קטגוריה:בראשית כז ל
ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֗י כַּ/אֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְ/בָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַ/יְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵ/אֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑י/ו וְ/עֵשָׂ֣ו אָחִ֔י/ו בָּ֖א מִ/צֵּידֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַהֲוָה כַּד שֵׁיצִי יִצְחָק לְבָרָכָא יָת יַעֲקֹב וַהֲוָה בְּרַם מִפָּק נְפַק יַעֲקֹב מִן קֳדָם יִצְחָק אֲבוּהִי וְעֵשָׂו אֲחוּהִי עָאל מִצֵּידֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה כַּד שֵׁיצֵי יִצְחָק לְבָרְכָא יַת יַעֲקב וַהֲוָה בְּרַם מֵיפַק נְפַק יַעֲקב כְּתַרְתֵּין טְפוּחִין מִלְוַת יִצְחָק אָבוֹי וְעֵשָו אָחוֹי עַל מִצֵידֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
ויהי אך יצא יצא: להגיד ניסים שנעשו ליעקב בא הכתוב שאילו הקדים עשו לבא רגע אחד קודם לא נתברך יעקב:
מלבי"ם (כל הפרק)
(ל)" ויהי כאשר כלה". מספר כי הי' השגחת ה' שעשו יבא באותו הרגע לא קודם ולא אח"כ, שאם היה בא קודם היה משבית את הברכה, ועז"א "ויהי כאשר כלה", ואם היה בא אח"כ היה הפסק בין הברכה ובין הסכמת יצחק שאמר גם ברוך יהיה, ועז"א "ויהי אך יצא יצא", שהיה השגחת ה' שבתוך כדי דבור יקיים יצחק את הברכה ליעקב:
אור החיים (כל הפרק)
ויהי כאשר כלה. טעם אומרו ויהי לשון צער, כי התורה מצטערת על אשר כלה ולא ברך כל הברכות שהרי מצינו שברך לעשו אחר כן, ואם היה מברך אותם הברכות הנשארות ליעקב כבר אבדה תקות אדום:
ויהי אך יצא וגו'. טעם אומרו ויהי לשון צער, גם אמר אך, גם כפל לומר יצא יצא. נתכוון לומר שעדיין היה מעוכב ביציא' יעקב והוא אומרו אך יצא מיעט ביציאה אלא לסיבה שאירעה יצא, והסיבה היא מה שהודיע הכתוב לבסוף באומרו ועשו אחיו בא מצידו ולסיבה זו מיהר לגמור היציאה והוא אומרו יצא, ורמז אל הצער שחש יעקב שימצא כגנב במחתרת בפני אביו כשהרגיש בביאת עשו, ורז"ל (ב"ר פס"ו) דרשו באופן אחר:בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז ל.
אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ
לפני שעשו חזר מהציד, יעקב הספיק להביא שני גדיי עיזים לאמו, להתרחץ, ללבוש חולצה צמודה עשויה מעור הגדי, להתלבש בבגדיו של עשו, לקבל את המטעמים מרבקה אמו, להאכיל את יצחק ולקבל את הברכה.
גם לעשו היה ציד טוב. אלוהים בירך אותו בציד מהיר וחזרה מהירה למחנה. עשו היה מרוצה והמשיך לאוהלו כדי להכין את המטעמים שאביו אהב.
במחנה ידעו שיצחק הזמין את עשו לשיחה, ובעקבות כך עשו יצא לציד. האנשים ראו את הפעילות באוהל רבקה והריחו את ריח הצלי. אחר כך הם ראו מראה מצחיק ומיוחד: יעקב לבוש בבגדי עשו עם עור גדי מתוח על פלג גופו העליון לוקח אוכל לאביו.
בכל זאת, כאשר עשו חזר:
- אף אחד לא אמר לעשו שיעקב ביקר את יצחק והביא ליצחק אוכל שרבקה הכינה.
- אפילו שתי נשותיו של עשו לא היו מודעות למה שקרה במאהל או לא חשבו לנכון לספר לו.
- משרתיו של יצחק הבינו מה קרה פה, ובכל זאת לא התערבו. כנראה שמשרתיו של יצחק לא אהבו את עשו או שהם פחדו מרבקה ויעקב והעדיפו לא להתערב.
נראה שלרבקה היו מרגלים באוהל עשו אשר אמרו לה את אשר בלבו של עשו, ככתוב: "ויַֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל" (ביאור:בראשית כז מב). אולם, לא נראה שעשו דאג שישמרו על אביו או יעקבו אחריו. עשו היה בטוח באהבת אביו וחשב שכל העולם אוהב אותו. עשו היה תמים ולא חשב שמישהו ירע לו. נראה שלא היה לעשו אפילו חבר אחד במחנה שהיה מוכן לדווח לו מה קרה בזמן העדרו.
אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב
לאחר שיצחק בירך את יעקב, יעקב לא הודה לאביו, ולא חיבק או נישק אותו. יעקב לא יצא בתרועת ניצחון מאוהל יצחק. יעקב יצא כועס ומתוסכל.
הכל היה לשווא. יעקב לא קיבל דבר. אלוהים הוא זה שמחליט את מי לברך. גם אם עשו היה מקבל את הברכה מיצחק, הכל היה ממשיך בדיוק כפי שקרה: עשו היה יוצא להר שעיר ועוזב את כנען בפקודת אדוני, ויעקב היה יוצא לחרן ללא רכוש וזוכה בברכת אלוהים.
אלוהים בחר ביעקב כי הוא היה רועה צאן. עשו לא נבחר על ידי אלוהים בגלל שהוא היה איש שדה. זה היה סיפור קין והבל מחדש, רק עם סוף שונה. אלוהים רצה עם של רועי צאן שיאמרו: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג), וזאת כדי שהם יתרבו ויתעשרו במצרים, ישתעבדו למלך חדש, ואז ייוושעו על ידו מעבדות וישמחו לקבל את התורה בסיני. רואים שכל האבות והאמהות שקבעו את גורל עמינו היו רועי צאן: אברהם, רבקה, לבן, יעקב, בני יעקב (ובהמשך כך נבחרו משה ודוד). כל זה היה חלק מתכניתו של אלוהים, ויצחק שלא הבין זאת חשב שעשו איש השדה יהיה ממשיכו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כז ל"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.