שולחן ערוך אבן העזר קסט לה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קסט · לה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
חלצה מן הארכובה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכובה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכובה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפילו מן הארכובה ולמטה, אינו חולץ. ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכובה (מרדכי ריש מצות חליצה).
ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכובה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכובה, חולץ:
מפרשים
(לב) מן הארכוב' ולמעלה: היינו מה שבין השוק לקוליות ולא מה שבין הארכובה הנמכר עם הראש והשוק וכל השוק נקרא מעל רגלו:
(לג) אינו חולץ: למ"ש בכ"מ וב"י לדעת הרי"ף ורמב"ם לא הוי חליצה כלל ואין פוסלת מיהו לא נ"מ לדינא דהא לכמה פוסקים חולצין בנקטע רגלו א"כ בודאי פוסלת:
(לד) וי"א דבנקטעה רגלו: איירי אף על גב רגלו עקומה קי"ל חליצה פסולה משום דשם גרע טפי מאחר דרגל הפוך א"כ השוק לא נקרא מעל רגלו משא"כ כשהיה רגל ישרה אז נקרא השוק מעל רגלו מ"ה אף בנחתך ממנו עדיין נקרא השוק מעל רגלו כ"כ רש"י לפ"ז אם נברא כך ג"כ חליצה פסולה, מיהו למ"ש הרא"ש בשם הראב"ד הטעם ברגל הפוך כשחולץ הוא חולץ מעל כף רגלו ולא מעל רגלו א"כ קוטם אף שהוא נברא כך כשר החליצה וכתב הרשב"א כשנקטעה ליבם רגלו צריך לדחוק בשוקו בקרקע וכן הוא בתוס':
(לה) ולקשרו למטה מארכובה: אבל אם הקשרים למעלה מארכובתו פסול לפירוש הירושלמי המחלק בין אם הקשרים למטה מארכובה לבין אם הקשרים למעלה מארכובה איירי שנחתך הרגל אבל אם הרגל שלם ומנעל טוב לו ויכול להלוך בו, אז אפילו אם הקשרים למעלה מארכובה כשר ונראה לפ"ז אפי' אם נחתך הרגל ונשאר משוקו שיכול לנעול מנעול ויכול לקיים כך בשוקו בלי קשירה אף אם קושר למעלה מארכובה כשר כמו אם רגלו שם אלא איירי בענין שנשאר משוקו דבר קטן שא"י לעמוד בלא קשירה, ועיין תשובת מהר"א בן ששון סימן קמ"ב קמ"ג ביבם שעקום ומהלך בצד רגליו ולפעמים דוחה עקבו בארץ דחולץ ועמ"ש בשם מהרשד"מ מאן דמסגי אלחתא חולץ אם אין אח אחר ועיין תשובת רש"ך ח"ב סימן נ"ב דק"ל בשמיטת רוב עקב הוי חליצה לכן אם נקרע הנעל בצד עקב אף על פי שיכול להלוך בו חליצה פסולה ועיין נ"י ר"פ מ"ח:
(לד) ולמעלה: היינו מה שבין השוק לקוליות ולא מה שבין הארכובה הנמכר עם הראש והשוק וכל השוק נקרא מעל רגלו.
(לה) מיירי: עיין ב"ש. וכתב הרשב"א כשנקטעה ליבם רגלו צריך לדחוק בשוקו בקרקע.