ירושלמי יבמות יב א
<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק יב · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
עריכהמצות חליצה בשלשה דיינין אפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באמפילייא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה
הלכה א גמרא
עריכהכתיב (דברים כה) זקנים ואת אמר הדיוטות מצוה בזקנים מניין אפילו הדיוטות ת"ל (שם) חלוץ הנעל מכל מקום אית תניי תני חליצה בגרים כשירה ואית תניי תני חליצה בגרים פסולה מאן דאמר חליצה בגרים כשירה כמאן דאמר (שם) בישראל לרבות את הגרים מאן דאמר חליצה בגרים פסולה כמ"ד בישראל פרט לגרים הכא את אומר פרט לגרים והכא את אמר לרבות את הגרים תמן (ויקרא כג) האזרח פרט לגרים בישראל פרט לגרים מיעוט אחר מיעוט לרבות את הגרים ברם הכא בישראל לא גרים אית תניי תני חליצה בשנים פסולה ואית תניי תני חליצה בשנים כשירה מאן דאמר חליצה בשנים פסולה כמאן דאמר חליצה בגרים פסולה מאן דאמר חליצה בשנים כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה אפילו כמאן דמר חליצה בגרים כשירה מודיי בשנים שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירה בגרים ופסולין בשנים אית תניי תני חליצה בלילה כשירה אית תניי תני חליצה בלילה פסולה מאן דאמר חליצה בלילה כשירה כמאן דמר חליצה בגרים כשירה מ"ד חליצה בלילה פסולה כמאן דמר חליצה בגרים פסולה אפילו כמאן דאמר חליצה בגרים כשירה מודה בלילה שהיא פסולה שהרי דיני ממונות כשירים בגרים ופסולין בלילה אית תניי תני והן שיהו הדיינים יודעין לקרות אית תניי תני אפילו אין הדיינין יודעין לקרות מאן דאמר והן שיהו הדיינים יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא ומאן דאמר אפילו אין הדיינין יודעין לקרות משסמכוהו למקרא (דברים כה) וענתה ואמרה אין עונה אלא מפי אחר אמר רבי יוסי ובלבד מפי הדיין ולא עבדון כן חלצה במנעל חליצתה כשירה למי נצרכה לרבי מאיר ורבי מאיר אמר אין חולצין במנעל תני אמר רבי יוסי מעשה שהלכתי לנציבין וראיתי שם זקן אחד ונמתי לו בקי לך ר' יהודה בן בתירה מימיך ונומה לי ר' שולחני הייתי בעירי ועל שולחני היה תדיר ונמתי לו ראית חולץ בימיך במה היה חולץ במנעל או בסנדל אמר לי רבי וכי יש סנדל במקומינו ואמרתי מה ראה ר"מ לומר אין חולצין במנעל ר' בא רב יהודה בשם רב אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין שלו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירה רבי ירמיה בשם רב אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל והמנהג מבטל את ההלכה רבי זעירא מחוי לרבי בא בר יצחק כפף אמר ליה ועבדין כן אמר ליה ועבדין אמר ליה הא רבן כפף רבי זעירא מחוי לר' בא בר יצחק כיצד הוא עושה קושרו כדי שיהא יכול להלך בו מאליו כיצד הוא עושה אמר רבי חנניה ברי' דרבי הילל עונבו כדי שיכול להתירו באחת מידיו כיצד הוא עושה מתרתן בימין ותופסתן בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתן בימין כדי שתהא חליצה והתרה בימין רב אמר עיקר חליצה התרת הרצועה לא כן אמר רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב דברי חכמים חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק אע"ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה רב עיקר חליצה התרת הרצועות רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא כן אמר רב והן שראו אותו מנכש ומעדר אע"ג דאמר רב והן שראו אותו מנכש ומעדר מודה רב עיקר חזקה הכנסת פירות אמר רבי ינאי חלץ הוא והחזירה היא חלצה היא והתירה הוא חליצתה פסולה אם רצה להחזיר לא יחזיר למה משום שאין שתיהן בה או משום שאינן על סדר מה נפק מן ביניהון חזרה והתירה תאמר משום שאין שתיהן בה הרי שתיהן בה הרי לית טעמא דלא משום שאינן על הסדר אמר רבי לעזר יש מהן שאמרו חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר יחזיר ויש מהן שאמרו חליצתה כשירה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר באמפילייא והחולצה לקטן חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר חלצה באמפילייא אית תניי תני חליצתה כשירה אית תניי תני חליצה פסולה מאן דאמר חליצתה כשירה באמפילייא של עור מאן דאמר חליצתה פסולה באמפילייא של בגד במנעל באמפילייא אית תניי תני חליצתה כשירה אית תניי תני חליצתה פסולה מאן דאמר חליצתה כשירה כשהיה באמפילייא של בגד ומנעל של עור מאן דאמר חליצתה פסולה כשהיתה אנפילייא של עור ומנעל של עור אית תניי תני יוצאין באמפילייא ביום הכיפורים ואית תניי תני אין יוצאין באמפילייא אמר רב חסדא מאן דאמר יוצאין באמפילייא של בגד ומאן דאמר אין יוצאין באמפילייא של עור בסנדל שיש לו עקב כשר תמן אמרין כגון אילין קנסורס ורבנן דהכא אמרי כגון אילין דידן אמר רב אילולא דחמיי רבי חייה רובא חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל של שעם ומעומד א"ר זריקה ולא רקקה שמע רב ואמר מאן יעבד דא אלא אחוי דאימיה דרב כהנא כיני מתניתא בקושר מן הארכובה ולמטן כשירה מן הארכובה ולמעלן פסולה כתיב (שמות ל) ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם ותני עלה ביד עד הפרק וברגל עד הסובך והכא את אמר הכין שנייא היא דכתיב (דברים כה) מעל רגלו מעתה אפילו מן הארכובה ולמעלן תהא כשירה שנייא היא דכתיב מעל רגלו מעל רגלו ולא ממעל דמעל רגלו התיב כהנא והא כתיב (דברים כח) ובשלייתה היוצאת מבין רגליה וכי מבין רגליה היא יוצאת אלא נראית כמבין רגליה כההיא דתני תמן כיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום וכי מבין האולם ולמזבח היה נתון אלא נראה כבין האולם ולמזבח