מ"ג בראשית כז לא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲבֻ֖ר תְּבָרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַעֲבַד אַף הוּא תַּבְשִׁילִין וְאַעֵיל לַאֲבוּהִי וַאֲמַר לַאֲבוּהִי יְקוּם אַבָּא וְיֵיכוֹל מִצֵּידָא דִּבְרֵיהּ בְּדִיל דִּתְבָּרְכִנַּנִי נַפְשָׁךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וְעִכֵּיב מֵימְרָא דַיְיָ מִנֵיהּ צֵידָא דַכְיָא וְאַשְׁכַּח כַּלְבָּא חָדָא וְקַטְלֵיהּ וְעָבַד אַף הוּא מִנֵיהּ תַּבְשִׁילִין וְאַיְיתֵי לְאָבוֹי וַאֲמַר לְאָבוֹי יְקוּם אַבָּא וְיֵיכוּל מִצֵידָא דִבְרֵיהּ בְּדִיל דְיִתְבָרְכִינַנִי נַפְשָׁךְ:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יקם אבי ויאכל מציד בנו". יעקב דבר בלשון תחנונים קום נא שבה, אין נא אלא בקשה, ועוד אמר לו לישב ולאכול דבר אתו בלשון נוכח, אבל עשו לא אמר לו לקום מן המקום אשר הוא עומד שם ולישב במקום המוכן לאכילה, ולא הזכיר לשון נא, ודבר בלשון נסתר מרוב רום לבבו.

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יש נספה בלא משפט" זה עשו, אמר לו הקב"ה לעשו: אתה אמרת יקום אבי, אף אני בו בלשון אני פורע לך, "יקום אלקים יפוצו אויביו".

ויעש גם הוא מטעמים. הדא הוא דכתיב: "שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך"; באיזה זכות השממית בידים תתפש? בזכות אותן הידים, ויעש גם הוא מטעמים.

יקום אבי. אמר ליה הקב"ה ליעקב: אתה אמרת וכו', כדלעיל (ילקוט שמעוני על בראשית כז יט).