ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק שנים עשר
פרק שנים עשר – מצות חליצה עריכה
ירושלמי יבמות, פרק יב, הלכה א עריכה
מתני’: יב_אמצות חליצה בשלשה דיינין אפילו שלשתן הדיוטות. חלצה במנעל חליצתה כשרה, יב_בבאמפילייא גרב חליצתה פסולה. בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול. יב_גמן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה, מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:
גמ’: תנן, מצות חליצה בשלשה דיינין אפילו שלשתן הדיוטות. כתיב (דברים כי תצא כה ז) זקנים ואת אמר הדיוטות? מצוה בזקנים. מניין אפילו הדיוטות? תלמוד לומר (דברים כי תצא כה י) חלוץ הנעל מכל מקום. אית תניי תני חליצה בבית דין בגרים כשירה. ואית תניי תני חליצה יב_דבגרים פסולה. מאן דאמר חליצה בגרים כשירה כמאן דאמר (דברים כי תצא כה י) בישראל לרבות את הגרים. מאן דאמר חליצה בגרים פסולה כמאן דאמר בישראל פרט לגרים. הכא בחליצה את אומר בישראל פרט לגרים והכא במצוות סוכה את אמר בישראל לרבות את הגרים? תמן כתיב (ויקרא אמור כג מב) כל האזרח בישראל ישבו בסכת. האזרח פרט לגרים, בישראל פרט לגרים. מיעוט אחר מיעוט לרבות את הגרים. ברם הכא כתיב ויקרא שמו בישראל בישראל לא גרים. אית תניי תני חליצה יב_הבשנים פסולה. ואית תניי תני חליצה בשנים כשירה. מאן דאמר חליצה בשנים פסולה כמאן דאמר חליצה בגרים פסולה. מאן דאמר חליצה בשנים כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה. אפילו כמאן דמר חליצה בגרים כשירה, מודיי בשנים שהיא פסולה. שהרי דיני ממונות יב_וכשירה בגרים יב_זופסולין בשנים. אית תניי תני חליצה בלילה כשירה אית תניי תני חליצה בלילה פסולה. מאן דאמר חליצה בלילה כשירה, כמאן דמר חליצה בגרים כשירה. מאן דאמר חליצה יב_חבלילה פסולה, כמאן דמר חליצה בגרים פסולה. אפילו כמאן דאמר חליצה בגרים כשירה מודה בלילה שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירים בגרים יב_טופסולין בלילה. אית תניי תני והן שיהו הדיינים יודעין לקרות. אית תניי תני אפילו אין הדיינין יודעין לקרות. מאן דאמר והן שיהו הדיינים יב_ייודעין לקרות משסמכוהו למקרא. ומאן דאמר אפילו אין הדיינין יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא. שבתחילה סברו שמקרין מפני ההדיוטות שלא יודעים לקרא. אחר כך למדו שמדאוריתא צריכים להקרות להם. דכתיב (דברים כי תצא כה ט) וענתה ואמרה. ואין עונה אלא מפי אחר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ובלבד מפי הדיין. ולא עבדון כן אלא נהגו שאדם אחר מקריא. תנן, חלצה במנעל חליצתה כשירה.
[ע"א]
[ע"ב]
1 יב_א מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף א', סמ"ג עשין נא, סמ"ג עשין נב:
2 יב_ב מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ב, סמ"ג עשין נב:
3 יב_ג מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל"ה:
4 יב_ד מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ב', סמ"ג עשין נב:
5 יב_ה מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ד':
6 יב_ו מיי' פי"א מהל' סנהדרין הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' ז' סעיף א':
7 יב_ז מיי' פ"א מהל' סנהדרין הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ג' סעיף א':
8 יב_ח מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' י"א:
9 יב_ט מיי' פ"ג מהל' סנהדרין הלכה ג', מיי' פי"א מהל' סנהדרין הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ה' סעיף ב', סמ"ג עשין צז:
10 יב_י מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף א':
-----------------------------------דף סו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סו עמוד א]
למי נצרכה? ל°רבי מאיר רבי מאיר. שאפילו ל°רבי מאיר רבי מאיר שאמר אין חולצין במנעל, מודה שבדיעבד כשר . תני, אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מעשה שהלכתי לנציבין וראיתי שם זקן אחד ונמתי לו בקי לך °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא מימיך? ונומה לי רבי, שולחני הייתי בעירי, ועל שולחני היה תדיר. ונמתי לו, ראית חולץ בימיך במה היה חולץ במנעל או בסנדל? אמר לי רבי, וכי יש סנדל במקומינו? ואמרתי אם כן מה ראה °רבי מאיר רבי מאיר לומר אין חולצין במנעל? רבי אבא רבי אבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין לו משמע שעיקר הדין כ°רבי מאיר רבי מאיר שאין חולצין בנעל. שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו. שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל. והמנהג מבטל את ההלכה. רבי זעירה רבי זעירא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, יב_יאאם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו. שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו, שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל. והמנהג מבטל את ההלכה. רבי זעירא רבי זעירא° מחוי לרבי אבא בר יצחק רבי אבא בר יצחק° כפף יש אומרים שצריך להתכופף בשעת חליצה וייש אומרים שהנעל צריך להיות כפוף. אמר ליה ועבדין כן? אמר ליה עבדין. ואפילו לכתחילה? אמר ליה הא רבן הרב שלנו כפף. רבי זעירא רבי זעירא° מחוי לרבי אבא בר יצחק רבי אבא בר יצחק°. כיצד הוא עושה? קושרו כדי שיהא יכול להלך בו מאליו. כיצד הוא עושה? אמר רבי חנניה ברי דרבי הילל רבי חנניה ברי דרבי הילל° יב_יבעונבו, כדי שיכול להתירו באחת מידיו שחליצה צריכה להיות רק ביד ימין. כיצד הוא עושה? יב_יגמתרתן בימין, ותופסתן בשמאל, ושומטת עקב בימין וגוררתן בימין, כדי שתהא חליצה והתרה בימין. רב רב (אמורא)° אמר עיקר חליצה התרת הרצועה משמע אף בלא רקיקה. לא כן אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה° ורבי זריקן רבי זריקא° מטי בה בשם רב רב (אמורא)° לדברי חכמים, חלצה ולא רקקה, יב_ידרקקה ולא חלצה, לא עשה כלום, עד שתחלוץ ותרוק. אף על גב דרב רב (אמורא)° אמר עד שתחלוץ ותרוק, מודה רב רב (אמורא)° שעיקר חליצה התרת הרצועות. נפקא מינא שאם התירה את הרצועה כבר נפסלה לכהונה רב רב (אמורא)° אמר יב_טועיקר חזקה הכנסת פירות שראו אותו אוסף את הפירות שלוש שנים. לא כן אמר רב רב (אמורא)° והן שראו אותו מנכש ומעדר. אף על גב דאמר רב רב (אמורא)° והן שראו אותו מנכש ומעדר. מודה רב רב (אמורא)° שעיקר חזקה הכנסת פירות. אמר רבי ינאי רבי ינאי°, יב_טזחלץ הוא והתירה היא חלצה היא והתיר הוא חליצתה פסולה. אם רצה להחזיר וליבם לא יחזיר. למה אם חלצה היא והתיר הוא חליצתה פסולה? האם משום שאין שתיהן בה וצריך שהיא גם תתיר וגם תחלוץ. או משום שאינן על סדר, שצריך קודם להתיר ואחר כך לחלוץ. מה נפק מן ביניהון? חזרה והתירה. דאחר שהתיר היבם וחלצה היא, חזר היבם ונעלו וקשרו וחזרה היבמה והתירתו אבל לא חלצה. הרי שעשתה היבמה חליצה והתרה אלא שלא עשאתן על הסדר, שהתרה צריכה להיות קודם חליצה. אם תאמר משום שאין שתיהן בה הרי שתיהן בה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סו עמוד ב]
הרי לית טעמא דא אלא משום שאינן על הסדר . אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, יש מהן שאמרו חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר וליבם יחזיר. ויש מהן שאמרו חליצתה פסולה. ואם רצה להחזיר וליבם לא יחזיר. חלצה באמפילייא יב_יזוהחולצה לקטן, חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר וליבם יחזיר. חלצה בשמאל או בלילה, חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר וליבם לא יחזיר . חלצה באמפילייא, אית תניי תני חליצתה כשירה, אית תניי תני חליצתה פסולה. מאן דאמר חליצתה כשירה, באמפילייא של עור. מאן דאמר חליצתה פסולה, באמפילייא של בגד. במנעל באמפילייא נעל על גבי גרב, אית תניי תני חליצתה כשירה. אית תניי תני חליצתה פסולה. מאן דאמר חליצתה כשירה, כשהיתה באמפילייא של בגד ומנעל של עור שאנפליה של בגד בטלה לגבי הנעל ונחשב כחלצה מעל רגלו. מאן דאמר חליצתה פסולה, כשהיתה אנפילייא של עור ומנעל של עור שכיוון ששניהם ראוים לחליצה, הוי כחלצה נעל מעל נעל ולא מעל רגלו. אית תניי תני יב_יחיוצאין באמפילייא ביום הכיפורים. ואית תניי תני אין יוצאין באמפילייא. אמר רב חסדא רב חסדא° מאן דאמר יוצאין, באמפילייא יב_יטשל בגד. ומאן דאמר אין יוצאין, באמפילייא של עור. תנן, בסנדל שיש לו עקב כשר. תמן אמרין כגון אילין קנסורס. ורבנן דהכא אמרי כגון אילין דידן. אמר רב רב (אמורא)°, אילולא דחמית שראיתי לרבי חייה רובא רבי חייה רובא° חביבי דודי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי, לא הוה לבי רב עלי למיעבד כן. אחוי דאימיה דרב כהנא רב כהנא° חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל של שעם ומעומד. אמר רבי זריקה רבי זריקא° ולא רקקה. שמע רב רב (אמורא)° ואמר, מאן יעבד דא אלא אחוי דאימיה דרב כהנא רב כהנא°. שהוא אדם גדול וסומך על דעתו להקל בכל אלו. תנן, מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה, מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה קא סלקא דעתין בשנקטעה רגלו. כיני מתניתא כך כוונת המשנה יב_כבקושר מן הארכובה ולמטן כשירה. מן הארכובה ולמעלן פסולה. כתיב (שמות כי תשא ל יט) ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. ותני עלה ביד עד הפרק. וברגל עד הסובך. משמע שרק עד שם נקרא רגל
[ע"א]
11 יב_יא מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ח, מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ט"ז:
12 יב_יב טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל':
13 יב_יג טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל':
14 יב_יד מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
15 יב_טו טור ושו"ע חו"מ סי' קמ"א סעיף ז':
16 יב_טז מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל"ג:
[ע"ב]
17 יב_יז מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף י', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
18 יב_יח מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף ב', סמ"ג לאוין סט:
19 יב_יט מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף ב', סמ"ג לאוין סט:
20 יב_כ מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ו, מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל"ה:
-----------------------------------דף סז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סז עמוד א]
והכא את אמר הכין שעד הארכובה כשר? שנייא היא דכתיב (דברים כי תצא ה ט) מעל רגלו. מעתה אפילו מן הארכובה ולמעלן תהא כשירה? שנייא היא דכתיב מעל רגלו. מעל רגלו ולא ממעל דמעל רגלו. התיב כהנא רב כהנא° והא כתיב (דברים כי תבא כח נז) ובשלייתה היוצאת מבין רגליה. וכי מבין רגליה היא יוצאת הרי זה מעל הארכובה? אלא נראית כמבין רגליה. כההיא דתני תמן, יב_כאכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. וכי מבין האולם ולמזבח היה נתון? אלא נראה כבין האולם ולמזבח
ירושלמי יבמות, פרק יב, הלכה ב עריכה
מתני’: יב_כבחלצה בסנדל שאינו שלו. בסנדל של עץ, או בשל שמאל בימין, חליצתה כשרה. חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו, או בקטן שהוא חופה רוב רגלו, חליצתה כשרה. יב_כגחלצה בלילה, חליצתה כשירה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פוסל. יב_כדובשמאל חליצתה פסולה, ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מכשיר:
גמ’: יב_כהשופר של עבודה זרה ושל עיר הנדחת, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר כשר. תני רבי חייה רבי חייא רבה° כשר. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° פסול. הכל מודין יב_כובלולב שהוא פסול. מה בין שופר מה בין לולב? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, בלולב כתיב (ויקרא אמור כג מ) ולקחתם לכם, משלכם. לא משל איסורי הנייה. ברם הכא כתיב (במדבר פינחס כט א) יום תרועה יהיה לכם מכל מקום. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תמן בלולב בגופו היה יוצא. ברם הכא בשופר בקולו הוא יוצא, וכי יש קול אסור בהנאה? הכל מודים בסנדל של עיר הנדחת שהוא כשר, דכתיב (דברים כי תצא כה י) חלוץ הנעל. מכל מקום. אמר רבי מנא רבי מנא°, כמא דאת אמר תמן, יום תרועה יהיה לכם, מכל מקום. כן את אומר הכא, חלוץ הנעל, מכל מקום. סנדל של עץ, חברייא אמרי בשם רב רב (אמורא)°. והן שיהו חובטין תחתית של עץ אבל החלק העליון של עור. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)°, והן שהיו מעמידין הצדדים של עץ אבל התחתית של עור. תמן אמרין בשם רב רב (אמורא)°, והן שיהו תרסיותיו מקום חיבור הרצועות של עץ אבל השאר של עור. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו כולו של עץ כשר. מתני' מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן. סנדל אפילו כולו של קש, טמא מדרס והאשה חולצת בו, דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. אבל חכמים לא הודו למדרס, הא לחליצה מודים. סנדל שנפסקו אזניו עור שיוצא משני צידי הסוליה ומהם יוצאות רצועות לקשור לרגל שנפסקו חבתיו רצועות שעל כף הרגל שנפסקו תרסיותיו הרצועות שמתחברים לאזנים ואותם קושרים סביב הרגל או שפירשה רוב אחת מכפיו החלק האחורי של הסוליה מושב העקב טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבתיו אחת מתרסיותיו או שפירשו רוב מכפיו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סז עמוד ב]
טמא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר נפסקה אזנו הפנימית, טמאה. נפסקה החיצונה, טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי טבליי רבי טבליי° ורבי חנין בר אבא רבי חנין בר אבא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. יב_כזהלכה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לענין שבת. שכל שמקבל טומאה, שם כלי עליו ומותר בטילטול. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° הוה ליה עובדא שנפסק אוזן החיצונה של סנדלו שלח שאל לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ולגבי רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר ליה כשם שהן חולקין בטומאה כך הן חולקין בשבת. והורי ליה כרבנן שאף שאין מקבל טומאה, כלי הוא ומותר בטלטול. רבי שמואל בר רבי יצחק רבי שמואל בר רבי יצחק° בעי. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° שמע מימרא בשם רב רב (אמורא)° שהלכה כ°רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי. והוא מורי ליה כרבנן? רבי אחא בר יצחק רבי אחא בר יצחק° הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי זעירה רבי זעירא° ושאל רבי זעירה רבי זעירא° לרבי אימי רבי אמי°. אמר לו. כדברי מי שהוא מטמא, מותר לצאת בו. ואם כדברי מי שהוא מטהר אסור לצאת בו ולא אפיק גביה כלום לא הוציא ממנו ממנו פסק ברור. תני אבל מטייל הוא בהן עד שהוא מגיע לפתח חצירו. רבי אחא רב אחא° ורבי זעירא רבי זעירא° הוון מטיילין באיסטרטין בדרך. איפסיק סנדליה דרבי אחא רב אחא°. מן דמטון לפילי סדק בגדר של החצר, אמר לו, זהו פתח חצירך. רבי אחא רב אחא° יב_כחכרך סבנה סיב של דקל. רבי אבהו רבי אבהו° כרך אגוד מלבניקי מן עשב. סבר רבי אבהו רבי אבהו° דאגוד מלבניקי מן המוכן הוא שמשמש מאכל לבהמות. רבי יונא רבי יונא° טלקא זרק אותו לחנותה דחליטרה אופה אוף דציבחר הוה עד סדרה יקיר אף שהיה מרחק קטן עד בית המדרש הגדול. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מסלק ליה מיד. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. אליבא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אם נפסקה החיצונה מהו להחליף של ימין בשמאל ותהיה פנימית? האם חוששים שמא ילעגו לו שנועל של שמאל בימין ויטלם ויוליכם ארבע אמות, או לא חיישינן? אמר לו שרי. אפילו כן אמר ליה פוק חמי חד סב צא ותמצא זקן חכם וסמך עלוי. נפק ואשכח לרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, ושאל ליה ושרא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא, אמרה שהוא דרך מלבוש. דתנינן, או בשל שמאל בימין חליצתה כשירה. תני, פרשה רוב אחת מכפיו טמא. הדא דתימר לרוחב, אבל לאורך, צריך שיהא חופה את רוב הרגל: תנן ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פוסל בלילה. ומה טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? דכתיב (דברים כי תצא כה ט) לעיני הזקנים. מה מקיימין רבנן לעיני הזקנים? פרט לבית דין הסומא. תנן ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מכשיר בשמאל. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי, מחלפא שיטתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס האם רבי אליעזר חזר בו? תמן גבי מתן על בהן יד של מצורע הוא אמר, יב_כטהימנית מעכבת, ואם נתן על שמאל לא נטהר . והכא הוא אמר אין הימנית מעכבת? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, תמן דכתיב (ויקרא מצורע יד יד) ימנית, הימנית מעכבת. ברם הכא דלית כתיב ימנית, אין הימנית מעכבת. תני רבי יוסי ציידנייה רבי יוסי ציידנייה° קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°, כתיב הכא גבי עבד (שמות משפטים כא ו) ורצע אדוניו את אזנו. וכתיב התם גבי מצורע (ויקרא י"ד, י"ד) על תנוך אזנו הימנית. מה אזנו שנאמר להלן יב_להימנית, אף כאן הימנית.
[ע"א]
21 יב_כא מיי' פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ו':
22 יב_כב מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ב:
23 יב_כג מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ו':
24 יב_כד טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ב:
25 יב_כה מיי' פ"א מהל' שופר הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ו סעיף ג':
26 יב_כו מיי' פ"ח מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ט סעיף ג', סמ"ג עשין מד:
[ע"ב]
27 יב_כז מיי' פ"י מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ט"ו, סמ"ג לאוין סה:
28 יב_כח מיי' פ"י מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ט"ו, סמ"ג לאוין סה:
29 יב_כט מיי' פ"ה מהל' מחוסרי כפרה הלכה א':
30 יב_ל מיי' פ"ד מהל' מחוסרי כפרה הלכה ב':
-----------------------------------דף סח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סח עמוד א]
ולמה לא אמר אף כאן, נאמר כאן רגלו דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו, וכתיב גבי מצורע (ויקרא מצורע יד יד) על בהן רגלו הימנית, מה התם רגלו הימנית, אף הכא רגלו הימנית? אף מאן דאית ליה אזנו אזנו לית ליה רגלו רגלו, דאזנו מופנה, רגלו אינו מופנה. והא תניי בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס רגלו רגלו? אלא, תרתי מתניין אינון על דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מאן דאית ליה אזנו אזנו אית ליה רגלו רגלו. מאן דלית ליה אזנו אזנו, לית ליה רגלו רגלו. והדא מתני' לית ליה לא אזנו אזנו, ולא רגלו רגלו
ירושלמי יבמות, פרק יב, הלכה ג עריכה
מתני’: יב_לאחלצה ורקקה אבל לא קראתה, חליצתה כשירה. יב_לבקראתה ורקקה אבל לא חלצה, חליצתה פסולה. חלצה וקראתה אבל לא רקקה, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, חליצתה פסולה. ו°רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, יב_לגחליצתה כשירה. אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כתיב (דברים כי תצא כה ט) ככה יעשה, דבר שהוא מעשה מעכב. אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, משם ראייה? כתיב ככה יעשה לאיש, דבר שהוא מעשה האיש:
גמ’: שמואל שמואל (אמורא)° אמר, חלצה ולא רקקה, תרוק. ואתיא כ °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שרקיקה מעכבת. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה, חליצתה פסולה. עוד היא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אבל לדברי חכמים מהו? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה° ורבי זריקן רבי זריקא°, מטי בה בשם רב רב (אמורא)°, חלצה ולא רקקה, יב_לדרקקה ולא חלצה, לא עשה כלום, עד שתחלוץ ותרוק שהלכה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שרקיקה מעכבת. רבי אבא רבי אבא° בעא קומי רבי אימי רבי אמי°, הקדימה רקיקה לחליצה מהו? אמר לו, יב_להכמי שהן על סדר, שהסדר לא מעכב. קידש בגופו של סימפון שנהגו לכתוב שטר תנאים ואם התקימו התנאים היו עורכים קידושים. אם בתוך שטר התנאים הוסיף וכתב הרי את מקודשת לי. מה הדין? אמר ליה בתניין שבו קידש. ואם התקימו התנאים מקודשת. מהו לפתוח חלון מצרית חלון קטן שאין ראשו של אדם נכנס בו לחצר השותפין, למעלה מארבע אמות? אמר ליה, וכי כן אנן אמרין לסתום אוירה בעלמא באפוי? הרי חלון זה עשוי לאויר וכל האיסור זה משום היזק ראיה ומעל ארבע אמות אין היזק ראיה ומותר . אמר רבי נסא רבי נסא°, כן אמר ליה, מאן דבעי מיעבד ביתא כמין שובך שיש בו חלונות קטנות למעלה לא שמעין ליה? ודאי שמותר
ירושלמי יבמות, פרק יב, הלכה ד עריכה
מתני’: יב_לוהחרש שנחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן, חליצתה פסולה. קטנה שחלצה, תחלוץ משתגדיל. ואם לא חלצה, חליצתה כשירה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סח עמוד ב]
גמ’: תנן, החרש שנחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן, חליצתה פסולה. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, שאינן יכולין לומר. (דברים כי תצא כה ח ט) ואמר ואמרה. וקרייה מעכבת? אמר רבי שמואל בר רבי יצחק רבי שמואל בר רבי יצחק°, הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת, ושאינו ראוי לקרייה, קרייה מעכבת. תמן תנינן, יב_לזהכל חייבין בראייה, חוץ מחרש שוטה וקטן. מאי טעמא? חברייא אמרי בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דכתיב (דברים וילך לא יב) למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון במדבר ואינו שומע, חרש יב_לחשומע ואינו מדבר מנין? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, למען ילמדון, ולמען ילמדון שילמדו אחרים ואילם אינו יכול ללמד. והא אמר °רבי רבי יהודה הנשיא חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום שאנו שומע ואנו מדבר? אמר רבי יונה רבי יונה°, מזה שהמשנה אמרה שחרש פטור ואמרנו שהכוונה גם למדבר ואינו שומע וגם לשומע ואינו מדבר, הדא אמרה דלית כללי ד°רבי רבי יהודה הנשיא כללין. תנינן תמן, יב_לטחרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. דסברינן מימר, מדבר ואינו שומע חרש. שומע ואינו מדבר אינו חרש. ותנינן, החרש שנחלץ, והחרשת שחלצה, והחולצת לקטן, חליצתה פסולה. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, בשאין יכולין לומר מה שצוותה תורה שיאמרו שכתוב ואמר לא חפצתי לקחתה ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל. משמע שאף שומע ואינו מדבר נחשב חרש, ואילו אנן תנינן, חרש שדיברו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייעא לרבי יונה רבי יונה° דרבי יונה רבי יונה° אמר, הדא אמרה, לית כללין ד°רבי רבי יהודה הנשיא כללין. תנן, החולצת לקטן, חליצתה פסולה. קטנה שחלצה, תחלוץ משתגדיל. ואם לא חלצה, חליצתה כשירה. °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי בעא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא, מה בין קטן מה בין קטנה? אמר ליה (דברים כי תצא כה ח ט) איש כתיב בפרשה. ברם הכא כתיב (דברים כי תצא כה ח ט) ונגשה יבמתו אליו, מכל מקום. אם כן למה לכתחילה תחלוץ משתגדיל? רבי מנא רבי מנא° אמר לה סתם, רבי יצחק בריה דרבי חייה רבי יצחק בריה דרבי חייה° מטי בה בשם רבי יונה רבי יונה°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא, ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית
ירושלמי יבמות, פרק יב, הלכה ה עריכה
מתני’: יב_מחלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול, חליצתה פסולה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר מכשירין. מעשה שחלצה בינו לבינה בבית האסורין, ובא מעשה לפני °רבי עקיבה רבי עקיבא והכשיר:
גמ’: בבית האסורים היה מעשה. ולבית האסורים בא המעשה. °רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר עבד גרמיה רוכל יומא התחפש לרוכל, עבר קומי בית חבישה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא והוה מכריז ואמר, מאן בעי מחטין? מאן בעי צינורין? חלצה בינו לבינה מהו? אודיק ליה °רבי עקיבא רבי עקיבא מן כוותא הציץ °רבי עקיבא רבי עקיבא מהחלון. אמר ליה, אית לך כושין? אית לך כשר?
ירושלמי יבמות, פרק יב, הלכה ו עריכה
מתני’: יב_מאמצות חליצה, בא הוא ויבמתו לפני בית דין, והן נותנין לו את עצה ההגון לו, שנאמר (דברים כי תצא כה ח ט) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו. יב_מבוהיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי. והוא אומר, לא חפצתי לקחתה
[ע"א]
31 יב_לא מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג, סמ"ג עשין נב:
32 יב_לב מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג, סמ"ג עשין נב:
33 יב_לג מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג, סמ"ג עשין נב:
34 יב_לד טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
35 יב_לה טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
36 יב_לו טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
[ע"ב]
37 יב_לז מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א', סמ"ג עשין רכז, סמ"ג עשין רכח, סמ"ג עשין רכט:
38 יב_לח מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א', סמ"ג עשין רכז, סמ"ג עשין רכח, סמ"ג עשין רכט:
39 יב_לט מיי' פ"ד מהל' תרומות הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל"ב:
40 יב_מ מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ב', סמ"ג עשין נב:
41 יב_מא מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף א', סמ"ג עשין נב:
42 יב_מב מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף כ"ט, סמ"ג עשין נב:
-----------------------------------דף סט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סט עמוד א]
בלשון הקודש היו אומרין, כתיב (דברים כי תצא כה ט) ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו, יב_מגרוק שהוא נראה לדיינים (דברים כי תצא כה ט) וענתה ואמרה, ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. עד כאן היו מקרין. וכשהוקרא °רבי הורקנוס רבי הורקנוס תחת האלה בכפר אבוס, וגמר את כל הפרשה, והוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה. כתיב (דברים כי תצא כה י) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. מצוה בדיינים, ולא מצוה בתלמידים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, יב_מדמצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל:
גמ’: והן נותנין לו עצה את ההוגן לו. מהו את ההוגן לו? אין הוה סב, אומר לה. ההין סב למה ליך. אין הות סבתא, אומר ליה, הדא סבתא למה ליך. היא טליתא והוא סב, אמרין ליה, טליתא היא, והיא מכלמה עלך. הוא טלייא והיא סבתא אמרין לה, טלייא הוא והוא מכלמה עלך. אם היה היבם זקן אומרים לה זקן זה למה לך אם היתה זקנה אומרים לו זקנה זו למה לך.אם היא ילדה והוא זקן אומרים ליה היא ילדה והיא מבזית אותך ואם הוא ילד והיא זקנה אומרים לה ילד זה למה לך והוא מבזה אותך הוא רוצה והיא אינה רוצה, שומעין לה. היא רוצה והוא אינו רוצה, שומעין לו. כללו של דבר, כל המעכב שומעין לו. היו שניהן רוצין, אתא עובדא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, אפיק לבר לכו להתיבם. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי, ביבמה מי מרדף אחר מי? התיב רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, והכתיב (דברים כי תצא כה ז) ועלתה יבמתו השערה משמע שהאשה הולכת אחר היבם. כד שמעה רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, יב_מהיפה לימדנו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תנן, והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי. והוא אומר, לא חפצתי לקחתה. וקרייה מעכבת? אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת, ושאינו ראוי לקרייה, קרייה מעכבת. אמר רבי מנא רבי מנא°, אף על גב דרבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר יב_מואין קרייה מעכבת, מודה שאם בא לאומרן, שהוא אומר על הסדר. ובלחוד דלא תימר, מאן יבמי להקים לא. אבה יבמי. לא. חפצתי לקחתה. אלא, מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי. (דברים כי תצא כה ח) לא חפצתי לקחתה. תמן אמרין כך כתוב בשטר חליצה, יב_מזקרבת קדמנא ושלפת סיניה מעילוי ריגליה דימינא, ורקת קדמנא רוק דמיתחזי על ארעא באה לפנינו יבמה פלונית וחלצה נעל מעל רגלו הימני וירקה לפנינו רוק הנראה על הארץ ואמרה, ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, מכיון שנראה הרוק שהוא יוצא מתוך פיה, אפילו הפריחתו הרוח כשר. רקקה דם מהו? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי זריקן רבי זריקא° מטי בה אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם אבא בר אבא, ורבי זעירא רבי זעירא° מטי בה בשם שמואל שמואל (אמורא)°. יב_מחאם יש בו צחצוחית של רוק, כשר. הגידמת במה חולצת? יב_מטבשיניה. בני סימונייא אתון לגבי °רבי רבי יהודה הנשיא. אמרין ליה, בעא תתן לן חד בר נש, דריש, דיין, וחזן, ספר, מתניין, ועבד לן כל צורכינן שהוא דרשן ודיין וראוי להיות חזן ומלמד תינוקות ולעשות לנו כל צרכינו. ויהב לון לוי בר סיסי. עשו לו בימה גדולה, והשיבוהו עליה. אתון ושאלון ליה, הגידמת במה היא חולצת? ולא אגיבון. רקקה דם מהו? ולא אגיבון. אמרין, דילמה דלית הוא מרי אולפן. נישאול ליה שאלון דאגדה. אתון ושאלון ליה, מהו הדין דכתיב (דניאל י', כ"א) אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, אם אמת כתב מפורש למה רשום ראשי פרקים לסימן, ואם רשום למה אמת? ולא אגיבון. אתון לגבי ד°רבי רבי יהודה הנשיא אמרון ליה, הדין פייסונא דפייסנתך. אמר לון, חייכון, בר נש דכוותי יהבית לכון. שלח אייתיתיה ושאל ליה. אמר ליה, רקקה דם מהו? אמר לו אם יש בו צחצוחית של רוק כשר. הגידמת במה היא חולצת? אמר לו בשיניה. אמר לו מהו הדין דכתיב, אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. אם אמת, למה רשום, ואם רשום, למה אמת? אמר לו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סט עמוד ב]
עד שלא נתחתם גזר דין רשום. משנתחתם גזר דין, אמת. אמר ליה, ולמה לא אגיבתינון? אמר ליה, עשו לי בימה גדולה, והושיבו אותי עליה, וטפח רוחי עלי. וקרא עליו (משלי ל', ל"ב) אם נבלת בהתנשא, ואם זמות יד לפה. מי גרם לך להתנבל בדברי תורה שלא תדע? על שנישאתה בהן עצמך. תני, חליצה מוטעת כשירה. אי זו היא חליצה מוטעת? אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, כל שאומרים לו חלוץ והיא ניתרת לך לאחר זמן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אמש הייתי יושב ושונה, יב_נהוא מתכוין והיא אינה מתכוונת היא מתכוונת והוא אינו מתכוין לעולם חליצתה פסולה עד שיהו שניהן מתכוונין. ואתה אומר שאומרים לו חלוץ והיא ניתרת לך וחליצתה כשרה? אי זו חליצה מוטעת על דעתו דרבי יוחנן רבי יוחנן°? יב_נאכל שאומרים לו חלוץ והיא נותנת לך מאה מנה. אמר רבי מנא רבי מנא°, אם אמר על מנת, נותנת. אתא עובדא קומי רבי חונא רב הונא°, ועבד כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. כד שמע דרבי יוחנן רבי יוחנן° פלג, חזר וכפה וחלץ לה זמן תניינות פעם שניה. אתא עובדא קומי בא מעשה לפני רבי חייה בר ווא רבי חייא בר ווא° ואמר לו, בני, האשה הזאת אינה רוצה להינשא לך דרך ייבום, אלא חלוץ לה ועקור זיקתך ממנה והיא נישאת לך דרך נישואין. מן דחלץ לה, אמר לו, אין אתי משה ושמואל שמואל (אמורא)° לא שריי לה. וקרא עלוי (ירמיה ד כב) חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו. אית תניי תני, חליצה גנאי. אית תניי תני, חליצה שבח. אמר רב חסדא רב חסדא°, מאן דאמר חליצה גנאי, יב_נבכמשנה הראשונה. מאן דאמר חליצה שבח, יב_נגכמשנה האחרונה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אפי' תימר כאן וכאן כמשנה ראשונה. כאן וכאן כמשנה אחרונה. מאן דאמר חליצה גנאי, על ידי שפגם דבר אחד מן התורה שביטל מצוות יבום, יבוא ויטול פגמו (דברים כי תצא כה י) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. ומאן דאמר חליצה שבח, נאמר כאן קרייה, ונאמר להלן (בראשית ויחי מח טז) ויקרא בהם שמי. מה קרייה שנאמר להלן שבח, אף כאן שבח
[ע"א]
43 יב_מג טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל"ה:
44 יב_מד טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ב:
45 יב_מה טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף א':
46 יב_מו טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ג:
47 יב_מז מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ל', טור אבן העזר סי’ קסט, סמ"ג עשין נב:
48 יב_מח מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ', סמ"ג עשין נב:
49 יב_מט טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף ל"א:
[ע"ב]
50 יב_נ מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף נ', סמ"ג עשין נב:
51 יב_נא מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ז, מיי' פ ד' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף מ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ט סעיף נ', סמ"ג עשין נב:
52 יב_נב מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה ב', מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ה סעיף א', סמ"ג עשין נב:
53 יב_נג טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"א סעיף ו':
הדרן עלך פרק מצות חליצה