שולחן ערוך אבן העזר קסט מג

נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" (דברים כה, ז), וקורא "לא חפצתי לקחתה" (דברים כה, ח), וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפילו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(מד) וי"א דה"ה לחליצת חרש: כן הוא דעת הרמב"ם דחרש דינו כקטן בכל מקום ועיין במגיד שכתב באריכות ליישב הסוגיא לפי' הרמב"ם דהא אין ממעט שמאל אלא חליצת קטן דאינו כלום משמע חליצת חרש פוסלת, ועיין בתוס' שכתבו וחרש וחרשת אינן פסולים מחמת דלאו בני דיעה נינהו כיון דהב"ד עומד ע"ג ומורה להם וכן קי"ל בגט אם כתבו וגדול עומד עליהם כשר ואינן פסולים אלא משום דאינן באמר ואמרה לכן דינן כאלם ואלמת ופוסל חליצתם, אבל בדבר שאין הב"ד עומד ע"ג ומורה להם אין מעשיו כלום, ובקטן אפי' עומדים ע"ג אינו כלום איש כתוב בפרשה וכן בשוטה ולא מהני אפי' עומדים ע"ג כמ"ש בתוס', ולרמב"ם בחליצה אפי' עע"ג לא מהני מעשיו ואין פוסלת כלל ואין להקשות למה בגט אם עומדים ע"ג מהני לכן פוסק שם אם חש"ו כתבו התורף והב"ד עמדו ע"ג כשר מדאורייתא כמ"ש בסי' קכ"ג דאל"כ היה לו לגזור טופס אטו תורף אם התורף פסול מדאורייתא אלא וודאי בגט כשר מדאוריית' וי"ל משום דלא נפישי מילי כמו בחליצה גם בגט מוכח דכותב לשמה דהא כותב שמו ושמה וכ"כ תוספות:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}