קטגוריה:שמות א יז
נוסח המקרא
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
וַ/תִּירֶ֤אןָ הַֽ/מְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣/אֱלֹהִ֔ים וְ/לֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּ/אֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵי/הֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַ/תְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַ/יְלָדִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּדְחִילָא חָיָתָא מִן קֳדָם יְיָ וְלָא עֲבַדָא כְּמָא דְּמַלֵּיל עִמְּהוֹן מַלְכָּא דְּמִצְרָיִם וְקַיִּימָא יָת בְּנַיָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | דְחִילָא חַיְיתָא מִן קֳדָם יְיָ וְלָא עָבָדוּ הֵיכְמָא דְמַלֵל עִמְהוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְקַיָימָא יַת בְּנַיָיא: |
רש"י
- תרגום הראשון "וקיימא" והשני "וקיימתון" - לפי שלשון עבר לנקבות רבות תיבה זו, וכיוצא בה משמשת לשון "פעלו" ולשון "פעלתם",
- כגון (שמות ב יט): "ותאמרנה איש מצרי" - לשון עבר,
- כמו (ירמיהו מד): "ותדברנה בפיכם" - לשון "דברתם", כמו "ותדברו" לזכרים,
- וכן (יחזקאל יג יט): "ותחללנה אותי אל עמי" - לשון עבר, "חללתם" כמו "ותחללו" לזכרים.
- תרגום הראשון "וקיימא" והשני "וקיימתון" - לפי שלשון עבר לנקבות רבות תיבה זו, וכיוצא בה משמשת לשון "פעלו" ולשון "פעלתם",
[כג] לפי שלשון עבריש חילוק. שהרי 'פעלו' הוא לנסתרות, ו'פעלתם' לנוכחות, 'ובלשון עתיד אין הפרש, "ותחיינה את הילדים" הוא לשון עתיד, רק שהוי"ו מהפך לעבר, אבל המלה בעצמה לשון עתיד בלא וי"ו ההפוך. וכך יש להיות, לפי שתיבה זו וכיוצא בה משמשת לשון פעלו ופעלתם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ותחיין: אין חילוק בין פעלו לפעלתם:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מעשה להמית את הילדים, עוד עשו בהפך ותחיין את הילדים, שזה עשו המילדות השניות ששמם פועה שהיה ענינם להחיות הילדים, ואמרו חז"ל ותחיין שהיו מספקות להם מים
ומזון, שק"ל שמ"ש ותחיין הוא למותר:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי שיודיע הכתוב שלא פסקו מההטבה, והוא סיבת היראה שיראו את האלהים אפילו על מניעת ההטבה שהיו רגילין להטיב בסיפוק מזון ולא מלבד שלא עשו וגו' אלא ותחיין.
או לעולם, כי מקודם לא נתנו דעתם על מצוה זו לספק מים ומזון, ואחר שצוה להם פרעה חששו שיהיו נחשדים אם ימות א' מהנולדים שהם הרגוהו, לזה להוציא עצמן מהחשד השתדלו להחיות אפילו מי שימות מיתת עצמו מחסרון הסיפוק. ואולי כי זה רמז בתיבת את האלהים לרבות יציאת ידי חובת חשד בני אדם להיות נקיים מה' ומישראל. וטעם אומרו כאשר דבר כ"ף הדימוי לומר לא הוא ולא דומה לו. או ירצה לומר להיות כי מן הדרך הוא כשיגזור מלך דבר על כל פנים בתחלת הגזרה דבר מלך חזק ואימת מלך רועשת לבל עבור עליה ובאורך הימים אחר הגזירה היא רופפת, ולזה הודיע הכתוב כי הצדקניות הללו בטלו גזירת מלך סמוך לגזירה, והוא אומרו ולא עשו ואימתי כאשר דבר כמו שתאמר כי בעת שיצאו משם והיו מילדות לעבריות לא עשו וגו' ואדרבה ספקו מזון לאין נכון ובטלו דבריו סמוך לגזירה, ושיעור כאשר דיבר כשיעור (בראשית כ"ז, ל') כאשר כלה יצחק לברך:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
כאשר דבר אליהן. בגימטריה שתבען:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א יז.
וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם
לא היה קל לעשות את פקודת פרעה
מלך מצרים רצה להתחכם עם בני ישראל, ובסתר לחסל את כל העם הזר לו (ביאור:שמות א י).
הוא רצה להרוג את הבנים, וכך הנשים או שימותו ללא ילדים, או יתחתנו עם מצרים, והן וילדיהן יהפכו למצרים.
נראה שפרעה חשש להתקיף את בני ישראל ישירות כי הם היו רבים, וחיו בביצות הדלתה של הנילוס, מקום שהוא לא יכול להתקדם עם המרכבות שלו, וגם לצבא יהיה קשה לנוע בביצות השורצות תנינים ויתושים. פרעה העדיף להתחכם.
פרעה פקד על המיילדות: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה" (ביאור:שמות א טז).
הפקודה לא היתה קלה לביצוע:
- תוך מספר קטן של לידות של בן מת, בני ישראל יחשדו במיילדת ולא יבואו אליה יותר.
- נשים שיעזרו ליולדת יראו איך המיילדת מונעת מהתינוק לנשום את הנשימה הראשונה, תקום צעקה ומהומה.
- יאשימו את המיילדת העברית ברצח, והוא תומת תוך זמן קצר ביותר, אפילו ללא משפט.
פרעה לא הציע תשלום, אז איזה סיבה יש למיילדות להתאמץ? וגם אם הוא היה משלם להן, אז היתה נעשית להן בעיה להסביר: עבור מה הן מקבלות כסף ומתעשרות. אם פרעה היה רוצה לקיים את דבריו הוא היה חייב לשלוח צבא או שוטרים, ולעשות את הרצח בגלוי ובכוח. סביר שהוא לא עשה זאת כי הוא לא היה יכול.
למיילדות היו מספר אפשרויות:
- לברוח מתפקידן - אז היה ברור לפרעה שהן מסרבות פקודה והוא היה מחפש, ואם מוצא אז הוא היה הורג אותן.
- לבצע את רצח הבנים, והן תומתנה תוך זמן קצר כאשר זה יתברר לבני ישראל.
- לא לבצע את פקודת פרעה, ולחפש תרוץ הגיוני.
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים
- העורך כתב "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים"
- יראת אלוהים זה כיבוד החוקים הטבעיים העליונים שאלוהים יצר - משפט הטבע [1] - כל אדם מתורבת יודע שאסור לרצוח.
- לא נאמר איך העורך ידע זאת. לא נאמר שהמיילדות הסבירו את הסיבה לסרובן לבצע את דברי פרעה. גם בהמשך נאמר: "וַיְהִי, כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" (ביאור:שמות א כא), וגם את זה העורך לא יכול לדעת איך קרה שהם הצליחו לרכוש בתים ולהקים משפחה.
- לא בטוח ש"[ה]מְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת" (ביאור:שמות א טו), היו עבריות שידעו על אלוהים ופחדו ממנו.
- סביר שהן היו נשים הגונות שלא רצו לרצוח תינוקות.
- סביר שלא היתה להן ברירה כי היו מגלים את מעשיהן, תופסים אותן והורגים אותן.
כמובן שאנחנו רוצים שכל העולם ילמד את חוקי אלוהים וירא ממנו, זה התפקיד שאלוהים יעד לבני ישראל. לכן חייבים להדגיש שהמיילדות לא רצחו את הוולדות, ונעשו לחסידי אומות העולם, ואלוהים העניק להן תמורה. כך גם אנשי העולם וגם בני ישראל לומדים שאסור לרצוח אפילו אם 'קיבלת פקודה', ואלוהים יראה ויעשה כרצונו למען הצדק האנושי.
[1] משפט הטבע (בלטינית: jus naturale) היא אחת מגישות המשפט הקלאסיות ובבסיסה העמדה כי קיים חוק טבעי נצחי, לא משתנה, טבוע בעולם ובאדם. גילויו הוא פרי רציונליות שניתנת להסקה מתוך הטבע והטבע משקף את החוכמה האלוהית (morfix).
וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים
המיילדות לא הרגו את הבנים, וכך, אלו ללא סיבוכים קשים, נשארו בחיים.
העורך לא הסביר לנו מה המילדות עשו כדי שהבנים לא ימותו. בהמשך המילדות מסבירות לפרעה: "בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ" (ביאור:שמות א יט).
ניתן לחשוב שזאת היתה השיטה של המילדות להציל את הבנים - כאשר הן קיבלו את ההזמנה, הן חיכו והתכוננו ללידה, הלכו לאט לאט, דרשו הכנות ארוכות כמו חימום מים והכנת מטליות, ראו שיש עוד הרבה זמן ושבו לביתן, וכך עד שהן הצטרפו ללידה, התינוק כבר יצא בשלום בעזרת קרובי משפחה מנוסים של היולדת. כיוון שלאחר שהולד כבר יצא בשלום, הוא כבר לא 'ולד' על האובנים, אז לפי דברי פרעה אסור להן להרוג אותו, כי הוא פקד להרוג וולדות על האובנים בלבד (ביאור:שמות א טז).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות א יז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.