פתיחת התפריט הראשי

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מי שהיו לו אחים רבים ונשים רבות שמתו אחיו ונפלו נשותיהם לפניו
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף אעריכה

מי שהיו לו נשים רבות, ומת, ולו אח, ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת כלן, ואין היבם יכול ליבם אלא אחת מהן:

סעיף בעריכה

היו בהן פסולות לכהנה, אם בא לחלץ אינו חולץ אלא לפסולה ולא לכשרה:

סעיף געריכה

היו לו אחים רבים, ונפלו נשותיו לפניהם, אחד מיבם או חולץ לאחת מהיבמות, והתרו שאר הצרות:

סעיף דעריכה

מצוה על הגדול ליבם או לחלץ. לא רצה או שאי אפשר לו לחלץ או ליבם כגון שהיה נשוי אחותה (ריב"ש סי' קנ"ט), חוזרין על כל האחים זה אחר זה דרך גדילתן. לא רצה, חוזרים אצל הגדול ואומרים לו: עליך המצוה, או חלץ או יבם. לא רצה לא לחלץ ולא ליבם, כופין אותו לחלץ ואין כופין אותו ליבם.

הגה: ואפלו אם נשבע הגדול שלא ליבם ולא לחלץ, כופין אותו ולא לקטן. ומכל מקום מתירין השבועה לגדול, אף על פי שאינה חלה, משום מראית העין (שם בריב"ש):

סעיף העריכה

אמר הגדול: המתינו עד שיגדיל אחי הקטן, או שהיה אחיו חרש ואמר: המתינו עד שיבריא, או שהיה אחיו גדול ממנו במדינת הים ואמר: המתינו עד שיבא, אין שומעין לו:

סעיף ועריכה

לא רצה הגדול ליבם אלא לחלץ, והקטן ממנו רוצה ליבם, ביאת קטן עדיפא. אבל אם אין שניהם רוצים ליבם, אלא לחלץ, חליצת הגדול עדיפא.

הגה: ועין לקמן סימן קס"ה דבזמן הזה מצות חליצה קודמת. ואפלו למאן דאמר יבום קודם, אם היא אינה חפצה ביבום רק בחליצה, חליצת הגדול קודם (תה"ד סימן ר"כ):

סעיף זעריכה

אף על פי שמצוה בגדול ליבם, אם קדם הקטן ויבם זכה.

הגה: והוא הדין אם חלץ לה הקטן, מהני בדיעבד (עין שם). אבל לכתחלה צריכה להדר אחר הגדול, ולתת לו חלקו בממון, כמו שיתבאר לקמן סי' קס"ה:

סעיף חעריכה

היו לו ארבעה אחים, ומתו, ונפלו נשותיהם לפניו, אם הוא עשיר ויכול לזונן, אם ירצה ליבם את כלם, מיבם; ואם לאו, חולץ למי שירצה מהן, ומיבם למי שירצה מהן, אחת מכל בית:

סעיף טעריכה

יבמה שנשארה זקוקה לשני אחים, והגדול הוא מאנוסי הזמן, והשני יהודי, היהודי קודם לחלץ. ואם קדם האחר וחלץ, התרה לשוק. ועין לעיל סימן קנ"ז סעיף ד':