מלבי"ם על בראשית כז ל


(ל)" ויהי כאשר כלה". מספר כי הי' השגחת ה' שעשו יבא באותו הרגע לא קודם ולא אח"כ, שאם היה בא קודם היה משבית את הברכה, ועז"א "ויהי כאשר כלה", ואם היה בא אח"כ היה הפסק בין הברכה ובין הסכמת יצחק שאמר גם ברוך יהיה, ועז"א "ויהי אך יצא יצא", שהיה השגחת ה' שבתוך כדי דבור יקיים יצחק את הברכה ליעקב: