קטגוריה:בראשית כז לא
נוסח המקרא
ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך
וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.
וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲבֻ֖ר תְּבָרְﬞכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
וַ/יַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַ/יָּבֵ֖א לְ/אָבִ֑י/ו וַ/יֹּ֣אמֶר לְ/אָבִ֗י/ו יָקֻ֤ם אָבִ/י֙ וְ/יֹאכַל֙ מִ/צֵּ֣יד בְּנ֔/וֹ בַּ/עֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥/נִּי נַפְשֶֽׁ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַעֲבַד אַף הוּא תַּבְשִׁילִין וְאַעֵיל לַאֲבוּהִי וַאֲמַר לַאֲבוּהִי יְקוּם אַבָּא וְיֵיכוֹל מִצֵּידָא דִּבְרֵיהּ בְּדִיל דִּתְבָּרְכִנַּנִי נַפְשָׁךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעִכֵּיב מֵימְרָא דַיְיָ מִנֵיהּ צֵידָא דַכְיָא וְאַשְׁכַּח כַּלְבָּא חָדָא וְקַטְלֵיהּ וְעָבַד אַף הוּא מִנֵיהּ תַּבְשִׁילִין וְאַיְיתֵי לְאָבוֹי וַאֲמַר לְאָבוֹי יְקוּם אַבָּא וְיֵיכוּל מִצֵידָא דִבְרֵיהּ בְּדִיל דְיִתְבָרְכִינַנִי נַפְשָׁךְ: |
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
"יש נספה בלא משפט" זה עשו, אמר לו הקב"ה לעשו: אתה אמרת יקום אבי, אף אני בו בלשון אני פורע לך, "יקום אלקים יפוצו אויביו".
ויעש גם הוא מטעמים. הדא הוא דכתיב: "שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך"; באיזה זכות השממית בידים תתפש? בזכות אותן הידים, ויעש גם הוא מטעמים.
יקום אבי. אמר ליה הקב"ה ליעקב: אתה אמרת וכו', כדלעיל (ילקוט שמעוני על בראשית כז יט).
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז לא.
פולינדרום
על שולחנו של הרב קניבסקי ז"ל הונחה שאלה: נהוג לומר שאדם שמכבד את הוריו, בניו יכבדו אותו, כלומר – מדובר בעניין שפועל לשני הכיוונים. האם העניין הזה כתוב או רמוז בתורה?
הרב קניבסקי הפנה אותם לפסוק: "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו...", ואמר שאת המילים "ויבא לאביו" ניתן לקרוא מימין לשמאל וגם משמאל לימין. כך רמזה התורה על כך שמי שיכבד את הוריו בניו יכבדו אותו.
וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים
בשמחה ובביטחון עשו הכין מטעמים לאביו. עשו לא ביקש עזרה מנשותיו או משרתיו. סביר שלקח לעשו כשעה להכין את הבשר ולאפות או לצלות אותו כפי שיעקב אהב. במשך השעה הזאת אף לא אחד בא לדבר איתו או לספר לו מה קרה במחנה לפני שובו ומה עשה יעקב. ניתן לראות שיצחק ועשו היו מבודדים במחנה, ללא חברים. זה ממש טרגי לאדם להכיר בעובדה שאף אחד לא אוהב אותו או נאמן לו.
יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ
עשו אמר כמעט בדיוק את אותן מילים שיעקב אמר: "קוםּ נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵיּדִי, בַּעֲבורּ תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ" (ביאור:בראשית כז יט).
עשו מבין את משמעות המילה "בַּעֲבוּר", כלומר בתמורה, דבר תמורת דבר. אולם בסוף יצחק לא אכל ממטעמיו של עשו, כלומר עשו לא מילא את התנאי לפני שאביו נתן לו ברכה בלבד, ללא רכוש.
בניגוד ליעקב שלא פנה לאביו במילות חיבה כגון: 'אבי', 'בנו', עשו מדגיש את המילים: "אָבִי" ו"בְּנוֹ", וכך מציג את אהבתו הרבה לאביו האוהב.
בַּעֲבוּר / בַּעֲבֻר
- יצחק אמר לעשו: "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (ביאור:בראשית כז ד).
- רבקה אמרה ליעקב: "בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ" (ביאור:בראשית כז י)
- יעקב אמר ליצחק: "בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ"(ביאור:בראשית כז יט).
- עשו אמר ליצחק: "בַּעֲבֻר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ" .
הצורה "בַּעֲבֻר" מופיעה רק פעמים בתנ"ך, כאן. ייתכן שזאת שגיאת כתיב והמנקד ניסה לכסות עליה. סביר שזאת אותה מילה.
אולם, אלוהים אמר ליצחק בשובו לבאר שבע אחרי הגרוש מגרר: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).
ייתכן שיצחק השתמש במילה "בַּעֲבוּר" כרמז שהוא מתכונן להעביר את ברכת אברהם לבנו. רבקה רצתה להוריד בערך ברכת יצחק והשתמשה "בַּעֲבֻר". יעקב קיווה לקבל את ברכת אברהם, ותיקן ל-"בַּעֲבוּר" . עשו שידע שהוא מכר את הבכורה ליעקב ואינו זכאי לברכת אלוהים לאברהם, חזר לשיבוש ""בַּעֲבֻר".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כז לא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.