך בשם מג"ע דיש ספ' כנפ"י מהאר"י ז"ל אם כן אפשר לומר דהרמ"ע כוון גם כן לזה.

הערה (כא): והוא על ד' חלקי שו"ע (שאלוניקו לישרא"ל) נדפס על ידי בנו ז"ל והג"ה שם ממנו הוא, גם חיבר ספר צפחת אליהו עה"ת, דבר המלך על הרמב"ם. ויצא בשליחות מצוה למצרים ונפטר שם בנא אמון ט' שבט תקמ"ד.

הערה (כב): וכ"כ המעי"ט בל"ח סוף ברכות ולח"מ פ"ה מה' אבל עי"ש. וכן כתב המ"א ה' שבת שם רמ"ז סק"ג וז"ל: "הסמוך לחומה שם וכ"כ הכ"מ ודחה מ"ש בב"י וכ"כ הרלב"ח סק"ה וב"ח ע"ש".

הערה (כג): וב"י או"ח סי' קע"ח כתב וז"ל: "ובביאורי להרמב"ם פ"ד מה"ב דחיתי הכרעתו וקיימתי פסק הרי"ף".

הערה (כד): והיה מורה צדק בק"ק קאליש ופראג. וחיבר ספר חבורי לקוטים על גפ"ת (דו"ו תצ"ה). ובס"ס מביא עטרת סמיכת זקנים שניתן לו מאת הגאון הר"א ברודא ז"ל שנת אתן ובשער הספר כ' שהג' מו"ה ברמן מהלברשטט נתרצה לשלוח לו ב' מאות ר"ט לשנה וכל מחסורו עליו עי"ש (אס"א).

הערה (כה): דו"ו ש"ו, והוא לר' יצחק אישתורי בר' משה הפרחי, ועי' תיו"ט רפ"ו דשבועות ושו"ת חו"י דף ד', ול"ה בשום פעם דבר בשם הרמב"ם ורק מה שראה בפירושיו בכתב ידו, ומ"ש המחבר דהי' בשנת ס"ו -- יותר הו"ל מ"ש בספרו פנ"א דשנה שעמד בו הוא שנת פ"ב עי"ש.

הערה (כו): מתחלה היה שם הספר "ישרש יעקב", ואח"כ נשתנה שמו לשם "קהלת יעקב" (לוצאטי) וכעת הוא מכונה "כפתור ופרח" או "אסיפת כונות האגדות לחכמי אשכנז ספרד וצרפת". ובסדר הדורות הביא ספר קהלת יעקב על התלמוד וספר כפתור ופרח על האגדות כאילו שנים המה ואמנם אינו אלא גוף אחד.

הערה (כז): קושטא רע"ו עם הקדמה ומפתחות ארוכות ושיר ארוך לר"ם היילפרון ובא"ד תס"ט עם אסיפת הכללים והוספות לר"ם חאגיז.

הערה (כח): שאלוניקו תע"ט ובנו הג"מ משה אמארילייו בהמ"ח ספר הלכה למשה ודבר משה.

הערה (כט): ד' המבורג תצ"ח. והוא למו"ה שלמה זלמן גייגר מו"ץ דק"ק פפד"מ.

הערה (ל): בש' תקכ"ג ומיד חגרו מתנגדיו את כחם למצא בו איזה שגיאה ולא מצאו רק בסי' ס"ה מ"ש אודות המנקר שהראה לו שגיה"נ נוהג בזכר ונקבה עי"ש. ואולם כבר יישבו הג' מקידאן בטטו"ד בטוב טעם ודעת ע"ש בסוף הגהותיו על בה"ג. וכן מה שתפסו מ"ש בסי' ק"ב לענין ביצה שיש בו אפרוח ונדפס על זה קונטרס שלל בצים (בס' מו"ק) וגם מזה אין תפיסה כ"כ כד עיין בס' תבואות שור ע"ש.

הערה (לא): ונקרא בשם תפארת ישרלא ע"ש נכדו המו"ל שהיה אבד"ק ליכטנשטט.

הערה (לב): והוא פי' על הזוהר ונדפס רק עד פרשת לך (ליווארנה תקנ"ה).

הערה (לג): והיה נקרא ר' יוזף ר' פאליקש (בעל הסמ"ע) וכן היה נקרא בש"ט ר' יוסף הצדיק.

הערה (לד): ונדפס מתחלה בפ"ע לובלין תנ"א ועמש"ל בח"א יו"ד ק"ה ובהג"ה שם.

הערה (לה): וכן בשבט מוסר פ"ז ואשרי להמורגל בו אזי מרחקתו מן החטא ומלבשתו ענוה ויראה טהורה.

הערה (לו): דו"ו ש"ו והוא לר' ש"ט בר"י בר ש"ט מלמד, ובסדר הדורות בשמות המחברים כתב רש"ט ברש"ט בעל ספר האמונות ודרשות על המו"נ ואח"כ הביא הר' ש"ט בעל כתר ש"ט ומאמר מרדכי והוא באחד.

הערה (לז): דפוס קושטא רצ"ו, ומיוסד על תרי"ג מצות וז' דרבנן (כת"ר) וכמנין אותיות עשרת הדברות^[3]. וכל אות מתחיל ברמז נגד מצוה א' וע"ד הרמב"ם ועמ"ש על זה הרי"א ממודינא בהקדמת ספרו לב הארי' עי"ש. גם נדפס ממנו שיר חרוזי במשקל כול כל דיני ע' טרפות ובדיקת הריאה והוא בס' ימין משה דיני שו"ב לר"מ ווינטורה (מנטובה שפ"ד) ומ"ש בעה"ט פ' יתרו בעשרת הדברות יש כתר אותיות כנגד תרי"ג מצות וז' בני נח עי"ש אפשר דצ"ל "וז' דרבנן".

הערה (לח): והי' חתן המלך בעל או"ח ואביו של הג' בעל מים חיים ליווארנא תקס"ו ועח"א פליטת סופרים שי"ן ל"ז.

שארית ציון

הערה (ש'צ לג): סי' ח'. כונת. ואין ספק שעל שער הכוונות למהר"ש וויטאל יש לסמוך וכו' וראיתי מקשים אמ"ש בענין גוג ומגוג דל"ה ניסוך המים אלא ביום בו"ז וכו' והוא נגד משנה מפורשת בסוכה הניסוך המים ז' עי"ש. ואל"ק ואפשר לא קשיא(?) דר"ל דלא נרמז בתורה רק אותן הימים, וכמבואר במסכת תענית דכתיב בשני "ונסכיהם", בששי "ונסכיה", בשביעי "כמפשטם", עי"ש. וכן מש"ש בכוונות, דסוכה העשויה כמפולש דיעשה פס טפח ומשהו ומעמידו בצד א' בפחות מג' טפחים ע"ש דהוא גם כן דלא כהלכתא דאנן קיימא לן במפולש צריך פס ד' ומשהו. וכבר תירץ הרב שומר אמונים דיש לקיים דבריו על פי שיטת הר"ן דדוקא בסוכה בר"ה מה שאין כן בחצר אף במפולש די בטפח ומשהו, עי"ש. ואל"ק על פי מ"ש המבי"ט בספרת קרית ספר דמה"ת די בטפח ומשהו גם במפולש ומיירי בסוד הכשר סוכה מן התורה.

הערה (ש'צ לד): סי' י"ד. כלבו. ומי יוכל לחשוב דהריב"ש מחבר הכלבו וכו' ובשה"ג הקטן לנכד מהר"ש שליצשטט כ' בראיות ברורות דרבינו שמריה ברבי שמחה חברו ע"ש וכן נ"ל דאי כדבריהם דריב"ש חברו או דהוא קצור או"ח איך לא נזכר בו שום פעם משלשה עמודי עולם ועמודי ההוראה - הרמב"ן הרא"ה והריטב"א, כמו בהריב"ש ואו"ח.

הערה (ש'צ לה): סי' ס"ב. כרסיא דאליהו. וע"ס ככר לאדן דר"ה.

הערה (ש'צ לו): סי' ס"ג. כרתי ופלתי. והעיקר שהי' מושך עליו קו חשד מאת הגאונים בעל פנ"י ויעב"ץ וכו' על של"ה שלא היה יצא בחרב שנונה נגד הש"ץ השבתאי צבי וכת דיליה כמו כל הגדולים בזמנו. ובאמת טעם הדבר על שהיה תמיד טרוד בפלפולו עד של"ה מסיח דעתו אף רגע אחד, ואולי דֵין גרמ"א גם בנזקי בנו של"ה שלא היה משגיח עליו כ"כ והדברים עתיקים.

הערה (ש'צ לז): סי' ע"ה. כתר ש"ט. נמצא כעת בגנזי אקספרד סדר היחס שלו שהביא המחבר וקונטרס א' בשם לקוטים נדפס בסוף ספר היכל ה' (ברדיטשוב תקנ"ח). גם נמצא ממנו ס' בדי הארון, ביאור מעשה בראשית על פי הסוד בכ"י שם, ובס"ס חתם שמו בחדש אייר ש' פ"ח פה צפת כך העתיק לי ידידי הרב מוהר"י לאסט מראמסגוט ולפי זה לא נפטר בחיי רבו הרשב"א כמו שחשב הגאון המחבר ז"ל.

הערה (ש'צ לח): סי' ע"ו. כתר ש"ט. ע"ש גם הי' סופר מהיר וכתב לו ס"ת לעצמו והרדב"ז ח"ד סי' תתקפ"ה כתב שראה אותה ומביאה ממנו ראיה לענין וי"ו קטיע של "בריתי שלום". וכשעלה לעה"ק צפת ראה שם ס' הרמב"ם מוגה מכתיבת ידו הקדושה.

פליטת ספרים

א) - כבוד המלך, על מאמרים עמוקים שבזוהר לר"ש בוזאגלי וע"ל מ' ר"ב.

ב) - כד הקמח, לרבינו בחיי נדפס כ"פ ועד אחרון גם עם פירוש צפחת השמן לחכם אחד.

ג) - כח שור, למסכת בבא קמא, ומשביר בר על התורה לבעל זכרון יוסף (פראג תקפ"ז).

ד) - ככר לאדן, להגאון המחבר ז"ל, הג"ה על מסכתות קטנות ואדר"נ ובסופו קונטרס רוח חיים רמזים לפרק שירה ופרק השלום, וק' זעיר שם שירי שיריים לס' שה"ג והג"ה על מדרש רבה ושאר ענינים והג"ה לירושלמי והשמטות נקראו בשם אר"ש הככר והדפיס מתחילין מן ק"ח שבדעתו לחברו לס' דבש לפי כמו ח"ב.

ה)*) - כלילת יופי, תולדות רבני קראקא ולבוב ב"ח לההג"מ ח"ן [חיים נתן] דמביצר מקראקא.

ו) - כלי מחזיק ברכה, (דו"ו שע"ה) לר"י נאגארה בהמ"ס זמירות ישראל ופיוט יה רבון עלם ועלמיא.

ז) - כללי הגמרא, לרדב"ז תוך ספר מהררי נמרים (דו"ו שנ"ט).

ח) - כללי התלמוד, לר' יוסף ן' עקנין תלמיד הרמב"ם (כ"י).

ח*) - כללי יין נסך, להרא"ה נדפס ע"ס עבודת הקודש להרשב"א (דו"ו שס"ב).

ט) - כנפי יונה, על יו"ד לר"י לנדסופר (פראג תקע"ב).

י) - כסא מלך, ע"ס התיקונים לבעל מקדש מלך הנ"ל.

יא) - כסא רחמים, על מסכת כלה סופרים אבות דר' נתן ע"ד הפשט וביאור ארוך, ובדפוס האחרון הסיבו שמו בשם תוס'.

יב) - כף אחת, למודים וכונות תפלת ושמירות נדפס בעבוה"ק.

יג) - כרם חמ"ר, למודים ותפלות לדבר בעתו, ומ"ש הח' הר"א כרמולי כרם חמד בד' הוא טעות אחרי שהוא ראשי תיבות -- חינוך מילה רפואה.

יד) - כרם שלמה, לר"ש זלמן גייגר.

טו) - כתבי מהרא"י, נדפס זה לא כביר עם הערות לחכם אחד ובוצין בוצין מקטפיה ידיע עי"ש מכתב מ"א כשהיה בן עשר שנה וכלם מלאים זיון ומפיקים נוגה מלא ברכת ה' תורה וחכמה ויראת ה' טהורה וזה פלא.

טז) - כתבי הר"ש, אוסטרפלי סוף ספר מאמר העתים להרמ"ע (דירנפורט תנ"ג).

יז) - כתר יוסף, פירוש התפלה ומעמדות לבעל כתונת הפסים ועמש"ל חלק א' יו"ד ק"ה, ואך שלטו בו ידי זרים, והוסיפו בו דברים מרים, מכת הידוע וכמקרה הזה קרה גם לספר אור ישראל לקט שמואל וקצור של"ה וכדומה.

יח) - כתבת קעקע, למוהר"א יצחקי זצ"ל. נגד נחמיה חיון ימ"ש.

הגהות וויקיעורכים

1. לא מצאתי למה הכוונה - ויקיעורך
2. שמואל די אבילה - ויקיעורך
3. פי' שמספר האותיות בפרשת עשרת הדברות עולה כת"ר, ולא מספר הביטוי עשרת הדברות -- ויקיעורך