שולחן ערוך אבן העזר קסט נ


שולחן ערוך

חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב). ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.

אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש סימן קס"ה:

מפרשים

בית שמואל

(נא) ע"מ שלא תנשאי:    וא"ל אף על גב מדין תנאי לא הוי כדבסמוך מכל מקום כיון שהוא סבר שהתנאי קיים נמצא שלא התכוון להתירה וכל שלא התכוון להתירה לא הותר' וי"ל הוא סובר שהחליצ' זו מתירת' להנשא ולכך התכוון ואינה נאסרת לפי דעתו אלא לפי תנאי והתנאי באמת בטל כיון דא"י להיות ע"י שליח כמ"ש בשם בדק הבית:


(נב) אבל אם יש טענה וכו':    כתב בד"מ בשם א"ז דוק' במקום שיבום קודם והוא הטעתו שיחלוץ לה צריכה ליתן שכרו אבל במקום שחליצ' קודם ואינו רוצה אז אפי' שכר טירח' אין לו, לפ"ז אם יש לו אשה אז לכ"ע מ"ח קודם אין לו אפי' שכר טירח' כמ"ש בסימן קס"ה לכאורה נראה לפי פלוגתת הפוסקים אם מצות יבום קודם או מ"ח כמ"ש שם א"כ מחמת הספק הדין לחלוץ א"כ לעולם אין לו כלום אפי' שכרו דהא לעולם צריך לחלוץ אלא מדברי הטור והמחבר לא משמע כן דהא הביאו פלוגת' זו בסימן קס"ה מכל מקום כותבין כאן דוק' כשיש לה טענה שצריך לחלוץ משמע אבל משום פסיק' דדינ' דצריך לחלוץ יכול לומר קום לי כהני פוסקים דמ"י קודם וצריך ליתן שכרו:


(נג) אבל אם נתנה לו מעות:    אבל אם חייבה את עצמה בשטר או בקנין אין מוציאין מיד האשה תשובות רשב"א שם אף על גב דקי"ל אם נתן כתב לחבירו א"י לפטור את עצמו בטענת השטאה כמ"ש בת"ה סימן פ"א ש"ה דהא ידוע לנו העסק דחייב זה לחלוץ בחנם ומהיכ' תיתי לומר דיתחייב את עצמו בחנם משא"כ שם דאמרי' מסתמ' אמת הוא שחייב לו כאשר נתן לו כת"י עליו:


באר היטב

(נ) המעות:    ואם מסרה מודעה אינה מחויבת ליתן לו כלום. רש"ל סי' כ"ד ועיין ב"ש.







▲ חזור לראש