פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קסט כב

שולחן ערוך

חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה.

היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור):

מפרשים

בית שמואל

(יח) שאינם מחופים עור:    כבר כתבתי ה"ה של מוק אם אין מחופה עור פסול וכ"כ בדרישה וב"ח אלא בד"מ לא משמע כן אבל עיקר כמ"ש וכ"כ רי"ו מוק פסול:


(יט) שאין לו עקב:    כתב הנ"י כל דבר המעכב הרגל במנעל נקר' עקב שצריך שאל יוצי' הרגל חוץ למנעל:


(כ) באנפליא של בגד חליצתו פסולה:    עיין פ' כל הגט שם פליגי ר' אליעזר ושמואל, ולשמואל כל מקום דתני חליצה פסולה אסורה היא לאחין ולר"א באנפלאות וקטן אינו חליצה כלל ומותרת לאחין אף על גב ברקקה לבד פסולה לאחין מ"מ ברקק' וחלצה אנפלאות גרע טפי כמ"ש במ', אבל באנפלאות החליצה בטילה, ורמב"ם פוסק כר"א והמחבר השמיט כאן דעת הרמב"ם ובסעיף ג' בקטן פסק דאינה חליצה כלל ואינה נפסלת מאחין משום לפי גירסת תוס' פ' כל הגט איתא בפ' מ"ח דף ק"ה אמר שמואל חליצת קטן לרבנן אינה חליצה כלל ש"מ דיש חילוק בין אנפלאו' לקטן, כי באנפלאות לא אמר שמואל דחולקין בזה ר"מ ורבנן אם פסולה אז בטל לגמרי כן הוא דעת המחבר וכן פסק הרשב"א כשמואל וכן משמע בתשוב' ריב"ש שהביא בכ"מ פ"ד מה' יבום, ובזה מיושב תמיה' ב"ח ורמב"ם פוסק כר"א באלו שניהם אין פוסלת כלל, אלא על המגיד קשה למה טרח להמציא טעם לדברי הרמב"ם ולא כתב הטעם דפוסק כר"א:


(כא) היה של עץ וכו':    כשרה משמע דוקא בדיעבד כשר וכן משמע בש"ס וברמב"ם וכן הוא להדיא בנ"י וצריך ישוב על הרא"ש דהביא כרש"י סנדל התפור בפשתן היינו בגד פשתן תפור בפנים והקשה דלא גרע מסנדל של עץ ומחופה בעור מה קושיא דהא לפירוש הרא"ש סנדל התפור בפשתן בדיעבד כשר א"כ דילמא ג"כ לפרש"י אם תפור בפנים בגד פשתן באמת בדיעבד כשר ולא גרע מסנדל של עץ ומחופה בעור וצ"ל משום דרש"י פירש דאין חולצים בסנדל התפור דכתיב נעל ובפלוגתא דר"מ בקב הקיטע מוכח לרש"י דס"ל דרשה דנעל לאו אסמכתא הוא ודרשה גמורה היא כמ"ש בס"ק י' משמע לרש"י אף בדיעבד פסול מ"ה הקשה מ"ש למה גרע מסנדל של עץ, שוב ראיתי בב"ח סעיף ז' מיישב בע"א ודין זה מחופה בעור נלמד מאוקימתא דאבוה דשמואל כמ"ש שם דף ק"ג וא"י למה כ' המגיד דלמדו מאוקימתא דאביי ע"ש:


באר היטב

(כה) עקב:    שצריך שלא יוציא הרגל חוץ למנעל.







▲ חזור לראש